סקירת אירועי "פנטזיה אורבנית" - התערוכה - חלק א'

(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן היימן)

את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירועי פרויקט "פנטזיה אורבנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור שנערך במסגרת הפאנל בכיכר עצמה, והתובנות שאורבניקה יצאה עימן. אתם מוזמנים עדיין לצפות בתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית, שתתקיים עד ה- 26.6.09. הנאה אורבאנית מובטחת....

חלק א' – התערוכה

לפני כשנה עלה הרעיון ליצור תערוכה שתאפשר לאנשים לפנטז על מרחבים ציבוריים כפי שהיו רואים אותם בעיני רוחם. התלבטנו באחת הפגישות באיזה אתר, או מרחב ציבורי, לבחור. הבחירה הייתה (יש לציין ברוב קולות) כיכר המדינה, וזאת מכיוון שהיא אחד המרחבים הגדולים הקיימים בת"א-יפו המשמשים כיום כמרחב ציבורי, והנמצאים במרכזו של דיון ער הנשען על מחסור בסיסי בידע. לכל אחד יש מה לומר על הכיכר ומה צריך לעשות איתה.

נקודת המוצא של פרויקט זה כללה את המטרות שלהשגתן הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" – חיזוק הקשר בין התושב לעיר, בין התושב לרשות וקידום איכות החיים העירונית באמצעות חיזוק המרחב הציבורי. מטרה זו מתקשרת ליעד עיקרי של העמותה שהנו – חיזוק, כמותי ואיכותי, של מרחבים ציבוריים. לא רק קיומם של מרחבים כאלו הוא חשוב, אלא גם התפרוסת העירונית שלהם, כך שלכל תושב תהיה נגישות גבוהה לאחד או יותר מהם. (בתהליך הגדרת מטרות הפרויקט הוגדר כי "ברצוננו להעלות את המודעות של תושבי העיר והמבקרים בה לסוגיות תכנוניות הנוגעות לכולנו ואשר אינן באות לכלל פרסום בדרך כלל. אנחנו מקווים להפוך את פרוייקט "פנטזיה אורבנית" לפרוייקט קבוע שיטפל בכל פעם באזור אחר בעיר. את פרוייקט כיכר המדינה בכוונתנו להפוך לתערוכה מקיפה שתציג בנוסף להצעות של עמותת אורבניקה את כל שאר התוכניות שנרקמו לאורך השנים לכיכר המדינה, בנסיון להביא לידיעת הציבור את התוכניות הקיימות, הפנטזיונריות, האפשריות והבלתי אפשריות, וכדי לעודד את שיתוף הציבור במה שקורה בעירו").

בחירת המרחב של כיכר המדינה כנושא התערוכה הראשונה נבע מכך שתכנית הפיתוח לכיכר, אשר אושרה לאחרונה, עברה בתקופה האחרונה מספר נקודות ציון חשובות ובהן הערר שהוגש לאחרונה לעיריית ת"א. לקראת הדיון בערר, פירסמה העמותה את עמדתה בנוגע לפיתוח המוצע. כעבור כמה חודשים של עבודה רבה ומושקעת הצלחנו לאסוף כמות מספקת של "פנטזיות" על כיכר המדינה – עבודות של משרדי אדריכלים, של סטודנטים ושל אנשים פרטיים שפינטזו כיכר.

התערוכה נפתחה ביום שישי, ה- 8.5.09 וכוללת סקירה היסטורית תכנונית ופנטזיות אורבאניות שונות ומעניינות. חלקן דמיוניות, אך חלקן יישומיות לחלוטין. הכל תלוי בעיני המתבונן. יש שבעיניהם כיכר ללא מגדלים היא רעיון הזוי, והללו טוענים כי מגדלים בכיכר לא בהכרח הורסים את חווית המרחב הציבורי אלא דווקא תורמים לה באמצעות יצירת סגירה של המרחב הפתוח ויצירת אינטימיות. אחרים יטענו כי ישנן זכויות קניין פרטיות בקרקע אשר לא ניתן לפצות עליהן וכי יש צדק להוציא את התכניות הקיימות לפועל בכדי שהמרחב יהפוך לכזה התורם לעיר, כבר בתקופה הקרובה. יש שיאמרו שצריך ואפשר לייחד את המרחב כולו, מבלי לוותר על מטר אחד רבוע, לציבור. השוני הזה בין התפיסות של אנשים הורגש היטב גם בפאנל – כפי שתקראו בפוסט הבא.

