יום ראשון, 24 באוגוסט 2008

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה – חלק ה'

לקריאת חלק א' של הפוסט

לקריאת חלק ב' של הפוסט
לקריאת חלק ג' של הפוסט
לקריאת חלק ד' של הפוסט

בפוסט זה אציג את החלופה השלישית והאחרונה שהועלתה על-ידי תנועת אורבניקה לתכנון כיכר המדינה.

אופציה ג' - הכיכר הירוקה

האופציה השלישית שהעלנו לתכנון מחדש של כיכר המדינה היא אולי דווקא האופציה הפשוטה והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת כשחושבים על כיכר המדינה. למרות זאת, החלטתי להציג אותה אחרונה בסדר האפשרויות מכיוון שרציתי להראות שגם אופציות שכוללות בתוכן סוג כלשהו של בינוי (כמו האופציות הקודמות שהוצגו) עשויות ליצור כיכר מעניינת וטובה יותר.
הכיכר הירוקה, כשמה כן היא – כיכר שהצבע הירוק שולט בה יותר מכל צבע אחר.
באפשרות זו רצינו ללכת על סוג קיצוני ביותר של ירוק – ליצור מעין אזור של טבע פראי בלב העיר. אזור שבו הירק והצמחיה הטבעיים יבואו בניגוד גמור לתחושה האורבנית הצפופה והחונקת המקיפה את הכיכר. הניגוד הגמור המפריד בין העיר הצפופה לטבע הפרוע יוצר לטעמינו מראה מרגש, בדומה לפארקים עירוניים גדולים אחרים בעולם, כשהדוגמה הטובה ביותר לכך היא הסנטרל פארק בניו-יורק, כשקו החיתוך הישר כסרגל בין האזור הירוק ובין המגדלים הסובבים אותו יוצר ניגוד חד ומעניין. בכיכר המדינה, הקו החד המפריד בין הירוק לבין העיר יופיע בצורת עיגול סמטרי ומושלם, דבר שידגיש עוד יותר את הניגודיות הזו.
לא מדובר כאן בעוד פארק "רגיל". הרעיון היה ליצור ממש מעין שמורת טבע בלב כיכר המדינה. אזור שבו ישתלו מינים שונים של צמחיה ועצים מסוגים שונים, כדי לנסות ולהחזיר מעט ממה שהשטח הגדול המכונה "גוש דן" גזל מהסביבה הטבעית שעליו הוא נבנה.
הפארק יוכל לשמש כשטח פראי וטבעי, למרות הימצאותו בלב ליבה של העיר המרכזית בישראל. הצורה הסמטרית והעגולה שמגדירה אותו תדגיש לדעתנו את הטבע הפראי שבו. בפארק ניתן יהיה לשחרר מינים שונים של בעלי חיים ולנצל אותו להעברת שיעורים בנושאי טבע ואיכות הסביבה לאנשי העיר שרגילים לנסוע הרחק מעירם כדי לחזות בטבע כזה.
לצורך הפיכת שטח הכיכר לפארק טבעי ביטלנו לחלוטין את טבעת הכבישים המקיפה אותו (רח' ה' באייר) ובמקומו ישמשו כבישי הגישה האחוריים של הכיכר כדרך הגישה של דיירי הבניינים הסובבים את הכיכר. רח' ז'בוטינסקי ורח' וויצמן ישוקעו מתחת לכיכר לצורך המשך זרימת התנועה בצירים אלו.
השטח הירוק של הפארק אף "יגלוש" במקומות מסוימים מחוץ למעגל הגדול של הכיכר ובכך יפנה את תשומת לבם של המתקרבים לכיכר לנוכחותו של הפארק וידגיש את עוצמתו של הטבע על העיר.
כל האופציות שהוצעו כאן בשבועות האחרונים לכיכר המדינה הינם חלק מפרוייקט "פנטזיה אורבנית", בה ניסינו לתאר בצורה מילולית ולהמחיש בצורה גרפית את הפנטזיות של חברי תנועת אורבניקה לכיכר המדינה.
ברצוננו להעלות את המודעות של תושבי העיר והמבקרים בה לסוגיות תכנוניות הנוגעות לכולנו ואשר אינן באות לכלל פרסום בדרך כלל. אנחנו מקווים להפוך את פרוייקט "פנטזיה אורבנית" לפרוייקט קבוע שיטפל בכל פעם באזור אחר בעיר. את פרוייקט כיכר המדינה בכוונתנו להפוך לתערוכה מקיפה שתציג בנוסף להצעות של עמותת אורבניקה את כל שאר התוכניות שנרקמו לאורך השנים לכיכר המדינה, בנסיון להביא לידיעת הציבור את התוכניות הקיימות, הפנטזיונריות, האפשריות והבלתי אפשריות, וכדי לעודד את שיתוף הציבור במה שקורה בעירו.
בקרוב אפרסם כאן פרטים נוספים על התערוכה ועל המשך הפרוייקט של כיכר המדינה.

