‏הצגת רשומות עם תוויות כיכר המדינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כיכר המדינה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה - התערוכה

והפעם, מצגת של העבודות שהוצגו בתערוכה - מומלץ לצפות במסך מלא:




לתיאור נוסף של התערוכה כנסו לכאן
לסקירת ההיסטוריה התכנונית של מרחב כיכר המדינה כנסו לכאן
לסיכום הערכת משתתפי התערוכה את הפרויקטים כנסו לכאן
לסקירת פאנל הדיון כנסו לכאן
לסרטון מלהיב שהוצג בתערוכה כנסו לכאן

יום שבת, 14 בנובמבר 2009

עדיין לא מאוחר להציל את כיכר המדינה

ב 11/11/09 התכנסו שוב חברי אורבניקה למטרת הצלת כיכר המדינה מהרס. במסגרת הפעילות הקיפו חברי העמותה את המעגל הפנימי של הכיכר בנרות (ויש לומר שאלו הוסיפו חן זמני לכיכר) והציבו דוכן החתמה על העצומה נגד בניית מגדלי מגורים בכיכר. כפי שצפינו, ההיענות הייתה עצומה. רוב מוחלט של האנשים שעצרו בדוכן מתוך סקרנות חתמו על העמותה, אך הביעו בפנינו את ייאושם ואת חוסר התקווה שאכן נצליח לחולל שינוי.


From אורבניקה שוב בכיכר המדינה


From אורבניקה שוב בכיכר המדינה


From אורבניקה שוב בכיכר המדינה


From אורבניקה שוב בכיכר המדינה


(עוד תמונות ניתן לראות בלחיצה על הכותרת)

נכון. הסיכוי למנוע מגדלים מהכיכר הוא נמוך. אפילו אפסי. אבל חייבים לנסות. חייבים למנוע מכיכר המדינה להפוך לעוד עמוד בספר ההיסטוריה של האדריכלות בישראל - כסמל לטעות תכנונית ולהפקרת הציבור. הציבור צריך כיכר! העובדה שפארק הירקון נמצא לא רחוק מכיכר המדינה לא פוסלת את נחיצותה. מרחבים ציבוריים הם לא רק גינות ופארקים - הם גם פנינות ארכיטקטוניות אליהן מגיעים אנשים שרוצים לחוות את העיר, את הוויתה, את התרבות והאומנות. כיכר המדינה מסמלת את כל אלו.

לא מאוחר מדי לשכנע את מקבלי ההחלטות כי מדובר בטעות תכנונית של ממש, שהתכנית מתייחסת לצרכים ולאילוצים בנקודת הזמן הנוכחית, בלי הסתכלות לעתיד.
נניח שגם בנקודת הזמן בהווה אין בכיכר שימוש (על אף שטענה זו אינה נכונה כלל וכלל), ונניח שהדלילות היחסית בכיכר משקפת כישלון של פרופרציה (וגם טענה זו אינה בהכרח נכונה, הדלילות נובעת מההזנחה של כיכר המדינה לאורך כל שנות קיומה) - איפה המחשבה על מגמות עתידיות ?
תל אביב יפו, ובעיקר האזור של כיכר המדינה, עוברת תהליך עצום של ציפוף. סביב הכיכר נבנים מגדלי מגורים, לרבות הפרויקט באזור רכבת מרכז. לאור מגמה זו חשוב לשמור על שטח ציבורי שיהווה מקום מפגש לתושבים. שטחים ירוקים הם לא תחליף לשטחים ציבוריים מבונים!! שטחים ציבוריים מהווים אף הם מקום מפגש !!
ואם נחזור לעתיד של תל אביב, הרי שמגמות התיירות מצביעות על עלייה מתונה במספר התיירים בתל אביב. לו יהי שלום מתישהו (עוד נושא שמשקף ייאוש) סביר להניח שמספר התיירים לא רק יעלה אלא יזנק. האם קיומה של כיכר המדינה לא נחוץ גם אז - כמרחב ציבורי שמהווה מקום ראווה של העיר, כפי שקורה בערים רבות אחרות (וממש לא רק באירופה)?

אנחנו מקווים שכאשר דור העתיד יעשה חיפוש של כיכר המדינה בגוגל עוד 20 שנה - הוא לא ימצא תמונה היסטורית של כיכר שאבדה, כפי שאנחנו היום מוצאים באתר עיריית תל אביב פנינות שאיבדנו (כמו קולנוע מוגרבי, קזינו גלי אביב, בית הגימנסיה ועוד ... וממש ממש מומלץ להיכנס לקישור ). בינינו, בואו נודה, זה לא שבתל אביב-יפו יש עודף של אתרים יפים. תל אביב צריכה גם את כיכר המדינה. ובהקשר זה, יש לציין, כי הטענה כי המחיר של השארת הכיכר הוא גבוה, אינה נכונה בעינינו. ערך אומנותי, חזותי, ארכיטקטוני ותרבותי הוא לא ערך שקל לכמת, ובטח לא כשמשאירים את הכיכר זנוחה. מספיק לתת דוגמא אחת של עיר שכוחה שאף אחד לא שמע פעם את שמה - בילבאו שבספרד - ולהיווכח בתועלת הכלכלית העצומה של אתר או מרחב ציבורי מרשים. ועוד לא הרחבנו על התועלת הפסיכולוגית והחברתית שיש למרחבים ציבוריים איכותיים על האדם והחברה.

ואם כן דור העתיד ימצא את כיכר המדינה בארכיון של "מקומות שהיו ואינם" באתר העירייה, לימים ייזכר כי בתקופה שבה ערים גדולות רבות בעולם שיקמו ושידרגו כיכרות (בוסטון, ברצלונה, והרשימה באמת ארוכה) תל אביב-יפו הרסה את הכיכר הכי מיוחדת שלה.

יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה - מה שהיה ומה שיהיה

פרויקט "פנטזיה אורבנית" מציע רעיונות לעיצוב מחדש של כגון רחובות, כיכרות ואזורים שונים בערים, מתוך אמונה כי שיתוף הציבור בעיצוב ותכנון מקום מגוריו וסביבתו הינם מרכיב חשוב בגיבוש מדיניות העיצוב והתכנון העירוני. התערוכה חושפת דרכים שונות לעיצוב המרחב הציבורי הפתוח, ומהווה הזדמנות לבחינה ביקורתית של המצב הנוכחי.

בשנה החולפת, "אורבניקה – התעוררות עירונית" (ע"ר) יזמה את תערוכת "פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה", הכוללת את הצגת ההיסטוריה התכנונית של כיכר המדינה וכן הצעות, יוזמות, התייחסויות ורעיונות לפיתוח הכיכר של הציבור הרחב, סטודנטים, אנשי מקצוע ומשרדי אדריכלים שונים.

בשבועות הקרובים, בעקבות התנעת פרויקט "פנטזיה אורבנית 2010", אנו נציג את התכנים שהועלו במסגרת התערוכה הקודמת לשימושכם וקוראים לכם להצטרף לפנטזיה הבאה! לפרטים נא לפנות אל - info@urbanica.org.il.

והפעם, הסקירה ההיסטורית - מומלץ לצפות במסך מלא:

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

סיכום השתתפותכם בפנטזיה אורבנית

סגירת קצוות קטנה לתערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה".

בתערוכה הוצגה ההיסטוריה התכנונית של הכיכר (קישורים 1, 2) וכן הוצבה "תיבת הצבעה" אליה התבקשו לשלשל המבקרים את התייחסותם לפנטזיות ולפרויקטים המוצגים בה. מצורף בהמשך "טופס ההצבעה".

את ההתייחסויות סיכמנו ומנינו. סה"כ השתתפו והגיבו 85 אנשים. מרביתם הצביעו שמית אך כ- 23 מהם הצביעו באופן אנונימי.

על הדירוג - במידה והיה מסומן בטופס פרויקט אחד - הוא קיבל נקודה. במידה והיו מסומנים מספר פרויקטים ללא דירוג - כל פרויקט קיבל חלק שווה מהנקודה. במידה ודורגו פרויקטים לפי סדר עדיפויות - הנקודה התחלקה בין ההצבעות כך שכל פרויקט קיבל חלק יחסית לדירוגו - נניח דורגו 3 מקומות, אזי הפרויקט עם הדירוג הגבוה קיבל 3/6, הפרויקט השני 2/6 והפרויקט השלישי 1/6.

