יום רביעי, 24 בספטמבר 2008

פרוטוקול ישיבת אורבניקה 24.9.08

נוכחים: הגר, שרון, יהונתן, אדר, אסף, לימור, שמואליק
פרויקט להחזיר את הכיכר למדינה:
  • הגר תישלח תוכנית עבודה ראשונית. לאחר הפצה, תרכז רעיונות והערות, על מנת לגבש מסמך המשך וחלוקת פעילות
הרצאת אורח של אורבניקה במסגרת פעילות "עץ בעיר" באשראם במדבר: יכול להיות שלימור תעביר הרצאה. היא תקבל החלטה עד ערב יום חמישי, ה- 25.9.08
פנו לשרון מצוות שעוסק בתכנון צפון העיר תל אביב לנהל פעילות קהילתית בשכונת נוה שרת. ככל הנראה קיימות שתי אופציות: להתייחס למרכז המסחרי או לנחל העובר בשכונה:
  • יוני יהיה בקשר עם האחראי על הפרויקט (אביעד), על מנת לקבל פרטים נוספים לפני שנוכל לקבל החלטה סופית בנושא, כגון באיזה סדר גודל של תקציב מדובר, מה קצב העבודה המצופה מאיתנו וכדומה
לוגו:
  • אסף יקח על עצמו את הטיפול בלוגו, תוך עבודה מול נטע. יעבוד על כך במהלך החגים.
  • בינתיים אדר יכניס את הלוגו הזמני שהכין במקום הלוגו שמופיע כעת בראש העמוד הראשי של הבלוג
עמותה:
  • מה שנותר זה לחתום בנוכחות עורך דין על "תצהיר" ולאחר מכן לשלם את אגרת הרישום.
  • אדר יברר מול עו"ד שמכיר אם יהיה מוכן לתת את שירותיו בחינם (מדובר בדיוק בפרוצדורה של 5 דקות, רק לחתום לפניו ושייתן אישורו שהאדם שחתם זה האדם שישב מולו הוחלט שיש צורך דחוף להתחיל לפנות לקרנות למימון הפעילות. לאחרונה ישנה נטייה להעניק מימון פרוייקטאלי ולכן
  • לימור: תפנה עם בקשה לקרן שלי בנוגע לפנטזיה אורבאנית, משמע התערוכה. כמו כן, תרכז רעיונות הקשורים לתחום הקרנות וגיוס המשאבים. רעיון ראשון שעלה מתייחס לפנייה למפעל הפיס לקבלת מלגאי
גינה קהילתית:
  • שמואליק: יהיה בקשר עם אורית הלפרין לגבי התשלום
  • יוני: לא מעוניין להמשיך לרכז את הפרויקט לבדו.
  • שרון אמר שלאחר חזרתו מחו"ל באמצע נובמבר ייקח זאת על עצמו
  • הפגישה הבאה בגינה תתקיים ב- 7.10. פרטים מדוקים בנוגע לשעה ולתוכן הפגישה יישלחו על ידי יוני
קריית ספר:
  • שרון יחפש פסקי דין עם מקרים דומים לקרית ספר, שכן יש מחשבות של אנשי הפארק להתחיל בהליכים משפטיים.
  • יש כוונה לערוך הפנינג בפארק במהלך סוכות. ככל הנראה יש תקציב של 4000 ש"ח לפעילות, מתוכו אורבניקה יכולה לקבל מעט למימון פעילות במהלך ההפנינג.
  • איך אורבניקה משתלבת?
  • אפשר פשוט להקים דוכן, לחלק חומרים על התנועה ולהחתים על עצומה, ואפשר לגלות יותר יצירתיות ולצבוע את המבנה הנטוש והעזוב. צריך לדאוג לצבעים ומכחולים. נזמין אנשים לצייר על הקיר. אופציה נוספת: לארגן פינת עבודה, לחתוך מקרטונים עצים ופרחים ולאחר מכן לשתול ברחבי הפארק. אולי גם לחלק קונפטי לסימון שבילים וכדומה. שתי האופציות זכו להתלהבות. הראשונה לא דורשת הרבה זמן חשיבה והכנה. השנייה מצריכה מעט יותרבאופן עקרוני בחרנו את האופציה הראשונה,אך עדיין בהחלט אפשרי להמשיך לחשוב גם על השנייה ואולי להוציא אל הפועל את שתי הפעילויות במקביל.
  • אסף העלה רעיון לעניין בתי ספר לאדריכלות בפרויקטים למיניהם. פארק קריית ספר מתאים לאדריכלות נוף. כדאי לעניין במרחב הספציפי הזה
פרויקט המודעות:
  • לימור מרכזת את הנושא.
  • כל מי שהכין עד כה משפטים, נא להעביר ללימור. לא מדובר בפרויקט מורכב. לאחר שנחליט על המשפטים לפרסום, נדפיס על נייר ונקדיש כמה שעות לתלייתם ברחבי העיר, אך במקומות מותרים בלבד
כדאי לחכות עד שיהיה לוגו סופי של אורבניקה
פנטזיה:
  • יוני: ידבר עם הארכיטקטית ששלחה לנו את פרויקט הגמר שלה, לברר אם מסכימה להעביר לנו את חומר הרקע שאספה לצורך הפרויקט
  • אסף: ינסה לדבר גם הוא עם אדריכל שעשה עבודת גמר על כיכר המדינה וככל הנראה גם זכה בתחרות
  • אדר, שרון והגר שלחו את ההזמנה לבתי הספר השונים, נקווה לשמוע מהם או מהסטודנטים בקרוב
  • מועד התערוכה: מכיוון שיש עוד מספר שלבים לבצע, כדאי שדברים ייעשו כמו שצריך, ללא לחץ ושטחיות. לכן הוחלט על אזור פורים
  • כולם: מתבקשים לחפש פרויקטים שנעשו על הכיכר
הגר: תפרסם מודעה בשתי"ל למתנדב שיהיה אחראי על עיצוב ותחזוק האתר והבלוג
פגישה הבאה: ככל הנראה יום רביעי, ה- 22.10.08 אצל שמואליק בשעה שבע. ייתכנו שינויים במועד ובשעה.