פרויקט עץ נולד - 100,000 עצים לת"א יפו

פרויקט "עץ נולד" הוא פרוייקט ייעור עירוני מטעם הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע בת"א וקק"ל - למען שיפור איכות החיים, איכות האוויר ומראה המרחב הציבורי.
נטיעת עצים מקובלת בכל העולם כחלק ממאמצים שונים לשיפור המרחב העירוני-ציבורי, כחלק מהמאמץ הגלובלי לאזן פליטות פחמן ולהאבק בהתחממות הגלובלית וכאמצעי למתן את אי-החום העירוני. עצים דוגמאות לפרויקטים דומים ניתן לראות בסקרמנטו, אטלנטה, פורטנלנד, דאלאס ועוד. ערים רבות מאמצות את הרעיון והוא הופך לקונצנזוס בניהול ותכנון עירוני. כתבה מרתקת על התרומה של עצים לעיר ניתן לקרוא כאן.

במסגרת הפרויקט יחולקו השנה כ- 5,000 שתילי עצים, ובשנה הבאה כ- 20,000 שנתרמו על-ידי קק"ל. העצים יחולקו במועדים ובמקומות שיוחלט עליהם עם עיריית ת"א-יפו.
מתי? מיד בתום שנת השמיטה, בסתיו 2009. רוצים עוד מידע?

כולכם מוזמנים לצור קשר ולהזמין עצים לשתילה. הדרכה מתאימה תינתן על-ידי מומחים.

יום שבת, 23 באוגוסט 2008

למי למי יש יותר כבוד...

הסרטון הבא ממחיש את "הכבוד" שזוכים לו הולכי הרגל בתל אביב.
מעבר החציה בסרטון שלפניכם הוא אחד החשובים ביותר בעיר עבור הולכי הרגל הבאים / חוזרים לתל אביב: ברחוב "פרשת דרכים" בואכה מסוף 2000 ורכבת מרכז תל אביב. הסרטון (וסליחה על האיכות הגרועה) ממחיש את הכבוד להולכי רגל בעיר שלנו : זלזול מוחלט !! הולכי הרגל מקבלים 7 שניות (!!!) לחצות את הכביש. בדיוק 7 שניות לחצות כביש כל כך גדול, ואם תשימו לב - לבאים לתחנת רכבת מרכז מחכה עוד מעבר חציה שעליהם לעבור בתוך אותם 7 שניות בלבד. כלי הרכב מקבלים הרבה הרבה יותר. זהו מעבר חציה סופר חשוב להולכי הרגל, ומשתמשים בו אלפי אנשים ביום, ועוברים בו עשרות אנשים בכל רמזור (בעיקר בשעות השיא).

זוהי אחת הבעיות הגדולות בתנועה בתל אביב - עליונות כלי הרכב על הולכי הרגל ... יש עוד הרבה מעברי חציה כאלו בתל אביב. למשל, הרמזור ברחוב גורדון-הירקון, בו עומדים מדי יום עשרות תושבים ותיירים ערומים למחצה, בדרכם לטיילת, ומחכים נצח לרמזור הירוק.

התכנית האסטרטגית של תל אביב-יפו הבטיחה במפורש להחזיר את הרחוב להולכי הרגל. בינתיים היא בעצמה ברמזור אדום....
אם אתם מכירים עוד מעברי חציה כאלו נשמח אם תכתבו לנו עליהם בתגובות, ואנו נרוץ לצלם - למען יראו (מקבלי ההחלטות) וייראו (הרוצים להיות מקבלי החלטות בנובמבר הקרוב).
לכתבה התפרסמו (טרם מחיקת הבלוג) - 3 תגובות:
אדר אופנהיים אמר/ה...
אחד הרמזורים האיומים בעיר הוא בפינת הרחובות אבן גבירול - מרמורק - יהודה הלוי. העיריה חידשה אמנם להפליא את פני הרחוב, אבל כדי לחצות את רחוב אבן גבירול ממזרח למערב ולהגיע לחלקו הדרומי של רחוב מרמורק נדרשות כ-10 דקות. כל אחד מהמקטעים מתוזמן בנפרד, כך שעשרות אנשים עומדים ומחכים כדי לחצות מרחק של כ- 15 מטר. המכוניות כמובן זורמות חופשי...
19:21 23 אוגוסט 2008
אנונימי אמר/ה...
אכן-כנראה שבעיריית תל-אביב רוצים לעבוד עם התושבים על נושא הכושר הפיזי-יהודית.
22:06 23 אוגוסט 2008
אנונימי אמר/ה...
עיר בריאה מה שנקרא :)
23:12 23 אוגוסט 2008

