בזמן לימודיי בטכניון עברתי דרך תחנת רכבת מרכז בחיפה - עשרות אולי מאות פעמים. בכל פעם שדידיתי בין המכוניות לא יכולתי שלא לפנטז את התחנה וסביבתה - אחרת.
גם המרחב הזה, כמרחבים רבים אחרים בערי ישראל, צוחק לנו בפרצוף. כלי הרכב חשובים יותר מהולכי הרגל. כאן אפילו זהו צחוק מרושע. לא רק שכל המרחב שבקידמת תחנת הרכבת מוקדשת לחניה לכלי רכב - אלא שאין אפילו מדרכה לעבור בה מהרחוב הראשי אל שער התחנה. כדי להגיע אליה צריך לעבור בין כלי הרכב - ממש כך.
זוהי תחנת הרכבת בחיפה. כך צריך להגיע אל שעריה מהרחוב הראשי - פשוט בין המכוניות. כך יכלה להיות רחבת התחנה. נעימה, שניתן לעמוד בה, לעבור בה, לנשום בה, אולי אפילו לשבת בה לקפה...
מקומם. הערים הישראליות כל כך דומות לערים האמריקאיות במתן הקדימות לכלי הרכב. לא למדנו כאן מטעויות של אחרים (ערים אמריקאיות רבות שמנסות כיום לתקן את העוול), ולא למדנו מהצלחות של אחרים (ערים שהוכיחו שמרחבים נעימים להולכי רגל עושים עיר מוצלחת וטובה יותר). המצב באזור תחנת רכבת "מרכז" בחיפה עוד אפילו מתגמד למצב באזור תחנת רכבת "מרכז" בתל אביב, שם עוברים כל יום הרבה יותר אנשים מאשר בתחנה בחיפה. יש להם 6 שניות לחצות כביש ראשי, ואז חוויה של שיטוט בין מסלולים של כלי רכב וחניה של כלי רכב.
נושא התחבורה בישראל נמצא זה זמן רב (מדי) בסדר יום הציבורי. בינתיים התלות שלנו בכלי הרכב רק גדלה (עד כי אני בטוח שיש מי שמרים גבה לפנזטיה שלי למחוק את החניון מקידמת תחנת הרכבת), האלטרנטיבה שלנו (תחבורה ציבורית) רק מידרדרת, והזיהום מכלי הרכב ממשיך לסכן את חיינו. הערים שאנו חיים בהן ממשיכות להיות נוחות יותר לנסיעה מאשר להליכה או רכיבה על , ומכאן הדרך לגסיסה עירונית היא קצרה. עיר שלא הולכים בה אלא רק נוסעים בה היא עיר גוססת, או מתה, שאין בה חיים ותסיסה - אלא תחושת חוסר ביטחון לצאת לרחובותיה.
לתיאור נוסף של התערוכה כנסו לכאן לסקירת ההיסטוריה התכנונית של מרחב כיכר המדינה כנסו לכאן לסיכום הערכת משתתפי התערוכה את הפרויקטים כנסו לכאן לסקירת פאנל הדיון כנסו לכאן לסרטון מלהיב שהוצג בתערוכה כנסו לכאן
פרויקט "פנטזיה אורבנית" מציע רעיונות לעיצוב מחדש של כגון רחובות, כיכרות ואזורים שונים בערים, מתוך אמונה כי שיתוף הציבור בעיצוב ותכנון מקום מגוריו וסביבתו הינם מרכיב חשוב בגיבוש מדיניות העיצוב והתכנון העירוני. התערוכה חושפת דרכים שונות לעיצוב המרחב הציבורי הפתוח, ומהווה הזדמנות לבחינה ביקורתית של המצב הנוכחי.
בשנה החולפת, "אורבניקה – התעוררות עירונית" (ע"ר) יזמה את תערוכת "פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה", הכוללת את הצגת ההיסטוריה התכנונית של כיכר המדינה וכן הצעות, יוזמות, התייחסויות ורעיונות לפיתוח הכיכר של הציבור הרחב, סטודנטים, אנשי מקצוע ומשרדי אדריכלים שונים.
בשבועות הקרובים, בעקבות התנעת פרויקט "פנטזיה אורבנית 2010", אנו נציג את התכנים שהועלו במסגרת התערוכה הקודמת לשימושכם וקוראים לכם להצטרף לפנטזיה הבאה! לפרטים נא לפנות אל - info@urbanica.org.il.
הבניה לגובה בתל אביב מעוררות בשנים האחרונות מחלוקות רבות - בין המצדדים לבין המתנגדים. נדמה כי בנושא זה יש שתי מחנות: העירייה - בעד, התושבים - נגד. העירייה מקדמת אינספור תכניות לבניה לגובה, ואילו התושבים מגישים אינספור התנגדויות. הפוזיציה הזו של בעד ונגד לא עושה ממש טוב - כי מצד אחד יש צורך בהסדרה "אחת ולתמיד" של מדיניות בניה לגובה , ומצד שני מתקבל כבר הרושם שלא ממש משנה איפה תרצה העירייה לקדם תכנית בניה לגובה - תושבים יתנגדו.
הבעיה מבחינת התושבים היא שאף אחד לא רוצה מגדל ליד הבית שלו, וקשה לרתום את התושבים לנקודת מבט של העיר (ולא השכונה). והבעיה מן הצד של העירייה היא חוסר האמון שהיא מייצרת אצל התושבים, כאשר היא ממשיכה לקדם תכניות בניה לגובה במרכז העיר ולאורך חוף הים.
נותר לקוות שמדיניות הבניה לגובה - שעיריית תל אביב מגבשת על בסיס תהליך ציבור - תשכיל להתחשב במרקמים המיוחדים של העיר. במקום לעייף את התושבים במאבקים על מקומות במרכז העיר, יש עדיין מגרשים שלדעתי תושבים רבים דווקא ישמחו לראות בהם מגדלים. ההתנגדות למגדלים היא לא גורפת.
הנה למשל פנטזיה אורבנית בדרך השלום. מגדלי התאומים עומדים כיום בדד במגרש, שלמיטב ידיעתי טרם בונים בו כי הקרקע מזוהמת, וצריך להמתין כמה שנים. הפנטזיה האורבנית שלי : קחו את מגדלי התאומים, הכפילו, שלשלו ורבעו . זה אזור שנכון לעבות אותו במגורים, ונכון לבנות לגובה.
