יום ראשון, 30 בנובמבר 2008

תל אביב - ניו דלהי, ומה הקשר לכיכר המדינה ?

(הערה : בעקבות "אסון הבלוג" של אורבניקה, כתבה זו מפורסמת בשנית, לצערי - ללא התגובות וללא התמונות. כנ"ל לגבי שאר הכתבות שיפורסמו בשנית בהמשך...)
כתושבים של תל אביב, תושבים של עיר בכלל, וחוקרי ערים בפרט, אנו נוטים לעשות השוואה בין הערים שלנו לערים בחו"ל. מה לעשות, אירופה מציבה רף גבוה ואנחנו רוצים מאוד לראות את תל אביב שלנו עומדת גם היא בסטנדרטים גבוהים של "עיר טובה". גם אנחנו רוצים רכבת, גם אנחנו רוצים רחובות נקיים ושבילי אופניים. ההשוואה היא במקום כמובן, אבל יש מקום להשוות גם לערים במדינת עולם שלישי, ולו רק בשביל ללמוד אילו הישגים כן הישגנו, ללמוד להעריך את מה שכן קיים, ואולי אפילו לגלות שגם מהעולם השלישי אנחנו יכולים ללמוד . הודו – מהבחינה הזו – היא שיעור מאלף, ואפילו בגדר חובה, למתכנני ערים, ארכיטקטים, מהנדסים ולכל מי שנפשו אהבה אורבניקה.
בתור חוקר ערים החוויה של טיול בערי הודו היתה מרתקת ומשתקת. גם אם מתרגלים (ומתרגלים) אחרי כמה ימים לפרות והקופים ברחובות, לתעלות הביוב ולאינסוף האנשים ברחובות – עדיין הודו נותנת שיעור חשוב בתכנון ערים : מה קורה כשאין תכנון. הערים הגדולות של הודו מלמדות שבהיעדר תכנון שום דבר כבר לא מובן מאליו – לא הניקיון, לא הסדר, לא הכללים העירוניים, לא החיים שלנו שעלולים להיגמר תוך שנייה בגלל אלף ואחת סיבות "שקופצות" עלינו ברחוב.
תמיד תהיתי למה מתכוונים המשוררים המטיילים באומרם "הודו קשה", "דלהי קשה", "ורנאסי קשה". אחרי יום אחד בהודו מיד הבנתי שבמילה "קשה" הכוונה היא קשה לעיכול, קשה לתפיסה, קשה לתנועה, קשה להתמצאות וקשה להתנהלות.
בערים של הודו קשה להתקיים. למי שמגיע מהעולם המערבי קשה בעיקר להבין איך להסתדר בכאוס כזה. קשה מאוד לכל חמשת החושים שלנו להתמודד עם המציאות שם. קשה לראות את אלפי מקבצי הנדבות, קשה לשמוע את הצפירות הנוראיות וחסרות ההיגיון של הנהגים, קשה להריח את החרא של הפרות ושל שאר בעלי החיים ובני האדם בעיר, קשה לגעת שם במשהו מרוב זיהום. הודו לפעמים פשוט מחלישה את החושים וגורמת לנו לרצות לחזור במהרה למלון. וכך גם גיליתי שהמון המון מטיילים עושים אחרי שעתיים-שלוש ברחובות הודו. פשוט חייבים לחזור לנוח מהחוץ.
יש המון המון תובנות לספר ולשתף מהחוויה בהודו. כל כך הרבה, שבכוונתי לעשות זאת במספר פוסטים ולא באחד, ולהתחיל בניו דלהי. כל מקום בהודו שונה ומלמד דברים אחרים. בכמה מקומות נשברים מיתוסים על הודו (למשל הרוחניות, אבל זה לפעם הבאה...). המיתוס הראשון שהתפוצץ לי בפרצוף, כבר ביום הראשון בדלהי, הוא שלהודו לא נוסעים לנפוש (אלא אם כן נתקעים בחופים או בצפון). הערים של הודו הן הכי לא נופש. אני משום מה חשבתי שהודו תהיה מהממת לסגירת תקופה אינטנסיבית של שנתיים. הודו היא לא קלה ולכן אין בה אפקט של שלוות נפש אלא של מחלת נפש, ודלהי בפרט – היא מחלישה ומקצרת חיים כאחד.
ומה בכל זאת אפשר ללמוד מעיר בת 20 מיליון תושבים, ענקית, מפלצתית ומזוהמת כל כך ? יתרה מכך – מה כבר תל אביב 2008 יכולה ללמוד מעיר שנראית ממבט ראשון כמו גיהנום ?