יום רביעי, 20 באוגוסט 2008

על הפרק:כיכר המדינה, פארק קריית ספר (בונוס: לימור ויונתן יוצאים מהארון באירוע מתוקשר :-) )

בעקבות תהליך הייעוץ עם שתי"ל אנחנו רוצים לנצל את פרוייקט כיכר המדינה כדרך ללמוד איך מפיקים אירוע ואיך מנהלים פרויקט:

1. מהי מטרת הפרויקט ואיך זה מתקשר עם המטרות של אורבניקה?

לעורר דיון ציבורי ביקורתי באמצעות תערוכה.לעורר גל שימנע (אינשאללה) את בנית המגדלים בכיכר.

2. יעדי הפרויקט,הישגים שניתן לכמת ולמדוד.

כמות אנשים שהגיעו לתערוכה,חשיפה תקשורתית, התוצר הסופי-כיצד התערוכה נראית (רצינית, מכובדת, מעניינת)

דיון: מתי אנחנו בשאיפה להציג את הפרויקט?לפני\אחרי הבחירות?לא הגענו להחלטה סופית. (לדעתי כדאי להגדיר לפחות אזור זמן, חודש, כדי שנהיה יותר ממוקדים ונוכל גם למקד את האנשים שאנחנו פונים אליהם.)

חילקנו מטלות לשלב הראשון של העבודה:

1. הכנת מצגת ופרוספקט שנוכל לשלוח כחומר ראשוני למשרדי אדריכלים וגלריות. מבצע: אדר.עד הפגישה הבאה.

2. הכנת רשימת גלריות. מבצעת- לימור.עד הפגישה הבאה.

3. פניה לעמותת האדריכלים, בבקשה לתמיכה, מימון,ולשמות האדריכלים שהשתתפו בתחרות. -אדר

4. פניה לאיגוד המתכננים- שרון.

5. איתור אמנים וסטודנטים שירצו להשתתף.אדר-ת"א, שרון- טכניון,עינת-בצלאל.

6. חיפוש חומר ארכיוני- הגר.

מטלות נוספות שהוגדרו להמשך: תיאום פגישות עם משרדי אדריכלים, מקורות מימון

פרסום על אורבניקה בהקשר להתנגדות לתכנית שאושרה.

ותגובה רשמית:

"אורבניקה - התעוררות עירונית" היא קבוצת אנשים, א-מפלגתית, הפועלת לקידום הדיון הציבורי על המרחב העירוני.
אנחנו באורבניקה חושבים שכיכר המדינה היא כיכר ייחודית וחשובה הן מבחינה אדריכלית והן מבחינת השטח הפתוח שבמרכזה.
אנחנו מאמינים שיש צורך לבחון מחדש את התוכניות שאושרו בכיכר (2500 ו-2500א) אך לא היינו שותפים להגשת הערר.

אחת הדרכים בה בחרנו לקדם את הדיון הציבורי היא פרויקט שנקרא "פנטזיה אורבנית" מטרתו להציג אלטרנטיבות תיכנוניות ולא בהכרח בנות מימוש, למרחבים עירוניים שונים.
כיכר המדינה היא המרחב הראשון עליו בחרנו לפנטז, כוון שלתחושתנו לא התקיים דיון מעמיק ושיתוף הציבור במהלך התכנון.

ההצעה המוצגת בכתבה היא אחת מהפנטזיות התיכנוניות עליהן חשבנו ועליהן ניתן לקרוא כאן.

יום ראשון, 17 באוגוסט 2008

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה – חלק ד'

לקריאת חלק א' של הפוסט


בפוסט זה אציג את החלופה השנייה לתכנון כיכר המדינה. גם בחלופה זו, כמו בחלופה הקודמת ובזו שתבוא לאחריהן, ניסינו לגבש כקבוצה רעיון תכנוני חלופי לתוכנית המגדלים בכיכר המדינה.

החלופות אינן אמורות להוות תוכנית ישימה ומיידית שתחליף את התכנון הקיים לכיכר. מטרת החלופות הינה להציג מספר דרכי התבוננות שונות על תכנון הכיכר, ובעיקר לפתח דיון ציבורי אשר מטרתו לעורר מודעות לסוגיות תכנוניות בעיר בכלל ולסוגיית כיכר המדינה בפרט.