ולהלן התוצאות המספריות -
  • הפרויקט שזכה במספר הנקודות הרב ביותר היה פרויקט "הכיכר הירוקה" מאת אורבניקה - התעוררות עירונית. להזכירכם, הפרויקטים שהוצעו על-ידי העמותה הינם פרויקטים קונספטואליים ולא הצעה למימוש בפועל.
  • הפרויקט שזכה ב"מקום השני" היה פרויקט "תל, אביב" מאת אדר' אריאל נוימן. קונספט אדיר הנשען על השימוש בשם העיר ואשר הציע להקים תל במרכז כיכר המדינה, שישמש כאתר טבע, תצפית ונוף ואשר ישבור את המישור בו שוכנת העיר.
  • הפרויקט שזכה ב"מקום השלישי" היה פרויקט "הכיכר התיירותית" אף הוא מאת העמותה.
  • לאחר מכן בסדר יורד - "הגן האורבני" מאת אדר' רוני זייברט ואדר' מרסל קלוגמן "הכיכר המבונה" של אורבניקה "כיכר העיר הומה" מאת אדר' נועם שוקד, "כיכר המדינה" מאת משה צור אדריכלים, "כיכר המדינה" מאת רוטמן רז אדריכלים ובמקביל לו פרויקט "כיכר המדינה" מאת אדר' שלום דוידוביץ' פרויקט "כיכר המדינה" מאת I. M. Pei ולבסוף פרויקט "Green Water Life Cycle" מאת Federica Di Lorio, Federico Rizzo ו- Chiara Tournour . בתערוכה השתתפו שני פרויקטים נוספים - "GO2" מאת Sophie Brunet ו- Anna Rocki ו"פרוייקט מ'" מאת אדר' איליה יהודובסקי.
בין ההתייחסויות המעניינות היו:
  1. "התכנון יוצר שילוב מעניין בין בנייה פרטית לבין היכולת לניצול השטח הפתוח לשימושים ציבוריים" - שהתייחסה לפרויקט של אדר' שלום דוידוביץ.
  2. "אדריכלות מסוג אחר. חסר לנו בארץ אייקונים אדריכליים שיהוו מוקד משיכה חברתי. בעזרת פרויקט זה הכיכר נשארת כיכר פתוחה שאינה חונקת את העיר" וכן "ניצול השטח לבניה תוך מחשבה על אזורים ציבוריים שמתאימים לאוכלוסיה מקומית ותיירותית. דרוש פתרון חנייה למבקרים" - פרויקט "הכיכר התיירותית"
  3. "הרעיון של הכנסת פיסת טבע אמיתית לתוך מרחב עירוני קנה אותי" ו"בניה לא חסרה בתל-אביב. כיכר המדינה התגבשה כמקום פתוח במרכזו והעלאת תל מוריק תתרום רבות לסביבה ולעיר" וגם "Project which takes the idea of urban open space to an edge. Marvellous work of earth art and deconstructive thinking" - הפרויקט של אדר' אריאל נוימן
  4. "חלוקה לחללים פנימיים עם הרבה פיתוח סביב החללים הללו. עבודה מושקעת עם דגש ניכר על המרחב הציבורי" ו"יצירתית, מסתורית ומבודחת ביחד. שואבת השראה מהעבר. הייתי רוצה לטייל ולבקר בתוך הכיכר הזו" - הפרויקט של אדר' נועם שוקד.
  5. "תכנית ריאלית שבה המסחר מכוסה בגינה ציבורית וחלקים גדולים כוללים גינה ציבורית במפלס הרחוב" - הפרויקט של משה צור אדריכלים.
  6. "גם שימושי וגם ירוק יכול להפוך למרכז החיים של התושבים וגם יחזיר את ההשקעה" - הפרויקט "הכיכר המבונה".
מעניין שדווקא "הכיכר הירוקה", הפרויקט הזוכה, לא קיבל התייחסויות מעניינות כלשהן. אולי אלו רחשי לב?

במפגש אורבניקה האחרון דננו בתערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" שנערכה. עשינו הפקת לקחים והעלינו רעיונות לפנטזיה הבאה.

בין הלקחים היו -
  1. הנושא התקציבי, כיצד מממנים את הפרויקט מבלי "ליפול על פעילים".
  2. חשוב שיהיה אדם אחד אחראי על הפרויקט - סטודנט מטעם אברט, במידה והוא מוצא עניין, עשוי להיות אפשרות נהדרת.
  3. שיתוף הפעולה עם בתים מבפנים היה מוצלח ביותר וכדאי להמשיכו במידת האפשר.
  4. סיורים יזומים הם רעיון טוב וכדאי לשלבם מראש בתכנית העבודה.
  5. יש לכלול גם היבטים של תקשורת ושיווק במסגרת תכנית העבודה.
  6. מומלץ לחשוב כיצד מציגים מבחינה אוצרותית - מהן מדיות ההצגה - חשוב לגוון!
  7. חשוב להכין מראש תכנית עבודה ונקודות ציון חשובות בה - לדוג': פרסום אחרי שיודעים תאריך, נושא, דד-ליין, פורמטים וכו'.
מחכים ל... פנטזיה הבאה!

יום רביעי, 10 ביוני 2009

פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה - פרויקט מ' // איליה יהודובסקי

לא נכביר פה במילים - פשוט נקשר לדף הפרויקט שהופיע ב- LiveJournal של איליה. אפשר ומומלץ לחפש בגוגל את האתר ולתרגם אותו.
אדר' נוף איליה יהודובסקי הציג פרויקט ייחודי ויוצא דופן בתערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" שעסק ב"מאבקים של דעות, שאיפות ורעיונות שונים... ביטוי ויזואלי למאבק של כוחות במרחב העיר".

גם הדיון שהתפתח במסגרת התגובות מעניין, למרות שבעברית המתורגמת של גוגל הוא קצת קשה לקריאה.
חוצמזה, דרך הנושא... הגענו לבלוג אורבני נוסף העוסק בתל-אביב ברוסית. לכל השולטים בשפה - ברוכים הבאים.

יום שני, 18 במאי 2009

סקירת אירועי "פנטזיה אורבאנית", חלק ב : הפאנל

(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן הימן)
הפאנל בנושא כיכר המדינה נערך ביום פתיחת התערוכה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים". מטרתו של הפאנל הייתה לשמוע מגוון דעות מאנשי מקצוע ואקדמיה, במטרה לחשוף את הציבור להיבטים שונים ומגוונים הקשורים לנושא של מרחב ציבורי עירוני פתוח. קיום הפאנל נראה לנו חלק טבעי בתערוכה, שכן הוא משתלב עם מטרות הליבה של הפרויקט - העלאת מודעות ציבורית לנושא של מרחבים פתוחים, ופיתוח דיון ציבורי - אשר יהיה תהליך מתמשך של זרימת ידע ודעות הן בין תושבי העיר לבין עצמם, והן בין התושבים למקבלי ההחלטות.
בתחילת האירוע לקחנו את הקהל לסיור קצר (באמצעות המצגת להלן) בכמה מן הכיכרות בעולם. הסיור הזה היה מנקודת המבט של עמותת אורבניקה, ומטרתו הייתה להמחיש עד כמה הכיכר היא עתיקה כמו העיר, ועד כמה היא חשובה בכל היבט – היא חשובה לנו כפרטים, היא חשובה לנו כחברה, והיא חשובה לעיר. דנו גם בשינויים החברתיים והטכנולוגיים של המאה העשרים וביקשנו לשים את הדעת על כך שעל אף שאנחנו בעידן האינטרנט והסלולר – הצרכים שלנו כבני אדם וכחברה לא השתנו, והכיכר היא עדיין הלב של העיר.


אחרי המצגת החל הפאנל. כל אחד מהמשתתפים המכובדים נשאל שאלה וענה עליה למשך כמה דקות. להלן סקירה קצרה של קשת העמדות והדעות שהציגו חברי הפאנל. יש לציין כי בסקירה סיכמנו את תמצית הדברים שאמר כל משתתף.

פרופ' יצחק שנל – מרצה בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב.
מה תפקידה של כיכר במרחב עירוני?
חשוב לחזק מרחבים פתוחים בעיר. אני הייתי מציע ליצור שילוב של שטח ירוק עם סוג של מונומנט גבוה שיזהה את המקום. הייתי מתייחס לשם של הכיכר, "כיכר המדינה". להשקפתי, בעידן פוסט מודרניסטי זה, בו אנו בקלות מאבדים את זהותנו, חשוב דווקא לחזק את הזהות הקולקטיבית באמצעות אומנות בעיר, והכיכר היא מקום מצוין לכך. יש לשים לב שלא לצמצם שטחים ירוקים בעיר, חשוב שיהיו בכל מקום בעיר וחשוב לשמר אותם או להוסיף.

