מגדלים בתל אביב - עוד נקודת מבט

סרטון בנושא מגדלים בתל אביב שהכין ניצן רוזנברג, במסגרת לימודי תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT, תהנו...

cranes remix from Nitsan Rozenberg on Vimeo.

הזדמנות לפעילות בעמותה תמורת מלגת אברט

דרוש/ה סטודנט/ית לאדריכלות, בשנה שניה ומעלה, לפעילות מרתקת בעמותה.

תחילת העבודה - מיידית. היקף העבודה - 10 שעות שבועיות.

הפעילות הינה בתמורה למלגת אברט (כמפורט:)

לפרטים נא ליצור קשר עם שרון במייל sharon@urbanica.org.il ( עד ה 30 לדצמבר )

פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה - התערוכה

והפעם, מצגת של העבודות שהוצגו בתערוכה - מומלץ לצפות במסך מלא:

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה - תערוכה

לתיאור נוסף של התערוכה כנסו לכאן
לסקירת ההיסטוריה התכנונית של מרחב כיכר המדינה כנסו לכאן
לסיכום הערכת משתתפי התערוכה את הפרויקטים כנסו לכאן
לסקירת פאנל הדיון כנסו לכאן
לסרטון מלהיב שהוצג בתערוכה כנסו לכאן

שם זמני...תערוכת מייצב מאת גיל מועלם דורון

המייצב "שם זמני" הינו תווי ל "שטחים המתים", Urban voids, Terrain vague, Sloap (space left (over after planning שהתפשטו על פני העיר במאה העשרים, ועוסק בשיח האדריכלי והאמנותי שנוצר סביב שטחים מיתיים אלו.

המייצב בנוי מצילומים של "שטחים מתים" שצולמו בעשור האחרון בערים באירופה, אמריקה ואסיה. למרות לכאורה שוליות שטחים אלו בגיאוגרפיה הכלכלית והתרבותית של ערים אלו, הם היוו הן כר נרחב לאוטופיות תכנוניות / יזמיות והן הטרוטופיות לקבוצות שהודרו משטחי הציבור הפורמאליים.

פרויקט הצילום שבבסיס המייצב החל בשנת 1996 בתיעוד ההיסטוריה והווה של איזור שפך הירקון בתל אביב שנחשב על ידי מערכת התכנון העירונית כ "שטח מת" חסר פעילות או תועלת וכטבולה- ראסה לתכנון מחדש.
כמו אזור שפך הירקון ונמל תל אביב, אזורי השוליים שצולמו בפרויקט שינוי את פניהם ללא הכר בעקבות גל ההתחדשות העירונית שהתרחש בעשור שקדם למשבר הכלכלי האחרון. הפיתוח התעלם מהערך הנופי, החברתי והתרבותי של "השטח המת".

תיעוד שטחים וקבוצות אלו ממשיך את מסורת צילום שחלוצה היה הצלם הצרפתי הנודע מהמאה ה 19 אז'ן אטז'ה ( (Eugéne Atget, וכן משחזר את הנוף שמאפיין את סרטיהם של פייר פאולו פאזוליני (Mama Roma) ואנדריי טרקובסקי (Stalker ). המחקר של שטחים אלו, וארכיון הצילומים שליווה אותו, מתכתב עם פרויקט הארקאדות של ולטר בנימין.

בשיח הגלריה ביום שישי ה 08.01 בינואר, בשעה 12:00 יסקור דורון את ההיסטוריה של המונח "שטח מת", את הסיבות להיווצרות שטחים אלו , תרומתן לעיר, ויספר את הסיפורים מאוחרי השטחים בהם ביקר.
התערוכה התאפשרה הודות לעזרתה הנדיבה של המחלקה לאמנויות, עיריית תל אביב-יפו.

פרטים :

מכון אבני, מתחם התחנה, מאחורי שטח הכורכר ברחוב אילת 23. טל': 03-6817080
פתיחה: יום חמישי, 24 בדצמבר, שעה: 20:00,
שיח גלריה, ונעילת התערוכה: צהריי יום שישי, 8 בינואר 2010, שעה: 12:00.
לפרטים נוספים: גיל מועלם דורון, מייל: gil@gmdoron.com אתר בית: www.gmdoron.com

פאנל: ג'נטריפיקציה ודחיקת תושבים - כלים להתמודדות

בא לשכונה דייר עשיר חדש - חיובי או הרסני?

דיון בחסרונותיה ויתרונותיה של הג'נטריפיקציה בארץ ובעולם יתקיים ביום שישי, ה-25.12.09, בשעות 13:00-11:00, במכללה החברתית-כלכלית.

בשקט, עם תעריפי השכירות הגואים, הם אורזים ונודדים לאן שנושא אותם שער ה-$. ת"א הפכה לעיר הכי פחות מושגת בישראל: 84% מתושביה טוענים כי מחירי הדיור גבוהים מדי עבורם; מספר הצעירים שעברו לגור בה ירד ב-16% ויותר, ושיעור בני ה-64-30 שעזבו אותה גדל ב-10% מאות מתושבי יפו וכפר שלם מתפנים מבתיהם לטובת תושבים מבוססים, ודָרֵי דרום ומזרח תל אביב יודעים שהם הבאים בתור; הסביבה העירונית-חברתית הופקעה מידינו, ותאגידי הנדל"ן עושים בה ג'נטריפיקציה בחסות נציגי הציבור שהיו אמורים לפקח עליה.

מהי ג'נטריפיקציה? ספקולנטים ותושבים אמידים "מגלים" שכונה שולית, ישנה ומוחלשת וקונים בה נכסים. ערך הנדל"ן עולה. התושבים הוותיקים מוכרים את בתיהם ועוזבים. שוכרי הדירות אינם מצליחים לשלם את שכר הדירה הנוסק ונדחקים החוצה. בסוף התהליך מגלים הוותיקים שהתמורה שקיבלו עבור נכסיהם הייתה קטנה מדי, ומי שהרוויחו מהמהפך הם ספסרי הנדל"ן שחוללו אותו. האם ניתן לעצור את התהליך? מתי גוברת תועלתו על הנזק שהוא גורם? מה אפשר לעשות כדי למנוע דחיקת תושבים?

הפאנל בהשתתפות:

מנחה: ד"ר אמילי סילברמן, חוקרת מדיניות דיור, הטכניון

סבסטיאן ולרשטיין, חוקר תכנון עם הקהילה, הטכניון

מיטל להבי, סגנית ראש העיר וסגנית יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה

יואב גולדרינג, דובר ''רנט קונטרול'' ויו"ר ועדת הביקורת

ארנון גלעדי, יו"ר הוועדה לדיור בר השגה, עיריית ת"א

יעל בן-יפת, חברת מועצת העיר ת"א

פאדי שביטה, מנכ"ל ''סדאקה-רעות'' ופעיל במאבק הדיור של יפו

הרשמה: אתי דיאמנט, 0547-832542, ettydiamant@gmail.com

המכללה החברתית, בניין מכללת ת"א, רח' יגאל אלון 30, חנייה חופשית, קווים 7,32,59,16

סיכום מפגש שיתוף ציבור בתוכנית המתאר לתל-אביב – דרום העיר

מפגש שיתוף זה, שהתקיים ב-13.12.09, כמו מספר המפגשים האחרים בהם לקחתי חלק, התחיל בתחושת היסוס קלה של המשתתפים ובכיבוד נעים (תודה על הסופגניות). העירוב של אנשי מקצוע ותושבים, הרצון להשפיע, חוסר הוודאות לגבי היכולת של תושב שאינו בעל מקצוע לספק תשובות תורמות לתהליך וציפייה מהעומד להתרחש, גורמים לאווירה משתקת מה, שמתפוגגת במהרה ומוחלפת על ידי הסברים, שאלות ודיונים סוערים יותר או פחות.
המפגש החל עם הסבר של אנשי המקצוע המובילים את תהליך השיתוף בעירייה ובחברת "מודוס" הפרטית על המרכיבים הקבועים בתוכנית ועל האזורים הספציפיים לגביהם מוצעות החלופות. כבר פרסמנו בעבר את מחשבותינו לגבי תהליך השיתוף, יתרונותיו, חסרונותיו וספקטרום השיתוף ועל כן לא אכביר על כך במילים כרגע, אלא אתמקד במפגש עצמו.
כאמור, תחילת המפגש כללה הסברים כלליים על תהליך השיתוף, על שתי החלופות המוצעות ועל האזורים העיקריים עליהם יתמקד המפגש, כאשר כל חלופה הדגישה כיוון התפתחות אחר: אחת מגורים והאחרת תעסוקה. למעשה משחק בין מינונים שונים של שימושי קרקע.
לאחר מכן התחלקנו לשתי קבוצות עבודה. מיד חולקו לנו שאלונים, בהם המשתתפים היו צריכים לדרג חשיבות של קריטריונים בתהליך תכנון (1-5) ולאחר מכן לבחור את החלופה הטובה יותר עבור כל אזור. בקבוצה בה אני השתתפתי נוצר לאחר מספר דקות תסכול גדול. המשתתפים הרגישו שהם נשענים על ידע מוגבל ולכן שיקול דעתם אינו מעמיק מספיק על מנת לספק תשובות שמשקפות נכונה את דעתם. עלה צורך בדיון מילולי להבנה טובה יותר של התוכניות המוצעות, על מנת להעריכן כיאות. חלוקת השאלונים הייתה צריכה להיות,לדעתי, אם בכלל, בשלב מאוחר יותר, לאחר דיון ממצה בקבוצה. לכן, השאלונים, המחולקים לצרכים סטטיסטיים, לא משקפים באופן מדויק את הלך הרוח ולעיתים אף יכולים לכלול הטיות משמעותיות בשל מילוי לא נכון, אי הבנת הקריטריונים, הערכה חלקית שמובילה לתשובות לא מבוססות וכדומה. יש לנצל את העובדה שניתן לקיים דוח-שיח ישיר עם תושבים ולא להפנות אותם לדפים. החשיבות והיתרון הגדול ביותר של מפגשים כאלו הם בשמיעה בלתי אמצעית של הציבור ולא לצמצם את כל האמוציות שלהם לכדי סטטיסטיקה.