אלנבי 58 הוא מיתולוגיה תל אביבית. במקום בו שכן קולנוע אלנבי בשנות התשעים, מיתולוגיה רחוקה עוד יותר, פעל במקום מאז שנות התשעים אחד המועדונים המוצלחים בתולדות העיר. המועדון הוקם על ידי מלך חיי הלילה של תל אביב - אורי שטרק, ב- 1994. במקום התקיימו מסיבות טראנס והאוס מדי סוף שבוע, והמועדון לא רק שהוביל את חיי הלילה בתל אביב ואת סצנת המועדונים, אלא אף משך אליו תקליטנים ידועים מכל העולם. כשתיירים חזרו הביתה לספר על חיי הלילה של תל אביב, הם וודאי התכוונו לאלנבי 58.
קולנוע אלנבי : המבנה בימי הזוהר שלו (מתוך אתר"הארץ")
בשנת 2000 נסגר המועדון, בעיקר בגלל בגלל מדיניות העירייה לדחיקת אזורי הבילוי ממרכז העיר. בזמן זה סצינת המועדונים בעיר כבר הרקיעה שחקים, ואלנבי 58 אמנם היה עדיין מותג, אך מוקף בעשרות, אם לא מאות מועדונים קטנים נוספים. תמו ימי התום. "בית המקדש התל אביבי" התחרה כבר עם מאות "בתי כנסת קטנים" למוזיקה.
ועכשיו מה ?
מאז שנות התשעים, ועד היום, המבנה הזה בולט בכיעורו ברחוב שאמור להיות "רחוב המראה" של תל אביב. העורק של לב העיר. הסיפור העצוב שלו שלוב בסיפור העצוב של רחוב אלנבי כולו. במקום להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לרחוב את תהילתו, רחוב אלנבי נאנס על ידי יזמים. מגורים חדשים צצים ברחוב בלי שום התייחסות לארכיטקורה המאפיינת את הרחוב. סגנון הבנייה ברחוב אלנבי הוא נכס היסטורי, תרבותי, אומנותי ואסטתי. אין בארץ עוד רחובות שנבנו בסגנון האקלקטי המאפיין את רחוב אלנבי וסביבתו. בזמן שדעת הקהל התל אביבית מוסחת לכיוון "העיר הלבנה" - אנו שוכחים שיש לנו פנינה ארכיטקטונית מיוחדת במינה.
כך בערך היה נראה המבנה ללא כל השקעה רצינית, למעט "ניקוי" המטרדים השונים (הכבלים והצינורות, המזגנים, הפיח, הגרפיטי ושאר המטרדים)
כששאלתי אדריכלים שעובדים בעירייה על עתיד הרחוב, התשובה שקיבלתי היא - "אלנבי הוא הבא בתור, חייבים קודם לעשות משהו עם התחבורה הציבורית שעוברת בו". אבל הבעיה היא שלא באמת מחכים. מבנים יפהפיים בינתיים נהרסים לטובת מבני מגורים מודרניסטיים שאינם משתלבים כלל במרקם הבנוי של הרחוב. אנחנו מאבדים את רחוב אלנבי בלי לשים לב.
ולראייה, באתר גלובס מצוין שהמבנה יימכר למשקיעים פרטיים תמורת 18 מיליון ש"ח. מה עומדים להקים שם? מבנה מגורים בן 5-7 קומות (לפי מה שצוין באתר). לא בית קולנוע, לא מועדון ולא מיתולוגיה. פשוט מבנה מגורים שימחק את ההדר, שלא יתרום מאומה לפונקציה המסחרית של הרחוב ושלא יוסיף שום ייחוד או "אטרקציה" לעיר. שוב, אותה שגגה תכנונית, שבמקום לחזק את מרכז העיר כמרחב שוטטות בין מבני ומקומות בילוי - מצעידה את תל אביב לכיוון עיר מגורים.
אז הנה פנטזיה אורבנית אחרת. קונספטואלית כמובן (כלומר - לא להיתפס לי על הורוד או על השעון, זה לא הפוינט). במקום לחכות לשנת 2400 (אם בכלל), כשתהיה בעיר סוף סוף מערכת תחבורה ציבורית הולמת, אפשר בינתיים באמצעים דלים לשפר את החזות של המבנה ולהחזיר לו את ייעודו (בית קולנוע או מועדון). אין מקום מתאים יותר לתפקד כפונקציה של מקום בילוי מאשר אלנבי 58.
כמובן שהיופי הוא בעיני המתבונן. הרעיון הוא קונספטואלי, אבל אני מניח שלא היה מזיק לנו קצת צבע במקום הבטון האפור המדכא, אם כבר המגדל הוא עובדה מוגמרת. חוץ מהמרקם של השכונה וההערך ההיסטורי שלה - הייחוד של נווה צדק, בעיניי, הוא גם בצבעי הפסטל הבולטים בה, אז אולי אם גם מגדל נחושתן היה כזה - הוא היה יכול קצת יותר להתמזג ולהתיידד עם הסביבה - אם כבר המגדל הוא עובדה מוגמרת... (וגם עם זה קשה לי להשלים...)
בתערוכה הוצגה ההיסטוריה התכנונית של הכיכר (קישורים 1, 2) וכן הוצבה "תיבת הצבעה" אליה התבקשו לשלשל המבקרים את התייחסותם לפנטזיות ולפרויקטים המוצגים בה. מצורף בהמשך "טופס ההצבעה".
את ההתייחסויות סיכמנו ומנינו. סה"כ השתתפו והגיבו 85 אנשים. מרביתם הצביעו שמית אך כ- 23 מהם הצביעו באופן אנונימי.
על הדירוג - במידה והיה מסומן בטופס פרויקט אחד - הוא קיבל נקודה. במידה והיו מסומנים מספר פרויקטים ללא דירוג - כל פרויקט קיבל חלק שווה מהנקודה. במידה ודורגו פרויקטים לפי סדר עדיפויות - הנקודה התחלקה בין ההצבעות כך שכל פרויקט קיבל חלק יחסית לדירוגו - נניח דורגו 3 מקומות, אזי הפרויקט עם הדירוג הגבוה קיבל 3/6, הפרויקט השני 2/6 והפרויקט השלישי 1/6.
ולהלן התוצאות המספריות -
הפרויקט שזכה במספר הנקודות הרב ביותר היה פרויקט "הכיכר הירוקה" מאת אורבניקה - התעוררות עירונית. להזכירכם, הפרויקטים שהוצעו על-ידי העמותה הינם פרויקטים קונספטואליים ולא הצעה למימוש בפועל.
הפרויקט שזכה ב"מקום השני" היה פרויקט "תל, אביב" מאת אדר' אריאל נוימן. קונספט אדיר הנשען על השימוש בשם העיר ואשר הציע להקים תל במרכז כיכר המדינה, שישמש כאתר טבע, תצפית ונוף ואשר ישבור את המישור בו שוכנת העיר.