אופציה ב' - הכיכר התיירותית

הכיכר התיירותית היא כיכר שונה בתכלית מהכיכר המבונה אותה הצגתי בפוסט הקודם. הכיכר התיירותית מדברת על יצירת חלל עירוני ייחודי ומובחן, מלא בפונקציות ציבוריות לרווחת תושבי העיר ומבקריה שיהווה נקודת ציון ייחודית בעיר ובארץ. כככיכר המכונה "כיכר המדינה", באה הכיכר התיירותית וממלאת שם זה בתוכן - הכוונה היא להפוך את הכיכר באמת "לכיכר של המדינה". בדומה לכיכרות ראשיות אחרות בעולם, כגון plaza de espana במדריד, Trafalgar square בלונדון וכיכר san pietro ברומא, הכיכר התיירותית אמורה להפוך ללנדמרק תל-אביבי חשוב, אשר אמור למשוך אליו תיירים ומבקרים בשל הפעילות הציבורית השוקקת שתתקיים בו ומבנה מיוחד שיוקם בו ובתקווה יהפוך ללנדמק שיסמל את תל אביב ויהווה "אתר חובה" לתייר המבקר בארץ.

מימין לשמאל: כיכר סן פייטרו ברומא, כיכר טרפלגר בלונדון וכיכר ספרד במדריד

באופציה זו בחרנו להשאיר את הכיכר כולה פנויה לחלוטין מבנייה פרטית. כמו בכיכר המבונה, גם כאן החלטנו לסגור את חצי המעגל הדרומי של הכיכר לתנועת כלי רכב ובכך לחבר את שטח הכיכר, שיישאר מרוצף ברובו, באופן חופשי יותר אל העיר.

הכיכר התיירותית - מבט על

החלק הפנימי של הכיכר יהיה כאמור מרוצף ויכיל מגוון פונקציות ציבוריות ותיירותיות כגון בתי קפה, אמפיתאטרון קטן שישמש למופעי רחוב, מתקנים לרולרבליידס וסקטבורד ותצוגות קבועות ומתחלפות שיהוו מעין "מוזיאון פתוח" בו יוצגו פרטים מההיסטוריה של המדינה, כיאה לכיכר של המדינה. בנוסף מיפינו את כל העצים היפיפיים שצומחים כיום בכיכר והשארנו אותם במקומם כחלק מהארגון המחודש של הכיכר ככיכר מרוצפת. אלמנטים עיצוביים נוספים של גבעות דשא ובריכת השתקפות ישולבו בעיצוב הכיכר ויהוו מוקדים למשיכת קהל.

במרכז הכיכר יתוכנן מבנה גבוה ומיוחד, שבסיסו יכיל פונקציות ציבוריות כמו אולם תאטרון, מוזיאון וכדומה, וחלקו העליון יהווה מעין מגדל תצפית פתוח לציבור הרחב, אשר בראשו יהיו חללי תצפית וחללים נוספים שיוכלו לשמש את הציבור לשימושים שונים.

המבנה שיוצג כאן בהדמיות הוא סכמטי ומשמש כהמחשה רעיונית לאובייקט אדריכלי-פיסולי מרשים שישמש כנקודת ציון ייחודית שתיראה ממקומות רבים בעיר ותייצג את הכיכר.

למעשה, הרעיון בכיכר התיירותית מנסה לפתור את בעיית הגודל העצום של כיכר המדינה, שאינו מאפשר (בודאי לא כיום) הרגשה של אינטימיות, מפגש ואינטגרציה. במקום שטח ענק, גדול ופתוח, הרעיון הוא לחלקו למספר אזורים שונים, שבכל אחד מהם יתוכננו פינות בעלות פונקציונאליות שונה, ובכך יווצרו מקומות נעימים ומובחנים בכיכר שיהוו אזורים מושכי קהל ויוכלו לקיים את אותה הרגשת אינטימיות ומפגש שכל כך חסרה כיום בשטח הענק והריק המכונה "כיכר המדינה" .

יום ראשון, 10 באוגוסט 2008

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה – חלק ג'

לקריאת חלק א' של הפוסט

לקריאת חלק ב' של הפוסט

בפוסט זה אסקור את הצעתנו הראשונה (מתוך 3) לתכנון מחדש של כיכר המדינה. כפי שציינתי בפוסטים הקודמים, איננו רואים את עצמנו כגוף תכנוני. בהצעתנו זו, כמו גם בבאות שאחריה, לא נלקחו בהכרח כל השיקולים המעשיים של התכנון ואין זו המטרה. המטרה הינה לעורר דיון ושיח ציבורי ולחשוף את העובדות לקהל כמה שיותר רחב שעומד היום דומם לנוכח מה שעומד להבנות בכיכר. נשמח להתחיל ולפתח דיון על ההצעות כאן בבלוג ויותר מאוחר בתערוכה פתוחה לציבור.