בהקשר זה ל"אורבניקה – התעוררות עירונית" יש דעה עקבית בנושא: כיכר המדינה צריכה להישאר הכיכר של המדינה. הפנטזיה האורבנית יכולה להתגשם. הכיכר יכולה להיות כיכר ירוקה, או כיכר תיירותית או כיכר בנויה – אך תוך שילוב הפיתוח בה במרחבים ציבוריים אמיתיים שיהוו גורם לפעילות עירונית ויהפכו אותה למרחב עירוני נעים. זה נכון וכואב שכיכר המדינה הוא נושא סבוך ומורכב מכל הבחינות – ובעיקר מבחינה משפטית, אולם בעינינו הדבר החשוב הוא מתן כבוד למרחב הציבורי כך שהמרחבים העירוניים יתייחסו גם להיבטים ולצרכים האנושיים והסביבתיים וייצרו ערים שנעים לחיות בהן. במקום לחסל מרחב ציבורי כה נדיר וייחודי – שאין כדוגמתו בארץ – ניתן להפכו לכיכר הגדולה והשימושית ביותר בארץ.

עיר היא דבר דינאמי וכך גם מדיניות התכנון. מה שהיה נכון לפני 50 שנים, לא בהכרח נכון היום. מכיוון שהיה קיפאון תכנוני בכל מה שקשור לכיכר, יהיה נכון לבצע הערכה מחודשת של הצרכים העירוניים על מכלול המרכיבים השונים והרבים הנכללים בעיר, ולהגיע למסקנות לא רק עיצוביות, לא גם מהותיות לגבי גורלו של המרחב הציבורי. לאור העובדה שהעיר הולכת והופכת צפופה יותר, עולה הצורך לחשוב על עתודות קרקע פתוחות, שכן יהיו יותר אנשים. לכן, ראוי לנצל את העובדה שמרחב פתוח גדול כבר קיים וראוי לשקול אם בנייתם של שלושה מגדלים לא יהרסו את חווית המרחב הציבורי שמעוניינים להשאיר.

אולם, העמדה של אורבניקה איננה במרכז התערוכה. להיפך, בתערוכה – וגם בפאנל – ניתנה לכל המפנטזים ולכל משרדי האדריכלים ההזדמנות לחשוף את דעותיהם, ולהסביר לציבור את הרציונל לתכנית שלהם. אומנם יש לעמותה דעה ואין היא מסתירה אותה, אך מטרת התערוכה לא הייתה לקבוע מה עדיף, אלא לתת לציבור לשפוט. חלק ממשרדי האדריכלים שניגשו לתחרות על גורלה של כיכר המדינה נענו לקריאתנו וחשפו את הציבור לתכניתם. משום מה, דווקא משרד האדריכלים הזוכה בחר שלא להציג את עבודתו במסגרת זו. זו הייתה אולי ההזדמנות היחידה שלו להפעיל שקיפות ולשכנע את הציבור ברציונל של תכניתו, אולם הוא בחר שלא.

בנוסף לפנטזיות, מצאנו לנכון להעלות בתערוכה את הסקירה ההיסטורית תכנונית של הכיכר, על מנת לחשוף את הציבור לשפע הרב של תכניות על הכיכר, לשפע הרעיונות, האידיאולוגיות והמטרות שעמדו בפני מקבלי החלטות לגבי הכיכר. שפע אשר מציין אולי את רוח התכנון בתקופה שלנו, שבה למעט צ'יץ' עוד לא קם "לוחם מרחב ציבורי" אחד בעיריית תל אביב. יש לציין שזו הפעם הראשונה בה ניתנת לציבור הזדמנות להכיר את ההיסטוריה המפותלת של הכיכר, כי כבר מרוב תוכניות שאושרו ובוטלו נותר הציבור מבולבל מכל התהפוכות.

למי שטרם הגיע לתערוכה מוזמנת חוויה עשירה, וגם בחירה בפנטזיה שהכי אהב. לשם כך הוצבה במרכז החלל "קלפי" שבו תוכלו לבחור את הפנטזיה המועדפת עליכם או להציע פנטזיה אחרת.