התייחסות למפגש שיתוף הציבור לצורך הערכת חלופות תכנון - מפגש צפון העיר

כזכור, לאחרונה השתתפתי במפגש הערכת חלופות התכנון לאזור עבר הירקון של העיר במסגרת תהליך שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו, תכנית תא/5000.

המפגש נערך במרכז הפיס בשכונת רמת-אביב ג'. נכחו להערכתי כ- 25-30 משתתפים ובנוסף להם בעלי תפקיד שונים מהעירייה ומצוות התכנון. אני חושב שטוב שבעלי התפקיד משתתפים כי זה נותן להם להרגיש מיד ראשונה את "השטח", כלומר אותנו, בעלי הדעות השונים. בנוסף, זה מאפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות אמיתיות, וגם לפעמים לתהות ביחד אחד עם השני.

לעניין התהליך. בתחילה באמת קיבלנו כמובטח סקירה קצרה של החלופות העירוניות השונות (חלופת מרכז העיר הראשי - חלופת המע"ר בשפת המתכננים ו"חלופת הרשת") והוסבר באופן כללי על ההבדלים העיקריים ביניהן. עם זאת, המפגש נערך בעיקר בקרב משתתפים שכבר לקחו חלק בתהליך ולכן שלב זה היה קצר כראוי.

לאחר מכן הוצגה מטרת המפגש שהיתה הערכה של חלופות התכנון והתחלקנו ל- 2 קבוצות שוות פחות או יותר. בכל קבוצה הציג בעל תפקיד מאגף תב"ע (תכנון בניין עיר) בעירייה מצוות צפון העיר את החלופות התכנוניות שהן עבדו עליהן.

כאן התחילה ההרגשה שלי של פספוס.

ראשית, לדעתי היתה בעיה באופן ההצגה של תכני התכנית - המשתתפים קיבלו סקירה מפורטת מדי, בצורה לא מאורגנת ועל תרשים (מפה) של ייעודי קרקע? צפיפויות? רגע... בעצם אף אחד לא הסביר על מה מסתכלים ומה פשר הצבעים... היינו צריכים ללמוד את החלופות במקום ומהר ולזכור מה נאמר לנו כמה דקות קודם כשהיינו בחלופה השנייה. המפות הראו התייחסות ברמת המגרש הבודד כך שלדעתי ההתייחסות המפורטת פגמה בראייה הכוללת שאמורה הייתה כל חלופה לייצג.

ראוי לציין כי המשלוח של תיאור החלופות אכן התבצע לפני ואיפשר למשתתפים (אם הם היו מקדישים את תשומת הלב הראויה) ללמוד את התכנית. עם זאת, המשלוח נעשה בסמוך מאוד למפגשים (3 ימים לפני כזכור לי למרות השאיפה שצויינה במסגרת ההזמנה להשתתפות לקבלת החומרים שבועיים מראש).

הדבר הבולט ביותר היה אי תיאור, או תיאור לוקה של "עקרונות החלופה". מה מציעה כל חלופה? מה ההבדלים בין החלופות? מה היתרונות של כל חלופה ומה החסרונות שלה? בנוסף, היתה חסרה התייחסות משווה בין ייעודי הקרקע השונים ועוצמות הבנייה הצפויות בין החלופות השונות - מסחר, מרחב ציבורי, מגורים, תעסוקה. הוסבר, אבל קצת ולא בצורה ממוקדת. התיאור התמקד בתיאור פרויקטים שונים צפויים כגון - גשר מקשר בין צפון מזרח העיר, מעל למרכז הירידים ואל צפון מערב העיר - אל תדאגו... להולכי רגל ואופניים, שימושי מסחריים בעיקר במוקד הזה וכדומה. כמו-כן, היתה חסרה נקודת המבט הכללית שתאפשר להבין האם ואיזו מן החלופות קשורות לחלופת המע"ר (סליחה על השימוש בקיצור - ראו לעיל) ואיזו לחלופת הרשת. כמו-כן, חסר היה תיאור הקשר בין החלופה לבין מה שקורה בשאר חלקי העיר וכיצד המרחב המצומצם מתייחס לשאר הפיתוח המוצע בעיר.

ביקורת נוספת נוגעת לתהליך ההערכה. חלק מהקריטיונים (כמו קידום דרום העיר) לא רלוונטיים בעבור ההערכה לאזור הספציפי. יותר נכון, הם רלוונטיים מאוד אך באופן סמוי. התבלבלתם? גם אני. אתייחס - אם הפיתוח שמוצע בצפון העיר הוא מצומצם יחסית לזה המוצע בדרום העיר אזי הדרום מתחזק. הסברתי את עצמי? אבל איך אני יודע מה מוצע בדרום ומתי?

בנוסף, לדעתי קיימת בעיה להתייחס להיבטים של מדיניות, אכיפה ותקינה שעשויים להתבטא רק בפרוגרמה (פירוט והרכב של ייעודי הקרקע השונים) ובהוראות התכנית שאין להן ביטוי במסגרת התשריט. כלומר הראו לנו את ייעודי הקרקע אבל לא מה שעומד מאחוריהם - כמה אחוזי בנייה? מהן ההתליות בשלבי הביצוע? מהי התקינה בנושאים שונים כמו בניה ירוקה לדוגמא? וכדומה. אילו היבטים קריטיים לצורך הערכה!

אתן דוגמא להשפעה של התזמון בלבד של הפיתוח המוצע בין חלקים שונים בעיר - אם מפתחים במשך זמן רב את דרום העיר ובתכנית נקבע כי רק אחרי פיתוח של 3/4 מהמוצע ניתן יהיה לפתח את המוצע בצפון - חיזקנו את הדרום באמצעות יצירת "וודאות תכנונית" בקרב היזמים שיודעים שכרגע מושקעת בו האנרגיה והכוונה היא להרים אותו.

התבקשנו "לבחור חלופה" על הטוב ועל הרע בה והקשרים בין מרכיבים שונים בתכנית הם לאו דווקא "בלתי-נתיקים". אולי אפשר היה להציג חלופות מבחינת מסחר, חלופות מבחינת מגורים, חלופות מבחינת תעסוקה וכו'.

לבסוף, הועלתה במהלך המפגש ביקורת על כך שהתבקשנו להעניק משקל לקריטריונים השונים של בין 1-5. הביקורת התייחסה לכך כי שיטה זו לא מאפשרת tradeoff, כלומר דירוג בין חשיבות הקריטריונים השונים. במקרה כזה אפשר לדרג הכל בחשיבות (משקל) דומה ואזי המשמעות היא שאין טעם לדירוג.

ייתכן ופשוט היה מפגש ספציפי ומאכזב מבחינתי. אני מכיר את המובילים את התהליך ובטוח בעניין הרב שיש להם בביצוע שיתוף אמיתי וטוב. הם באמת רוצים להבין מה עובר לתושבים בראש, מה הם רוצים, מה יעזור להם הכי הרבה. הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה כך שאני בטוח שיש גם תשובה מקצועית לביקורת שהעליתי בעניין קביעת המשקולות (אשמח להשכיל). מהמפגש למדתי עד כמה עשוי להיות מסובך להציג בצורה טובה חלופות תכנון שאכן יאפשרו בחירה על-בסיס ערכי וקריטריונים מוגדרים.

התהליך לדעתי של השיתוף שמתבצע בהכנת תכנית המתאר הוא מ-ד-ה-י-ם בסה"כ ואני רוצה לברך את המובילים אותו. אני רוצה לתמוך בצוותי התכנון העירוניים שקיבלו משימה ענקית ולא פשוטה על עצמם והם עומדים בה בכבוד. תכנית מתאר עירונית חדשה לעיר שתתייחס לנושאים שונים ורבים כמו הבניה לגובה, כמו תקינה סביבתית עדכנית, עם גמישות בתכנון ועם דגש על איכות חיים עירונית - היא בדיוק מה שנחוץ וטוב שאתם עובדים עליה! תודה ועל תתייאשו מהביקורת - יהונתן.

לכל מי שטרם ירד לעומק חזוננו : אורבניקה שמחה להזמינכם לגלריית "החללית" בירקון 70, ביום שני , 21.12.09 בשעה 20:00. בפגישה יספרו הגר ספירו ושרון בן דליה, ממייסדי העמותה, על החזון של העמותה ועל פעילותה.

עיר מקיימת : כדור כביסה אקולוגי

כדור כביסה אקולוגי מהפכני, חסכוני וידידותי לסביבה, מנקה, מחטא, ומרכך.
הכדור מנקה ביעילות רבה את הבגדים ומתאים לכל סוגי הבדים.
מקטין את בלאי הבגדים ומגן על צבע הבד מפני דהייה.
מקטין אלרגיות ורגישויות הנובעות מחומרים כימיים ודטרגנטים הנמצאים בנוזלי הכביסה.
מתאים לכל סוגי מכונות הכביסה, התכניות והטמפרטורות.
אקולוגי, מגן על הסביבה, אינו מייצר כל זיהום.
מגן על המכונה מהצטברות אבנית.
הכדור נוח לשימוש וחוסך בכסף !
הכדור עשוי מחומר ממוחזר ורך המגן על המכונה.
מומלץ ועדיף לכביסה של תינוקות.
ניתן להשתמש במים של הכביסה להשקיית גינות !
אחריות מלאה על המוצר לשלוש שנים.
לפרטים ניתן לפנות להגר בטלפון 0507604737 , 10% הנחה למי שפונה דרך אורבניקה !!





הוראות שימוש :
להפריד בגדים צבעוניים ולבנים. להכניס את הכדור למכונה יחד עם הבגדים. להפעיל את המכונה על פי התכנית הרצויה ללא שום מגבלות. בסיום הכביסה יש לאוורר את הכדור. מעל 5 ק"ג כביסה - רצוי להכניס עוד כדור. לכתמים קשים ניתן להוסיף מסיר כתמים לפני השימוש.

