ציפוף עירוני הוא הסלוגן העיקרי של המדיניות הארצית. למרות זאת, אנו עדים חדשות לבקרים לניסיונות פוליטיים במהותם המנסים לנגח את המדיניות הארצית - מדיניות פיתוח ארוכת טווח שאושרה על-ידי מדינת ישראל. דוגמאות לכך כוללות את קידום התכנון ואישורם של הישובים הקטנים יחסית ניצנית, מרשם, חזן , הרי עדן, מיכל, חרוב ויששכר ואף ערים שלמות כגון כסיף וחריש.
עמדת פורום ה- 15 של הערים הגדולות בישראל היא כי כל הקמה של יישוב חדש - איננה יכולה להיות אקולוגית. ארגוני הסביבה מתנגדים ליישובים אלו בשל הפגיעה בשטחים הפתוחים ובשל הדרישה להשקעה תקציבית גדולה בפיתוח התשתיות של יישובים אלו במקום להשקיע את התקציבים בציפוף וחיזוק הערים הקיימות. כולנו תומכים בתכנון וחשיבה ארוכת טווח ומקטרים על הניהול קצר הרואי המתקיים במחוזותינו (הפוליטיים) - פה הנזק הוא לדיראון עולם.
מצורפת מצגת הממחישה היטב את נושא הציפוף העירוני וההשלכות שנובעות מפיתוח הרחבת יישובים - במקרה זה מדובר במאבק שניהלו ארגוני הסביבה ונוספים תחת "הקואליציה לשימור הרי ירושלים" - כנגד תכנית הרחבת העיר מערבה - "תכנית ספדי".
המצגת שונתה במקצת בכדי להתאימה להצגתה פה. את המצגת המקורית ניתן למצוא באתר ירושלים בת-קיימא.
רק בכדי להזכיר - תכנית ספדי נדחתה על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה. עם זאת, הרוח הגבית להקמתם של יישובים חדשים נוספים עדיין נושבת בחוזקה.
מובן שהכל נכון, דחיית תכנית ספדי היא נצחון ענק לקואליציה ולשכל הישר, אבל הרשו לי להציג פן אחר של הציפוף העירוני:
השבמחקלפני מספר שנים יזמה העירייה תכנית ציפוף לשכונת גוננים (קטמונים). כרגע ישנם חלקים בשכונה שבנויים בשתי קומות בלבד, והרעיון היה (ועודנו) לעלות לכשבע קומות, במודל של פינוי ובינוי, תוך השארת היוזמה בידי הדיירים - נשמע יפה? ובכן זה לא ממש יפה. התושבים חוששים (לדעתי בצדק) שהשכונה המיוחדת שלהם עומדת לאבד את האופי שלה, ולהפוך לעוד הר-חומה או פסגת-זאב.
כן - אני יודע שיש רבבות אנשים שאין להם שום בעייה עם שתי השכונות הללו, אבל לא תושבי גוננים (חלק גדול מהם). ואם מישהו חושב עכשיו ש-"אין מה לעשות והם יקבלו פיצוי כספי", נסו לדמיין עלייה לשבע קומות בשכונה של 1-3 קומות, בנגישות טובה לכל מקום, שכיום היא ממש נחשבת (רמת אביב? הרצליה פיתוח? לא מכיר את המרכז...). אז עזבו שגוננים זה לא אותה רמת מחירים כמו שתי השכונות הללו (אם כי עולה בטירוף), אבל מבחינה עירונית זה ראוי?
אז בין המטרות העירוניות והארציות לבין המטרות השכונתיות ישנו פער עצום. כדאי לחשוב גם על השכונה ותושביה לפני שעולים לקנה המידה העירוני-ארצי.
הי יאיר, כיף לראות שאתה עוקב ומגיב - ירושלמי אמיתי!
השבמחקשאלת האיך לצופף היא שאלת מפתח שאני מרגיש שעדיין לא לגמרי יודעים להתמודד איתה בחיי העיר ובניהול העירוני כיום.
בירושלים אולי בגוננים היתה התנגדות אך יש גם דוגמאות בשכונת תל-בנימין ברמת גן, שכונת פלורנטין ונווה צדק, בת"א ובעצם כמעט בכל מקום בו מתחילה בנייה גבוהה או חורגת מהמרקם הקיים.
כבר נטען רבות כנגד פינוי בינוי בעקבות השינוי החברתי המשמעותי שהוא מביא לשכונה וההרס של הקשרים החברתיים. ציפוף יכול גם להיעשות טיפין טיפין ובקצב שמאפשר את השתנות האוכלוסיה מבלי לאיים על המרקם שלה.
אני חושב שיש המון מה ללמוד מהכפרים המסורתיים בארץ שם תוספת הקומה כרוכה בעוד דור במשפחה. הבניינים צומחים לאט לאט כמו המשפחות.
וכן, מצד שני צריך גם לשאול אם יש ערכים אורבניים שחשוב לשמר (או אולי נכון יותר אדריכליים-תכנוניים). האם חשוב לשמר את "עיר הגנים" ברמת-גן או ת"א? את בית הכרם בירושלים?
אינני בקיא בנושא שימור מרקמים מספיק בכדי לחוות דעה מוצקה בנושא אך נוטה להאמין שמדובר בערכים שגם משתנים עם הזמן. מדידת ערך המרקם מול ערך שמירת הטבע היא סובייקטיבית ותלויית סולם ערכי אישי.
אולי חלק מהפתרון הוא לשאול את הציבור ולשתף אותו בעיצוב סביבת חייו ומגוריו. מה אתם חושבים?
יש דווקא חדשות טובות בתחום הפרבור שצריך לציין, היטל המים החדש שכמעט ואין לו משמעות מבחינת שוכני הדירות הינו מכת מוות קשה לגינות הפרטיות, ההבנה כי החזקת חצי דונם של גינה היא עניין יקר ביותר והמראה המאד-לא אטרקטיבי שיהיה בקרוב לישובי הגינות המיובשות יכולים לעשות פלאים
השבמחקעיריית ירושלים פרסמה היום בכנס תושבים את עיקרי התוכנית שלה לציפוף עירוני בגוננים.
השבמחקבשורה התחתונה מדובר בהפיכה של שכונה נוחה, מרווחת ואיכותית למתחם שיכונים ענק.
שום פתרון של הצורך בשטחים פתוחים- להיפך, במפות המעודכנות מופיע במקום פארק המסילה ז"ל כביש 34 שקם לתחייה. אין פתרונות בנושא של תשתיות, שום שיתוף ציבור, פשוט מנחיתים את התוכנית על התושבים ושהם כבר ישברו את הראש.
העירייה הציבה לעצמה רף של 50000 יחידות דיור חדשות והיא פשוט עושה הכל כדי להשיג את היעד. בשביל זה לא צריך תוכניות מסובכות, צריך פשוט לבנות ולבנות ולבנות. על חשבון מי? על חשבון מי שהם חושבים שיתנגד הכי פחות.