אז אכן, דלהי היא עיר שמיד חוטפת ממך את שלוות הנפש הפנימית, מרסקת ואונסת אותך ללמוד כללים חדשים של עירוניות. מי שחושב שכשהוא נוחת בדלהי הוא מקבל "כאפה" של הודו – טועה. בדלהי מקבלים "מכות רצח" מהודו. בדלהי אתה לומד מאוד מהר שכהולך רגל אתה בתחתית סדרי העדיפויות. אף אחד לא יעצור לך, לפני כן יעצרו לפרה או לקוף שעובר בכביש. אין מעברי חציה כמעט, אין פחי זבל בכלל (הכל נזרק לרחוב) ואין אוויר לנשימה. דלהי היא לכל הדעות "קשה". קשה להביט על מקבצי הנדבות השרועים בהמוניהם ברחובות, קשה לנשום את האוויר, קשה לראות שמיים מרוב זיהום אוויר. בימים בהם אנחנו בתל אביב נלחמים על שבילי אופניים ועל שימור – בדלהי נלחמים לשרוד הליכה של 10 דקות ברגל. לעומת זאת בדלהי יש גם דברים מדהימים לראות וללמוד, ומבחינה זו ממש חבל שתיירים רבים "בורחים" ממנה מיד כשמגיעים.
אפילו ניו דלהי – עיר שלא מצליחה לספק תשתית ביוב ראויה – הצליחה להקים קווי מטרו שלא היו מביישים את אירופה. אחרי שיטוט של 3 שעות, שהרגישו כמו נצח, הגעתי פתאום ממש במקרה לתחנת מטרו ונותרתי שם פעור פה. לא יכול להיות שעיר כזו קשה הצליחה להרים 3 קווי מטרו ותל אביב עדיין תקועה בבירוקרטיה. פשוט לא ייתכן. ואולם, ייתכן כן ייתכן. המטרו של דלהי הוא מבין המרשימים שראיתי בעולם (כן, העולם המערבי...). חווית הנסיעה במטרו היא מדהימה דווקא משום שדלהי עצמה כל כך רקובה בתשתיות שלה, והנה פתאום לומדים שאפילו אצלה הנושא של הסעת המונים הוא לא איפשהו בתחתית סדרי העדיפויות אלא נושא שנמצא דרוש טיפול דחוף. זה גם מצחיק שבדרך כלל, בערים מערביות, המטרו הוא ה underground של העיר, על כל המשתמע מכך, ואילו בדלהי דווקא הירידה מתחת לקרקע היא ירידה למקום נקי, יפהפה, שקט ומעניק נחמה מכל מה שקורה למעלה.
ואגב סדרי עדיפויות, כלוחם חירותה של כיכר המדינה משיני העשירים נדהמתי לגלות את ה"קונאט פלייס" בדלהי. בתוך כל הבלאגן והשאון העירוני בעיר מצאתי עצמי משוטט עם מפת העיר ומשתוקק למצוא את הכיכר הגדולה המסומנת בה. אספתי עימי את כל הציניות שבי והזדרזתי למצוא איך כבר נראית כיכר בעיר כל כך מסריחה וקשה. והנה פתאום הגעתי לכיכר יפהפייה, גדולה פי 2 מכיכר המדינה (למי שחושב שכיכר המדינה פשוט גדולה מדי), ירוקה ומוקפת בארכיטקטורה אחידה עם עמודים מעוגלים ויפים.
וואוו. כיכר כל כך יפה בדלהי המכוערת? איך היא לא הרסה את זה ?
ובכן, לא רק שדלהי לא הרסה את הכיכר הכי גדולה שלה (כמו שבתל אביב עומדים לעשות), אלא שהיא המקום הכי שמור כמעט בכל העיר הענקית הזו. פנים הכיכר הוא פארק נעים ושליו, שממנו רק שומעים למרחוק את השאון התחבורתי אך לא סובלים ממנו, מתחת לכיכר יש תחנת מטרו גדולה, ומסביב לכיכר התפתח מרכז עיר שוקק וצבעוני. התושבים והתיירים בניו דלהי מצביעים ברגליים – הכיכר מלאה באנשים שמתיישבים בה לפיקניק, בזוגות צעירים שמחפשים פינה רומנטית, ובקבוצות של אנשים שקובעים בכיכר כמקום מפגש. הכיכר מהווה אבן שואבת , כי ככה זה – קידמה או לא קידמה – אנשים עדיין אוהבים מקומות ציבוריים שלווים ונעימים.
גם אנחנו בתל אביב – העיר בה אחוז בעלי המחשב האישי והאינטרנט הוא מבין הגבוהים בארץ – עדיין אוהבים כיכר. עדיין רוצים כיכר גדולה לקבוע בה עם חברים. עדיין רוצים מקום שיהיה מזוהה עם העיר שלנו ויהיה אחד מסמלי העיר שלנו. ואם בדלהי נפלה שלהבת – מה יש לתל אביב לומר ? למה אנחנו עדיין נלחמים להציל את כיכר המדינה ?