הפרויקט שזכה ב"מקום השלישי" היה פרויקט "הכיכר התיירותית" אף הוא מאת העמותה.
לאחר מכן בסדר יורד - "הגן האורבני" מאת אדר' רוני זייברט ואדר' מרסל קלוגמן "הכיכר המבונה" של אורבניקה "כיכר העיר הומה" מאת אדר' נועם שוקד, "כיכר המדינה" מאת משה צור אדריכלים, "כיכר המדינה" מאת רוטמן רז אדריכלים ובמקביל לו פרויקט "כיכר המדינה" מאת אדר' שלום דוידוביץ' פרויקט "כיכר המדינה" מאת I. M. Pei ולבסוף פרויקט "Green Water Life Cycle" מאת Federica Di Lorio, Federico Rizzo ו- Chiara Tournour . בתערוכה השתתפו שני פרויקטים נוספים - "GO2" מאת Sophie Brunet ו- Anna Rocki ו"פרוייקט מ'" מאת אדר' איליה יהודובסקי.
בין ההתייחסויות המעניינות היו:
"התכנון יוצר שילוב מעניין בין בנייה פרטית לבין היכולת לניצול השטח הפתוח לשימושים ציבוריים" - שהתייחסה לפרויקט של אדר' שלום דוידוביץ.
"אדריכלות מסוג אחר. חסר לנו בארץ אייקונים אדריכליים שיהוו מוקד משיכה חברתי. בעזרת פרויקט זה הכיכר נשארת כיכר פתוחה שאינה חונקת את העיר" וכן "ניצול השטח לבניה תוך מחשבה על אזורים ציבוריים שמתאימים לאוכלוסיה מקומית ותיירותית. דרוש פתרון חנייה למבקרים" - פרויקט "הכיכר התיירותית"
"הרעיון של הכנסת פיסת טבע אמיתית לתוך מרחב עירוני קנה אותי" ו"בניה לא חסרה בתל-אביב. כיכר המדינה התגבשה כמקום פתוח במרכזו והעלאת תל מוריק תתרום רבות לסביבה ולעיר" וגם "Project which takes the idea of urban open space to an edge. Marvellous work of earth art and deconstructive thinking" - הפרויקט של אדר' אריאל נוימן
"חלוקה לחללים פנימיים עם הרבה פיתוח סביב החללים הללו. עבודה מושקעת עם דגש ניכר על המרחב הציבורי" ו"יצירתית, מסתורית ומבודחת ביחד. שואבת השראה מהעבר. הייתי רוצה לטייל ולבקר בתוך הכיכר הזו" - הפרויקט של אדר' נועם שוקד.
"תכנית ריאלית שבה המסחר מכוסה בגינה ציבורית וחלקים גדולים כוללים גינה ציבורית במפלס הרחוב" - הפרויקט של משה צור אדריכלים.
"גם שימושי וגם ירוק יכול להפוך למרכז החיים של התושבים וגם יחזיר את ההשקעה" - הפרויקט "הכיכר המבונה".
מעניין שדווקא "הכיכר הירוקה", הפרויקט הזוכה, לא קיבל התייחסויות מעניינות כלשהן. אולי אלו רחשי לב?
במפגש אורבניקה האחרון דננו בתערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" שנערכה. עשינו הפקת לקחים והעלינו רעיונות לפנטזיה הבאה.
בין הלקחים היו -
הנושא התקציבי, כיצד מממנים את הפרויקט מבלי "ליפול על פעילים".
חשוב שיהיה אדם אחד אחראי על הפרויקט - סטודנט מטעם אברט, במידה והוא מוצא עניין, עשוי להיות אפשרות נהדרת.
שיתוף הפעולה עם בתים מבפנים היה מוצלח ביותר וכדאי להמשיכו במידת האפשר.
סיורים יזומים הם רעיון טוב וכדאי לשלבם מראש בתכנית העבודה.
יש לכלול גם היבטים של תקשורת ושיווק במסגרת תכנית העבודה.
מומלץ לחשוב כיצד מציגים מבחינה אוצרותית - מהן מדיות ההצגה - חשוב לגוון!
חשוב להכין מראש תכנית עבודה ונקודות ציון חשובות בה - לדוג': פרסום אחרי שיודעים תאריך, נושא, דד-ליין, פורמטים וכו'.
לא נכביר פה במילים - פשוט נקשר לדף הפרויקט שהופיע ב- LiveJournal של איליה. אפשר ומומלץ לחפש בגוגל את האתר ולתרגם אותו.
אדר' נוף איליה יהודובסקי הציג פרויקט ייחודי ויוצא דופן בתערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" שעסק ב"מאבקים של דעות, שאיפות ורעיונות שונים... ביטוי ויזואלי למאבק של כוחות במרחב העיר".
גם הדיון שהתפתח במסגרת התגובות מעניין, למרות שבעברית המתורגמת של גוגל הוא קצת קשה לקריאה.
(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן הימן)
הפאנל בנושא כיכר המדינה נערך ביום פתיחת התערוכה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים". מטרתו של הפאנל הייתה לשמוע מגוון דעות מאנשי מקצוע ואקדמיה, במטרה לחשוף את הציבור להיבטים שונים ומגוונים הקשורים לנושא של מרחב ציבורי עירוני פתוח. קיום הפאנל נראה לנו חלק טבעי בתערוכה, שכן הוא משתלב עם מטרות הליבה של הפרויקט - העלאת מודעות ציבורית לנושא של מרחבים פתוחים, ופיתוח דיון ציבורי - אשר יהיה תהליך מתמשך של זרימת ידע ודעות הן בין תושבי העיר לבין עצמם, והן בין התושבים למקבלי ההחלטות.
בתחילת האירוע לקחנו את הקהל לסיור קצר (באמצעות המצגת להלן) בכמה מן הכיכרות בעולם. הסיור הזה היה מנקודת המבט של עמותת אורבניקה, ומטרתו הייתה להמחיש עד כמה הכיכר היא עתיקה כמו העיר, ועד כמה היא חשובה בכל היבט – היא חשובה לנו כפרטים, היא חשובה לנו כחברה, והיא חשובה לעיר. דנו גם בשינויים החברתיים והטכנולוגיים של המאה העשרים וביקשנו לשים את הדעת על כך שעל אף שאנחנו בעידן האינטרנט והסלולר – הצרכים שלנו כבני אדם וכחברה לא השתנו, והכיכר היא עדיין הלב של העיר.
אחרי המצגת החל הפאנל. כל אחד מהמשתתפים המכובדים נשאל שאלה וענה עליה למשך כמה דקות. להלן סקירה קצרה של קשת העמדות והדעות שהציגו חברי הפאנל. יש לציין כי בסקירה סיכמנו את תמצית הדברים שאמר כל משתתף.