הצטרפו למאבק על כיכר דיזנגוף

אורבניקה מצטרפת למאבק של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף". לא זו בלבד שהנמכת הכיכר מתבקשת ונדרשת, ועדיין זה לא קרה, אלא שעכשיו פיתוי חדש עומד על סף דלתה של עיריית תל אביב-יפו : לא היא תשקיע בהנמכת הכיכר, אלא יזם פרטי. המחיר - חניון תת קרקעי מתחת לכיכר דיזנגוף.

מיותר לציין שמכל בחינה החניון התת קרקעי הוא לעג לרש, והוא פתרון גרוע מבחינה סביבתית, חברתית ועיצובית. בימים שבהם נציגי עיריית תל אביב-יפו מספרים באופן מפורש שכל אלטרנטיבה שתיבחר לתכנית המתאר של תל אביב תהיה מוטת תחבורה ציבורית - העירייה מקדמת עוד כלי רכב פרטיים ברחוב שסובל קשות מבעיית התחבורה. זו סתירה בין הצהרת הכוונות של העירייה לבין המתרחש בפועל, וזה לא יכול לעבור על סדר היום.

באחד הפוסטים הקודמים סיפרנו שבמסגרת תהליך שיתוף הציבור הבטיחו המנחים, בשם עיריית תל אביב, כי כל תכנית אב שתיבחר לתל אביב תהיה מוטת תחבורה ציבורית והולכי רגל. כיכר דיזנגוף הופכת, אם כך, לאנטי-תיזה להצהרות של העירייה, ומעמידה את האמון שהציבור נותן בה בסימן שאלה.

להלן נוסח העצומה של החזית להורדת כיכר דיזנגוף:

אתם יכולים לראות בה שיש את כל הסיבות מדוע צריך להוריד את הכיכר, ואת כל הסיבות מדוע לא לעשות זאת במחיר של חניון תת קרקעי. אסור לתת לעיריית תל אביב-יפו להתפתות בפתרון הזול - כי את המחיר נשלם אנחנו. כיום כבר ידוע ומוסכם שהגבהה של מרחב ציבורי היא טעות תכנונית שנידונה לכישלון (כיכר אתרים, גן העיר), אבל מסתבר שעדיין לא הופנם שחניון תת קרקעי מתחת למרחב ציבורי הוא טעות הרסנית לא פחות : זה פתרון של זיהום, של העדפה לכלי רכב פרטיים, ושל מניעת אינטראקציות בין אנשים ומגע בין האנשים לבין העיר. אסור לתת יד לדבר הזה, ואדישות פירושה לתת יד לדבר הזה. אם התכנית ההרסנית הזו תצא לפועל, יהיה מאוחר מדי להגיד "כמה חבל".

אנו (גם) קוראים לציבור לקחת חלק במאבק של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף". אסור שייבנה חניון תת קרקעי מתחת לכיכר, הכיכר צריכה לחזור לימי הזוהר שלה. את הטעות של ההגבהה ניתן לתקן, את הטעות של חניון תת קרקעי כבר לא ניתן יהיה לתקן. לכן כל קול חשוב במאבק הזה.

אנא הקדישו כמה דקות לחתום על העצומה כאן
אפשר גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק כאן
ואפשר גם להתרשם מהכתבות האחרונות לגבי כיכר דיזנגוף כאן וכאן וכאן

וגם ... ביום שישי הקרוב בשעות הצהריים - הפנינג בכיכר דיזנגוף !! בואו לתמוך !!

חנוכה בקרית ספר

הודעה מאת שמואל גילור :

לאחר יותר מארבע עשרה שנות מאבק, טלטלות ותהפוכות, האור נראה בצה המנהרה.
החלטות הועדה המקומית והמחוזית שהתקבלו לאחרונה, והזמנתו של הועד למען הפארק בקרית ספר לפגישה עם אדריכל העיר - מעודדות. תקוותינו כי הן מסמנות את תחילת סוף המאבק הממושך, ותחילתו של שיתוף פעולה להקמתו של פארק ירוק ופתוח לרווחת התושבים והעיר - על השטח כולו.

ביום שלישי, ה 15.12.09 החל מהשעה 17:00 נקיים פיקניק מואר במיוחד לחג החנוכה.
האירוע יתקיים כרגיל בשטח פארק קריית ספר בלב העיר (רחוב עמרם גאון פינת רחוב קריית ספר)

בתכנון : הדלקת נרות, סופגניות, מוזיקה וסרטים אל תוך הערב.
כולכם מוזמנים והכניסה חופשית

פרטים נוספים - שמואל גילור, 8340032 050

הודעה - סיור בבית שיף

ביום שלישי, ה 29 לדצמבר, מוזמנים חברי העמותה לסיור בבית שיף במרכז תל אביב, פינת הרחובות הרצל ולילינבלום.
מדובר באחד מנכסי התרבות החשובים של תל אביב, ובמבנה שעבר שימור קפדני.
הסיור ימחיש את עבודות השימור של המבנה וציורי הקיר שלו.
למי שמעוניין להצטרף לסיור, יש להירשם מראש
נא לפנות למייל sharon@urbanica.org.il עד ה 20 לדצמבר.

תצפרו פחות, תחייכו יותר

ביום שלישי ה- 1.12.09 החליטה אורבניקה לצאת אל המרחב הציבורי ובדרכי נועם וחיוכים לפנות אל ציבור התושבים והנהגים ולהסביר את החשיבות בשמירה על החוק. כיצורים עירוניים החלטנו לעשות מעשה כנגד הצפירות הבלתי נסבלות של כלי הרכב השונים ולצאת לצמתים בעייתיים. הפעילות הראשונה הוגדרה במסגרת פיילוט והייתה מוצלחת ביותר ועל כן צפו לפעילויות נוספות בצמתים שונים ברחבי העיר.

לאחר התעמקות קצרה בלשון החוק וידע כללי שלנו בנוגע לנושא גילינו שצפירות שהן לא למטרת אזהרה או מקרה חירום פשוט אסורות.

לעומת זאת, המציאות הישראלית מלאה בצפירות מיותרות, שלרוב נובעות מעצבים ומחוסר סבלנות ומייצרות מעגל עצבים נוסף ולחץ של נהגים אחרים. תגובות שרשרת כאלו גורמות לנהיגה פחות בטוחה, ללחץ על הכביש ובעיקר להרבה הרבה רעש, הן לעוברי האורח והן לתושבי האזור, הגרים בסמוך לצמתים כאלו.

אנו יוצאים בקריאה לגלות יותר התחשבות, יותר סבלנות ולשפר את תרבות הנהיגה בישראל.

במסגרת הפעילות הנוכחית בחרנו את צומת הרחובות רידינג וברודצקי

וזו בהחלט הייתה עשייה ששילבה הן תרומה והן הנאה.

קיבלנו פידבקים חיוביים מנהגים רבים, גרמנו להם לחייך ולהמשיך את הנהיגה עם יותר מצב רוח ופחות עצבים. כמו כן, נשאנו שלטים וחילקנו פלייר ואנו נרגשים לחלוק את תוכנו עמכם:

תושבים ונהגים שימו לב – דרוש שיתוף הפעולה שלכם!!!
שינוי קטן יכול לגרום למהפך גדול
כמה פעמים סיננתם מבין שיניכם שצריך לשנות את תרבות הנהיגה בארץ? שיש יותר מדי רעש ועצבים מיותרים? שצריך לשנות הרגלים, אבל לאף אחד לא אכפת ולכן לא נלקחת היוזמה להתחיל שינוי התנהגות, כך שלכולנו תהיה איכות חיים עירונית טובה יותר.
בואו נתחיל להתחשב, לגלות סבלנות ובכך להפחית את הלחץ והמתח. בואו ננסה לשנות את תרבות הנהיגה. להרוויח כמה שניות נוספות על הכביש תוך כדי צפירה, פשוט לא שווה את התוצאה –
צפירה שלא לצורך אסורה על פי החוק ורק מפחידה ומפריעה – לנו, לעוברי האורח, לתושבים הגרים בסמוך לצומת וליתר הנהגים.
לשון החוק לידיעתכם: אנא עיינו ועזרו להפיץ את הבשורה

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992

רעש מרכב, צופר ומשתיק קול
2. (א) לא יגרום אדם לרעש חזק מרכב מנועי אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה של הרכב.
(ב) בדרך עירונית, כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה), לא יפעיל אדם ברכב צופר, פעמון, אות או אמצעי אזהרה כיוצא בזה, אלא אם כן –
(1) הדבר דרוש לשם אזהרה מפני סכנה קרובה שאין למנוע אותה אחרת;
(2) הפעלת הצופר, הפעמון או אמצעי האזהרה האמורים אינה נמשכת וחוזרת יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ג) הוראות תקנת משנה (ב) יחולו, בהתאמות המתחייבות, גם לענין רכב חירום שחלות עליו הוראות תקנה 62(א) ו-(ב)(1) ו-(2) לתקנות התעבורה.
(ד) לא ינהג אדם ברכב מנועי או בסירת מנוע זולת אם הותקן במפלט הרכב או הסירה משתיק קול או מיתקן אחר, המונע ביעילות רעש נפץ הבוקע מן המפלט.

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
3. (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ב) (בוטלה).
תק87 (ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.


ולסיום, נשמח לקבל רעיונות לצמתים הדורשים תשומת לב וטיפול ונשתדל להגיע בחפץ לב. אנו קוראים לכולם להצטרף ולהירתם, כך שלפחות בינתיים, כשאין עוד תחבורה ציבורית יעילה והמכוניות הפרטיות ממלאות את רחובות העיר – שיהיה נעים יותר ופחות רועש.

שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו - מפגש יפו

ביום א' הקרוב (6.21.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור יפו. ביום א' הקודם נערכה סדנה בעבור אזור מרכז העיר.

בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:

• הגר - דרום העיר

למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים.

הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.

מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:

• לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות.
• תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור יפו.

מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:

• אתר תכנית המתאר
• תוצרי תהליך השיתוף

מפגש שיתוף ציבור - מרכז העיר

כפי שדיווחנו לכם קודם, חברי אורבניקה לקחו ולוקחים חלק בתהליך שיתוף הציבור לתכנית המתאר בתל אביב, כמשתתפים. ב- 29/11 התקיים מפגש הערכת חלופות שהתמקד במרכז העיר. המפגש התחיל בהצגת החלופות. כיווני הפיתוח שהוצגו התבססו על מסמך "חזון העיר" של עיריית תל אביב, שהוכן בשלבים מוקדמים של תהליך שיתוף הציבור, ובו נקבעו החזון והמטרות של הפיתוח של תל אביב.

כיווני הפיתוח שהוצגו המחישו (באופן ויזואלי ונגיש לציבור, יש לומר) את המרכיבים הקבועים של התכנית. מרכיבים אלו הם בבחינת "אין ויכוח" מסיבות שונות (תכניות שכבר אושרו, אלמנטים שנשקלו ונמצאו מתאימים וכו'). שמחתי מאוד לשמוע (ואני מקווה שאשמח גם לראות יישום) שהמרכיבים הקבועים כוללים תכניות שהן מוטות סביבה ותחבורה ציבורית. כלומר - כל חלופה שתיבחר תכלול אלמנטים אלו. הקהל לא ממש אהב לשמוע על מרכיב נוסף שהוא קבוע ובבחינת "אל ויכוח": המגדלים. אכן, נקודה רגישה אצל התושבים, שכמוני - כבר עשור וקצת רואים יותר מנופים משמיים, ועייפים מהמגדלים שצצים במקומות הלא נכונים, ובמקום לתת לנו נוף אמיתי של מע"ר מסתירים לנו את הנוף כבר בכל פינה. אבל בסופו של דבר הקהל קיבל את הדין - אי אפשר לבטל מגדלים שאושרו.

בשלב השני, התחלקו המשתתפים לשתי קבוצות לשם הערכת החלופות. יש לציין שאני התרשמתי מאוד מהשיטה בה בחרו המשתפים. הרעיון היה לא "הצבעה" לחלופה הטובה יותר, אלא הערכה של כל חלופה על מנת לאמוד את החולשות והחוזקות של כל אחת, ואולי - בתקווה - לייצר חלופה המשלבת את החוזקות של שתי החלופות. בכל אופן - ההערכה התבססה על המטרות שהוגדרו בתכנית. כלומר - כל אחד מהמשתתפים היה צריך לדרג עבור כל חלופה, האם היא משרתת לדעתו את המטרות.

האכזבה הגדולה, שלי ושל אנשים נוספים בקהל, היא שהדיון שוב צומצם לנושאים נקודתיים. אנשים שהגיעו כי היה איכפת להם מכל מרכז העיר ועתידו - הופתעו לגלות שהדיון הוא בעיקרו על רובע 4 (אבן גבירול מזרחה - אזור כיכר המדינה). הרובע שעל כתפיו יתרחש ציפוף של האוכלוסיה במרכז העיר (ובצדק, אם יורשה לי להביע כאן את דעתי). מכיוון שהדיון נסב סביב רובע 4 הוא היה די עקר, מסיבה פשוטה : 2 החלופות שהוצגו היו "מרכז עיר ראשי" (כל המגדלים ירוכזו במע"ר הראשי של תל אביב) או "רשת עירונית" (המע"ר ישאר חזק אך יתווספו לו שלוחות בצפון העיר ובדרומה). שתי החלופות הנ"ל אינן רלבנטיות כשמדברים רק על מרכז העיר, ולא על העיר כמכלול, ובטח לא כשמדברים רק על רובע 4.

בכל אופן, כמו בפעם הקודמת, מצאתי גם הפעם את אותו הכשל בתהליך שיתוף ציבור, הקשור לא למשתפים, אלא שוב למשתתפים. שוב אינטרסים צרים של אנשים עיכבו את זמננו היקר במפגש וצרמו (או שיעממו) את אזני שאר המשתתפים. שוב היה צורך של תושבים, הפעם שני "כוכבים" תושבי רובע 4, לפרוק את כל זעמם וחוסר אמונם בעירייה - דווקא במפגש שאמור להיות בונה אמון... משהו בשיטה הזו לא נכון. מבחינה זו אין לי ביקורת או האשמה כלפי המשתפים - שכן הן השקיעו ויישמו את אחד המודלים היותר דמוקרטיים של תהליך שיתוף ציבור. גם לא כלפי המשתתפים שצרמו ושיעממו, כי הם פשוט "שיחקו" בתוך שיטה כלשהי. הביקורת היא כלפי השיטה שמאפשרת את הכשל הזה. כמו כל ארגון בריא, צריך גם בתהליך של שיתוף ציבור כללי משחק ברורים, בהם התושבים לא מנצלים לרעה את הכוח שניתן להם.

"ההמצאה" הזו - שיתוף ציבור - היא יחסית חדשה בחברה המערבית ולכן היא עדיין נמצאת בשלב שבו היא יכולה להשתדרג, ללמוד לקחים ולהתקרב למודל שהוא כמה שיותר דמוקרטי, אך כמה שיותר הגון ומכובד. אחרת, נראה גם בעתיד תגובות של חוסר שביעות רצון מהתהליך - גם על ידי המשתפים וגם על ידי המשתתפים. בתהליכי שיתוף הציבור שלקחתי בהם חלק בעבר או חקרתי, מצאתי תמיד שהיה חסר את ההסברה הרצינית והעמוקה לתושבים על מידת האחריות שלהם כמשתתפים, ועל הצורך בעזרה שלהם כתושבי העיר ולא כתושבי שכונה כלשהי שרק האינטרסים שלה מעניינים. אחרת - כל המהות של תהליך שיתוף ציבור הולך לאיבוד, ואולי כבר באמת עדיף שישבו מהנדסים, אדריכלים ומתכננים - ויתכננו את העיר. כנ"ל לגבי תהליך של שיתוף ציבור בשכונה כלשהי, כאשר האינטרסים הם ברמת הרחוב או הבית של המשתתף.

בתהליך שיתוף ציבור טמונה גם הסכנה בהדגשת אינטרסים אישיים על חשבון אינטרסים אחרים חשובים, ואסור בתכלית האיסור שהמפגש יתנהל בצורה כזו שמי שצועק יותר חזק שומעים את דבריו. את הקושי של המנחים לבלום את התופעה הזו ראיתי בעיניים שלהם, בחוסר האונים מולם. לכן אני סבור שהמניעה בעתיד אינה תלויה באופי המשתפים (שכן הם היו שונים באופיים וברמת הכריזמה שלהם), אלא בשיטה: בכללי המשחק שמוגדרים מראש + הקדמה לתהליך שמדגישה את האחריות החברתית של התושבים המשתתפים. אסור שתהליך כל כך חשוב ודמוקרטי של שיתוף ציבור יהפוך להיות כלי לקידום אינטרסים אישיים או פורקנים חסרי תכלית.

מי מפחד מבנייה לגובה? עמדת הארגונים!

בימים האחרונים פורסם העקרונות וההמלצות לתכנון בנייה גבוהה ומגדלים בת"א-יפו.

על המסמך המפורט עמלו החברה להגנת הטבע בת"א-יפו והסביבה, הפורום הירוק בת"א-יפו, אדם טבע ודין, אורבניקה - התעוררות עירונית (זה אנחנו!) ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

המסמך כולל סקירה של נושא הבנייה לגובה, התייחסות לנושא ההגדרה של בנייה גבוהה, ניתוח של "המצב הקיים" מבחינה תכנונית ובשטח עצמו, בחינה של החלופות המוצעות בתכנית המתאר לנושא וכן הצגה של עקרונות מנחים והמלצות לתכנון של בנייה גבוהה ומגדלים באופן כללי ובהתייחס לאזורי העיר השונים.

אתם בטח כבר מתים לקרוא... אז יאללה! הנה המסמך.

פרויקט מיפוי גינות קהילה - עוברים שידרוג!

בעקבות ההשתתפות בכנס גינות הקהילה בירושלים בדוד ילין, שנערך ב- 24.11.09, התקבל מידע רב על גינות שונות ברחבי הארץ. המידע מהווה עדכון למידע הקיים במספגת פרויקט המיפוי של גינות הקהילה בישראל מטעם "התארגנות פעילי גינות קהילה בישראל".

למידע נוסף בנושא גינות הקהילה בקרו בבלוג החדש www.israel-gardens.blogspot.com

המידע יועלה בשלבים לפרויקט המיפוי. בהקשר זה, כל המעוניין לסייע בעדכון המפה מוזמן לפנות אלינו אל gardens@urbanica.org.il

מצגת - מיפוי גינות קהילה בישראל

לא מצאתם את עצמכם במפה? הפרטים דרושים לעדכון? הורידו את דף איסוף המידע ושילחו אלינו אל - gardens@urbanica.org.il

שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו - מפגש מרכז העיר

ביום א' הקרוב (29.11.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור מרכז העיר. ביום א' הקודם נערכה סדנה בעבור אזור מזרח העיר.

בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:

• מרדכי - יפו
• שרון - מרכז העיר

למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים.

הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.

מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:

• לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות.
• תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור מרכז העיר.

מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:

• אתר תכנית המתאר
• תוצרי תהליך השיתוף

שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו - מפגש מזרח העיר

ביום א' הקרוב (22.11.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור חלקה המזרחי של העיר. ביום א' הקודם נערכה סדנה בעבור אזור צפון בה השתתפתי - פרטים בהמשך...

בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:

• מרדכי - יפו
• שרון - מרכז העיר
• הגר - דרום העיר

למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים.

הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.

מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:

• לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות.
• תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור מזרח.

מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:

• אתר תכנית המתאר
• תוצרי תהליך השיתוף

היות והשתתפתי בסדנה הקודמת, אני רוצה להזמין את חברי אורבניקה או מתעניינים אחרים להגיע במקומי למפגש של מזרח העיר. להזכירכם, הוקצה לנו מקום אחד לכל סדנה. לפרטים צרו קשר עם יהונתן.

