רשומה זו היא חלק מהבלוג של danezeq. היא מופיעה בבלוג של אורבניקה ובבלוג של danezeq.הקדמה לרשומה:
אני אוהב לשמר. הכל. אני אוהב דברים שמתפקדים בהווה כפי שתוכננו בעבר. דברים שממלאים את אותה פונקציה, עם כמה שפחות שינויים.
לא אגזים אם אגיד שאני קצת כפייתי עם השימור.
אבל לדעתי, חובב שימור אמיתי הוא גם חובב פיתוח.
- -
שמתם לב לזה שרוב שטחיה של תל אביב מוגדרים כמרקמים לשימור?
לא באופן רשמי, אבל זה מספיק כדי להגן עליהם מפני תכנון מחדש ("פינוי-בינוי").
מדובר באיזורים שאם במקרה יצוץ מישהו ויעיז לפלוט את המשפט "בואו נהרוס הכל ונבנה מחדש" - יזרקו עליו עגבניות.
תפתחו מפה של תל אביב. נוה צדק -לשימור, כרם התימנים - לשימור, שכונת התקוה-לשימור, הצפון ה"ישן", הצפון ה"חדש" וכל המבנים הקטנים הסמוכים לירקון לרבות בבלי - לשימור, שכונת שפירא, נוה שאנן, פלורנטין, רמת ישראל, שבזי, איזור דרך יפו (רח` אילת) שכונת מונטיפיורי..
אולי עדיף הפוך: יש מרקמים בעיר עליהם יש הסכמה שכדאי וצריך להרוס עד היסוד ולהקים איזור עירוני מחדש?
הנה מה שאני מצאתי: השטח ממגדלי עזריאלי בדרום עד לפארק צמרת בצפון, השיכונים הרחבים לאורך דרך נמיר בין רח` ארלוזרוב עד לשאול המלך ("מתחם דפנה"), השיכונים הרחבים לאורך אבן גבירול מגשר בר יהודה בצפון ועד כמעט לבניין של "וואלה", המתחם שסביב רכבת מרכז ("מתחם 2000") הרצועה הכלואה בין רח` החרש לכביש איילון (קרוב לתחנה המרכזית) ועוד כמה פיסות קרקע באיזור התחנה, איזור שכונת הרכבת (חסן ערפה), מתחם השוק הסיטונאי לשעבר ומתחם סומייל (השטח סביב מגדל המאה באיבן גבירול)
וזהו.
יהיה מעניין לעשות מפה של תל אביב ולצבוע בצבע אחד את כל האיזורים שמיועדים לשימור מרקמי, ובצבע אחר את כל האיזורים שמיועדים להתחלה חדשה.
למרות שאני איש-שימור, אני מוחה על כך שתל אביב כובלת את עצמה ולא מאפשרת לעצמה לפתח מרקמים עירוניים אמיתיים.
נניח (מצב היפותטי לחלוטין) ותל אביב הייתה נהרסת היום ברובה. איזו תל אביב חדשה היינו מתחילים לבנות?
לי אין ספק שתל אביב החדשה הזו הייתה עיר מסודרת של של רחובות ושדרות פחות או יותר שתי-וערב, מתוכם מתנשאים מבנים גבוהים מאוד אשר שומרים על רצף של מסחר בינהם במפלס הרחוב.
לא היה בינהם רווח איפה שלא צריך (כמו בתכנית גדס המהוללת)
אבל איפה שכן צריך היו כיכרות, גינות, סימטאות, והרבה ירק.
אם תשאלו את דעתו של תושב כרם התימנים/שכונת שפירא/וכ` מה דעתו על פינוי השכונה ויצירת "המשך לתל אביב" במקומה, הוא ישלול בתקיפות את הצעתכם, בטענות כמו "זו שכונה נחמדה", "כולם מכירים את כולם", "במקום השקט והפסטורליה יסללו אוטוסטראדות" ועוד מיני טענות ינ"עיות אחרות. (ראו רשומה "יפי נפש עירוניים")
מדוע תל אביב נעשתה עיר שמרנית כ"כ בשנים האחרונות?