יואב גולדרינג – חבר במועצת תל אביב – יפו מטעם סיעת עיר לכולנו
מה הכלים של פוליטיקאים ונבחרי ציבור להתמודד עם סוגיות של פיתוח המרחב העירוני?
חשוב לשמור על ישיבות מועצה פתוחות לציבור, כי השקיפות בנושאי תכנון חשובה. ישיבות ועדת המשנה לתכנון ובניה מתקיימות בשעות הבוקר ולכן פחות נגישות לציבור, ולעיתים ישיבות מועצה בנושאים כאלו סגורות לציבור או שצריך להחליט בסוגיות יחסית איזוטריות. צריך לקחת בחשבון את העובדה שנבחרי ציבור מרגישים יותר מחויבים כאשר הציבור נוכח. יש התנהגות שונה בישיבות פתוחות וסגורות. אחרי שנבחרי ציבור מנסים להיות הרובין-הוד של הציבור, רבים מהם מתקשים להילחם על האג'נדה שלהם בועדות המקומיות, כיוון שהם מנסים להיות בסדר עם המנגנונים של הפקידות העירונית, ואז הם לוקחים בחשבון יותר שיקולים של קלות ביצוע, ופחות את הציבור.
יואב לרמן – דוקטורנט בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב וכותב הבלוג "עוד בלוג תל אביבי"
איך הבנייה בכיכר תשפיע על היותה מרחב ציבורי מתפקד?
הכיכר מאוד גדולה וצריך לפתח אותה, אבל לא על ידי בניית מגדלים. התוכנית שאושרה לגמרי תחסל את הכיכר כמרחב ציבורי. כיום יש שטח גדול שיחסית לא נעשה בו שימוש, אין נגישות טובה לכיכר. הבעיה של הכיכר היום היא הגודל שלה שאינו פרופורציונאלי למבנים סביב. עשו ניסוי וכנסו לכיכר מאחד הכניסות, וראו איך לא תתקשו למצוא את ההמשך של אותו הציר ממנו הגעתם.
גיא נרדי – רכז תחום התכנון בחברה להגנת הטבע
אילו ערכים וצרכים ממלאת הכיכר כיום והאם הם ימשיכו להתקיים גם לאחר בניית המגדלים בה?
הכיכר כמו שהיא היום כלל לא מתפקדת ככיכר. אפשר לבנות מגדלים ועדיין לשמור על מספיק שטח ציבורי. לא רואה בעייתיות בבניית המגדלים ולא חושב שיש מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים באזור צפון העיר, ולכן אין הכרח לשמור על הכיכר כשטח ירוק. (אולם, יש לציין שההצעה לפארק בכיכר הייתה רק הצעה אחת מבין פנטזיות רבו שהוצגו בתערוכה, פנטזיות שמציעות כיכר בנויה ולא כיכר ירוקה, ומשום כך הדיון על "ירוק" או "לא ירוק" אינו רלבנטי).

ניר מועלם – עו"ד מתמחה בתחום התכנון והבניה
האם לאחר אישור תוכנית ניתן לשנות שימושי קרקע ומהם הכלים המשפטיים לעשות זאת?
יש אופציות של פיצויים או זכויות ניוד, אך מדובר בפרוצדורה ארוכה ומסובכת, וכזו אשר עולה כסף רב למשלמי המסים. נושא כיכר המדינה הוא סבוך מתחילתו, וכיום הוא סבוך עוד יותר. יש גם נטייה לתבוע על פי סעיף שמתייחס להורדת ערך הקרקע.
ניקי דוידוב – אדריכל ומרצה בטכניון
האם יש צורך לפתח את הכיכר לאור תהליכי העירוניות שהתרחשו סביבה?
סביב הכיכר התפתחה במהלך השנים סוג של עירוניות מסוימת ולכן דווקא השארת הכיכר לא מבונה היא מוצדקת. היא משרתת כיום את האוכלוסייה ולא צריך לבנות בה. מי שטוען שהכיכר לא בשימוש כדאי שישאל מדוע היא אינה בשימוש ולא יקבל זאת כמובן מאליו. נראה לי שלתל אביב יש בדי-אן-איי טבע כזה לדחות פרויקטים מתוכננים. יש המון תכניות, אך אנו יודעים להשמיץ את כולן. אף פרויקט מתכונן לא הצליח לחולל עירוניות , ודווקא כיכר המדינה לטעמי הצליחה בהחלט לחולל עירוניות מאוד פוריה ושוקקת, והיא מהווה חלל שיש בו פעילות רב גונית. חבל שמקום שהוא טוב עכשיו ייהרס. המהות של כיכר ציבורית היא שטח ציבורי, והציבור הוא שמעצב את מה שקורה שם. לעניין ה"ירוק או לא ירוק" – כיכר היא לא שצ"פ !! לכן הדיון על שטחים ירוקים הוא מעט מיותר.
ערן טאוויל – אדריכל, כותב הבלוג "ערסיטקטורה"
האם יש צורך בכיכר בגודל כזה?
לא ניתן לנתק את השאלה מהתכלית של הכיכר ומסביבתה. לתחושתי, הפרופורציות של הכיכר בעייתיות, היחס בין הגודל של הכיכר לעומת הממדים של הבניה המקיפה אותה יוצרים תחושה משונה, ולא תחושה של אינטימיות ושל חלל עירוני. מעניין לראות שכיכר רבין, שיש לה פרופורציות טובות, היא כן מוצלחת. כיכר המדינה לא נמצאת בתודעה העירונית. ההצעה שלי היא להגביה את הבניה מסביב לכיכר, כדי לעבוד בדיוק על החסרון הזה. (לקריאה מרתקת נוספת על עמדתו של ערן טאוויל על כיכר המדינה ניתן לקרוא בבלוג שלו .

********************************************************
לאחר סבב התשובות נפתח הדיון לשאלות מהקהל. ניכר שהנושא אכן מורכב וישנן דעות שונות לכאן ולכאן. מבין המשתתפים האקטיביים בקהל היו גם בעלי הקרקע. לבסוף, קינחנו בסרטון שהכנו, הסוקר בשתיים וחצי דקות את העבודות המוצגות בתערוכה ואת ההצעות השונות שעלו במהלך השנים לפיתוח הכיכר. ניתן לראות את הסרטון ביו-טיוב, או פשוט לצפות כאן :



יום שישי, 15 במאי 2009

סקירת אירועי "פנטזיה אורבנית" - התערוכה - חלק א'

(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן היימן)


את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירועי פרויקט "פנטזיה אורבנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור שנערך במסגרת הפאנל בכיכר עצמה, והתובנות שאורבניקה יצאה עימן. אתם מוזמנים עדיין לצפות בתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית, שתתקיים עד ה- 26.6.09. הנאה אורבאנית מובטחת....

חלק א' – התערוכה

לפני כשנה עלה הרעיון ליצור תערוכה שתאפשר לאנשים לפנטז על מרחבים ציבוריים כפי שהיו רואים אותם בעיני רוחם. התלבטנו באחת הפגישות באיזה אתר, או מרחב ציבורי, לבחור. הבחירה הייתה (יש לציין ברוב קולות) כיכר המדינה, וזאת מכיוון שהיא אחד המרחבים הגדולים הקיימים בת"א-יפו המשמשים כיום כמרחב ציבורי, והנמצאים במרכזו של דיון ער הנשען על מחסור בסיסי בידע. לכל אחד יש מה לומר על הכיכר ומה צריך לעשות איתה.
נקודת המוצא של פרויקט זה כללה את המטרות שלהשגתן הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" – חיזוק הקשר בין התושב לעיר, בין התושב לרשות וקידום איכות החיים העירונית באמצעות חיזוק המרחב הציבורי. מטרה זו מתקשרת ליעד עיקרי של העמותה שהנו – חיזוק, כמותי ואיכותי, של מרחבים ציבוריים. לא רק קיומם של מרחבים כאלו הוא חשוב, אלא גם התפרוסת העירונית שלהם, כך שלכל תושב תהיה נגישות גבוהה לאחד או יותר מהם. (בתהליך הגדרת מטרות הפרויקט הוגדר כי "ברצוננו להעלות את המודעות של תושבי העיר והמבקרים בה לסוגיות תכנוניות הנוגעות לכולנו ואשר אינן באות לכלל פרסום בדרך כלל. אנחנו מקווים להפוך את פרוייקט "פנטזיה אורבנית" לפרוייקט קבוע שיטפל בכל פעם באזור אחר בעיר. את פרוייקט כיכר המדינה בכוונתנו להפוך לתערוכה מקיפה שתציג בנוסף להצעות של עמותת אורבניקה את כל שאר התוכניות שנרקמו לאורך השנים לכיכר המדינה, בנסיון להביא לידיעת הציבור את התוכניות הקיימות, הפנטזיונריות, האפשריות והבלתי אפשריות, וכדי לעודד את שיתוף הציבור במה שקורה בעירו").
בחירת המרחב של כיכר המדינה כנושא התערוכה הראשונה נבע מכך שתכנית הפיתוח לכיכר, אשר אושרה לאחרונה, עברה בתקופה האחרונה מספר נקודות ציון חשובות ובהן הערר שהוגש לאחרונה לעיריית ת"א. לקראת הדיון בערר, פירסמה העמותה את עמדתה בנוגע לפיתוח המוצע. כעבור כמה חודשים של עבודה רבה ומושקעת הצלחנו לאסוף כמות מספקת של "פנטזיות" על כיכר המדינה – עבודות של משרדי אדריכלים, של סטודנטים ושל אנשים פרטיים שפינטזו כיכר.