יום רביעי, 26 בנובמבר 2008

החלטת וועדת הערר המחוזית בנושא קרית ספר - כואבת גם עבור התושבים

על פניו, נראה כי ההחלטה היא לטובת "הירוק" - לטובת "תכנית אחרת" וכנגד פיתוח השטח כמגרש חנייה. אולם, מה שמסתתר פה בעצם, היא העובדה כי יש רק חצי שנה לקדם את התכנית. כלומר, יותר לחץ על התושבים להכנע לדרישות העירייה ולהגיע עימם לפשרה (אחרת יקבלו חניון). כך, יצוץ לו עוד מגדל למגורים ("עם פארק לרווחת התושבים כמובן"), לשמחתו של רה"ע וחבר מרעיו. תוך העמסה של עוד תושבים, ללא שימוש והתחשבות בהגדרת ייעוד הקרקע לשטח ציבורי וכמובן ללא אספקת שטחים פתוחים שחסרים כל-כך לתושבי השכונה.
אציין את דבריו של שמואל, טוקבקיסט מספר 5: "ההסכמות בין העירייה למינהל לא מקובלות על תושבי העיר לא נוותר ולא נאפשר את מכירתה של הקרקע הציבורית לצורך הקמתו של עוד מגדל וחניונים תת קרקעיים. הפתרון היחיד למחסור של 160 דונם שטחים פתוחים בלב העיר הוא הקמתו של פארק ורק פארק על הקרקע הציבורית הפנויה האחרונה בשכונה."

מה יהיה גורל קרית ספר? האם התושבים יצליחו להציג תכנון חלופי לפארק פתוח ולאשרו להפקדה? האם העירייה תשליט דעתה? לכיכר מלכי ישראל פתרונים!

יום שלישי, 25 בנובמבר 2008

בלוג הולך ובלוג בא

כפי שעינכם רואות, לצערנו קרתה תקלה והבלוג נמחק.
ננסה לשחזר ככל שניתן. כל חברי אורבניקה מוזמנים לעזור בשיחזור וזו גם הזדמנות טובה לשוב ולפרסם בבלוג.
בואו נמלא ביחד את הבלוג מחדש.

יום שלישי, 18 בנובמבר 2008

עירוניות מקיימת - תפקיד אדריכלי הנוף והמתכננים

כתבה ממולצת מטעם אוצרות הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני, בת-ים כהכנה לקראת הכנס השנתי של אדריכלות הנוף.

מתוך עיון בהצעה שלהן לאמנת האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף ל"קיימות עירונית" - אני ממליץ לשריין מקום לכנס שיתקיים ב-11 לדצמבר! נראה מבטיח וסוף סוף, כמו שהמערכות אוהבות - מובנה, מדיד וניתן לכימות והשוואה.

יום שישי, 7 בנובמבר 2008

רוצים לדעת במי לבחור בירושלים?



מכון ירושלים לחקר ישראל מרכז מידע לגבי הבחירות הקרובות והמתמודדים - לכל מי שרצה לבחור אך לא ידע את מי לשאול!