עדיין לא מאוחר להציל את כיכר המדינה

ב 11/11/09 התכנסו שוב חברי אורבניקה למטרת הצלת כיכר המדינה מהרס. במסגרת הפעילות הקיפו חברי העמותה את המעגל הפנימי של הכיכר בנרות (ויש לומר שאלו הוסיפו חן זמני לכיכר) והציבו דוכן החתמה על העצומה נגד בניית מגדלי מגורים בכיכר. כפי שצפינו, ההיענות הייתה עצומה. רוב מוחלט של האנשים שעצרו בדוכן מתוך סקרנות חתמו על העמותה, אך הביעו בפנינו את ייאושם ואת חוסר התקווה שאכן נצליח לחולל שינוי.

From אורבניקה שוב בכיכר המדינה

From אורבניקה שוב בכיכר המדינה

From אורבניקה שוב בכיכר המדינה

From אורבניקה שוב בכיכר המדינה

(עוד תמונות ניתן לראות בלחיצה על הכותרת)

נכון. הסיכוי למנוע מגדלים מהכיכר הוא נמוך. אפילו אפסי. אבל חייבים לנסות. חייבים למנוע מכיכר המדינה להפוך לעוד עמוד בספר ההיסטוריה של האדריכלות בישראל - כסמל לטעות תכנונית ולהפקרת הציבור. הציבור צריך כיכר! העובדה שפארק הירקון נמצא לא רחוק מכיכר המדינה לא פוסלת את נחיצותה. מרחבים ציבוריים הם לא רק גינות ופארקים - הם גם פנינות ארכיטקטוניות אליהן מגיעים אנשים שרוצים לחוות את העיר, את הוויתה, את התרבות והאומנות. כיכר המדינה מסמלת את כל אלו.

לא מאוחר מדי לשכנע את מקבלי ההחלטות כי מדובר בטעות תכנונית של ממש, שהתכנית מתייחסת לצרכים ולאילוצים בנקודת הזמן הנוכחית, בלי הסתכלות לעתיד.
נניח שגם בנקודת הזמן בהווה אין בכיכר שימוש (על אף שטענה זו אינה נכונה כלל וכלל), ונניח שהדלילות היחסית בכיכר משקפת כישלון של פרופרציה (וגם טענה זו אינה בהכרח נכונה, הדלילות נובעת מההזנחה של כיכר המדינה לאורך כל שנות קיומה) - איפה המחשבה על מגמות עתידיות ?

תל אביב יפו, ובעיקר האזור של כיכר המדינה, עוברת תהליך עצום של ציפוף. סביב הכיכר נבנים מגדלי מגורים, לרבות הפרויקט באזור רכבת מרכז. לאור מגמה זו חשוב לשמור על שטח ציבורי שיהווה מקום מפגש לתושבים. שטחים ירוקים הם לא תחליף לשטחים ציבוריים מבונים!! שטחים ציבוריים מהווים אף הם מקום מפגש !!

ואם נחזור לעתיד של תל אביב, הרי שמגמות התיירות מצביעות על עלייה מתונה במספר התיירים בתל אביב. לו יהי שלום מתישהו (עוד נושא שמשקף ייאוש) סביר להניח שמספר התיירים לא רק יעלה אלא יזנק. האם קיומה של כיכר המדינה לא נחוץ גם אז - כמרחב ציבורי שמהווה מקום ראווה של העיר, כפי שקורה בערים רבות אחרות (וממש לא רק באירופה)?

אנחנו מקווים שכאשר דור העתיד יעשה חיפוש של כיכר המדינה בגוגל עוד 20 שנה - הוא לא ימצא תמונה היסטורית של כיכר שאבדה, כפי שאנחנו היום מוצאים באתר עיריית תל אביב פנינות שאיבדנו (כמו קולנוע מוגרבי, קזינו גלי אביב, בית הגימנסיה ועוד ... וממש ממש מומלץ להיכנס לקישור ). בינינו, בואו נודה, זה לא שבתל אביב-יפו יש עודף של אתרים יפים. תל אביב צריכה גם את כיכר המדינה. ובהקשר זה, יש לציין, כי הטענה כי המחיר של השארת הכיכר הוא גבוה, אינה נכונה בעינינו. ערך אומנותי, חזותי, ארכיטקטוני ותרבותי הוא לא ערך שקל לכמת, ובטח לא כשמשאירים את הכיכר זנוחה. מספיק לתת דוגמא אחת של עיר שכוחה שאף אחד לא שמע פעם את שמה - בילבאו שבספרד - ולהיווכח בתועלת הכלכלית העצומה של אתר או מרחב ציבורי מרשים. ועוד לא הרחבנו על התועלת הפסיכולוגית והחברתית שיש למרחבים ציבוריים איכותיים על האדם והחברה.

ואם כן דור העתיד ימצא את כיכר המדינה בארכיון של "מקומות שהיו ואינם" באתר העירייה, לימים ייזכר כי בתקופה שבה ערים גדולות רבות בעולם שיקמו ושידרגו כיכרות (בוסטון, ברצלונה, והרשימה באמת ארוכה) תל אביב-יפו הרסה את הכיכר הכי מיוחדת שלה.

סבב נוסף של שיתוף ציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו

הגענו לשלב נוסף בשיתוף הציבור במסגרת תכנית המתאר לתל אביב-יפו. אורבניקה מברכת!

להזכירכם, בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים. הפעם יתקיימו סדנאות אזוריות ליפו, מזרח, דרום, מרכז וצפון העיר - אחת כל שבוע.

הסדנאות מהוות חלק מתהליך הערכת החלופות שפותחו. הסדנאות יכללו הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.

הסדנה הקרובה תתקיים ב- 15/11 ותתייחס לאזור צפון העיר. מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:

• לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות.
• תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור צפון.

מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו- גן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:

• אתר תכנית המתאר
• תוצרי תהליך השיתוף

להזכירכם, ניתן עדיין להצטרף לחלק מהסדנאות העתידיות היות והוקצה לנו מקום לכל סדנה. לפרטים צרו קשר עם יהונתן.

יום דיון - הטמעת שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי בישראל

מצורפת בזאת הזמנה וסדר יום ליום דיון העוסק בהטמעת שיקולים חברתיים בתכנון המרחבי בישראל.
יום הדיון מיועד לאנשי רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, יועצים חברתיים, מתכננים ואדריכלים, עובדים קהילתיים, פעילי ארגונים חברתיים וסביבתיים ואנשי אקדמיה. (הקליקו בכדי להגדיל את התמונות)

חשוב להרשם מראש במייל - lironfarchi@gmail.com

היכל העשור; רישומי הכנה / רותם מקרית גת

היכל העשור מת, לא ניתן לשנות זאת. לא יבואו פועלים לשקמו, תושבים לנחמו או ראשי עיר לרוממו.
הוא קיים אך ורק בפילם. נשמתו מועלית באמצעות פעימות המקרנה והוא קורם שוב עור וגידים דרך סיבים כימיים.
אהבתי אותו, ואיבדתיו. כעת, לא ניתן לשנות את שנעשה. : היכל העשור 1965-2009. בן 44 היה במותו.


בתערוכה מוצגות פיסות בלתי גמורות מתוך סרט דיוקן של היכל העשור, בית הקולנוע האגדי בקרית גת, לצד ממצאים מקוריים שנמצאו במקום טרם ואחרי ההריסה.
תערוכה זו מוצגת כחלק מחגיגות ה-20 לבית הספר סם שפיגל. באותו חלל מוצגים תצלומיו של רם ברכה, צלם ומורה בבית הספר.
כמו כן, בשאר חלקי בית הספר מוצגים תצלומי פולארואיד של דוד פרלוב ורישומים של מיכאל לב טוב. כדאי לבוא!

פתיחה: יום א 8.11.2009 10:00 בבוקר
נעילה: יום ג 17.11.2009
בית הספר סם שפיגל
יד חרוצים 4 ירושלים
02-6741950

פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה - מה שהיה ומה שיהיה

פרויקט "פנטזיה אורבנית" מציע רעיונות לעיצוב מחדש של כגון רחובות, כיכרות ואזורים שונים בערים, מתוך אמונה כי שיתוף הציבור בעיצוב ותכנון מקום מגוריו וסביבתו הינם מרכיב חשוב בגיבוש מדיניות העיצוב והתכנון העירוני. התערוכה חושפת דרכים שונות לעיצוב המרחב הציבורי הפתוח, ומהווה הזדמנות לבחינה ביקורתית של המצב הנוכחי.

בשנה החולפת, "אורבניקה – התעוררות עירונית" (ע"ר) יזמה את תערוכת "פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה", הכוללת את הצגת ההיסטוריה התכנונית של כיכר המדינה וכן הצעות, יוזמות, התייחסויות ורעיונות לפיתוח הכיכר של הציבור הרחב, סטודנטים, אנשי מקצוע ומשרדי אדריכלים שונים.

בשבועות הקרובים, בעקבות התנעת פרויקט "פנטזיה אורבנית 2010", אנו נציג את התכנים שהועלו במסגרת התערוכה הקודמת לשימושכם וקוראים לכם להצטרף לפנטזיה הבאה! לפרטים נא לפנות אל - info@urbanica.org.il.

והפעם, הסקירה ההיסטורית - מומלץ לצפות במסך מלא:

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה סקירה היסטורית

צפו בעוד מצגות של אורבניקה - התעוררות עירונית.

פנטזיה אורבנית - עיר בלי מכוניות

"יום ללא מכוניות", אירוע שנהוג בערים רבות בשנים האחרונות, תמיד גרם לי להגיע למסקנה ההפוכה - עד כמה התלות שלנו במכונית היא בגבול ה"לא נורמלית". הרי גם באירוע הזה אנחנו זוכים לטעימה כל כך קטנה של "עיר בלי מכוניות". האירוע מוגבל לרחובות מסוימים, למתחם מאוד מצוממם בעיר, ולמספר שעות מאוד מצומצם.