התערוכה נפתחה ביום שישי, ה- 8.5.09 וכוללת סקירה היסטורית תכנונית ופנטזיות אורבאניות שונות ומעניינות. חלקן דמיוניות, אך חלקן יישומיות לחלוטין. הכל תלוי בעיני המתבונן. יש שבעיניהם כיכר ללא מגדלים היא רעיון הזוי, והללו טוענים כי מגדלים בכיכר לא בהכרח הורסים את חווית המרחב הציבורי אלא דווקא תורמים לה באמצעות יצירת סגירה של המרחב הפתוח ויצירת אינטימיות. אחרים יטענו כי ישנן זכויות קניין פרטיות בקרקע אשר לא ניתן לפצות עליהן וכי יש צדק להוציא את התכניות הקיימות לפועל בכדי שהמרחב יהפוך לכזה התורם לעיר, כבר בתקופה הקרובה. יש שיאמרו שצריך ואפשר לייחד את המרחב כולו, מבלי לוותר על מטר אחד רבוע, לציבור. השוני הזה בין התפיסות של אנשים הורגש היטב גם בפאנל – כפי שתקראו בפוסט הבא.
בהקשר זה ל"אורבניקה – התעוררות עירונית" יש דעה עקבית בנושא: כיכר המדינה צריכה להישאר הכיכר של המדינה. הפנטזיה האורבנית יכולה להתגשם. הכיכר יכולה להיות כיכר ירוקה, או כיכר תיירותית או כיכר בנויה – אך תוך שילוב הפיתוח בה במרחבים ציבוריים אמיתיים שיהוו גורם לפעילות עירונית ויהפכו אותה למרחב עירוני נעים. זה נכון וכואב שכיכר המדינה הוא נושא סבוך ומורכב מכל הבחינות – ובעיקר מבחינה משפטית, אולם בעינינו הדבר החשוב הוא מתן כבוד למרחב הציבורי כך שהמרחבים העירוניים יתייחסו גם להיבטים ולצרכים האנושיים והסביבתיים וייצרו ערים שנעים לחיות בהן. במקום לחסל מרחב ציבורי כה נדיר וייחודי – שאין כדוגמתו בארץ – ניתן להפכו לכיכר הגדולה והשימושית ביותר בארץ.

עיר היא דבר דינאמי וכך גם מדיניות התכנון. מה שהיה נכון לפני 50 שנים, לא בהכרח נכון היום. מכיוון שהיה קיפאון תכנוני בכל מה שקשור לכיכר, יהיה נכון לבצע הערכה מחודשת של הצרכים העירוניים על מכלול המרכיבים השונים והרבים הנכללים בעיר, ולהגיע למסקנות לא רק עיצוביות, לא גם מהותיות לגבי גורלו של המרחב הציבורי. לאור העובדה שהעיר הולכת והופכת צפופה יותר, עולה הצורך לחשוב על עתודות קרקע פתוחות, שכן יהיו יותר אנשים. לכן, ראוי לנצל את העובדה שמרחב פתוח גדול כבר קיים וראוי לשקול אם בנייתם של שלושה מגדלים לא יהרסו את חווית המרחב הציבורי שמעוניינים להשאיר.
אולם, העמדה של אורבניקה איננה במרכז התערוכה. להיפך, בתערוכה – וגם בפאנל – ניתנה לכל המפנטזים ולכל משרדי האדריכלים ההזדמנות לחשוף את דעותיהם, ולהסביר לציבור את הרציונל לתכנית שלהם. אומנם יש לעמותה דעה ואין היא מסתירה אותה, אך מטרת התערוכה לא הייתה לקבוע מה עדיף, אלא לתת לציבור לשפוט. חלק ממשרדי האדריכלים שניגשו לתחרות על גורלה של כיכר המדינה נענו לקריאתנו וחשפו את הציבור לתכניתם. משום מה, דווקא משרד האדריכלים הזוכה בחר שלא להציג את עבודתו במסגרת זו. זו הייתה אולי ההזדמנות היחידה שלו להפעיל שקיפות ולשכנע את הציבור ברציונל של תכניתו, אולם הוא בחר שלא.
בנוסף לפנטזיות, מצאנו לנכון להעלות בתערוכה את הסקירה ההיסטורית תכנונית של הכיכר, על מנת לחשוף את הציבור לשפע הרב של תכניות על הכיכר, לשפע הרעיונות, האידיאולוגיות והמטרות שעמדו בפני מקבלי החלטות לגבי הכיכר. שפע אשר מציין אולי את רוח התכנון בתקופה שלנו, שבה למעט צ'יץ' עוד לא קם "לוחם מרחב ציבורי" אחד בעיריית תל אביב. יש לציין שזו הפעם הראשונה בה ניתנת לציבור הזדמנות להכיר את ההיסטוריה המפותלת של הכיכר, כי כבר מרוב תוכניות שאושרו ובוטלו נותר הציבור מבולבל מכל התהפוכות.
למי שטרם הגיע לתערוכה מוזמנת חוויה עשירה, וגם בחירה בפנטזיה שהכי אהב. לשם כך הוצבה במרכז החלל "קלפי" שבו תוכלו לבחור את הפנטזיה המועדפת עליכם או להציע פנטזיה אחרת.

יום שלישי, 12 במאי 2009

העיקר זו הכיכר

את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירוע "פנטזיה אורבאנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה ותכניה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור המוצלח שנערך במסגרת הפאנל, והתובנות שאורבניקה יצאה עימם. אתם מוזמנים עדיין לבוא ולהתרשם מהתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית. הנאה אורבאנית מובטחת....
אבל לפני הכל: הסרטון הבא הוצג במסגרת התערוכה. בסרטון יש תמצית של התכנים בתערוכה - הסקירה ההיסטורית, התכניות שהוגשו והפנטזיות האורבניות שהועלו בתערוכה.


ניתן גם לראות את הסרטון ביו-טיוב כאן

יום שבת, 2 במאי 2009

יום רביעי, 15 באפריל 2009

מזל טוב גם לאורבניקה - התעוררות עירונית

בשעה טובה אנו שמחים לבשר כי הוכרנו כעמותה רשומה בישראל!
תודה לכל העוסקים בפעילות השוטפת, המגיעים למפגשים ולפעילויות, לעוסקים בפרויקטים השונים ולכל אלו שתומכים בעירוניות בישראל. רק בזכותכם נקדם איכות חיים עירונית וערים התומכות בהתפתחות החברתית והאישית של אלו שחיים בהן.

בקרוב מאוד, השקת תערוכת "
פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" - היום הוא היום האחרון למשלוח חומרים והצעות.
לפרטים אודות התערוכה והגשת עבודות

יום שני, 23 בפברואר 2009

כיכר המדינה - עמדת "אורבניקה-התעוררות עירונית" לקראת דיון בערר

לקראת הדיון שיתקיים ביום ד' הקרוב בנושא תכנית הבינוי לכיכר המדינה, "אורבניקה - התעוררות עירונית" מפיצה נייר עמדה מטעמה לחברי המועצה שינכחו בדיון.
תמצית עמדתנו היא ההיבט הציבורי של הכיכר שייפגע ללא ספק מתכנית הבינוי המוצעת ל- 3 מגדלים. אנו טוענים שיש לפתח את הכיכר באופן שיגרום לה להפוך למרכז פעילות ציבורי באופן של פיתוחה כגן ציבורי על-ידי ניוד הזכויות הקיימות למקומות ראויים יותר, לפיתוח של בינוי המזמין אל תוך הגן הציבורי ופיתוח המזמין אל המרחב הציבורי הנדון לפעילות ולא כמגדל מגורים אשר יוצר תחושה של ניכור ו"ניכוס" המרחב הזה לטובת בעלי הדירות בו.

במסגרת הפעילות הציבורית שלנו, אנו מתכוונים לקיים תערוכה שתציג את ההיסטוריה התכנונית של מתחם כיכר המדינה לדורותיה והצעות שונות לפיתוח המתחם כפי שהוצעו בעבר וכן הצעות שונות אשר מהוות "פנטזיה אורבנית" ומאפשרות לחשוב מחדש על המרחב הזה, בהתאם לצרכים הקיימים בימים אלו ותוך התחשבות בדורות הבאים.

יום שלישי, 23 בדצמבר 2008

קול קורא להשתתפות בתערוכה בנושא כיכר המדינה

"אורבניקה - התעוררות עירונית" גאה להכריז
במסגרת פרויקט "פנטזיה אורבנית" על

תערוכה פתוחה בנושא כיכר המדינה

ברצוננו להזמין אותך!!
תושב, אמן, צייר, אדריכל, איש תקשורת, מעצב, צלם, מתכנן, אדם שאכפת לו...

להציע הצעות, עבודות ופירסומים בנושא כיכר המדינה להצגה בתערוכה!

אנחנו מחכים לכם בכליון עיניים - צרו קשר!

אנא עזרו לנו להפיץ קול קורא זה


יום ראשון, 7 בדצמבר 2008

צ'אנדיגר – עוד שיעור בתכנון מהודו ...

צ'אנדיגר היא עיר שמתכננים, אדריכלים וחובבי אורבניקה לא יכולים להישאר אדישים אליה. היא אנטי-תיזה לעירוניות של הודו. כמעט ולא ניתן למצוא בהודו ערים כמותה – עיר כה מתוכננת, מוקפדת, מרושתת בשתי-וערב של דרכים, שבילי אופניים, כיכרות ירוקים...