אופציה א' - הכיכר המבונה
בתמונות (לחצו כדי להגדיל): למעלה, כיכר המדינה במצב כיום. למטה, סכמה של הכיכר המבונה.

הכיכר המבונה היא למעשה שדרוג של תוכנית 600 של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר משנות ה-70 (ראה חלק א'). הרעיון הוא לבנות בנייה מרקמית בגובה של עד 8 קומות בהיקף הפנימי של הכיכר, בחלק הפנימי של רח' ה' באייר, ובכך לספק את הצורך המעשי של בעלי הקרקע לניצול זכויות הבנייה שלהם.
בנוסף, ההצעה כוללת את סגירתו של חצי המעגל הדרומי של רח' ה' באייר לתנועת כלי רכב ושימוש בחצי המעגל הצפוני כדרך דו-סטרית. באופן זה יהפוך חצי המעגל
הדרומי (והמוצל רוב ימות השנה) למדרחוב עירוני תוסס עם שתי חזיתות מבונות משני הצדדים. החזית הקיימת של רח' ה' באייר תמשיך לתפקד כחזית מסחרית של חנויות, וסביר להניח שבעקבות הפיכת קטע זה של הרחוב למדרחוב, חלק מהחנויות יהפכו לבתי קפה ומסעדות. קומת הקרקע של המעגל הפנימי החדש תהיה קומת עמודים, כך שיתאפשר מבט פתוח ומעבר חופשי של הולכי רגל מהמעגל החיצוני של הכיכר (רח' ה' באייר והרחובות המתנקזים אליו) אל פנים הכיכר שיישאר כשטח ציבורי פתוח בן 29 דונם (להשוואה, החלק המגונן כיום במרכז הכיכר הינו בן 11 דונם).
בנוסף לעמודים, תכיל קומת הקרקע של המבננים החדשים חללים שיכילו פונקציות שונות לטובת הציבור כגון בתי קפה, חללי תצוגה, מוזיאון, גן ילדים, חדרי הרצאות וכדומה. כך יהפוך המדרחוב ורח' ה' באייר כולו לרחוב תוסס ומלא בפעילויות במשך כל שעות היום. הכי
כר הפנימית שתיווצר, שתהיה מהגדולות בארץ גם לאחר הבנייה, תהיה מוקפת במבני ציבור לרווחת הכלל ובזרימה חופשית של הולכי רגל ועוברי אורח מרח' ה' באייר. תהיה זו כיכר, שלראשונה בת"א ואולי בארץ, לא תהיה מוקפת בכביש שצריך לחצותו, אלא בבנייה מרקמית נעימה של מבני ציבור ובנייני מגורים.
בנוסף, תעבור רכבת חשמלית עיל
ית בחצי המעגל שישמש כמדרחוב, רכבת שתגיע מתחנת רכבת צפון ואשר תתחבר דרך רח' ז'בוטינסקי אל קו הרכבת הירוק שיעבור ברח' אבן גבירול. הרכבת תוכל להביא קהל אל אזור המדרחוב באופן נקי, מהיר ויעיל.

בתמונה: פרט של קומת הקרקע של הכיכר המבונה. ניתן לראות את קומת העמודים וחללי הציבור ששוכנים בה תוך שהם מאפשרים מעבר חופשי של הולכי רגל לחלקה הפנימי של הכיכר (מסומנים בחצים לבנים). למטה: מבט אווירי על הכיכר המבונה.
למעשה, לקחנו את תוכנית 600 של אוסקר נימאייר ושיפרנו אותה – במקום לבנות את מבני הציבור בחלק הפנימי של הכיכר ובכך "לסתום" את השטח הפתוח, אנחנו ממקמים את מבני הציבור בקומת העמודים של המבננים החדשים.
יתרונותיה של תוכנית זו על פני ה
תוכנית המאושרת לכיכר ברורים:
א. בנייה מרקמית בתוך המעגל הפנימי של הכיכר, תוך השארת שטח פתוח נרחב במרכז הכיכר.
ב. יצירת מדרחוב אורבני ללא כלי רכב אש
ר בו תתקיים תנועה ועניין לאורך כל שעות היום.
ג. מעבר הולכי הרגל לשטח הציבורי הפ
תוח שבתוך הכיכר לא יהיה תוך חציית כביש מפריד, אלא תוך כדי שיטוט ספונטני במדרחוב.
ד. מניעת יצירתה של גינה פנימית ל- 3 מגדלים פרטיים שימוקמו כפצע באמצע המורפולוגיה הייחודית של כיכר המדינה.