פרופ' יצחק שנל – מרצה בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. מה תפקידה של כיכר במרחב עירוני? חשוב לחזק מרחבים פתוחים בעיר. אני הייתי מציע ליצור שילוב של שטח ירוק עם סוג של מונומנט גבוה שיזהה את המקום. הייתי מתייחס לשם של הכיכר, "כיכר המדינה". להשקפתי, בעידן פוסט מודרניסטי זה, בו אנו בקלות מאבדים את זהותנו, חשוב דווקא לחזק את הזהות הקולקטיבית באמצעות אומנות בעיר, והכיכר היא מקום מצוין לכך. יש לשים לב שלא לצמצם שטחים ירוקים בעיר, חשוב שיהיו בכל מקום בעיר וחשוב לשמר אותם או להוסיף.
יואב גולדרינג – חבר במועצת תל אביב – יפו מטעם סיעת עיר לכולנו מה הכלים של פוליטיקאים ונבחרי ציבור להתמודד עם סוגיות של פיתוח המרחב העירוני? חשוב לשמור על ישיבות מועצה פתוחות לציבור, כי השקיפות בנושאי תכנון חשובה. ישיבות ועדת המשנה לתכנון ובניה מתקיימות בשעות הבוקר ולכן פחות נגישות לציבור, ולעיתים ישיבות מועצה בנושאים כאלו סגורות לציבור או שצריך להחליט בסוגיות יחסית איזוטריות. צריך לקחת בחשבון את העובדה שנבחרי ציבור מרגישים יותר מחויבים כאשר הציבור נוכח. יש התנהגות שונה בישיבות פתוחות וסגורות. אחרי שנבחרי ציבור מנסים להיות הרובין-הוד של הציבור, רבים מהם מתקשים להילחם על האג'נדה שלהם בועדות המקומיות, כיוון שהם מנסים להיות בסדר עם המנגנונים של הפקידות העירונית, ואז הם לוקחים בחשבון יותר שיקולים של קלות ביצוע, ופחות את הציבור.
יואב לרמן – דוקטורנט בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב וכותב הבלוג "עוד בלוג תל אביבי" איך הבנייה בכיכר תשפיע על היותה מרחב ציבורי מתפקד? הכיכר מאוד גדולה וצריך לפתח אותה, אבל לא על ידי בניית מגדלים. התוכנית שאושרה לגמרי תחסל את הכיכר כמרחב ציבורי. כיום יש שטח גדול שיחסית לא נעשה בו שימוש, אין נגישות טובה לכיכר. הבעיה של הכיכר היום היא הגודל שלה שאינו פרופורציונאלי למבנים סביב. עשו ניסוי וכנסו לכיכר מאחד הכניסות, וראו איך לא תתקשו למצוא את ההמשך של אותו הציר ממנו הגעתם.
גיא נרדי – רכז תחום התכנון בחברה להגנת הטבע אילו ערכים וצרכים ממלאת הכיכר כיום והאם הם ימשיכו להתקיים גם לאחר בניית המגדלים בה? הכיכר כמו שהיא היום כלל לא מתפקדת ככיכר. אפשר לבנות מגדלים ועדיין לשמור על מספיק שטח ציבורי. לא רואה בעייתיות בבניית המגדלים ולא חושב שיש מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים באזור צפון העיר, ולכן אין הכרח לשמור על הכיכר כשטח ירוק. (אולם, יש לציין שההצעה לפארק בכיכר הייתה רק הצעה אחת מבין פנטזיות רבו שהוצגו בתערוכה, פנטזיות שמציעות כיכר בנויה ולא כיכר ירוקה, ומשום כך הדיון על "ירוק" או "לא ירוק" אינו רלבנטי).
ניר מועלם – עו"ד מתמחה בתחום התכנון והבניה האם לאחר אישור תוכנית ניתן לשנות שימושי קרקע ומהם הכלים המשפטיים לעשות זאת?
יש אופציות של פיצויים או זכויות ניוד, אך מדובר בפרוצדורה ארוכה ומסובכת, וכזו אשר עולה כסף רב למשלמי המסים. נושא כיכר המדינה הוא סבוך מתחילתו, וכיום הוא סבוך עוד יותר. יש גם נטייה לתבוע על פי סעיף שמתייחס להורדת ערך הקרקע.
ניקי דוידוב – אדריכל ומרצה בטכניון האם יש צורך לפתח את הכיכר לאור תהליכי העירוניות שהתרחשו סביבה? סביב הכיכר התפתחה במהלך השנים סוג של עירוניות מסוימת ולכן דווקא השארת הכיכר לא מבונה היא מוצדקת. היא משרתת כיום את האוכלוסייה ולא צריך לבנות בה. מי שטוען שהכיכר לא בשימוש כדאי שישאל מדוע היא אינה בשימוש ולא יקבל זאת כמובן מאליו. נראה לי שלתל אביב יש בדי-אן-איי טבע כזה לדחות פרויקטים מתוכננים. יש המון תכניות, אך אנו יודעים להשמיץ את כולן. אף פרויקט מתכונן לא הצליח לחולל עירוניות , ודווקא כיכר המדינה לטעמי הצליחה בהחלט לחולל עירוניות מאוד פוריה ושוקקת, והיא מהווה חלל שיש בו פעילות רב גונית. חבל שמקום שהוא טוב עכשיו ייהרס. המהות של כיכר ציבורית היא שטח ציבורי, והציבור הוא שמעצב את מה שקורה שם. לעניין ה"ירוק או לא ירוק" – כיכר היא לא שצ"פ !! לכן הדיון על שטחים ירוקים הוא מעט מיותר.
ערן טאוויל – אדריכל, כותב הבלוג "ערסיטקטורה" האם יש צורך בכיכר בגודל כזה? לא ניתן לנתק את השאלה מהתכלית של הכיכר ומסביבתה. לתחושתי, הפרופורציות של הכיכר בעייתיות, היחס בין הגודל של הכיכר לעומת הממדים של הבניה המקיפה אותה יוצרים תחושה משונה, ולא תחושה של אינטימיות ושל חלל עירוני. מעניין לראות שכיכר רבין, שיש לה פרופורציות טובות, היא כן מוצלחת. כיכר המדינה לא נמצאת בתודעה העירונית. ההצעה שלי היא להגביה את הבניה מסביב לכיכר, כדי לעבוד בדיוק על החסרון הזה. (לקריאה מרתקת נוספת על עמדתו של ערן טאוויל על כיכר המדינה ניתן לקרוא בבלוג שלו .
