בפוסט זה אסקור את הצעתנו הראשונה (מתוך 3) לתכנון מחדש של כיכר המדינה. כפי שציינתי בפוסטים הקודמים, איננו רואים את עצמנו כגוף תכנוני. בהצעתנו זו, כמו גם בבאות שאחריה, לא נלקחו בהכרח כל השיקולים המעשיים של התכנון ואין זו המטרה. המטרה הינה לעורר דיון ושיח ציבורי ולחשוף את העובדות לקהל כמה שיותר רחב שעומד היום דומם לנוכח מה שעומד להבנות בכיכר. נשמח להתחיל ולפתח דיון על ההצעות כאן בבלוג ויותר מאוחר בתערוכה פתוחה לציבור.
אופציה א' - הכיכר המבונה
הכיכר המבונה היא למעשה שדרוג של תוכנית 600 של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר משנות ה-70 (ראה חלק א'). הרעיון הוא לבנות בנייה מרקמית בגובה של עד 8 קומות בהיקף הפנימי של הכיכר, בחלק הפנימי של רח' ה' באייר, ובכך לספק את הצורך המעשי של בעלי הקרקע לניצול זכויות הבנייה שלהם.
בנוסף, ההצעה כוללת את סגירתו של חצי המעגל הדרומי של רח' ה' באייר לתנועת כלי רכב ושימוש בחצי המעגל הצפוני כדרך דו-סטרית. באופן זה יהפוך חצי המעגל הדרומי (והמוצל רוב ימות השנה) למדרחוב עירוני תוסס עם שתי חזיתות מבונות משני הצדדים. החזית הקיימת של רח' ה' באייר תמשיך לתפקד כחזית מסחרית של חנויות, וסביר להניח שבעקבות הפיכת קטע זה של הרחוב למדרחוב, חלק מהחנויות יהפכו לבתי קפה ומסעדות. קומת הקרקע של המעגל הפנימי החדש תהיה קומת עמודים, כך שיתאפשר מבט פתוח ומעבר חופשי של הולכי רגל מהמעגל החיצוני של הכיכר (רח' ה' באייר והרחובות המתנקזים אליו) אל פנים הכיכר שיישאר כשטח ציבורי פתוח בן 29 דונם (להשוואה, החלק המגונן כיום במרכז הכיכר הינו בן 11 דונם).
בנוסף לעמודים, תכיל קומת הקרקע של המבננים החדשים חללים שיכילו פונקציות שונות לטובת הציבור כגון בתי קפה, חללי תצוגה, מוזיאון, גן ילדים, חדרי הרצאות וכדומה. כך יהפוך המדרחוב ורח' ה' באייר כולו לרחוב תוסס ומלא בפעילויות במשך כל שעות היום. הכיכר הפנימית שתיווצר, שתהיה מהגדולות בארץ גם לאחר הבנייה, תהיה מוקפת במבני ציבור לרווחת הכלל ובזרימה חופשית של הולכי רגל ועוברי אורח מרח' ה' באייר. תהיה זו כיכר, שלראשונה בת"א ואולי בארץ, לא תהיה מוקפת בכביש שצריך לחצותו, אלא בבנייה מרקמית נעימה של מבני ציבור ובנייני מגורים.
בנוסף, תעבור רכבת חשמלית עילית בחצי המעגל שישמש כמדרחוב, רכבת שתגיע מתחנת רכבת צפון ואשר תתחבר דרך רח' ז'בוטינסקי אל קו הרכבת הירוק שיעבור ברח' אבן גבירול. הרכבת תוכל להביא קהל אל אזור המדרחוב באופן נקי, מהיר ויעיל.
למעשה, לקחנו את תוכנית 600 של אוסקר נימאייר ושיפרנו אותה – במקום לבנות את מבני הציבור בחלק הפנימי של הכיכר ובכך "לסתום" את השטח הפתוח, אנחנו ממקמים את מבני הציבור בקומת העמודים של המבננים החדשים.
יתרונותיה של תוכנית זו על פני התוכנית המאושרת לכיכר ברורים:
א. בנייה מרקמית בתוך המעגל הפנימי של הכיכר, תוך השארת שטח פתוח נרחב במרכז הכיכר.
ב. יצירת מדרחוב אורבני ללא כלי רכב אשר בו תתקיים תנועה ועניין לאורך כל שעות היום.
ג. מעבר הולכי הרגל לשטח הציבורי הפתוח שבתוך הכיכר לא יהיה תוך חציית כביש מפריד, אלא תוך כדי שיטוט ספונטני במדרחוב.
ד. מניעת יצירתה של גינה פנימית ל- 3 מגדלים פרטיים שימוקמו כפצע באמצע המורפולוגיה הייחודית של כיכר המדינה.
תוכניות הבניינים וההדמיות שלהם, כפי שתראו בהמשך, הינם ראשוניים ומופיעים כאן לצורך המחשה והבנת התוכנית בלבד. איננו מתיימרים לתת כאן מענה כולל לתוכנית עד רמת עיצוב החזיתות ופיתוחן.
לפוסט זה פורסמו 5 תגובות טרם נמחק הבלוג:
השבמחקgerson אמר/ה...
יצרת חסימה ויזואלית מוחלטת של הכיכר והפכת אותה לחצר אחורית, פנימית, מוסתרת וחסרת בטחון ושכלל לא ניתן להשתמש בה-היא לא תיראה כלל מהרחוב
יומרני, שחצני, לא יותר טוב מהצעות עתיקות יומין, ובעיקר, מתיחס לעיר כמרקם דו ממדי, ללא הבחנה בנקודות ציון, אפשרות למתן שינויים לכיכר, לאי-צורך ברציפות מבנית והסתגרות גאומטרית מוחלטת
כנראה שלא חשת הכיכר
08:44 10 אוגוסט 2008
אדר אופנהים אמר/ה...