עד כמה שידוע לי - יש רק יום אחד בשנה שבו רק במדינה אחת בעולם יש באמת "יום ללא מכוניות", וזה יום כיפור. הנסיבות שונות כמובן, והמטרות אינן סביבתיות, אך בכל יום כיפור קשה לי להתעלם מה"פיצוי" שאנחנו מעניקים לסביבה על ל"ג בעומר. בכל יום כיפור אני נהנה מחוויות השיטוט ברחובות העיר, ומפנטז על עיר שבה כל השנה "יום כיפור", רק בלי הצום... ועם רכבת קלה....

Tel Aviv without motor vehicle

View more presentations from אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening.

התמונות במצגת משקפות פנטזיה אורבנית של עיר ללא כלי רכב בכלל, אבל למען האמת הפנטזיה האמיתית היא עיר בלי כלי רכב פרטיים. אולי בעתיד הרחוק מאוד, אולי אם ייגמר הנפט (בעוד כ 80-100 שנה) והחלופות לא תהיינה בהישג יד של ההמון, אולי אז הפנטזיה האורבנית (שלי, בכל אופן...) תהיה מושלמת : הכבישים יוחלפו לנתיבי תחבורה ציבורית ונתיבי אופניים.

פנטזיה אורבנית - כיכר אתרים

כיכר אתרים פנטזיה אורבנית

View more presentations from אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening.

עקב תקלה טכנית, ניתן ללחוץ על הקישור שמעל המצגת ולצפות בה משם.

נפתחה ההרשמה לקורס גינון עירוני של עץ בעיר

עץ בעיר, בשיתוף פעולה עם משק תפוחי, פותח קורס גינון אקולוגי עירוני ראשון מסוגו. הקורס צמח כמענה לדרישת תושבים בעיר לגינות נטולות רעלים שיניבו צמחי תועלת בטוחים למאכל ולנוי. הקורס ילווה גננים, שוחרי גינון ובעלי גינות בתהליך של שינוי דפוסי עבודה ומעבר לגינון אקולוגי. בשמונה מפגשים, המשתתפים ילמדו איך לטפח גינה בריאה או מה לבקש ממי שאמון על המלאכה. בקורס נלמד איך חוסכים במים ואיך משתמשים במים אפורים, איך בונים אדמה ואיך עושים קומפוסט, איך עובדים עם אנרגיות הבר ויוצרים אקלים, מה קונים לטיפוח הגינה ומה משאירים בחנות, איך מטפלים בעצים, גיזום והרכבות, הקשר בין הגינה למטבח, ועוד. מתוך מסיימי הקורס ייבחרו מספר גננים שימשיכו לשלב התלמדות עם יהונתן תפוחי. המתלמדים יחברו ליהונתן בפרויקטים בשטח ויעברו הכשרה מעשית עד שיוכלו לקחת על עצמם פרויקטים בגינון אקולוגי.מנחים: יהונתן תפוחי ומרצים מומחים.

מתי: ימי שני, מ-18:00 עד-14:00

תאריך פתיחה: 02/11/09

איפה: עץבעיר, רחוב ביאליק 23, כיכר ביאליק, תל אביב

לפרטים נוספים: לילך, 03-525-4196, lilach@citytree.net

עוד מילים וגם תמונות: www.citytree.net/urbanGardening

קהל יעד: הקורס מתאים במיוחד לגננים, בעלי גינות או ועדי בתים שמעוניינים להעלות את גינתם ואת אמנותם על פסים אקולוגיים, אך פתוח גם לגננים מתחילים.מה יהיה: נשמע הרצאות ונעשה הרבה עבודה מעשית בגינה, יהיה גם סיור בגינה אקולוגית

פנטזיה אורבנית - דרך השלום

מי אמר מגדלים ולא קיבל?

הבניה לגובה בתל אביב מעוררות בשנים האחרונות מחלוקות רבות - בין המצדדים לבין המתנגדים. נדמה כי בנושא זה יש שתי מחנות: העירייה - בעד, התושבים - נגד. העירייה מקדמת אינספור תכניות לבניה לגובה, ואילו התושבים מגישים אינספור התנגדויות. הפוזיציה הזו של בעד ונגד לא עושה ממש טוב - כי מצד אחד יש צורך בהסדרה "אחת ולתמיד" של מדיניות בניה לגובה , ומצד שני מתקבל כבר הרושם שלא ממש משנה איפה תרצה העירייה לקדם תכנית בניה לגובה - תושבים יתנגדו.

הבעיה מבחינת התושבים היא שאף אחד לא רוצה מגדל ליד הבית שלו, וקשה לרתום את התושבים לנקודת מבט של העיר (ולא השכונה). והבעיה מן הצד של העירייה היא חוסר האמון שהיא מייצרת אצל התושבים, כאשר היא ממשיכה לקדם תכניות בניה לגובה במרכז העיר ולאורך חוף הים.

נותר לקוות שמדיניות הבניה לגובה - שעיריית תל אביב מגבשת על בסיס תהליך ציבור - תשכיל להתחשב במרקמים המיוחדים של העיר. במקום לעייף את התושבים במאבקים על מקומות במרכז העיר, יש עדיין מגרשים שלדעתי תושבים רבים דווקא ישמחו לראות בהם מגדלים. ההתנגדות למגדלים היא לא גורפת.

הנה למשל פנטזיה אורבנית בדרך השלום. מגדלי התאומים עומדים כיום בדד במגרש, שלמיטב ידיעתי טרם בונים בו כי הקרקע מזוהמת, וצריך להמתין כמה שנים. הפנטזיה האורבנית שלי : קחו את מגדלי התאומים, הכפילו, שלשלו ורבעו . זה אזור שנכון לעבות אותו במגורים, ונכון לבנות לגובה.

סיכום פגישת אורבניקה

פגישת אורבניקה 20/10/09 :

אחרי הרמת כוסית (ועוגה) לשנת פעילות חדשה של העמותה, וליומולדת של הגר (מזל טוב) – ערכנו דיון של משוב על פעילות אורבניקה בשנה האחרונה. המשוב היה מאוד חשוב כדי ללמוד כיצד אנו יכולים להתייעל בשנה הקרובה.
הנושא המרכזי שעלה בדיון, וזכה להסכמה כמעט פה אחד, הוא נושא החזון "הרחב מדי" של העמותה. הגענו למסקנה שמוטב לעמותה לעסוק רק בנושא המרחב הציבורי, מאשר בעירוניות באופן כללי. בהקשר זה גם הביעו חברי העמותה את עמדתם שרצוי שהעמותה תתמקד בהיבט החברתי-סביבתי-פסיכולוגי.
בנוסף, הדיון על המשוב הוביל למסקנה נוספת וחשובה, שעלינו להתרכז יותר בפעילויות במרחבים הציבוריים ועל ידי גם לצקת תוכן רב יותר במפגשים וגם ליצור בכך פוטנציאל למשיכת יותר מתנדבים ופעילים.
במסגרת הפגישה החלטנו שהמפגש הראשון שיתחיל מסורת של מפגשים במרחבים חיצוניים יתקיים בכיכר המדינה. הסיבה היא כי התכנית החדשה לכיכר המדינה בוטלה אף היא, וכנראה זה זמן טוב לעורר שוב את מודעות הציבור.
נשמח מאוד לעוד רעיונות כיצד להעשיר את אותו מפגש, וגם לכל עזרה של חברי העמותה. מי שמעוניין לסייע מוזמן לפנות לשרון במייל (sharon@urbanica.org.il) .
לבסוף, במסגרת הפגישה התקיימה אסיפה כללית ובה עברנו על התיקונים המעטים בתקנון העמותה, ונבחרו בעלי התפקידים הבאים:
ועד מנהל : מרדכי, יהונתן, הגר ושרון.
ועד ביקורת : אדר, עינת.
שתהיה שנת פעילות פוריה כמו (ואף יותר מ) השנה שחלפה.

ציפוף עירוני בירושלים - עמדת הקואליציה לשימור הרי ירושלים

ציפוף עירוני הוא הסלוגן העיקרי של המדיניות הארצית. למרות זאת, אנו עדים חדשות לבקרים לניסיונות פוליטיים במהותם המנסים לנגח את המדיניות הארצית - מדיניות פיתוח ארוכת טווח שאושרה על-ידי מדינת ישראל. דוגמאות לכך כוללות את קידום התכנון ואישורם של הישובים הקטנים יחסית ניצנית, מרשם, חזן , הרי עדן, מיכל, חרוב ויששכר ואף ערים שלמות כגון כסיף וחריש.

עמדת פורום ה- 15 של הערים הגדולות בישראל היא כי כל הקמה של יישוב חדש - איננה יכולה להיות אקולוגית. ארגוני הסביבה מתנגדים ליישובים אלו בשל הפגיעה בשטחים הפתוחים ובשל הדרישה להשקעה תקציבית גדולה בפיתוח התשתיות של יישובים אלו במקום להשקיע את התקציבים בציפוף וחיזוק הערים הקיימות. כולנו תומכים בתכנון וחשיבה ארוכת טווח ומקטרים על הניהול קצר הרואי המתקיים במחוזותינו (הפוליטיים) - פה הנזק הוא לדיראון עולם.

מצורפת מצגת הממחישה היטב את נושא הציפוף העירוני וההשלכות שנובעות מפיתוח הרחבת יישובים - במקרה זה מדובר במאבק שניהלו ארגוני הסביבה ונוספים תחת "הקואליציה לשימור הרי ירושלים" - כנגד תכנית הרחבת העיר מערבה - "תכנית ספדי".

מצגת ציפוף עירוני בירושלים הקואלציה לשימור הרי ירושלים

View more documents from אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening.

המצגת שונתה במקצת בכדי להתאימה להצגתה פה. את המצגת המקורית ניתן למצוא באתר ירושלים בת-קיימא.

רק בכדי להזכיר - תכנית ספדי נדחתה על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה. עם זאת, הרוח הגבית להקמתם של יישובים חדשים נוספים עדיין נושבת בחוזקה.