לאחר סבב התשובות נפתח הדיון לשאלות מהקהל. ניכר שהנושא אכן מורכב וישנן דעות שונות לכאן ולכאן. מבין המשתתפים האקטיביים בקהל היו גם בעלי הקרקע. לבסוף, קינחנו בסרטון שהכנו, הסוקר בשתיים וחצי דקות את העבודות המוצגות בתערוכה ואת ההצעות השונות שעלו במהלך השנים לפיתוח הכיכר. ניתן לראות את הסרטון ביו-טיוב, או פשוט לצפות כאן :
(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן היימן)
את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירועי פרויקט "פנטזיה אורבנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור שנערך במסגרת הפאנל בכיכר עצמה, והתובנות שאורבניקה יצאה עימן. אתם מוזמנים עדיין לצפות בתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית, שתתקיים עד ה- 26.6.09. הנאה אורבאנית מובטחת....
חלק א' – התערוכה
לפני כשנה עלה הרעיון ליצור תערוכה שתאפשר לאנשים לפנטז על מרחבים ציבוריים כפי שהיו רואים אותם בעיני רוחם. התלבטנו באחת הפגישות באיזה אתר, או מרחב ציבורי, לבחור. הבחירה הייתה (יש לציין ברוב קולות) כיכר המדינה, וזאת מכיוון שהיא אחד המרחבים הגדולים הקיימים בת"א-יפו המשמשים כיום כמרחב ציבורי, והנמצאים במרכזו של דיון ער הנשען על מחסור בסיסי בידע. לכל אחד יש מה לומר על הכיכר ומה צריך לעשות איתה.
נקודת המוצא של פרויקט זה כללה את המטרות שלהשגתן הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" – חיזוק הקשר בין התושב לעיר, בין התושב לרשות וקידום איכות החיים העירונית באמצעות חיזוק המרחב הציבורי. מטרה זו מתקשרת ליעד עיקרי של העמותה שהנו – חיזוק, כמותי ואיכותי, של מרחבים ציבוריים. לא רק קיומם של מרחבים כאלו הוא חשוב, אלא גם התפרוסת העירונית שלהם, כך שלכל תושב תהיה נגישות גבוהה לאחד או יותר מהם. (בתהליך הגדרת מטרות הפרויקט הוגדר כי "ברצוננו להעלות את המודעות של תושבי העיר והמבקרים בה לסוגיות תכנוניות הנוגעות לכולנו ואשר אינן באות לכלל פרסום בדרך כלל. אנחנו מקווים להפוך את פרוייקט "פנטזיה אורבנית" לפרוייקט קבוע שיטפל בכל פעם באזור אחר בעיר. את פרוייקט כיכר המדינה בכוונתנו להפוך לתערוכה מקיפה שתציג בנוסף להצעות של עמותת אורבניקה את כל שאר התוכניות שנרקמו לאורך השנים לכיכר המדינה, בנסיון להביא לידיעת הציבור את התוכניות הקיימות, הפנטזיונריות, האפשריות והבלתי אפשריות, וכדי לעודד את שיתוף הציבור במה שקורה בעירו").
בחירת המרחב של כיכר המדינה כנושא התערוכה הראשונה נבע מכך שתכנית הפיתוח לכיכר, אשר אושרה לאחרונה, עברה בתקופה האחרונה מספר נקודות ציון חשובות ובהן הערר שהוגש לאחרונה לעיריית ת"א. לקראת הדיון בערר, פירסמה העמותה את עמדתה בנוגע לפיתוח המוצע. כעבור כמה חודשים של עבודה רבה ומושקעת הצלחנו לאסוף כמות מספקת של "פנטזיות" על כיכר המדינה – עבודות של משרדי אדריכלים, של סטודנטים ושל אנשים פרטיים שפינטזו כיכר.
התערוכה נפתחה ביום שישי, ה- 8.5.09 וכוללת סקירה היסטורית תכנונית ופנטזיות אורבאניות שונות ומעניינות. חלקן דמיוניות, אך חלקן יישומיות לחלוטין. הכל תלוי בעיני המתבונן. יש שבעיניהם כיכר ללא מגדלים היא רעיון הזוי, והללו טוענים כי מגדלים בכיכר לא בהכרח הורסים את חווית המרחב הציבורי אלא דווקא תורמים לה באמצעות יצירת סגירה של המרחב הפתוח ויצירת אינטימיות. אחרים יטענו כי ישנן זכויות קניין פרטיות בקרקע אשר לא ניתן לפצות עליהן וכי יש צדק להוציא את התכניות הקיימות לפועל בכדי שהמרחב יהפוך לכזה התורם לעיר, כבר בתקופה הקרובה. יש שיאמרו שצריך ואפשר לייחד את המרחב כולו, מבלי לוותר על מטר אחד רבוע, לציבור. השוני הזה בין התפיסות של אנשים הורגש היטב גם בפאנל – כפי שתקראו בפוסט הבא.
בהקשר זה ל"אורבניקה – התעוררות עירונית" יש דעה עקבית בנושא: כיכר המדינה צריכה להישאר הכיכר של המדינה. הפנטזיה האורבנית יכולה להתגשם. הכיכר יכולה להיות כיכר ירוקה, או כיכר תיירותית או כיכר בנויה – אך תוך שילוב הפיתוח בה במרחבים ציבוריים אמיתיים שיהוו גורם לפעילות עירונית ויהפכו אותה למרחב עירוני נעים. זה נכון וכואב שכיכר המדינה הוא נושא סבוך ומורכב מכל הבחינות – ובעיקר מבחינה משפטית, אולם בעינינו הדבר החשוב הוא מתן כבוד למרחב הציבורי כך שהמרחבים העירוניים יתייחסו גם להיבטים ולצרכים האנושיים והסביבתיים וייצרו ערים שנעים לחיות בהן. במקום לחסל מרחב ציבורי כה נדיר וייחודי – שאין כדוגמתו בארץ – ניתן להפכו לכיכר הגדולה והשימושית ביותר בארץ.
עיר היא דבר דינאמי וכך גם מדיניות התכנון. מה שהיה נכון לפני 50 שנים, לא בהכרח נכון היום. מכיוון שהיה קיפאון תכנוני בכל מה שקשור לכיכר, יהיה נכון לבצע הערכה מחודשת של הצרכים העירוניים על מכלול המרכיבים השונים והרבים הנכללים בעיר, ולהגיע למסקנות לא רק עיצוביות, לא גם מהותיות לגבי גורלו של המרחב הציבורי. לאור העובדה שהעיר הולכת והופכת צפופה יותר, עולה הצורך לחשוב על עתודות קרקע פתוחות, שכן יהיו יותר אנשים. לכן, ראוי לנצל את העובדה שמרחב פתוח גדול כבר קיים וראוי לשקול אם בנייתם של שלושה מגדלים לא יהרסו את חווית המרחב הציבורי שמעוניינים להשאיר.
