אלנבי 58 הוא מיתולוגיה תל אביבית. במקום בו שכן קולנוע אלנבי בשנות התשעים, מיתולוגיה רחוקה עוד יותר, פעל במקום מאז שנות התשעים אחד המועדונים המוצלחים בתולדות העיר.
המועדון הוקם על ידי מלך חיי הלילה של תל אביב - אורי שטרק, ב- 1994. במקום התקיימו מסיבות טראנס והאוס מדי סוף שבוע, והמועדון לא רק שהוביל את חיי הלילה בתל אביב ואת סצנת המועדונים, אלא אף משך אליו תקליטנים ידועים מכל העולם. כשתיירים חזרו הביתה לספר על חיי הלילה של תל אביב, הם וודאי התכוונו לאלנבי 58.
המועדון הוקם על ידי מלך חיי הלילה של תל אביב - אורי שטרק, ב- 1994. במקום התקיימו מסיבות טראנס והאוס מדי סוף שבוע, והמועדון לא רק שהוביל את חיי הלילה בתל אביב ואת סצנת המועדונים, אלא אף משך אליו תקליטנים ידועים מכל העולם. כשתיירים חזרו הביתה לספר על חיי הלילה של תל אביב, הם וודאי התכוונו לאלנבי 58.
קולנוע אלנבי : המבנה בימי הזוהר שלו (מתוך אתר"הארץ")בשנת 2000 נסגר המועדון, בעיקר בגלל בגלל מדיניות העירייה לדחיקת אזורי הבילוי ממרכז העיר. בזמן זה סצינת המועדונים בעיר כבר הרקיעה שחקים, ואלנבי 58 אמנם היה עדיין מותג, אך מוקף בעשרות, אם לא מאות מועדונים קטנים נוספים. תמו ימי התום. "בית המקדש התל אביבי" התחרה כבר עם מאות "בתי כנסת קטנים" למוזיקה.
ועכשיו מה ?
מאז שנות התשעים, ועד היום, המבנה הזה בולט בכיעורו ברחוב שאמור להיות "רחוב המראה" של תל אביב. העורק של לב העיר. הסיפור העצוב שלו שלוב בסיפור העצוב של רחוב אלנבי כולו. במקום להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לרחוב את תהילתו, רחוב אלנבי נאנס על ידי יזמים. מגורים חדשים צצים ברחוב בלי שום התייחסות לארכיטקורה המאפיינת את הרחוב. סגנון הבנייה ברחוב אלנבי הוא נכס היסטורי, תרבותי, אומנותי ואסטתי. אין בארץ עוד רחובות שנבנו בסגנון האקלקטי המאפיין את רחוב אלנבי וסביבתו. בזמן שדעת הקהל התל אביבית מוסחת לכיוון "העיר הלבנה" - אנו שוכחים שיש לנו פנינה ארכיטקטונית מיוחדת במינה.
כך בערך היה נראה המבנה ללא כל השקעה רצינית, למעט "ניקוי" המטרדים השונים (הכבלים והצינורות, המזגנים, הפיח, הגרפיטי ושאר המטרדים)
כששאלתי אדריכלים שעובדים בעירייה על עתיד הרחוב, התשובה שקיבלתי היא - "אלנבי הוא הבא בתור, חייבים קודם לעשות משהו עם התחבורה הציבורית שעוברת בו". אבל הבעיה היא שלא באמת מחכים. מבנים יפהפיים בינתיים נהרסים לטובת מבני מגורים מודרניסטיים שאינם משתלבים כלל במרקם הבנוי של הרחוב. אנחנו מאבדים את רחוב אלנבי בלי לשים לב.
ולראייה, באתר גלובס מצוין שהמבנה יימכר למשקיעים פרטיים תמורת 18 מיליון ש"ח. מה עומדים להקים שם? מבנה מגורים בן 5-7 קומות (לפי מה שצוין באתר). לא בית קולנוע, לא מועדון ולא מיתולוגיה. פשוט מבנה מגורים שימחק את ההדר, שלא יתרום מאומה לפונקציה המסחרית של הרחוב ושלא יוסיף שום ייחוד או "אטרקציה" לעיר. שוב, אותה שגגה תכנונית, שבמקום לחזק את מרכז העיר כמרחב שוטטות בין מבני ומקומות בילוי - מצעידה את תל אביב לכיוון עיר מגורים.
אז הנה פנטזיה אורבנית אחרת. קונספטואלית כמובן (כלומר - לא להיתפס לי על הורוד או על השעון, זה לא הפוינט). במקום לחכות לשנת 2400 (אם בכלל), כשתהיה בעיר סוף סוף מערכת תחבורה ציבורית הולמת, אפשר בינתיים באמצעים דלים לשפר את החזות של המבנה ולהחזיר לו את ייעודו (בית קולנוע או מועדון). אין מקום מתאים יותר לתפקד כפונקציה של מקום בילוי מאשר אלנבי 58.
(הלוגו התלאביבי לקוח מהבלוג half & half )
הבניין כבר נמכר מזמן.