כיכר המדינה מסרבת לדעוך

נראה כי כיכר המדינה ממשיכה להיות תפוח אדמה חם ומסרבת לרדת מסדר היום הנדלנ"י בתל אביב. כבר כמעט ונואשנו מהמאבק לשימור הכיכר כשטח ציבורי פתוח או ככזה שישמור על האופי הציבורי שלו ולא ינוכס על ידי בניה מנוכרת לגובה והנה, באופן מפליא (או שלא) אנו מתבשרים על התפתחות חדשה שמתווספת לרזומה ההיסטורי המרשים של שלל התפתחויות סבוכות ומפותלות שמשאירות את גורל הכיכר בערפל: ביטול התוכנית האחרונה שאושרה וחזרה לתוכנית הקודמת.
אולי עכשיו כדאי לשוב ולהיזכר בתערוכה שארגנה "אורבניקה-התעוררות עירונית" בחודש יוני האחרון במגדל שלום בנושא כיכר המדינה, שכללה 13 מיצגים שונים לפיתוח הכיכר. נראה שעכשיו רלבנטי מתמיד לנקות את האבק ולרענן את הזיכרון. לא אדבר בשם המציגים האחרים בתערוכה, המוזמנים להגיב ולשלוח אלינו תגובות לפרסום, אך רצוי בהחלט להתייחס לשלוש ההצעות הקונספטואליות שהציעה אורבניקה: הכיכר המבונה, הכיכר הירוקה והכיכר התיירותית. כל אחת משתלמת במידה אחרת מבחינת כדאיות כלכלית, אך כולן מדגישות את העובדה שלא חשוב באיזה אופן תפותח הכיכר, יש לשמור על צביון ציבורי מובהק מתוך הנחה שאי אפשר להתעלם מאינטרס של ציבור עירוני גדול ומתוך התחשבות בצרכי העיר הנוכחיים. יש לבחון את צרכי הציבור בכל פעם מחדש מתוך ציפייה שהציבור ייקח חלק בתהליך התכנון עוד משלביו הראשון ומתוך תקווה שנציגי ציבור אכן ידאגו לאינטרס הציבור.
ובכן, תיאור קצר של הצעותינו:
הכיכר המבונה – אופציה זו מציעה למעשה פשרה בין הציבור לבעלי הקרקע. התוכנית מתחשבת בסגנון הבינוי הקיים ומציעה הוספת מעגל מבנים פנימי על עמודים, שיאפשר מעבר קל ונגיש לשטח הירוק במרכז הכיכר. כמו כן, סגירתו של חצי העיגול הדרומי לשימוש כלי רכב והפיכת הצפוני לדו-סטרי, משמע יצירת מדרחוב רחב ידיים ושוקק. בנוסף, מיקום פונקציות ציבוריות בקומת הקרקע.
הכיכר התיירותית – מזכירה כיכרות שונות ברחבי העולם בערים המתהדרות בחלל עירוני ייחודי המהווה לנדמרק חשוב ומקור משיכה למקומיים ותיירים. הכיכר תכיל פריסה של אלמנטים עיצוביים, תציע מגוון פעילויות ותכלול מבני ציבור ואף מוזיאון אינטראקטיבי של ההיסטוריה של הכיכר. הכוונה ליצור פינות אינטימיות בתוך חלל עירוני גדול.
הכיכר הירוקה – מציעה אזור ירוק של מעין טבע פראי (ג'ונגל אורבני) שיכלול צמחיה טבעית שתעמוד בניגוד למרקם העירוני הצפוף.

נראה שיש חלון הזדמנויות נוסף לצאת בקריאה לקבלת החלטות שקולה שלא מונעת ממניעים כלכליים גרידא, אלא מתחשבת באינטרס של כלל ציבור התושבים, המשתמשים הפוטנציאליים באזורים פתוחים. ציפוף הוא חשוב ובלתי נמנע, אך אין הדבר עומד בסתירה לפיתוח עירוני המתחשב במרקם הבנוי הקיים ובאופי העיר הנוכחי.

יום תחבורה ציבורית 2009 - הכנס המרכזי

כולנו יודעים שעידוד התחבורה הציבורית הוא צעד חשוב ובסיסי לקידום איכות החיים העירונית. כבר נכתב פה בבלוג גם על הגורמים שמביאים אנשים להשתמש בה - "יעילות, נוחות, בטיחות ובזול". אפילו נכתב פה טור דיעה על החשיבות בהפעלתה גם בשבת.

ולהלן קישורים והזמנות לאירועי יום תחבורה ציבורית 2009:

ארגוני הסביבה וראשי הערים בלב גוש דן מזמינ

ים אתכם למפגש מיוחד להצלת "הקו האדום" ב- 18/10 תחת הסיסמא: "תנו אור ירוק לקו האדום". לפרטים נוספים נא לעיין וגם ליצור קשר עם החברה להגנת הטבע לפי הטלפונים המופיעים בהזמנה:

ארגון מגמה ירוקה מזמין לכמה פעולות מחאה בפייסבוק:

• ת"א-יפו - מיצג המחאה "חולדאי וכץ - פנו את הנתיב" - במחאה על חוסר אכיפת בלעדיות נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים). יתקיים ב- 19/10 בין 8:30-10:30 ברחבת סינימטק ת"א
• ירושלים - מיצג ביקורת פעיל "מחכים לקו 9" - המתייחס לתדירות הנמוכה של קווי האוטובוס לקמפוס גבעת רם. יתקיים ב- 19/10 בין 10:30-13:30 בקמפוס גבעת רם מול בניין שפרינצק.
• נדרשים פעילים לפעולות המגניבות! את הפעילות הרבה של הארגון בנושא התחבורה הציבורית ניתן לסקור כאן - אורבניקה תומכת!

ארגון תחבורה היום ומחר מבקש לעדכן אתכם בתכנית הכנס שייערך ב- 19/10 בסינימטק ת"א- ההרשמה מהקישור. אפשר להקליק על התמונה ולעיין בסדר היום:

אז כולם מוזמנים להרשם ולהגיע. המחיר קצת יקר (150 ש"ח לכרטיס, 40 ש"ח לסטודנטים). מה שבטוח, יהיה מעניין!

לסדר היום של הכנס הקודם - יום תחבורה ציבורית 2008.

הודעה - אסיפה כללית

פגישת אורבניקה הבאה תתקיים בתאריך 20/10/09, יום שלישי,

בשעה 18:30 במרכז השל, נחלת בינימין 85.

במסגרת הפגישה תתקיים אסיפה כללית ובה ייבחרו חברי הועד המנהל וועדת הביקורת, בעלי תפקידים בעמותה, ותכנית עבודה כללית לשנה החדשה.

בהזדמנות זו אנו רוצים שוב לקרוא לחברים להציע עצמם לכהן בועד המנהל או בועדת הביקורת של אורבניקה. מי שמעוניין נא לפנות במייל לשרון sharon@urbanica.org.il

לו"ז הפגישה הבאה:

- הרמת כוסית לשנה אורבנית חדשה

- משוב על פעילות אורבניקה

- אסיפה כללית : בחירת ועד מנהל ובעלי תפקידים בעמותה.

- תכנית עבודה כללית לשנה הקרובה

- עידכונים

מהגרי עבודה והאתגר התל-אביבי

היום בלילה פורסמו ברחבי העיר כרזות שאולי כבר ראיתם בעיתונים. פוסטרים שבהם ילדים ממוצא "אחר", ילדים של מהגרי עבודה בתמונות פספורט שעליהם החותמת "Deported" (מגורש). הכרזות הן ככל הנראה חלק ממאבק על זכויות האזרח של מהגרי העבודה הללו - "העובדים הזרים".

בזמנו, במסגרת קורס מבוא בלימודים שלי שעסק בחברה בישראל, הזדמן לי לקרוא לסכם ולהציג את מאמרם של יצחק שנל ואלכסנדר מיכאל. מצורפת המצגת שהכנתי לצורך ההצגה לעיונכם:

מדיניות עירונית ומהגרי עבודה

View more documents from Jonathan Heyman.

בקצרה,

• המאמר מציג את הסיבות להגירת העבודה בעולם החדש ואת הביטוי לתופעה מבחינת הערים בדגש על ישראל ותל-אביב.
• המחקר גם בדק את המדיניות בנושא הגירת עבודה במספר ערים אירופאיות בהן יש ריכוז גבוה של אוכלוסיות מהגרים ו/או מיעוטים אתניים וכן ניסה לסקור ולאפיין את המדיניות של עיריית ת"א-יפו בנושא.
• המחקר מסווג את המדיניות העירונית בנושא הגירת עבודה ל- 5 קבוצות עיקריות:
  

1. היעדר מדיניות
2. מדיניות של "עובדים זרים" - בהם מתעלמים מהם כמרכיב קבוע בנוף האנושי העירוני ומצפים מהם לעזוב לאחר זמן מה
3. מדיניות הטמעה - שבה מצופה מהעובדים הזרים להשתלב בתרבות הדומיננטית והיא פועלת להטמעת תרבות זו בקרבם
   
4. מדיניות פלורליסטית - שבה המדיניות העירונית מכוונת לאפשר מגוון של ביטויי תרבות, קבלת ולפעמים עידוד הבלטת השוני והייחודיות
5. מדיניות בין-תרבותית - שבה המדיניות העירונית מכוונת ליצור מכנה משותף תוך כיבוד השונות, יצירת גאווה עירונית ולכידות חברתית ובאמצעות בחינה מחודשת של הזהות העצמית של הקהילה המקומית ושל מהגרי העבודה כאחד.
   

• המאמר גם מתייחס ל- 4 תחומי מדיניות שמפורטים במצגת - התחום המינהלי-פוליטי, התחום הכלכלי-חברתי, התחום התרבותי-דתי והתחום המרחבי.