אולם, העמדה של אורבניקה איננה במרכז התערוכה. להיפך, בתערוכה – וגם בפאנל – ניתנה לכל המפנטזים ולכל משרדי האדריכלים ההזדמנות לחשוף את דעותיהם, ולהסביר לציבור את הרציונל לתכנית שלהם. אומנם יש לעמותה דעה ואין היא מסתירה אותה, אך מטרת התערוכה לא הייתה לקבוע מה עדיף, אלא לתת לציבור לשפוט. חלק ממשרדי האדריכלים שניגשו לתחרות על גורלה של כיכר המדינה נענו לקריאתנו וחשפו את הציבור לתכניתם. משום מה, דווקא משרד האדריכלים הזוכה בחר שלא להציג את עבודתו במסגרת זו. זו הייתה אולי ההזדמנות היחידה שלו להפעיל שקיפות ולשכנע את הציבור ברציונל של תכניתו, אולם הוא בחר שלא.
בנוסף לפנטזיות, מצאנו לנכון להעלות בתערוכה את הסקירה ההיסטורית תכנונית של הכיכר, על מנת לחשוף את הציבור לשפע הרב של תכניות על הכיכר, לשפע הרעיונות, האידיאולוגיות והמטרות שעמדו בפני מקבלי החלטות לגבי הכיכר. שפע אשר מציין אולי את רוח התכנון בתקופה שלנו, שבה למעט צ'יץ' עוד לא קם "לוחם מרחב ציבורי" אחד בעיריית תל אביב. יש לציין שזו הפעם הראשונה בה ניתנת לציבור הזדמנות להכיר את ההיסטוריה המפותלת של הכיכר, כי כבר מרוב תוכניות שאושרו ובוטלו נותר הציבור מבולבל מכל התהפוכות.
למי שטרם הגיע לתערוכה מוזמנת חוויה עשירה, וגם בחירה בפנטזיה שהכי אהב. לשם כך הוצבה במרכז החלל "קלפי" שבו תוכלו לבחור את הפנטזיה המועדפת עליכם או להציע פנטזיה אחרת.
את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירוע "פנטזיה אורבאנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה ותכניה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור המוצלח שנערך במסגרת הפאנל, והתובנות שאורבניקה יצאה עימם. אתם מוזמנים עדיין לבוא ולהתרשם מהתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית. הנאה אורבאנית מובטחת....
אבל לפני הכל: הסרטון הבא הוצג במסגרת התערוכה. בסרטון יש תמצית של התכנים בתערוכה - הסקירה ההיסטורית, התכניות שהוגשו והפנטזיות האורבניות שהועלו בתערוכה.
אורבניקה מזמינה אתכם לתערוכת "פנטזיה אורבנית" שתיערך במסגרת אירוע "בתים מבפנים", ביום שישי, בתאריך ה- 08/05 משעה 10:00 בבניין כלבו שלום. במסגרת התערוכה יתקיים פאנל גם בשעה 12:00 עם אנשי מקצוע ומומחים בתחומים שונים - חברה, סביבה, אדריכלות ועוד.
אנו ממליצים גם על סיורים נוספים במסגרת האירוע. ליחצו כאן לראות את התכנייה של בתים מבפנים (שימו לב בתכניה -תערוכת פנטזיה אורבנית במספרים 15 ו 48). זוהי הזדמנות מעולה להכיר את העיר מגובה העיניים, ולהציץ וללמוד על מקומות שבדרך כלל לא מגיעים אליהם.
מטרת פרויקט "פנטזיה אורבאנית" היא לחשוף רעיונות לעיצוב מחדש של מקומות ומרחבים שונים בעיר, מתוך אמונה כי שיתוף הציבור בתכנון ועיצוב מקום מגוריו וסביבתו הינם מרכיב חשוב בתכנון ובעיצוב העירוני. התערוכה מהווה גם הזדמנות לבחינה ביקורתית של המצב הנוכחי. הפרויקט תומך ברעיונות אותם העמותה מעוניינת לקדם, כגון : שוויון, ביטוי, שיתוף הציבור, אקטיביזם, ומאזן שיקולים חברתיים, פיזיים ופסיכולוגיים לעומת שיקולים כלכליים.
תערוכה זו היא הראשונה במסגרת פרויקט "פנטזיה אורבאנית", והיא כוללת את הצגת ההיסטוריה התכנונית של כיכר המדינה, וכן הצעות, יוזמות ורעיונות שונים לפיתוח הכיכר פרי דמיונם של אדריכלים, אומנים והציבור הרחב. התערוכה חושפת דרכים שונות – מקוריות ויצירתיות – לעיצוב המרחב הציבורי הפתוח.
בשעה טובה אנו שמחים לבשר כי הוכרנו כעמותה רשומה בישראל!
תודה לכל העוסקים בפעילות השוטפת, המגיעים למפגשים ולפעילויות, לעוסקים בפרויקטים השונים ולכל אלו שתומכים בעירוניות בישראל. רק בזכותכם נקדם איכות חיים עירונית וערים התומכות בהתפתחות החברתית והאישית של אלו שחיים בהן. בקרוב מאוד, השקת תערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" - היום הוא היום האחרון למשלוח חומרים והצעות.לפרטים אודות התערוכה והגשת עבודות
לקראת הדיון שיתקיים ביום ד' הקרוב בנושא תכנית הבינוי לכיכר המדינה, "אורבניקה - התעוררות עירונית" מפיצה נייר עמדה מטעמה לחברי המועצה שינכחו בדיון.
תמצית עמדתנו היא ההיבט הציבורי של הכיכר שייפגע ללא ספק מתכנית הבינוי המוצעת ל- 3 מגדלים. אנו טוענים שיש לפתח את הכיכר באופן שיגרום לה להפוך למרכז פעילות ציבורי באופן של פיתוחה כגן ציבורי על-ידי ניוד הזכויות הקיימות למקומות ראויים יותר, לפיתוח של בינוי המזמין אל תוך הגן הציבורי ופיתוח המזמין אל המרחב הציבורי הנדון לפעילות ולא כמגדל מגורים אשר יוצר תחושה של ניכור ו"ניכוס" המרחב הזה לטובת בעלי הדירות בו.
במסגרת הפעילות הציבורית שלנו, אנו מתכוונים לקיים תערוכה שתציג את ההיסטוריה התכנונית של מתחם כיכר המדינה לדורותיה והצעות שונות לפיתוח המתחם כפי שהוצעו בעבר וכן הצעות שונות אשר מהוות "פנטזיה אורבנית" ומאפשרות לחשוב מחדש על המרחב הזה, בהתאם לצרכים הקיימים בימים אלו ותוך התחשבות בדורות הבאים.