From אורבניקה - התעוררות עירונית
שבילי אופניים ?? בהודו ???

צ'אנדיגר, בת כמעט מיליון תושבים, הוקמה בשנות החמישים של המאה הקודמת במטרה לשמש כעיר הבירה של מדינת פאנג'ב. ב 1996, משהוקמה מדינה נוספת בהודו - הפכה העיר לבירת שתי מדינות. בהתאם לכך נהנית העיר מרווחים כלכליים מהיותה מרכז הממשל של שתי מדינות.

כבר כששמעתי על צ'אנדיגאר לראשונה, מחבר אורבניקה, התעורר בי יצר הסקרנות, ומהרגע שנתקלתי במפת העיר, ממש במקרה, החלטתי שאני חייב להגיע ולהבין איך נראית במציאות עיר בהודו אשר נראית במפה כמו מנהטן. ומה קורה כשמתכננים להודים עיר כל כך שונה מהתבנית האורבנית המוכרת. ואם כבר הגעתי לעיר שתוכננה מראש להיות שונה, אוורירית ומסודרת – מה אפשר ללמוד ממנה על תכנון ערים?

כבר בכניסה לעיר מבחינים ברוח השונה של המקום. קודם כל : יש רוח. יש אוויר לנשימה. יש אופק. האוטובוס הבינעירוני שהגעתי איתו נכנס לעיר, ולקח לו עוד חצי שעה להגיע לתחנה המרכזית שבמרכז העיר. חצי שעה של עצים, עצים ועוד עצים. לא מצאתי בינתיים עיר...



כך נראית העיר בזמן נסיעה בה.. בקושי רואים מבנים.

לה-קרבוזייה הוא זה שחרט את גורל העיר. במוזיאון של העיר מוצגת ההיסטוריה התכנונית שלה. מסתבר שהייתה לעיר תכנית שונה לגמרי ממה שקרבוזייה הכין. כשהתקבלה ההחלטה להקים בירה חדשה, הטילה ממשלת פאנג'ב את המשימה על מתכנן הערים האמריקאי אלברט מאייר ועל האדריכל הפולני מתיאס נוביצקי. תוכניתם התבססה על צורת עלה שבתוכה השכונות. אלא שנוביצקי נהרג בהתרסקות מטוס ב 1950, ומאייר החליט לנטוש את התכנית. המינוי עבר אל האדריכל השוויצרי לה קורבוזייה, הידוע במבני הבטון והזכוכית הפונקציונאליים שלו. הוא שינה את התכנית מהיסוד והתמיד בקפדנות הגיאומטרית שלו. התוצאה: כן, הרבה הרבה הרבה קווים ישרים ועצים. המוזיאון מציג, בין היתר, כיצד הייתה נראית העיר אילולא נפטר נוביצקי (המידע לקוח ממדריך "העולם", 2004).

וזוהי צ'אנדיגאר, בעיניי : "מרוב עצים לא רואים עיר" וזהו שיעור סופר חשוב בתכנון, שיעור שבו למדתי כמה חשוב לא להישאב לקצה השני של צורת תכנון כשרוצים לתכנן עיר מסודרת וירוקה, במקום עיר מפותלת וצפופה. ואז נשאלת גם השאלה מה קורה כשבונים עיר עם כאלו יומרות, אך לחברה/תרבות שרגילה למשהו אחר לגמרי? האם התרבות המקומית וההרגלים העירוניים יתאימו את עצמם למבנה העיר ? או האם העיר תהיה אותה גברת בשינוי אדרת ?

מסיור בן שלושה ימים בעיר למדתי שלא ניתן לקבוע בנחרצות מה השתלט על מה : התרבות ההודית על המבנה דמוי מנהטן של העיר, או להיפך. היו דברים לכאן ולכאן : כך למשל – מעברי חציה : עדיין מצרך נדיר בעיר, זבל ברחוב – נפוץ כן נפוץ, פחד אלוהים לחצות כבישים – עדיין. מצד שני : נתיבים מסודרים, כלי רכב מכל הסוגים לא נוסעים היכן שבא להם בכביש כמו בדלהי או בערים אחרות, אלא בנתיבים שלהם, ומרכז אחד גדול גדול – ומוצלח מוצלח , עם המון המון הודים עם השמנת יתר וסימני אמריקניזציה בצורת שקיות בגדים מחנויות יוקרתיות, מותגים, מסעדות יוקרתיות, והמון ג'אנק-פוד.

From אורבניקה - התעוררות עירונית

כיכר העיר - רובע 17

מעבר חציה נדיר בנוף האורבני ההודי, שכיח בצ'אנדיגר. עדיין אנשים רבים עוברים את הכביש שלא במעבר חציה.


פחות זבל ברחובות...
ועדיין תתלה ההודית כביסה ברחוב...


המרכז שוקק החיים , רובע 17

המעבר מערים אחרות בסביבת צ'אנדיגאר אליה הוא מעבר חד. כל הדרך לצ'אנדיגאר קשה שלא לחשוב על הרעב והעוני שחווים ההודים (300 מיליון הודים חיים מתחת לקו העוני...) , קשה בעיקר כי רואים אותם כל הזמן בתחנות הרכבת, האוטובוסים, ברחובות, על המדרכות (אם יש כאלו), ואיפה לא. והנה פתאום מגיעים לעיר שהמחירים בה לא פחות זולים מתל אביב (קניתי שם סנדביץ' של subway הידועה ב 30 שקלים !! זהו מחיר של ארוחה מלאה + נסיעה בריקשה בערים כמו רישיקש והארידוואר). הנה פתאום מסתובבים להם מאות ואלפי הודים, כל ערב במרכז המסחרי העצום של העיר – לבושים בג'ינסים, מדברים יותר אנגלית מהינדית, תופסים המבורגר של מקדונלדס ביד וסובלים מהשמנת יתר שהפכה מנת חלקם של רבבות הודים מבוססים בערים הגדולות. ואז נשאלת השאלה – מה הם חושבים על כל העוני והרעב במדינתם ? איך הם חיים עם הפערים הלא נתפסים הללו ? התשובה כמובן טמונה בדת שלהם, בקבלה שלהם את גורלם. והפנים האמיתיות של הודו , כך מסתבר לי , ממש לא נמצאות בערים הקטנות שתיירים כל כך אוהבים, הפנים האמיתיות של הודו נמצאות בדיוק בפערים הללו – במדינה שבה יש אלפי מיליונרים אבל מאות מיליוני רעבים ללחם. במדינה שבה חולצה ברישיקש עולה 8 שקלים , ובצ'אנדיגאר – לא פחות מ 80 שקלים.

מה שקרה בסופו של דבר, לטעמי, הוא השפעה הדדית של התכנון והתרבות המקומית. קצת פחות זבל ברחוב, קצת יותר מעברי חציה, קצת פחות מבנים הרוסים, הרבה יותר עצים, קצת פחות עוני, הרבה יותר מותגים. והאם קרבוזייה הצליח במשימתו לבנות עיר שמסמלת את העתיד של הודו? קשה כמובן לשפוט בעיניים זרות. אני אישית הייתי מעדיף לחיות בשכונה "נורמלית" של מומבאי מאשר בעיר שבה כדי לקפוץ לחבר שלי אצטרף לנסוע שעה ברכב בלי שום נוף אורבני. אבל יכול להיות שבשביל הודים מבוססים צ'אנדיגאר היא משב רוב מרענן מהערים המזוהמות האחרות. מכל מקום - קשה יהיה לומר על צ'אנדיגאר שהיא עיר נוחה, קומפקטית. זוהי עיר ירוקה, עם שבילי אופניים, מדרכות, מבני ציבור מעטים מרשימים – אבל חסר בה משהו שהוא בעצם הכי חשוב – חסרה בה תחושה של עיר. הבניה בה כל כך דלילה שנדמה לפעמים שפשוט נמצאים בכפר ענק שלא נגמר. אמריקאי משהו. פרבר...

ואם נחזור לעניין התובנות האורבניות, ולאו דווקא על הודו עצמה, הרי שצ'אנדיגאר היא דוגמא לתכנון שברוח הזמן שלנו נחשב לתכנון בזבזני – ביזבוז אנרגיה, ביזבוז זמני נסיעה. היא דוגמא לעיר בעלת אופי פרברי, הכי לא קומפקטי, בית פה בית שם, והרבה הרבה עצים.

ואגב חיסכון ואגב רוח הזמן - מה שראוי מאוד לציון הוא גן הפסלים "נק צ'אנד" המדהים שנמצא בעיר. זהו פארק הזוי שנבנה כולו במשך 40 שנים על ידי נק צ'אנד, וכמעט כולו נבנה מחומרי פסולת, עוד לפני שדיברו אפילו במערב על מיחזור. הפארק מסמל תודעה סביבתית מיוחדת במינה בהודו, תודעה של ההודים בצ'אנדיגאר.