לפי המאמר מסתמן כי בישראל עד כאמצע שנות ה- 90 ניתן לסווג את הגישה של המדיניות העירונית בת"א-יפו כ"היעדר מדיניות" שלאחריה בסוף שנות ה-90 אומצה מדיניות של "עובדים זרים" וכאשר רק בסמוך לעת כתיבת המאמר (2002) ישנם ניצנים של הכרה בתופעה כתופעה קבועה הדורשת הגדרת מדיניות ברורה ומכוונת ובהתייחסות אל קהילת מהגרי העבודה כמנוף ופוטנציאל לשיקום עירוני וחברתי.

תופעת המחאה כנגד גירוש העובדים הזרים היא כתוצאה לדעתי ממדיניות הממשלה בנושא אשר מאפשרת את כניסתם ואשר איננה מתמודדת עם תופעת הגירת העבודה ברמה הלאומית כאפשרות למציאות קיימת. המדיניות הממשלתית אכן מעמידה את המדיניות העירונית בקונפליקט - מצד אחד המדינה לא מכירה בנוכחות קבועה, אך מצד שני הנוכחות היא כזו ויש להתייחס אליה בניהול העירוני היום-יומי ובהשלכות של המצאותן של תרבויות נוספות בעיר.

היום אנו עדים למצב הקשה של מהגרי העבודה, ילדיהם, את האזרחים שקשרו את עתידם עם עתיד המהגרים ואת המהגרים שקשרו את עתידם עם המדינה הזו כהחלטה. אני מאחל עתיד טוב לכולנו.

סדנה בשימור ציורי קיר - החייאת מסורת ותיקה

שי פרקש מעדכן אותנו באמצעות מצגת ששלח על סדנת ציורי קיר מעולם השימור.

סדנה ציורי קיר מקוה ישראל אוגוסט 09

צפו בעודמצגות מאת אורבניקה - התעוררות עירונית.

להזכירכם, שי פרקש העביר לנו הרצאה בנושא וניתן לצפות במספר מצגות בנושא שימור וציורי קיר דרך הבלוג שלנו כאן (על מה שנמצא מתחת לשכבות), כאן (על פרויקט שימור ציורי קיר בשרונה) וכאן (סיפור על גדר בשרונה).

פנטזיה אורבנית - אלנבי 58

אלנבי 58 הוא מיתולוגיה תל אביבית. במקום בו שכן קולנוע אלנבי בשנות התשעים, מיתולוגיה רחוקה עוד יותר, פעל במקום מאז שנות התשעים אחד המועדונים המוצלחים בתולדות העיר.
המועדון הוקם על ידי מלך חיי הלילה של תל אביב - אורי שטרק, ב- 1994. במקום התקיימו מסיבות טראנס והאוס מדי סוף שבוע, והמועדון לא רק שהוביל את חיי הלילה בתל אביב ואת סצנת המועדונים, אלא אף משך אליו תקליטנים ידועים מכל העולם. כשתיירים חזרו הביתה לספר על חיי הלילה של תל אביב, הם וודאי התכוונו לאלנבי 58.

קולנוע אלנבי : המבנה בימי הזוהר שלו (מתוך אתר"הארץ")

בשנת 2000 נסגר המועדון, בעיקר בגלל בגלל מדיניות העירייה לדחיקת אזורי הבילוי ממרכז העיר. בזמן זה סצינת המועדונים בעיר כבר הרקיעה שחקים, ואלנבי 58 אמנם היה עדיין מותג, אך מוקף בעשרות, אם לא מאות מועדונים קטנים נוספים. תמו ימי התום. "בית המקדש התל אביבי" התחרה כבר עם מאות "בתי כנסת קטנים" למוזיקה.

ועכשיו מה ?

מאז שנות התשעים, ועד היום, המבנה הזה בולט בכיעורו ברחוב שאמור להיות "רחוב המראה" של תל אביב. העורק של לב העיר. הסיפור העצוב שלו שלוב בסיפור העצוב של רחוב אלנבי כולו. במקום להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לרחוב את תהילתו, רחוב אלנבי נאנס על ידי יזמים. מגורים חדשים צצים ברחוב בלי שום התייחסות לארכיטקורה המאפיינת את הרחוב. סגנון הבנייה ברחוב אלנבי הוא נכס היסטורי, תרבותי, אומנותי ואסטתי. אין בארץ עוד רחובות שנבנו בסגנון האקלקטי המאפיין את רחוב אלנבי וסביבתו. בזמן שדעת הקהל התל אביבית מוסחת לכיוון "העיר הלבנה" - אנו שוכחים שיש לנו פנינה ארכיטקטונית מיוחדת במינה.

כך בערך היה נראה המבנה ללא כל השקעה רצינית, למעט "ניקוי" המטרדים השונים (הכבלים והצינורות, המזגנים, הפיח, הגרפיטי ושאר המטרדים)

כששאלתי אדריכלים שעובדים בעירייה על עתיד הרחוב, התשובה שקיבלתי היא - "אלנבי הוא הבא בתור, חייבים קודם לעשות משהו עם התחבורה הציבורית שעוברת בו". אבל הבעיה היא שלא באמת מחכים. מבנים יפהפיים בינתיים נהרסים לטובת מבני מגורים מודרניסטיים שאינם משתלבים כלל במרקם הבנוי של הרחוב. אנחנו מאבדים את רחוב אלנבי בלי לשים לב.

ולראייה, באתר גלובס מצוין שהמבנה יימכר למשקיעים פרטיים תמורת 18 מיליון ש"ח. מה עומדים להקים שם? מבנה מגורים בן 5-7 קומות (לפי מה שצוין באתר). לא בית קולנוע, לא מועדון ולא מיתולוגיה. פשוט מבנה מגורים שימחק את ההדר, שלא יתרום מאומה לפונקציה המסחרית של הרחוב ושלא יוסיף שום ייחוד או "אטרקציה" לעיר. שוב, אותה שגגה תכנונית, שבמקום לחזק את מרכז העיר כמרחב שוטטות בין מבני ומקומות בילוי - מצעידה את תל אביב לכיוון עיר מגורים.

אז הנה פנטזיה אורבנית אחרת. קונספטואלית כמובן (כלומר - לא להיתפס לי על הורוד או על השעון, זה לא הפוינט). במקום לחכות לשנת 2400 (אם בכלל), כשתהיה בעיר סוף סוף מערכת תחבורה ציבורית הולמת, אפשר בינתיים באמצעים דלים לשפר את החזות של המבנה ולהחזיר לו את ייעודו (בית קולנוע או מועדון). אין מקום מתאים יותר לתפקד כפונקציה של מקום בילוי מאשר אלנבי 58.

(הלוגו התלאביבי לקוח מהבלוג half & half )

המחיר של "פיתוח שנשפך מהאוזניים" - פוסט תגובה

פוסט זה נכתב כתגובה לפוסט של דניאל danezeq - "תל-אביב עיר לשימור":

רציתי להתייחס להיבט אחר של פיתוח - "המחיר של פיתוח אגרסיבי, בפתאומיות ובקנה מידה בלתי אנושי". אין ספק שתכנון איכותי עשוי לשפר את איכות החיים במקום כלשהו. בחלק גדול מהפיתוח ה"מתווסף", ה"טלאי על טלאי" הוא עושה סדר, מאפשר לסדר תשתיות, מקטין את "זמן השדרוג" שכולל לרוב עבודות שמשמעותן רעש, עומסי תחבורה, ואבק הנגרמים מסגירת חלקים מהרחוב לצורך החלפת התשתיות (לרוב התת-קרקעיות) וכן מאפשר את שיפור המרחב הציבורי שהוא המשמעותי בעבור משתמשי הערים.

אבל, פיתוח בהיקפים גדולים מביא לשינויים גדולים ופתאומיים. הטבע האנושי בחלק מהמקרים הוא לשנוא שינוי ולפחד ממנו. כמובן שמדובר בתרבות ויש שינויים ממקום למקום, מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. מחיקת מרקמים (פיזיים וחברתיים כאחד - ואפשר גם כלכליים וסביבתיים מסויימים) והחלפתם במרקמים אחרים עשויה להיות קשה (כדאי לקרוא גם לגבי ההשלכות של התחדשות עירונית בוויקיפדיה - זה ממצה! וגם כתבתה של אסתי זנדברג בנושא מעניינת מאוד). תושב "כרם התימנים/שכונת שפירא/וכו'" עשוי להתנגד מסיבות שונות - ובעיקר - כי לא מספיק רע לו. אבל, הוא גם עשוי לרצות את השינוי בדיוק כפי שאתה מציע.

השינויים העירוניים כרוכים לרוב בהגדלת זכויות בנייה ובמתן "סוכריית תמריצים" לבעלי הקרקעות. אז, אם מדובר בבעל נכס - הוא עשוי להיות מאוד מעוניין בתוספת הערך לנכס שלו. לעומת זאת, אם מדובר בדייר בשכירות או בבעל נכס שאין לו משאבים שיאפשרו את הפיתוח - הם עשויים לרצות בשינוי קצת פחות. אם הם רוצים להשאר בשכונה, וקשורים אליה גם ברמה הריגשית, אז הם עשויים אפילו להרגיש "נדחקים החוצה". העלאת ערך הנכסים "על הנייר" לפעמים גורמת לזה בעיקר במקומות מבוקשים כמו האזורים במרכז הארץ. לפעמים גם היא לא מצליחה להביא לשינוי המבוקש. (פוסט מעניין של ערן - בנוגע להטיות של תהליכי פינוי בינוי והפגיעה דווקא בשכבות הנמוכות ובפריפריה)

והנה דוגמא לאיך שמוכרים לנו התחדשות עירונית - הפעם בבת-ים:

בכל אופן, הדבר שאהבתי ביותר בפוסט שלך הוא ההצעה לבחון דברים מנקודת המבט ההפוכה - "אילו מרחבים לדעתכם אפשר לשנות או שצריכים התערבות משמעותית?". בראייה עלל עירונית זו השאלה שצריך לשאול. ברמה המקומית - צריך לבדוק אם התנאים בשלים לכך - אחד התנאים הוא מוכנות התושבים עצמם. לפעמים - הם פשוט לא מוכנים לשינוי.