בוסטון - פרויקט לעידוד ייצור מבוזר של אנרגיה נקייה

ראש העיר של בוסטון, השיק פרויקט בעלות של כחצי מיליון דולר שנועד להעלאת כמות האנרגיה הסולארית בעיר מחצי מגה-וואט כיום ל- 25 מגה-וואט עד 2015. לאתר הפרויקט.
הפרויקט הוא חלק מהמאמץ העירוני המתייחס להתחממות הגלובלית ואשר כולל אמצעים כגון בניה ירוקה, שינוי מערכות התחבורה והרגלי נסיעה, נטיעת עצים (ממש כמו פרויקט עץ נולד בארצנו הקטנטונת) ופרוייקטי מיחזור.
בפרויקט בוסטון הסולארית מופו מקורות האנרגיה העירוניים ופרויקטים לייצור אנרגיה בעיר - כולל מקורות מבוזרים כגון פאנלים סולריים על גגות של בנייני מגורים, מסחר ותעסוקה! בפרויקט מוצעים תמריצים כגון הפחתה במיסוי, זיכוי בחשבון החשמל, מתן מענקים ועוד.
אחד ההיבטים המעניינים בפרויקט הוא מיפוי המרחב העירוני מבחינת קרינה סולארית על גגות המבנים ואפשרות החיתוך עם יכולת ההתחברות לרשת החשמל ולמגבלות בינוי מסויימות כגון היבטי שימור.
כך, כל אדם שרוצה להתקין מערכת סולארית ולתרום להפחתת פליטת גזי החממה, יכול באמצעות האתר לבדוק ולהעריך כמה חשמל הוא יוכל לייצר, כמה העסק יחסוך לו בצריכת חשמל, כמה גזי חממה הוא יחסוך ומהם הצעדים הבאים אותם כדאי לו לנקוט בכדי ליישם את הפרויקט.
הפרויקט מהווה תמריץ חשוב באמצעות חשיפת מידע ומתן ידע יישומי לביצוע ומימוש פרויקטים מקומיים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. הפרויקט גם חושף מערכות שונות שהותקנו ברחבי העיר עם נתונים לגביהם ומחשב את סך ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים בעיר.
בקיצור - אתר הפרויקט שווה ביקור! וגם... קדימה, שמישהו בארץ ירים את הכפפה!

יום חמישי, 6 בנובמבר 2008

המוקד העירוני - איזה כיף שהוא עובד!

לאחרונה הושק פרויקט "סיירת 106" של "אורבניקה-התעוררות עירונית".

הפרויקט כולל מיפוי של אמצעי הפנייה למוקדים העירוניים וכן קורא לציבור הרחב לפנות אל המוקדים העירוניים השונים ולדווח על פעילותם.
הדיווח נעשה לפי קריטריונים שונים על-מנת לדרג את הרשויות המקומיות ולהעריך את פעילות המוקדים. הקריטריונים הנבחנים כוללים:
  • זמני המתנה בהתקשרות למוקד
  • אדיבות השירות
  • התוצאות בשטח
  • עדכון הפונה בחזרה על הטיפול בפנייתו
  • רמת הטיפול בפניה
  • הפתרון שהוצע
לאחרונה, התקשרתי למוקד העירוני בהוד-השרון וביקשתי להציב מתקן למחזור פסולת נייר ברחוב שלי. לפי התרשמות שנובעת מהליכה נמרצת, עולה כי בשכונות מסויימות קיימים מתקנים רבים אולם דווקא באזור הקרוב לביתי לא הוצב מתקן למחזור נייר ומתקן למחזור בקבוקי פלסטיק (ניתן למחזר גם מיכלים שאינם בקבוקי שתייה!).
כרגיל, במוקד הוד השרון זמן ההמתנה קצר במיוחד ועומד על כמה שניות לכל היותר. קיבלתי יחס אדיב ונאמר לי כי הצבת מיכלים תערך לפי תכנית העבודה ובכל אופן לא לפני 2009.
היום, הופתעתי לקבל הודעת טקסט מהמוקד בו התבשרתי על הצבת מתקן למיחזור נייר בסמוך לביתי. והרי הוא לפניכם!
תודה למוקד עיריית הוד-השרון. דיווח ל"סיירת 106" יועבר בקרוב.

פרויקט מיפוי גינות קהילה בישראל

"אורבניקה - התעוררות עירונית" עוסקת בפרויקט מיפוי של גינות קהילה וחוות אורגניות.

הפרויקט נערך מטעם התארגנות פעילי גינות קהילה בישראל בשיתוף מתנדבי גינות רבים, רכזי רשימות תפוצה וכן ארגונים שונים כולל החברה להגנת הטבע בבאר-שבע, פורום אייט"ק בירושלים, מרכז השל, רשת שינוי ירוק, עץ בעיר ועוד.

נשמח אם תוכלו להעביר אלינו פרטים נוספים של גינות קהילה, חוות אורגניות וקואופרטיבים לצריכת מזון אורגני שאתם מכירים. כמו-כן, נשמח לקבל עדכון לגבי הפרטים הקיימים במיפוי.