מיחזור של כלי בית

From אורבניקה - התעוררות עירונית



ככה עוזר הממשל לתושבים לשנות הרגלים (ברוב הערים בהודו אין כלל פחי זבל ולכן התושבים מורגלים לשפוך את הפסולת ברחוב. בצ'אנדיגר יש יחסית מעט מאוד פסולת ברחוב... )

יום שישי, 24 באוקטובר 2008

"אורבניקה - התעוררות עירונית" מצטרפת למאבק כנגד תכנית המגדל במתחם אסותא

במסגרת הפגנת המחאה כנגד אישור תכנית מגדל אסותא פתחנו דוכן בכדי להביע תמיכה במאבק ובאישור תכניות החורגות במהותן באופן קיצוני מתכנית המתאר המאושרת לאזור. למחאה הגיעו עשרות אנשים שגדשו את המקום, הביעו תמיכה, חתמו על עצומות, הקשיבו לשירי האמנים שהופיעו וישבו עם ילדיהם בפינות היצירה. דוכנים נוספים, של שכונת פלורנטין, החברה להגנת הטבע, קרית ספר וכן גופים וועדי פעולה נוספים תרמו בנוכחותם להבנה עד כמה התמיכה הציבורית רחבה בהקשר זה ועד כמה נושא הבנייה לגובה מהותי בדיון על האופי העירוני ואיכות החיים העירונית.


מצורף נייר העמדה שלנו, שחולק בדוכן הראשון שפתחנו - מזל טוב לנו! הגיעו והשתתפו בהפעלתו אסף, שמואליק, הגר ויהונתן. הרבה אנשים עצרו והצטרפו לתמיכה במאבקנו בנושא כיכר המדינה ולהבעת תמיכה בפעילותנו - תודה לכולכם!

במסגרת ההפגנה הוצגו גם מספר יצירות שהביעו את דעת יוצריהם לגבי השיתוף העירוני. היה מדליק ומרתק! גם בנאומים שנישאו, היתה התייחסות רבה לחשיבות השתתפותו של הציבור בשיח העירוני ובהשפעתו על העיצוב והניהול העירוני - בין השאר יצאה קריאה להשתתפות בבחירות העירוניות הקרבות כאמצעי להשפעה. תזכרו - מי שמצביע, משפיע! תודה לצוות המאבק של מתחם אסותא על אירוע מעניין וציבורי שהוסיף עוד קצת למרחב ולשיח הציבורי העירוני.

מצורפים עמדות של גופים, ארגונים ואנשים נוספים בנוגע לפרויקט מגדל אסותא:
התנגדות - החברה להגנת הטבע, הודעה לעיתונות - אדם טבע ודין, כתבתו של יודן רופא.
לאתר המאבק והתנגדויות נוספות - וגם להצטרפות למאבק.

קישורים נוספים לכתבות בנושא יתקבלו בברכה - אנא פרסמו בתגובות.

יום רביעי, 24 בספטמבר 2008

פרוטוקול ישיבת אורבניקה 24.9.08

נוכחים: הגר, שרון, יהונתן, אדר, אסף, לימור, שמואליק
פרויקט להחזיר את הכיכר למדינה:
  • הגר תישלח תוכנית עבודה ראשונית. לאחר הפצה, תרכז רעיונות והערות, על מנת לגבש מסמך המשך וחלוקת פעילות
הרצאת אורח של אורבניקה במסגרת פעילות "עץ בעיר" באשראם במדבר: יכול להיות שלימור תעביר הרצאה. היא תקבל החלטה עד ערב יום חמישי, ה- 25.9.08
פנו לשרון מצוות שעוסק בתכנון צפון העיר תל אביב לנהל פעילות קהילתית בשכונת נוה שרת. ככל הנראה קיימות שתי אופציות: להתייחס למרכז המסחרי או לנחל העובר בשכונה:
  • יוני יהיה בקשר עם האחראי על הפרויקט (אביעד), על מנת לקבל פרטים נוספים לפני שנוכל לקבל החלטה סופית בנושא, כגון באיזה סדר גודל של תקציב מדובר, מה קצב העבודה המצופה מאיתנו וכדומה
לוגו:
  • אסף יקח על עצמו את הטיפול בלוגו, תוך עבודה מול נטע. יעבוד על כך במהלך החגים.
  • בינתיים אדר יכניס את הלוגו הזמני שהכין במקום הלוגו שמופיע כעת בראש העמוד הראשי של הבלוג
עמותה:
  • מה שנותר זה לחתום בנוכחות עורך דין על "תצהיר" ולאחר מכן לשלם את אגרת הרישום.
  • אדר יברר מול עו"ד שמכיר אם יהיה מוכן לתת את שירותיו בחינם (מדובר בדיוק בפרוצדורה של 5 דקות, רק לחתום לפניו ושייתן אישורו שהאדם שחתם זה האדם שישב מולו הוחלט שיש צורך דחוף להתחיל לפנות לקרנות למימון הפעילות. לאחרונה ישנה נטייה להעניק מימון פרוייקטאלי ולכן
  • לימור: תפנה עם בקשה לקרן שלי בנוגע לפנטזיה אורבאנית, משמע התערוכה. כמו כן, תרכז רעיונות הקשורים לתחום הקרנות וגיוס המשאבים. רעיון ראשון שעלה מתייחס לפנייה למפעל הפיס לקבלת מלגאי
גינה קהילתית:
  • שמואליק: יהיה בקשר עם אורית הלפרין לגבי התשלום
  • יוני: לא מעוניין להמשיך לרכז את הפרויקט לבדו.
  • שרון אמר שלאחר חזרתו מחו"ל באמצע נובמבר ייקח זאת על עצמו
  • הפגישה הבאה בגינה תתקיים ב- 7.10. פרטים מדוקים בנוגע לשעה ולתוכן הפגישה יישלחו על ידי יוני
קריית ספר:
  • שרון יחפש פסקי דין עם מקרים דומים לקרית ספר, שכן יש מחשבות של אנשי הפארק להתחיל בהליכים משפטיים.
  • יש כוונה לערוך הפנינג בפארק במהלך סוכות. ככל הנראה יש תקציב של 4000 ש"ח לפעילות, מתוכו אורבניקה יכולה לקבל מעט למימון פעילות במהלך ההפנינג.
  • איך אורבניקה משתלבת?
  • אפשר פשוט להקים דוכן, לחלק חומרים על התנועה ולהחתים על עצומה, ואפשר לגלות יותר יצירתיות ולצבוע את המבנה הנטוש והעזוב. צריך לדאוג לצבעים ומכחולים. נזמין אנשים לצייר על הקיר. אופציה נוספת: לארגן פינת עבודה, לחתוך מקרטונים עצים ופרחים ולאחר מכן לשתול ברחבי הפארק. אולי גם לחלק קונפטי לסימון שבילים וכדומה. שתי האופציות זכו להתלהבות. הראשונה לא דורשת הרבה זמן חשיבה והכנה. השנייה מצריכה מעט יותרבאופן עקרוני בחרנו את האופציה הראשונה,אך עדיין בהחלט אפשרי להמשיך לחשוב גם על השנייה ואולי להוציא אל הפועל את שתי הפעילויות במקביל.
  • אסף העלה רעיון לעניין בתי ספר לאדריכלות בפרויקטים למיניהם. פארק קריית ספר מתאים לאדריכלות נוף. כדאי לעניין במרחב הספציפי הזה
פרויקט המודעות:
  • לימור מרכזת את הנושא.
  • כל מי שהכין עד כה משפטים, נא להעביר ללימור. לא מדובר בפרויקט מורכב. לאחר שנחליט על המשפטים לפרסום, נדפיס על נייר ונקדיש כמה שעות לתלייתם ברחבי העיר, אך במקומות מותרים בלבד
כדאי לחכות עד שיהיה לוגו סופי של אורבניקה
פנטזיה:
  • יוני: ידבר עם הארכיטקטית ששלחה לנו את פרויקט הגמר שלה, לברר אם מסכימה להעביר לנו את חומר הרקע שאספה לצורך הפרויקט
  • אסף: ינסה לדבר גם הוא עם אדריכל שעשה עבודת גמר על כיכר המדינה וככל הנראה גם זכה בתחרות
  • אדר, שרון והגר שלחו את ההזמנה לבתי הספר השונים, נקווה לשמוע מהם או מהסטודנטים בקרוב
  • מועד התערוכה: מכיוון שיש עוד מספר שלבים לבצע, כדאי שדברים ייעשו כמו שצריך, ללא לחץ ושטחיות. לכן הוחלט על אזור פורים
  • כולם: מתבקשים לחפש פרויקטים שנעשו על הכיכר
הגר: תפרסם מודעה בשתי"ל למתנדב שיהיה אחראי על עיצוב ותחזוק האתר והבלוג
פגישה הבאה: ככל הנראה יום רביעי, ה- 22.10.08 אצל שמואליק בשעה שבע. ייתכנו שינויים במועד ובשעה.