תוכניות הבניינים וההדמיות שלהם, כפי שתראו בהמשך, הינם ראשוניים ומופיעים כאן לצורך המחשה והבנת התוכנית בלבד. איננו מתיימרים לתת כאן מענה כולל לתוכנית עד רמת עיצוב החזיתות ופיתוחן.

מבט אל המדרחוב ברח' ה' באייר. מבט מכיוון רחוב תש"ח. מבט מקומת העמודים אל רח' ה' באייר.

מבט מפנים הכיכר אל הבינוי החיצוני.

יום ראשון, 3 באוגוסט 2008

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה – חלק ב'

לקריאת חלק א' של הפוסט

בפוסט זה אמשיך בתיאור היסטוריית התכנון של כיכר המדינה ואתמקד בשתי התוכניות האחרונות שנקבעו לכיכר, התוכנית משנת 2000 והתוכנית העדכנית שאושרה לפני כשבוע.

התוכנית השלישית – תוכנית 2500 – שנת 2000
באמצע שנות ה-70 החליטו הועדה המקומית והעומד בראשה, ראש העירייה דאז שלמה להט, כי מן הראוי לשנות את "תוכנית 600" כאשר החלופה המועדפת על ידם היתה, הותרת הכיכר כריאה ירוקה. ראש העיר צ'יץ למעשה החליט שהשטח הציבורי הפתוח שבמרכז הכיכר הינו חיוני לעיר ואין לבנות בו. בעלי-הזכויות במעגל הפנימי של הכיכר הגישו עתירה לבג"ץ כנגד ההפקעה הבלתי מתקבלת על הדעת לטענתם של שטח פרטי. לאחר דיונים בבית המשפט, בג"צ קיבל את עמדת בעלי הקרקע. בינואר 1984 הורתה הועדה המחוזית לוועדה המקומית להכין תוכנית חלופית למתחם הכיכר הפנימית. בעקבות הנחיית בג"ץ החלו האדריכל יעקב יער והמהנדס דני קיילר בתכנון תב"ע חדשה לכיכר. התב"ע כללה הקמת 3 מגדלי מגורים, כל אחד בגובה 25 קומות מעל קומת כניסה, ובהם סה"כ 387 יחידות דיור, קומה מסחרית בשטח של 10,800 מ"ר, מפלס תת קרקעי ושטחי ציבור בשטח של 6,000 מ"ר. השינוי המשמעותי והבעייתי ביותר בתוכנית היה הכוונה להרים את מפלס הכיכר בכתשעה מטרים מעל פני גובה הרחוב לצורך בניית המרכז המסחרי בגובה הרחוב. המשמעות של הפעולה הזו הינה למעשה הרס מוחלט של השטח הציבורי הפתוח והנפתו לגובה בלתי מתקבל על הדעת עבור שימוש יומיומי של הולכי רגל. כמו כן כללה התוכנית "איחוד וחלוקה מחדש" במעגל הפנימי ובניית מנהרה תת-קרקעית בהמשך רחוב ז'בוטינסקי שתחצה את הכיכר מתחת לכיכר הפנימית. התוכנית אושרה באוגוסט 2000 על ידי הוועדה המחוזית של משרד הפנים ונרשמה תחת השם "תוכנית 2500".

אישור "תוכנית 2500" יצר שתי חזיתות נגד העירייה ונגד משרד הפנים: בעלי הקרקעות בכיכר הפנימית טענו שקופחו לאור תוכנית הבנייה המקורית. "תוכנית 600" איפשרה להם לבנות בנייה מאסיבית יותר מהתוכנית החדשה ולכן מדובר בירידת ערך הנכס.

על אף כל זאת, לאחר אישורה של התב"ע החדשה החלו לפעול בעלי הכיכר כדי לקדם את הבנייה בשטח. התקיימה תחרות על תכנון העיצוב האדריכלי, אליו ניגשו 6 משרדי אדריכלים מן הארץ ומן העולם, כאשר התוכנית הנבחרת היתה של משרד האדריכלים יסקי מור סיוון.

בתמונה העליונה הפרוייקט הזוכה של משרד האדריכלים יסקי-מור-סיוון.
בתמונה התחתונה מספר הדמיות של פרוייקטים שלא זכו במקום הראשון של משרדים שונים.בכל ההדמיות ניתן לראות את השטח הפתוח מורם לגובה של כ-3 קומות.