הפרטים שאנו מנסים לאסוף עבור כל אתר הם:
1. שם הגינה ומיקומה (ככל האפשר בצורה מדוייקת יותר)
2. תיאור קצר של הגינה
3. שם איש קשר
4. דוא"ל, טלפון, נייד ואמצעי קשר נוספים
5. ימי ושעות פעילות
6. אתר אינטרנט לגינה, כתובת אלבום תמונות משותף
7. תמונה אחת או שתיים לפירסום במפה
אנו אוספים גם מידע נוסף אז הכי מומלץ להוריד את דף איסוף המידע, למלא אותו ולשלוח אל gardens@urbanica.org.il
להלן המפה - רצוי להכנס אליה ולעבוד בגירסא המוגדלת שלה:


הצג מפה גדולה יותר

יום שני, 3 בנובמבר 2008

הודעה על הפסקת פרויקט "גינה קהילתית בנווה עופר"

אנו נאלצים להודיע על הפסקת הפרויקט "גינה קהילתית בנווה עופר" בשל התנגדות תושבים בבניין. הפרויקט, היה אחד הנסיונות להקים גינת קהילה בבניין משותף, גינה אשר שייכת לבניין עצמו ואשר לא נזקקת לסיוע, תמיכה וגם פיקוח ממסדי כלשהו. רבים ששו לשתף פעולה בנושא:

  • אקי"ם, אשר לה שתי דירות בבניין והסכימו לתרום תקציב גדול לעניין הדרכות וחומרים כולל פעילות בה רצו דיירי הבניין.
  • עץבעיר - שתרמו רבות לפרסום, הפצה, סיוע מקצועי ותמיכה מוראלית! תודה!
  • עיריית ת"א ומינהלת השכונה שהביעו נכונות לייעץ ולסייע.
  • שבט תנועת הצופים "כפיר" שהתנדב לבצע פרויקטים קצרי טווח.
  • וכמובן, כמה עשרות מתנדבים ופעילים שקפצו על ההזדמנות לתרום קצת לעיר שלהם וללמוד משהו על הדרך. תודה תודה תודה לכולכם!

אם אתם מהאזור, אנו מזמינים אתכם להצטרף לפעילות הגינה הקהילתית בפלורנטין אשר מתחדשת בימים אלו לאחר הקיץ. המפגש הקרוב, ביום ו' ה- 7/11 בשעה 13:00. מפגש ראשון שיכלול נקיון והכנת השטח, תכנון ושתילה! לפרטים צרו קשר עם נירית 0545-402664 או תמר 0544-779187.

אם אתם גרים קצת יותר רחוק, או אפילו בעיר אחרת - בדקו מהי גינת הקהילה הקרובה אליכם והצטרפו. תם השרב הגדול... הגשם שב ואיתו הירוק!

וגם... קבוצות או יחידים המעוניינים למצוא לעצמם שטח לגינה קהילתית, מוזמנים מאוד לפנות אל לימור מטעם עיריית ת"א-יפו ולקבל מידע, הדרכה, תמיכה וסיוע בהקמת הגינה.

דירוג ערים

כבר זמן רב ש"אורבניקה-התעוררות עירונית" רוצה לקדם השוואה בין ערים שונות בכדי לעורר שיח ותחרות בינהן. זאת, בכדי ש"קנאת סופרים, תרבה חוכמה" ותקדם ערים טובות יותר!
לשמחתנו, TheMarker מפרסמים לקראת הבחירות המקומיות הקרבות, את "בדיקת City" - מדד המשווה בין 15 הערים הגדולות והעצמאיות בארץ: אשדוד, באר שבע, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, ירושלים, כפר סבא, נתניה, פתח תקוה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל אביב. כל שבוע מתפרסמת כתבה בת מספר עמודים על עיר אחרת. הדירוג מבוסס על 8 קטגוריות שונות הכוללות איתנות וניהול, שביעות רצון, חינוך, איכות הסביבה, מגורים, פיתוח ותשתיות, פרופיל דמוגרפי, וקשר עם תושבים. הללו בנויים מכ- 40 מדדי משנה ומשקללים יותר מ- 1000 נתונים ממקורות שונים.
באמת... שווה קריאה!

גם אדם טבע ודין מפרסמים דירוג סביבתי של 15 רשויות מקומיות נבחרות לקראת הבחירות. הדירוג מבוסס על 4 מדדים כמותיים ומדד איכותי אחד והוא עבודה של צוות מקצועי רב-תחומי. הרשויות שדורגו כוללות את: ת"א-יפו, חדרה, נתניה, באר שבע, רמת-גן, כפר-סבא, ראשון לציון, הרצליה, פתח תקווה, אשדוד, חולון, רחובות וחיפה. מומלץ לקרוא ולבדוק איך העיר שלך מדורגת מבחינה סביבתית ובמה היא צריכה להשתפר!

מדד נוסף שמתפרסם הוא מדדליה - מדד (שרון) דליה לעיר טובה המתייחס ל- 20 קריטריונים איכותיים שונים כדוגמת: נגישות, סביבה, מורשת, מרקם, קריאות, ייחודיות ועוד. עד כה דורגה אשקלון... אורבניקה ממתינה לדירוג הבא!