יום שני, 15 בספטמבר 2008

בוטלה ישיבת המועצה בעירייה בנושא בניית המגדלים בכיכר המדינה (מאת: הגר ספירו)

באופן צפוי משהו התבשרנו לפני זמן קצר שישיבת המועצה בעירייה, שהייתה אמורה להתקיים מחר, נדחתה, לעת עתה למועד לא ידוע. הישיבה הייתה אמורה לדון בערר שהוגש כנגד אישור תוכנית בנייתם של שלושה מגדלים בני 40 קומות בכיכר המדינה.
יש תחושה שהדבר לא נעשה בכדי, שכן ההתנגדות לאישור התוכנית החלה לצבור תאוצה.
עד כה חילקנו פלאיירים ברחבי העיר ובאזור כיכר המדינה בפרט, פירסמנו עצומה והתכוונו להראות נוכחות מחר בעירייה.
אורבניקה תמשיך במאבק כנגד בניית המגדלים בכיכר, בעד שיתוף ציבור בתהליך קבלת ההחלטות, תעודד קיומו של דיון ציבורי בנושא ותעדכן לכשיוחלט מועד הישיבה החדש.

עוד 18 שעות - כיכר המדינה (מאת: שרון בן דליה)

הדיון מחר על עתידה של כיכר המדינה מדיר שינה מ"אורבניקה". אני יודע שכולנו באורבניקה חושבים על זה עכשיו... ויילכו לישון עם זה (כאלה אנחנו!). אנו נושאים עינינו אל ישיבת המועצה מחר, ומקווים שתהיה התפכחות.
אם לא יוחלט להחזיר את הסוגיה לועדת המשנה לא תהיה אולי שום דרך למנוע את המגדלים בכיכר המדינה. אנחנו גם מבינים את גודל הסוגיה – צורך ציבורי מול הזכות של בעלי הקרקעות "לפדות" את הקרקע שהם מחכים לה כבר יותר מארבעים שנה.
אבל אם מסתכלים על תקדימים משפטיים של "צורך ציבורי", אז זו לא זכותם לפדות אותה. למשל, אם משווים אותם לפסק דין (בוכניק) שקשור לבעלי הקרקעות שקופחו בחלקות החוף בואכה הרצלייה, אין כזה הבדל. גם הבוכניקים קנו פעם קרקע ולא ניבאו שהיא תהפוך לשטח ציבורי יקר ערך. והיום זה שטח יקר מאוד לציבור. המזל של הציבור במקרה של הבוכניקים הוא, שאת רצועת החוף שלהם הגדיר התכנון הארצי (בתמ"א 35) כשטחים פתוחים שיש לשמור. חילחלה התודעה שהשטח החופי חשוב לחיים של המון אנשים אחרים – ציבור שלם. משום מה, במקרה הזה החשיבות של הכיכר עדיין לא חדרה לתודעה של מקבלי ההחלטות. ..
גם בוכניק וחבר' רצו לפדות את שווי הקרקע שלהם (ולבנות יחידות דיור ורצועות מסחר), אבל בית המשפט פסק אז - שזו לא זכותם שהמדינה תעלה להם את ערך הקרקע. אין זכות כזו לאף אחד. יש חובה של המדינה - לפצות בעלי קרקעות שהפיתוח בהם גרם לערך שלהם לרדת. את הקרקעות שלהם לא פיתחו עדיין, ובבואם היום לפתח יש ציבור גדול יותר שנפגע, שמתנגד, שלא רק רוצה, אלא גם צריך כיכר.
באמצע של הסוגיה הקשה הזו – יש את גורמי התכנון, פילוסופית התכנון, פוליטיקה ועיריית תל אביב. למרבה הצער עיריית תל אביב היא זו שיותר מכל גורמי התכנון (ואלו "שבאמצע") צריכה לרצות את האלטרנטיבה של פיצוי הוגן לבעלי הקרקעות. אותנו היא מייצגת, ולא את 150 בעלי הקרקע. האם היא מסוגלת להסכים למגדלי מגורים דווקא בתוך הכיכר? צ'יץ פעם סרב בתוקף, צ'יץ' חשב על תל אביב.
כמו בפסק דין בוכניק, גם במקרה הזה יש ציבור שלם, המון אנשים, שהשטח הזה חשוב לחיים שלהם. ואם זה כבר נחשב כאקט ראוי להפקיע קרקעות פרטיות עבור שטחי ציבורי, הרי שכיכר המדינה נכנסת בדיוק לקטגוריה הזו. כיכר המדינה היא סופר "שטח ציבורי", לא פחות מגינה או בית ספר, או חוף ים – כמו במקרה של בוכניק. היא אפילו נכס היסטורי וארכיטקטוני.
ועדיין, למרות חוסר הצדקה משפטית ותכנונית, תכנית ה"מגדלים לעשירים" בלב כיכר עירונית מיוחדת במדינה היא לכאורה לגיטימית בעיני ועדות התכנון, לגיטימית - כיוון שהיא לא נפסלת מיידית. קשה לחשוב על עיר בעולם שבנו בכיכר הכי גדולה שלה מגדלים, ובעצם כך הכחידו את מהותה. הסוגיה הזו משקפת את הפילוסופיה של התכנון, שעדיין לא גמרה בדעתה שדיון על בניה בתוך כיכר עירונית כמוהו כדיון על בניה בתוך פארק עירוני (ועל אחת כמה וכמה שזו "כיכר המדינה" – ואין שני לה בארץ).
לקראת מחר רק נותר לקוות שמקבלי ההחלטות שיישבו מחר במליאה יחזירו את הכיכר למדינה, ושבשלב הבא של ההכרעה יצרו כאן היסטוריה. ייבטלו את התכנית. יחששו שיום אחד עלול המעשה הזה להפוך לסמל של תקופה בה התכנון היה מוטה לטובת הפרט יותר מאשר טובת הציבור. נכון, עד היום פסקו שהתכנית הזו ראויה, אבל... האם היא באמת ראויה שעה שציבור כל כך גדול מפסיד (תושבים, תל אביביים, תושבי המטרופולין, תושבי המדינה, תיירים – לכל אלו לא תהיה יותר כיכר המדינה ....)?? מה קרה לאלטרנטיבה של ניוד זכויות? של הפקעה לצרכי ציבור? של צדק חלוקתי?של ש י ת ו ף צ י ב ו ר ? ואפילו נזניח רגע את חוקי התכנון והבניה, מה קרה לתכנון? איפה קרה דבר כזה שלקחו מעיר את הכיכר שלה? למה לפגוע בתל אביב וביופי שלה? למה להשאיר עיר - שמהווה מרכז של המטרופולין ושל המדינה– בלי הכיכר שלה?
עוד כמה שנים ספורות יהיו פה אחד מהשניים, וזה כן שחור לבן:
או : 150 אנשים עשירים יותר + 387 בתי אב עשירים יותר, וסיפור אורבני שלעולם לא ישכח (הציבור היום מודע)
או : מלא מלא תושבים, תל אביביים, גוש-דנים, ישראלים ותיירים שיש להם את "כיכר המדינה" + אמון ברשויות שהם החשובים + סיפור אורבני שיהיה אחד היפים של ישראל + כיכר ל כ ו ל נ ו (עם מזרקות וספסלים, ואפילו איזה מגדלון צר לתצפית על העיר לאלו שלא גרים במגדלים, גם פיסול ואומנות שלא יזיקו לנו בעיר הזו בחינם...טוב נו, זו פנטזיה אורבנית שלי).
עיניננו נשואות אל ההחלטות שיתקבלו מחר, ואנחנו מקווים לחגוג בקרוב את לידתה מחדש של כיכר המדינה.

יום שבת, 13 בספטמבר 2008

Tel Aviv Central (מאת: שרון בן דליה)

הקיץ נגמר. השנה נרשם שיא בתיירות בתל אביב. לא רק יהודים צרפתים פקדו את עירנו השנה, אלא גם הרבה גרמנים ורוסים שבאו לראות על מה המהומה... אגב - מספר התיירים הגרמנים כבר כמעט משתווה למספר התיירים מצרפת.