השבמחקהכתבה שציינת אינה עדכנית. הבניין כבר נמכר, ובסכום על הפנים, 20 מלש"ח בלבד :-(
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=gl20071113_88963
הסיבה לסכום הנמוך שהוא מיועד לשימור ולפחות לפי שעה אסור להסב את השימוש שלו ואם כן אז צריך לבדוק מה קרה שפתאם העיריה מוכנה, ואם הם מוכנים אז לדעתי הבעלים החדש נהנה מעלייה תמוהה ולא הוגנת בשווי וראוי שיפצה את מילומור, שמכרה לו אותו. היא זקוקה לכל מה שהיא יכולה לגרד כדי לפצות את הבנקים הנושים (בעיקר בנק הפועלים והבנק הבינלאומי).
המוכר של הבניין היה חברת מילומור - חברת נדלן ציבורית שנסחרה בבורסה. לצערי (כמשקיע בה) היא קרסה בשנה שעברה ופועלת כיום תחת כינוס נכסים.
אותה מילומור גם הרימה פרוייקט פינוי בינוי בשכונת הדר יוסף בצפון העיר, במסגרתו הציעה למכירה דירות 3-4 חדרים חדשות, במחיר פנטסטי של החל ממיליון שקל!
אותה חברת מילומור התמחתה בבנייה עממית, והיא הקימה שכונות שלימות בבית שמש וזו שיזמה את באר יעקב, שהולכת להיות המודיעין של העשור הקרוב. בבית שמש הם הצליחו למכור (לציבור החרדי אביון) דירות החל מחצי מיליון שקל (ו 700-800 אלף לציבור מסורתי מעט מבוסס יותר), הודות לכך שהקרקע שווה כמעט אפס והם כיזם הרימו את הכל מההתחלה, כך שזה שהם הצליחו למכור דירות בהדר יוסף בצפון העיר במיליון שקל בלבד זה לא פחות ממדהים.
למרבה הצער בנק הפועלים לא היה שותף להתפעלות ומאחר והחברה לא עמדה בהתחיבויותיה כלפיו (עקב חובות עתק בגין פרוייקט באשדוד) הוא פנה לבית משפט והחברה למעשה פשטה רגל (ואנחנו המשקיעים נמחקנו :-( ). מבחינת הבנק הוא צודק, חובות יש לשלם, אבל גם כבוד השופטת אלשיך גערה בהם ואמרה שאפשר היה לתת ארכה למילומור ולא להביא לקריסתה.
למותר לציין שמילומור כבר לא תבנה בניינים נוספים בהדר יוסף אלא תגמור את הבניין הראשון וזה סוף הסיפור, לצערם של תושבי הסביבה שיכלו להנות מדירות במחיר עממי (ומיליון שקל בת"א זה עממי).
זה שאין יותר מילומור, וגם אין יותר חפציבה (אבל אצלה זה בגלל מעילה) בישראל - שתי חברות בגודל בינוני שהציעו דירות עממיות לקהל הישראלי, רק מראה עד כמה קשה לחברות נדלן נורמליות (להבדיל מאיזה קבלן חאפר) להרוויח בנדלן כאן. להבדיל - אלרוב (זו שבנתה את מגדלי אקירוב היוקרתיים) או חבס (מגדלי yoo) משגשגות. נקודה למחשבה לתשומת ליבם של החוכמולוגים שרוצים שמישהו יבנה להם דירות זולות - עובדה: מי שבונה דירות עממיות קורס ומי שבונה דירות יוקרה משגשג. אני אישית הפסדתי כסף ומאד כועס על העניין. אני (וגם בתי השקעות אחרים) למדתי את הלקח - בחיים, אבל בחיים! לא אשקיע יותר בחברה הבונה דירות עממיות (ואם אין משקיעים, מי יבנה?)
תודה רבה על התגובה המעשירה.
השבמחקהייתי שמח לדעת איך לדעתך - כמשקיע - יכלה העירייה לעזור למשקיעים לבנות דיור עממי ולהרוויח?...
הייתי קוראת לזה פנטזיה ורודה...
השבמחקהכתבה שלך חיזקה את התחושות לגבי הכיעור והתנאים המכפירים בהם אנחנו חיים במרכז תל אביב. רבות מדברים על דרום העיר בעיתונות, עד ששוכחים שגם במרכז לא הכל "ורוד".
אני חיה בכרם התימנים כבר 8 שנים, ולפני כן גרתי בפינסקר, לא רחוק. ואני מודה - שלפעמים אני כבר כל כך רגילה לכיעור הזה , שעד שאני לא מבקרת בחו"ל (ומקנאה איך זה לחיות שם במרכז של עיר) אני בעצמי לא מפנטזת רחוב אלנבי יפה יותר.
אגב - בלוג מקסים, תצליחו בפועלכם!
יעל משולם, כרם התימנים
רעיון מעולה להפוך את בניין אלנבי 58 לקולנוע! הלוואי והעירייה היתה מקבלת שכל ועושה את זה לטובת התושבים.
השבמחק