יום שישי, 19 בספטמבר 2008

קרית ספר - יום האמת - המשך... (מאת: שרון בן דליה)

הנה מה שהתושבים רוצים בקרית ספר :

למה זה לא קורה ?

קיראו בחלק הראשון של "קרית ספר - יום האמת"...
אבל זה יקרה! בקרית ספר יקום פארק!
לפי כל כללי הצדק, הסבירות ושיקול הדעת התכנוני - בקרית ספר צריך לנטוע פארק!

יום חמישי, 18 בספטמבר 2008

קרית ספר - יום האמת (מאת: שרון בן דליה)

היום היה יום חשוב בתולדות ההתפתחות העירונית של תל אביב-יפו. הכנס של קרית ספר בסינמטק תל אביב נגע היום בסוגיה "ירוקה" שמסמלת את רוח הזמן שלנו, תקופה של תכנון בתל אביב ותחילתה של התעוררות עירונית. בערים רבות "ההתעוררות העירונית" כבר בשיאה, ותושבים שרוצים הם גם שותפים לתכנון, והם הם - הציבור - הנשוא של התכנון. בלאו-הכי בערים כאלו – ה"תקופה של תכנון" שם היא של המאה ה 21 –שם מגנים על השטחים הציבוריים, שם משמרים היסטוריה, שם מהללים את האומנות והאדריכלות, שם משתפים את הציבור. ובגלל "רוח הזמן" שלהם – שיתוף הציבור הוא תהליך יותר קל, כי התושבים מאמינים שמייצגים אותם. אין להם הרבה על מה להתלונן, כי התכנון מייצג את "רוח הזמן" שלהם.