גרשון, אני מסכים איתך לגבי דבר אחד והוא הרציפות המבנית. כפי שציינתי בפוסט, ההצעה הינה ראשונית וסכימתית ובאה לתאר רעיון כללי (ברמה של תב"ע) ולכן נכון לעכשיו הבינוי אכן רציף ואחיד. אין ספק שיש לעדן ולשחרר אותו, כמו גם לפתח את החזיתות הרצופות והאטומות. המטרה בהצעה לא היתה לתת הצעה סופית ומעוצבת אלא רעיון סכמתי למיקום של חללים.
אני לחלוטין איני מסכים לקביעתך שנוצרה "חסימה ויזואלית מוחלטת של הכיכר" - אם תסתכל על תוכנית הפרט תראה שרוב רובה של קומת העמודים פתוחה למעבר הולכי רגל מהחלק החיצוני לפנימי, כמו גם מאפשרת רצף ויזואלי אחיד לכל היקף הכיכר. כמובן, שיש לפתח יותר גם אזור זה שגם הוא מוצג בצורה סכמתית. לצערי לא התייחסת כלל לרעיון בכללותו.
אני אישית מאוד אוהב את ההצעה הזו, ומאחר שאני גר בכיכר המדינה, קשה לומר ש"לא חשתי אותה", למרות שלחוש זה דבר אינדווידואלי לחלוטין. בכל מקרה, אני מקווה שתתרשם יותר מ-2 ההצעות הבאות.
09:20 10 אוגוסט 2008
בן דליה אמר/ה...
לדעתי היתרון בהצעה זו הוא המענה ל"ציפיות" של בעלי הקרקעות בכיכר המדינה, מענה שלא מוסיף חטא על פשע והופך את הכיכר למתחם של מגדלים. חוצמזה יש את הרכבת הקלה והמדרחוב שזו ממש פנטזיה אורבנית תל אביבית. זו כאמור הייתה אחת ההצעות שהתקבלו באורבניקה. בהמשך יש גם הצעות שמשאירות את הכיכר גדולה ופתוחה...
09:50 10 אוגוסט 2008
שמואליק גילור אמר/ה...
בהקשר לפוסט השני בנושא כיכר המדינה:
גרשון, להגיד שאין בה כלום, שהיא שטח ריק זה פשוט לא מדויק, צומחים בה לפחות 20 עצים מדהימים.
מעבר לכך היא משמשת כמקום משחק לילדים, מקום טיול לבעלי כלבים, שחבל שלא אוספים את החרא שלהם מהדשא, ופעמים רבות אני רואה שם קשישים ביחד עם המטפלים שלהם.
נכון שהשטח שקרוב לכביש מוזנח ולכן במובן מסוים הכיכר היא "הפסד".
אני אישית הייתי מעדיף שהיא תטופח ותישאר כולה פתוחה לציבור וירוקה.
אישית אני לא מאמין באין ברירה, אבל אם זה המצב וצריך לבנות, עדיף בנייה היקפית צנועה בגובהה שתערב שימושים ואוכלוסייה, הגיע הזמן שהכיכר תוחזר למדינה, לתושביה. כמו עוד כמה דברים שצריכים לחזור לידי תושביה הנגזלים של ארצנו.
אבל אם הבחירה היא בין מגדלים להזנחה, תנו לי הזנחה, למרות שיש צדק פואטי בהצנחתם של שלושת הפאלוסים בלב הכיכר.
18:38 10 אוגוסט 2008
יהונתן הימן אמר/ה...
אני נוטה להסכים עם גרשון לגבי הקשר שבין הכיכר לרחוב החיצוני. אני חושב שאולי הרמת תקרת מפלס המעבר תייצר קשר טוב יותר עם הכיכר.
בנוסף, חשוב לציין גם כי מטרתה של אורבניקה היא להעלות הצעות שונות על-סדר היום, לבחון את הסוגיה ולהציע אלטרנטיבות תכנוניות שונות בתכליתן. ההדמיות הנפלאות של אדר והעבודה הרבה שמאחוריהן, לאו דווקא אמורות להציג פיתרון אחד אשר יהיה בקונצנזוס - פתרון נכון, אלא דווקא להקצין סוגיות שונות באופי פיתוח ותכנון המקום.
אני כבר מחכה לחלקים הבאים של הפרויקט.
לבסוף, אשמח להשתמש בבמה זו ולהזמין גם יוצרים אחרים - ציירים, פסלים, מתכננים, אדריכלים, רקדנים, משוררים ו... הבנתם... לשלוח אלינו חומרים לקראת הפקת תערוכה בנושא כיכר המדינה. גם התכניות שהוכנו בעבר לכיכר, נבחרו או שלא נבחרו, מוזמנות.
אנא צרו קשר כאן: info@urbanica.org.il
08:37 11 אוגוסט 2008
בסביבת ככר המדינה יש מספיק בנינים שבמשך הזמן הם משתדרגים
השבמחקגם לגובה ראה רחוב פנקס ואחרים. לכן לדעתי הכיכר צריך להשאר בעיקר פרק- גם בגלל ההיסטוריה. הארכיטקטורה של הבנינים הסובבים היא מהיפות בת"א.
יש לשפר את הפארק ולהגדיל את תכולת החניונים הסמוכים ולשפר את התחבורה הציבורית והפרטית- גם הנסיון הכושל בכיכר דיזנגוף צריך לקחת בחשבון שרוצים להחזיר אותו למצבו הישן.
חלק מחברי מועצת העיר מודעים לשיקולים אלה
שהם דעתי כמובן.