במקביל טענו בעלי הדירות והעסקים המקיפים את הכיכר כי הבנייה בכיכר תביא לירידה משמעותית בערך נכסיהם. לטענת בעלי הנכסים המסחריים במעגל החיצוני, הקמת מרכז מסחרי מודרני בסמוך לחנויותיהם עלולה לפגוע בעסקיהם. בין היתר, טענו בעלי הדירות כי הקמת מגדלי המגורים הגבוהים בכיכר תגרום לירידה בערך של נכסיהם בגלל חסימת הנוף והגדלת הצפיפות באזור.

התוכנית הרביעית – תוכנית 2500 א' – שנת 2008

כיום, לאחר גישור בין העירייה לבעלי הקרקע ולמשרד האדריכלים, הוחלט על ביצוע מספר שינויים בתוכנית 2500 וניסוחה מחדש. תוצאות הגישור היו ביטול האזור המסחרי בקומת הקרקע והנמכת שטח הכיכר לגובה מפלס הרחוב. בתמורה לאובדן של 10,000 מ"ר של שטח מסחרי לטובת פארק פתוח, סוכם על הקמת שלושה מגדלים בני 40 קומות (153 מטרים) - במקום שלושה צמדי מגדלים של 24-28 קומות. בתאריך ה- 23 ליולי 2008 אושרה תוכנית 2500 א' בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

גם תוכנית זו, כצפוי, זכתה לתגובות צוננות מבעלי הבתים שמסביב לכיכר. הוגשו כ- 18 התנגדויות שונות לתב"ע החדשה, כאשר רובן ככולן דיברו על פגיעה בערך הנכסים עקב אובדן נוף, הטלת צל של המגדלים על בנייני הסביבה, תקופת עבודות והקמה ממושכת שתפגע בבניינים הסובבים וטענות שונות הנוגעות לירידת ערך הנכסים שמסביב לכיכר. איש לא עצר ושאל את עצמו את השאלות החשובות ביותר הנוגעות לאיכות המרחב הציבורי: מה יקרה לכיכר עצמה? מה יקרה לשטח הפתוח האדיר הזה המכונה "כיכר המדינה"? מה יקרה לאפשרות של כל אחד ואחד מאיתנו לטייל במתחם הזה ולהנות ממנו?

כל שנותר לנו כעת הוא להמשיך ולנסות לשנות את רוע הגזרה באמצעים שברשותנו. החל מהפוסט הבא אביא כאן מספר הצעות חלופיות שהועלו על-ידי חברי קבוצת אורבניקה ופותחו על-ידי.

ננסה להראות כאן שאפשר עוד לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר, איכותיים יותר ובעיקר כאלה שיתרמו למרחב ציבורי איכותי שהוא כל כך נדיר במקומותנו.

יום שבת, 2 באוגוסט 2008

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה – חלק א'

פרוייקט "פנטזיה אורבנית" הוא פרוייקט שמתבשל אצלנו כבר מספר חודשים. כאנשים שחיים ומבקרים בעיר אנחנו נתקלים מידי יום כמעט בחללים עירוניים שונים שגורמים לנו לעצור ולחשוב מדוע הם נראים ומתוכננים כפי שהם. לפעמים אנחנו אף מפליגים עוד יותר בדמיון וחושבים איך המקום היה יכול להיות אם אנחנו היינו מתכננים אותו. מנקודה זו בדיוק בא הרעיון לפרוייקט "פנטזיה אורבנית" – לעשות משהו עם אותה מחשבה או פנטזיה שיש לנו לגבי מקומות מסוימים בעיר.
בתור התחלה, אנחנו רוצים להעלות את הפנטזיה בכתב, ולאחר מכן גם להמשיך ולפתח אותה כך שנוכל להציגה באופן גרפי ותלת מימדי, בצורה שבה נוכל לשתף את האחרים בפנטזיה שלנו, בתקווה לשמוע תגובות, חיוביות ושליליות, ואולי גם רעיונות והצעות נוספים.
אין המטרה בפרוייקט "פנטזיה אורבנית" לשים את עצמנו כגוף מתכנן ולקבוע שזוהי הדרך הנכונה – ההצעות שיופיעו במסגרת הפרוייקט לא יהיו תמיד אפשרויות "ברות-ביצוע". מן הסתם, חלקן גם עלולות שלא למצוא חן בעיני חלק מהאנשים. זוהי בדיוק המטרה – לפתח דיון ומחשבה כמה שיותר רחבים על אותם מקומות בעיר שאנחנו חושבים שמגיע להם תכנון טוב יותר.