במסגרת הפגנת המחאה כנגד אישור תכנית מגדל אסותא פתחנו דוכן בכדי להביע תמיכה במאבק ובאישור תכניות החורגות במהותן באופן קיצוני מתכנית המתאר המאושרת לאזור. למחאה הגיעו עשרות אנשים שגדשו את המקום, הביעו תמיכה, חתמו על עצומות, הקשיבו לשירי האמנים שהופיעו וישבו עם ילדיהם בפינות היצירה. דוכנים נוספים, של שכונת פלורנטין, החברה להגנת הטבע, קרית ספר וכן גופים וועדי פעולה נוספים תרמו בנוכחותם להבנה עד כמה התמיכה הציבורית רחבה בהקשר זה ועד כמה נושא הבנייה לגובה מהותי בדיון על האופי העירוני ואיכות החיים העירונית.
מצורף נייר העמדה שלנו, שחולק בדוכן הראשון שפתחנו - מזל טוב לנו! הגיעו והשתתפו בהפעלתו אסף, שמואליק, הגר ויהונתן. הרבה אנשים עצרו והצטרפו לתמיכה במאבקנו בנושא כיכר המדינה ולהבעת תמיכה בפעילותנו - תודה לכולכם!
במסגרת ההפגנה הוצגו גם מספר יצירות שהביעו את דעת יוצריהם לגבי השיתוף העירוני. היה מדליק ומרתק! גם בנאומים שנישאו, היתה התייחסות רבה לחשיבות השתתפותו של הציבור בשיח העירוני ובהשפעתו על העיצוב והניהול העירוני - בין השאר יצאה קריאה להשתתפות בבחירות העירוניות הקרבות כאמצעי להשפעה. תזכרו - מי שמצביע, משפיע! תודה לצוות המאבק של מתחם אסותא על אירוע מעניין וציבורי שהוסיף עוד קצת למרחב ולשיח הציבורי העירוני.
הגר תישלח תוכנית עבודה ראשונית. לאחר הפצה, תרכז רעיונות והערות, על מנת לגבש מסמך המשך וחלוקת פעילות
הרצאת אורח של אורבניקה במסגרת פעילות "עץ בעיר" באשראם במדבר: יכול להיות שלימור תעביר הרצאה. היא תקבל החלטה עד ערב יום חמישי, ה- 25.9.08
פנו לשרון מצוות שעוסק בתכנון צפון העיר תל אביב לנהל פעילות קהילתית בשכונת נוה שרת. ככל הנראה קיימות שתי אופציות: להתייחס למרכז המסחרי או לנחל העובר בשכונה:
יוני יהיה בקשר עם האחראי על הפרויקט (אביעד), על מנת לקבל פרטים נוספים לפני שנוכל לקבל החלטה סופית בנושא, כגון באיזה סדר גודל של תקציב מדובר, מה קצב העבודה המצופה מאיתנו וכדומה
לוגו:
אסף יקח על עצמו את הטיפול בלוגו, תוך עבודה מול נטע. יעבוד על כך במהלך החגים.
בינתיים אדר יכניס את הלוגו הזמני שהכין במקום הלוגו שמופיע כעת בראש העמוד הראשי של הבלוג
עמותה:
מה שנותר זה לחתום בנוכחות עורך דין על "תצהיר" ולאחר מכן לשלם את אגרת הרישום.
אדר יברר מול עו"ד שמכיר אם יהיה מוכן לתת את שירותיו בחינם (מדובר בדיוק בפרוצדורה של 5 דקות, רק לחתום לפניו ושייתן אישורו שהאדם שחתם זה האדם שישב מולו הוחלט שיש צורך דחוף להתחיל לפנות לקרנות למימון הפעילות. לאחרונה ישנה נטייה להעניק מימון פרוייקטאלי ולכן
לימור: תפנה עם בקשה לקרן שלי בנוגע לפנטזיה אורבאנית, משמע התערוכה. כמו כן, תרכז רעיונות הקשורים לתחום הקרנות וגיוס המשאבים. רעיון ראשון שעלה מתייחס לפנייה למפעל הפיס לקבלת מלגאי
גינה קהילתית:
שמואליק: יהיה בקשר עם אורית הלפרין לגבי התשלום
יוני: לא מעוניין להמשיך לרכז את הפרויקט לבדו.
שרון אמר שלאחר חזרתו מחו"ל באמצע נובמבר ייקח זאת על עצמו
הפגישה הבאה בגינה תתקיים ב- 7.10. פרטים מדוקים בנוגע לשעה ולתוכן הפגישה יישלחו על ידי יוני
קריית ספר:
שרון יחפש פסקי דין עם מקרים דומים לקרית ספר, שכן יש מחשבות של אנשי הפארק להתחיל בהליכים משפטיים.
יש כוונה לערוך הפנינג בפארק במהלך סוכות. ככל הנראה יש תקציב של 4000 ש"ח לפעילות, מתוכו אורבניקה יכולה לקבל מעט למימון פעילות במהלך ההפנינג.
איך אורבניקה משתלבת?
אפשר פשוט להקים דוכן, לחלק חומרים על התנועה ולהחתים על עצומה, ואפשר לגלות יותר יצירתיות ולצבוע את המבנה הנטוש והעזוב. צריך לדאוג לצבעים ומכחולים. נזמין אנשים לצייר על הקיר. אופציה נוספת: לארגן פינת עבודה, לחתוך מקרטונים עצים ופרחים ולאחר מכן לשתול ברחבי הפארק. אולי גם לחלק קונפטי לסימון שבילים וכדומה. שתי האופציות זכו להתלהבות. הראשונה לא דורשת הרבה זמן חשיבה והכנה. השנייה מצריכה מעט יותרבאופן עקרוני בחרנו את האופציה הראשונה,אך עדיין בהחלט אפשרי להמשיך לחשוב גם על השנייה ואולי להוציא אל הפועל את שתי הפעילויות במקביל.
אסף העלה רעיון לעניין בתי ספר לאדריכלות בפרויקטים למיניהם. פארק קריית ספר מתאים לאדריכלות נוף. כדאי לעניין במרחב הספציפי הזה
פרויקט המודעות:
לימור מרכזת את הנושא.