אבל עונת התיירות לא מאחרינו, תל אביביים - התאפקו עוד קצת, כי יש גם חגים. "התאפקו" כי קו 4 וקו 5 עמוסים עדיין גם בלילה (וחלילה לא מתגברים בעוד אוטובוסים), "התאפקו" כי המסעדות ובתי הקפה עמוסים. "התאפקו" כי אין מונית אחת פנויה בתל אביב. לא נורא, מה שהתיירים לא יודעים עדיין, ואנחנו כן, זה שהחורף שלנו הוא בקושי סתיו, ותל אביב הרבה יותר כיפית בעונה הזו. שימרו את הכסף (אם נשאר לכם אחרי שכר הדירה המטורף) וחכו לבזבז אותו ב"חורף" התל אביבי. איך התיירים עוד לא עלו על זה?? אם בשבילנו החורף פה הוא סתיו, הרי בשבילם הוא קיץ. הם יכולים ללכת כאן עם גופיות בינואר.
ואם בתיירות עסקינן, אז מעניין באמת איך נראית העיר שלנו לתיירים... מי שהיה בכמה מרכזי ערים בעולם יכול לזכור איך מרכז העיר הוא הוא הפנים של העיר. הרי בינינו, מעטים האנשים שנוסעים לבקר בשולי העיר, ובדרך כלל המרכז הוא הדימוי שנחרט בראשו של המבקר. איזה נוף תל אביב מציעה לתיירים? איזה דימוי ייחרט בראשם של התיירים?
לגמרי מרכז העיר. נתקלם ככה בפחי זבל מכוערים במרכז לונדון? אוקיי- קיפצו וטענו שתל אביב היא לא לונדון - אבל למה בומביי?
ראיתם כאלו דברים במרכז אינסטנבול? אולי בשכונות העוני. כאן - נחלת הכלל. אף אחד לא יכול לטעון כאן לקיפוח של תושבי הדרום. הנוף שלנו פה לא יותר יפה מנווה עופר או יד אליהו!! כך נראה מרכז תל אביב, פה אין מנגנון תכנוני שמכריח בעלי דירות לשפץ את החזיתות פעם בכמה שנים.
זה הכי מרכז העיר. אלנבי 58, ליד השוק ונחלת בניימין. בואו, תיירים, בואו וראו איזו מורשת ארכיטקטונית יש לעיר העברית הראשונה...
הנה וויסטה לים מרחוב אלנבי... אלנבי מאוד מזכיר את רחוב "איסתיקלאל" של איסטנבול, רק הרבה הרבה הרבה יותר מטופח. שם גם היה לטורקים אומץ לשתק את התחבורה הפרטית לטובת הציבורית. הבינו כנראה שזה יכפיל את כמות האנשים במרכז העיר. בינתיים אנחנו והתיירים תקועים בקו 4 באלנבי שמתקדם לאט יותר מהולכי הרגל, ומצטופפים בלחות ובחום של תל אביב בתוך מדרחוב אחד קטן, כי חלילה לא יהיה לתל אביב מדרחוב אחד גדול - כמו בהרבה ערים מתויירות אחרות.
בעצם, זה המרכז של המרכז. אין תייר שלא מגיע ל"כיכר מגן דוד" - זו שמחברת את שוק הכרמל, שינקין, קינג ג'ורג' ונחלת בניימין. אנחנו התל אביביים בקושי יודעים שכך נקראת הכיכר, אולי כי אין סיבה שנזכור? בינתיים שיפצו את המדרכה של הכיכר, בלי לשפץ את המבנה הכי בולט בה.

וכך, בכיכר הזו, שאני אפילו לא מסכים עם ההגדרה "כיכר" שלה, כיוון שהיא יותר קטנה מהסלון שלי, אופנועים חונים בלי בקרה. מה שנשאר מהכיכר אחרי שהם חונים יותר קטן כבר מחדר האמבטיה שלי....
אכן, תל אביב שלנו גובהת, מתיירקת ומחדשת את מדרכותיה משנה לשנה. חיי הלילה שלנו מושכים תיירים. אבל תל אביב יפה? האם התיירים שיחזרו לארצות היעד שלהם יספרו לקרוביהם שהם ביקרו בעיר יפה?

יום רביעי, 10 בספטמבר 2008

פרוטוקול ישיבת אורבניקה 9.9.08

נוכחים: שמוליק, דניאל, הגר,אדר, לימור,עינת, שרון, עודד הגנן.
על הפרק: פגישת הכנה לגינה הקהילתית, פרק קריית ספר, כיכר המדינה
פגישת הכנה לגינה הקהילתית תתקיים ביום ה' (ה- 11.09.08), בשעה 17:00 ברח' ארבר 31.
במסגרת הפגישה נפגש עם הדיירים של שרון, נכיר את האזור ונתחיל קומפוסט.
פארק קריית ספר - האירוע יתקיים ביום ד' ה- 17.9 בשעה 17:00 בסנימטק.
דיון: איך אורבניקה תוכל להשתלב?
  • ההצעות שהועלו: השתתפות של נציג אורבניקה בפאנל, כאיש מקצוע. יצירת הדמיה של הפארק. שתי ההצעות ירדו מהפרק- עדיין אין רעיון חלופי.
  • הצעה נוספת: להכין חומר של אורבניקה ולחלק לאנשים, דוכן הסברה וכד'- גם על זה לא הוחלט סופית.
  • משימה לכולם: להפיץ הזמנה אינטרנטית (קבלנו במייל משמוליק), להביא חברים ומכרים.
  • משימה ללימור: להעלות פוסט על האירוע.
דיון: לא ברור מה מטרת הישיבה ב-16.9 . האם יש לה כח אפקטיבי לעירעור על התכנית? הרי התכנית כבר אושרה. העניין לא ברור- אבל הוחלט להגיע לישיבה על כל פנים. הגר בקשר עם ויסנר ע"מ שנוכל לקבל זכות דיבור.
  • הפליירים הודפסו וחולקו אזורי חלוקה: הגר- דיזינגוף, שרון- בן יהודה, אדר- משה שרת, דניאל- ה' באייר, ז'בוטינסקי, ויצמן. עינת- פנקס ורמז. (כל הכבוד לכולם!)
  • תערוכת פנטזיה אורבנית - שולחים מכתב בקשה למזכירויות חוגים להפצה בין הסטודנטים. שרון- טכניון, הגר- שנקר, אדר- ת"א, עינת\דניאל- בצלאל.
הפגישה הבאה ב- 23.9 יום שלישי, כנראה בגן מאיר.

יום ראשון, 7 בספטמבר 2008

אורבניקה נגד בניית המגדלים בכיכר המדינה

לאור הכוונה לבנות שלושה מגדלים בלב כיכר המדינה, מצאה לנכון אורבניקה להתחיל מאבק כנגד רוע הגזרה. במסגרת הפעילות ניסחה אורבניקה עצומה. להלן הטקסט וניתן גם להצטרף ולתמוך על ידי כניסה ללינק הבא ולחתום:
לאחרונה אושרה תוכנית בנייתם של 3 מגדלים בני 40 קומות בלב כיכר המדינה.כיכר המדינה היא הכיכר הגדולה בישראל והיא בעלת מאפיינים עיצוביים ועירוניים ייחודיים. בנוסף, בעיר צפופה כמו תל אביב, יש חשיבות רבה בקידום מרחבים ציבוריים, פתוחים וירוקים, המאפשרים מפלט מהשאון, הרעש והזיהום. המדיניות הננקטת בשנים האחרונות מצביעה על שני כיוונים מדאיגים: בניית מגדלים באופן מבוזר, נטול הגיון תכנוני, באופן שפוגע במרקם החיים והבינוי הקיימים, תוך נגיסה מתמדת בשטחים פתוחים וירוקים. אנו קוראים למדיניות תכנונית שפויה, אשר תאפשר הן לשמור על הבינוי ומגוון האוכלוסייה הקיימים והן להעלות את איכות החיים של התושבים. אין אנו נגד מגדלים או ציפוף, אך ניתן לעשות זאת באופן שאינו פוגע באופי העיר הנוכחי. אכן חלק מכיכר המדינה היא קרקע בבעלות פרטית. לבעלי הקרקעות מגיעות זכויות בנייה ואין אנו מערערים על כך, אך ניתן לתת את המגיע לבעלי הקרקעות ובו בזמן לשמור על הכיכר החשובה ולהשאירה כזו!ישנן מספר חלופות בנייה אשר ישביעו את רצון כולם. מיפוי פשוט ומהיר מעלה, כי ישנם מגרשים, גם בקרבת הכיכר, היכולים להוות משכן מצוין למגדלים רבי קומות. לא צריך להרוס כיכר בשביל זה.מספיק מבט חטוף על מפת תל אביב, בכדי להבין שהכיכר מהווה את גולת הכותרת של מרקם האזור ורחובות רבים מתנקזים אליה. אסור להפוך אותה לעוד מיזם נדלנ"י. מימוש תכנית הבנייה בכיכר תהפוך אותה בעתיד לסמל של תפיסה תכנונית מעוותת, של בצע וגזל של שטחים פתוחים לטובת ממון. אנו היום חיים את התקופה הזו - ויכולים להיות אלו שישנו אותה - ואז כיכר המדינה תהפוך לסמל של התעוררות עירונית ומהפך בתפיסה תכנונית. בדיוק כמו שאנו לא מטיילים בגן העיר למרגלות המגדל - כך לא נטייל למרגלות המגדלים בכיכר המדינה. לא עוד בכייה לדורות כהריסת הגמנסיה העברית "הרצליה" או כיכר צינה ברחוב דיזינגוף. חתמו למדיניות בעלת אופק ארוך טווח שאינה נובעת מפיתויים כלכליים ובעיקר להשאיר את הכיכר הגדולה בישראל על כנה!אנו, חברי תנועת אורבניקה, מבקשים את חתימתכם להצלת כיכר המדינה, כיכר המהווה סמל פיזי ותרבותי במרחב העירוני. עכשיו זה הזמן לפני שיהיה מאוחר מידי.