ברור לכולם שצריך לאזן בין פיתוח לשימור. המשפט הזה הפך להיות קונצנזוס, ובכל זאת אנשים חושבים שאיזון בין פיתוח לשימור פירוש הדבר שמירה על כל תל אביב כפי שהיא מלבד הותרת בניית כמה מגדלים ליד האיילון.
לאותם אנשים אני רוצה לומר: תל אביב נבנתה באימפולסיביות, בספונטניות וללא תכנית מסודרת וכוללת ברוב המקרים.
כל הערים הטובות בעולם היו פעם במצבה של תל אביב עד שמישהו החליט לעשות ספונג`ה, למחוק את העיר ולסדר הכל מחדש. כך מנהטן נראתה פעם כמו נוה צדק עד שהוחלט במאה ה-19 לבנות את העיר מחדש לפי חלוקת הגריד המפורסמת.
אני לא אומר שצריך למחוק את תל אביב ולסדר הכל מחדש. אבל בהחלט יש יותר מידיי חורים במרקם העירוני של תל אביב שלפחות על חלקם כדאי לוותר - לטובת תל אביב.
לסיכום:
המחיר של הרבה שימור - הוא הרבה פיתוח.
המחיר של שימור בנייה נמוכה מאוד - הוא בנייה גבוהה מאוד.
הי דניאל,
השבמחקכרגיל כיף לקרוא.
התחלתי להגיב... ואז כבר כתבתי פוסט תגובה.
יבוא בהמשך :)
רציתי להוסיף, אולי אפילו בהמשך לפוסט הקודם שלך: לצערי, תכניות שיתוף הציבור האחרונות שהשתתפתי בהן חיזקו את הטענה שלך על יפי הנפש העירוניים. אנשים רבים שמקבלים - ובצדק כמובן - את הכוח להשפיע על הפיתוח העירוני, מנצלים זאת כדי להתנגד בתוקף לפיתוח באזור מגוריהם. אני לא טוען שהם עושים זאת מרוע, חלילה, אך בטח לא ממחשבה כוללת על עתיד העיר. מה לעשות, אנשים חושבים קודם כל על הסביבה הקרובה להם , וזה כנראה בטבענו, ולכן התנגדויות לפיתוח קיימות מפה ועד להודעה חדשה. יש בכך משהו נכון בבסיס שלו - כי זה מאפשר בחינה באמת ביקורתית של תכניות, הימנעות מטעויות - נוסח מגדל נחושתן והגברה של העצמה אזרחית. אבל - וטענתי את זה בפוסט על שיתוף הציבור בתל אביב - חייבים להמציא מנגנון כלשהו לפיו הכוח של אנשים להשפיע ינותב לתועלת העיר והסביבה ולא לתועלת אישית. ואם לא נהיה נאיבים - הרי שברור שלא רק התנגדויות לתכניות הן אלו שבסופו של דבר יוצרות את ה"חורים העירוניים" שאתה מדבר עליהם, אלא גם עלויות קרקע וכדאיות כלכלית ליזמים. כאן אי אפשר להאשים את התושבים (או יפי הנפש העירוניים כפי שאתה קורא להם) אלא את השיטה, שנותנת דרור לכוחות השוק וגבולות לכוחות הרגולטיביים. את זה התכנון צריך לווסת. לדעתי, אם ייעשה כך יצוצו גם יצוצו יותר מגדלים ב"חורים" של תל אביב. דוגמא טובה - אך לא מושלמת לכך היא התכנית לבנית בית הספר לצילום על חורבות מסופי אגד בתחנה המרכזית הישנה. זה דוגמא לשימוש בתכנון ככלי לפיתוח אזור, אך שוב - תלות גדולה בהצלחה של התכנית הזו למשוך יזמים בעקבותיה.
השבמחקהתגובה הקודמת היא של שרון בן דליה, ונכנסה בטעות כתגובה אנונימית.
השבמחקניסיתי גם קודם לעדכן זאת בבלוג ואני מקווה שהפעם ההערה תיקלט..