כל מי שהכין עד כה משפטים, נא להעביר ללימור. לא מדובר בפרויקט מורכב. לאחר שנחליט על המשפטים לפרסום, נדפיס על נייר ונקדיש כמה שעות לתלייתם ברחבי העיר, אך במקומות מותרים בלבד
כדאי לחכות עד שיהיה לוגו סופי של אורבניקה
פנטזיה:
יוני: ידבר עם הארכיטקטית ששלחה לנו את פרויקט הגמר שלה, לברר אם מסכימה להעביר לנו את חומר הרקע שאספה לצורך הפרויקט
אסף: ינסה לדבר גם הוא עם אדריכל שעשה עבודת גמר על כיכר המדינה וככל הנראה גם זכה בתחרות
אדר, שרון והגר שלחו את ההזמנה לבתי הספר השונים, נקווה לשמוע מהם או מהסטודנטים בקרוב
מועד התערוכה: מכיוון שיש עוד מספר שלבים לבצע, כדאי שדברים ייעשו כמו שצריך, ללא לחץ ושטחיות. לכן הוחלט על אזור פורים
כולם: מתבקשים לחפש פרויקטים שנעשו על הכיכר
הגר: תפרסם מודעה בשתי"ל למתנדב שיהיה אחראי על עיצוב ותחזוק האתר והבלוג
פגישה הבאה: ככל הנראה יום רביעי, ה- 22.10.08 אצל שמואליק בשעה שבע. ייתכנו שינויים במועד ובשעה.
דיון: לא ברור מה מטרת הישיבה ב-16.9 . האם יש לה כח אפקטיבי לעירעור על התכנית? הרי התכנית כבר אושרה. העניין לא ברור- אבל הוחלט להגיע לישיבה על כל פנים. הגר בקשר עם ויסנר ע"מ שנוכל לקבל זכות דיבור.
הפליירים הודפסו וחולקו אזורי חלוקה: הגר- דיזינגוף, שרון- בן יהודה, אדר- משה שרת, דניאל- ה' באייר, ז'בוטינסקי, ויצמן. עינת- פנקס ורמז. (כל הכבוד לכולם!)
תערוכת פנטזיה אורבנית - שולחים מכתב בקשה למזכירויות חוגים להפצה בין הסטודנטים. שרון- טכניון, הגר- שנקר, אדר- ת"א, עינת\דניאל- בצלאל.
בפוסט זה אציג את החלופה השלישית והאחרונה שהועלתה על-ידי תנועת אורבניקה לתכנון כיכר המדינה.
אופציה ג' - הכיכר הירוקה
האופציה השלישית שהעלנו לתכנון מחדש של כיכר המדינה היא אולי דווקא האופציה הפשוטה והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת כשחושבים על כיכר המדינה. למרות זאת, החלטתי להציג אותה אחרונה בסדר האפשרויות מכיוון שרציתי להראות שגם אופציות שכוללות בתוכן סוג כלשהו של בינוי (כמו האופציות הקודמות שהוצגו) עשויות ליצור כיכר מעניינת וטובה יותר.
הכיכר הירוקה, כשמה כן היא – כיכר שהצבע הירוק שולט בה יותר מכל צבע אחר.
באפשרות זו רצינו ללכת על סוג קיצוני ביותר של ירוק – ליצור מעין אזור של טבע פראי בלב העיר. אזור שבו הירק והצמחיה הטבעיים יבואו בניגוד גמור לתחושה האורבנית הצפופה והחונקת המקיפה את הכיכר. הניגוד הגמור המפריד בין העיר הצפופה לטבע הפרוע יוצר לטעמינו מראה מרגש, בדומה לפארקים עירוניים גדולים אחרים בעולם, כשהדוגמה הטובה ביותר לכך היא הסנטרל פארק בניו-יורק, כשקו החיתוך הישר כסרגל בין האזור הירוק ובין המגדלים הסובבים אותו יוצר ניגוד חד ומעניין. בכיכר המדינה, הקו החד המפריד בין הירוק לבין העיר יופיע בצורת עיגול סמטרי ומושלם, דבר שידגיש עוד יותר את הניגודיות הזו.
לא מדובר כאן בעוד פארק "רגיל". הרעיון היה ליצור ממש מעין שמורת טבע בלב כיכר המדינה. אזור שבו ישתלו מינים שונים של צמחיה ועצים מסוגים שונים, כדי לנסות ולהחזיר מעט ממה שהשטח הגדול המכונה "גוש דן" גזל מהסביבה הטבעית שעליו הוא נבנה. הפארק יוכל לשמש כשטח פראי וטבעי, למרות הימצאותו בלב ליבה של העיר המרכזית בישראל. הצורה הסמטרית והעגולה שמגדירה אותו תדגיש לדעתנו את הטבע הפראי שבו. בפארק ניתן יהיה לשחרר מינים שונים של בעלי חיים ולנצל אותו להעברת שיעורים בנושאי טבע ואיכות הסביבה לאנשי העיר שרגילים לנסוע הרחק מעירם כדי לחזות בטבע כזה. לצורך הפיכת שטח הכיכר לפארק טבעי ביטלנו לחלוטין את טבעת הכבישים המקיפה אותו (רח' ה' באייר) ובמקומו ישמשו כבישי הגישה האחוריים של הכיכר כדרך הגישה של דיירי הבניינים הסובבים את הכיכר. רח' ז'בוטינסקי ורח' וויצמן ישוקעו מתחת לכיכר לצורך המשך זרימת התנועה בצירים אלו. השטח הירוק של הפארק אף "יגלוש" במקומות מסוימים מחוץ למעגל הגדול של הכיכר ובכך יפנה את תשומת לבם של המתקרבים לכיכר לנוכחותו של הפארק וידגיש את עוצמתו של הטבע על העיר.
כל האופציות שהוצעו כאן בשבועות האחרונים לכיכר המדינה הינם חלק מפרוייקט "פנטזיה אורבנית", בה ניסינו לתאר בצורה מילולית ולהמחיש בצורה גרפית את הפנטזיות של חברי תנועת אורבניקה לכיכר המדינה.
ברצוננו להעלות את המודעות של תושבי העיר והמבקרים בה לסוגיות תכנוניות הנוגעות לכולנו ואשר אינן באות לכלל פרסום בדרך כלל. אנחנו מקווים להפוך את פרוייקט "פנטזיה אורבנית" לפרוייקט קבוע שיטפל בכל פעם באזור אחר בעיר. את פרוייקט כיכר המדינה בכוונתנו להפוך לתערוכה מקיפה שתציג בנוסף להצעות של עמותת אורבניקה את כל שאר התוכניות שנרקמו לאורך השנים לכיכר המדינה, בנסיון להביא לידיעת הציבור את התוכניות הקיימות, הפנטזיונריות, האפשריות והבלתי אפשריות, וכדי לעודד את שיתוף הציבור במה שקורה בעירו. בקרוב אפרסם כאן פרטים נוספים על התערוכה ועל המשך הפרוייקט של כיכר המדינה.