לאחר ההקדמה הזו, אני גאה להציג בפניכם את המושא הראשון לפנטזיה שלנו – כיכר המדינה.

לא בכדי בחרנו באתר החשוב הזה כפנטזיה האורבנית הראשונה. בימים אלה אושרה התוכנית החדשה לבינוי בכיכר המדינה, תוכנית אשר יש לנו ולרבים אחרים השגות רבות בקשר לנחיצותה ובעיקר לתכנונה. מכיוון שמדובר בפרוייקט גדול, וחלק מהפנטזיות שלנו עדיין בתהליכי תכנון ועיבוד, אחלק את הדיון בנושא למספר פוסטים שיופיעו בבלוג בשבועות הקרובים.

כדי להתחיל בדיון, עלינו להכיר קודם כל את המצב הקיים. לשם כך ערכתי מחקר לגבי ההיסטוריה התכנונית המאוד ארוכה ומפותלת של הכיכר, ואציג אותה בשני הפוסטים הקרובים.

התוכנית הראשונה – תוכנית B, C-D - שנת 1942

רוב קרקעות הכיכר וסביבתה נרכשו עוד לפני קום המדינה, בשנת 1942 מחברה בשם "שיכון עממי". מדובר ב- 27 דונם אשר חולקו ל- 54 חלקות שנקנו במקור על-ידי 20 בעלים שונים. התוכנית המקורית הכללית לכיכר היתה יצירה של שני מעגלים מבונים (רח’ ה’ באייר החיצוני ורחוב כיכר המדינה הפנימי) אשר בתוכם מעגל פנימי פתוח. כלומר, המבנים שסובבים את כיכר המדינה כפי שאנחנו מכירים אותם היום הם למעשה המעגל החיצוני של הכיכר, כאשר בחלק הפנימי תוכנן בלוק עירוני נוסף עם כביש פנימי נוסף שבתוכו שטח ציבורי עגול שקוטרו פחות או יותר כקוטרה של כיכר דיזנגוף (המקורית).

התוכנית השנייה – תוכנית 600 – שנת 1969
התוכנית השנייה לכיכר המדינה גובשה בידי משרד האדריכלים אלחנני-לוטן בשנת 1951. התוכנית שזכתה בתחרות ופותחה בשיתוף האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, כללה שני שלבים: שלב א’ כלל שדרת בנינים חיצונית ברח' ה' באייר בגובה 5 קומות, כאשר קומות הקרקע מיועדות לבתי עסק ומסחר. שלב ב’ כלל את בינוי מרכז הכיכר ובו תוכננו שלושה מבני מגורים בני 11 קומות על עמודים, כאשר שטח קומת הקרקע פתוח לציבור ומאפשר מעבר למרכז הכיכר. במרכז הכיכר תוכננו 4 מבני ציבור שונים שהיו אמורים להכיל פונקציות כגון גלריות לאמנות, אולם תערוכות, ספרייה עירונית, מוזיאון, בית קפה, תאטרון וכדומה. בנוסף תוכנן מגדל מגורים דומיננטי (מסומן בתוכנית כריבוע כתום במרכז הכיכר בחלק הצפון-מזרחי). רח’ וויצמן תוכנן להיות משוקע מתחת לפני הקרקע. בשנת 1969 אישרה ועדת בניין העיר את התוכנית. שלב א' בתוכנית, שכלל את בניית הבתים העוטפים את הכיכר (רח' ה' באייר) יצא לפועל. לגבי פנים הכיכר הוחלט על הליך של חלוקת השטח מחדש בעקבות ריבוי בעלי הקרקע. ההליך הארוך הכניס את הכיכר לתקופת הקיפאון הראשונה שלה.

בתמונה נדירה זו ניתן לראות את אחת הסכמות הראשונות של שלב ב’ של תוכנית 600, בתכנונו של אוסקר נימאייר. המבנים המעוגלים הם אותם מבנים בני 11 קומות שתוכננו להקיף את הכיכר מבפנים, כאשר בחלק הפנימי מופיעים 3 מגדלים. התוכנית שאושרה לבסוף כללה רק מגדל מגורים אחד ועוד ארבעה מבני ציבור שונים בצמוד לו.

אלו היו כאמור 2 התוכניות הראשונות לכיכר המכסות קפאון תכנוני של כמעט 30 שנה. תוכניות היו, אבל בשטח לא התבצע כלום, בעיקר בשל הקושי שבהגעה להסכמה בין כל בעלי הקרקע השונים בכיכר.

2 התוכניות העדכניות יותר, משנת 2000 ומשנת 2008 ידונו בפוסט הבא בהמשך השבוע.