הכנס היום לימדני שבתל אביב התושבים כבר במאה ה 21 , ואילו התכנון בתל אביב עוד במאה ה 20. נכון – יש תהליך של שיתוף ציבור לתכנית המתאר של תל אביב, נכון - מפתחים פה שבילי אופניים (שלא נפתח תיבת פנדורה) , א ב ל בערים שחצו למאה ה 21 אין מצב שמייצגי הציבור, או עובדי הציבור – לא יילחמו בגופם להשיג פארק לשכונה כמו קרית ספר. ניחא – אולי יהססו קצת להפקיע שטח פרטי לטובת שטח ציבור – אבל להסכים להשאיר בלי פארק תושבים שאין להם רבע מהירוק שיש לכל ישראלי, כשיש כזו הזדמנות פז ? הרי אותם נציגי ציבור ועובדי ציבור אמורים להיות הקול שלנו, הם אמורים לרצות את זה בעצם פי כמה מאות מאיתנו – כי לשם כך הם מייצגים כמה מאות.
תארו לכם שב 2050 ייקראו על הכנס הזה, הו – כמה שהם ייגחכו. כמו שאנחנו מגחכים – כשאנחנו קוראים שפעם החליטו לבנות את תל אביב במקביל לים, ופעם הרסו את הגימנסיה והרסו את קולנוע מוגרבי, ופעם תכננו פה כזו תחנה מרכזית חדשה. הם ייגחכו שהייתה פה פעם תקופה שבה תושבים נלחמו לעייפה על זכויות בסיסיות שלהם.

בכנס היה אומנם מספר מכובד של אנשים, אבל לצערנו היה צורך ביותר. אחד המכובדים בפאנל טרח להזכיר את כמות האנשים כעובדה לכך שהלחץ הציבורי הוא לחץ לייט ציבורי. ואם יש משהו בדבריו הרי שאחד הקשיים במאבק שלנו הוא שקשה לגייס ציבור כל כך גדול (כדי שייראה טוב) כשיש בעיר הזו גם מלחמות אמיתיות על כיכר המדינה, על דיור בר השגה, על תחבורה ציבורית ועל עוד הרבה דברים שאנחנו רוצים ולא מקבלים. ב"תקופה הזו של התכנון" אין עדיין הכרזה על תחבורה ציבורית כעל פרויקט תשתיות לאומי (ואז האמינו לי שהיו פה תוך זמן קצר כמה רכבות קלות). בתקופה הזו של התכנון אנשים שלא התעוררו לא מבינים עדיין שהמאבק הזה הוא שלהם והוא חשוב. המאבק של תושבי קרית ספר הוא מאבק מול אג'נדה תכנונית של התקופה הזו של התכנון של עובדי ציבור, אג'נדה שהיא לא ירוקה ולא חומה – וזה היה ברור היום בכנס.
בכל אופן עוצמת הרגשות, הדעות והטענות הייתה חזקה מאוד. כל היושבים בפאנל – עו"ד דורון ספיר (סגן ראש העירייה), מהנדס העיר, נציגי עמותת אט"ד והחברה להגנת הטבע – היו הכי בעד התכנית הירוקה. אבל היו כמה סוגים של "בעד". נציג השכונה – הכי בעד. החברה להגנת הטבע – בעד פשרה. סגן ראש העיר ומהנדס העיר היו בעד עם הסברים. הם הסבירו, ולא הבינו מה אנחנו לא מבינים, שמנהל מקרקעי ישראל הוא גוף חזק ("אתם לא מבינים מול מה אנחנו יושבים בשולחן העגול") , והחזק הזה רוצה לבנות פה מגדלים, ואם לא נבנה נצטרך לשלם לו 7 מיליון דולר.
מה לא הבנו ?
לא הבנו מי יכול להכריח רשות מקומית לוותר על שטח חום אם זה לא איזה תשתית לאומית או מתקן צה"ל? ואיך אפשר לדרוש מהעירייה פיצוי על זכויות בנייה שבכלל לא נלקחו ממנהל מקרקעי ישראל כי מלכתחילה לא היה להם זכויות בניה שם? קומי, עיריית תל אביב-יפו, ופני לבית משפט. נראה אם הוא יכריח אותך לוותר על שטח חום. דעי לך שביה"מ מאוד מתאים עצמו "לרוח הזמן".
גודוביץ', מהנדס העיר לשעבר, לא היסס להתלהם ולזעוק, ונתנו לו את הכבוד לזעוק. זה נכון שיש לו קצת גישה קשה לעיכול, והוא מסוגל להרעיד אולם, אבל בסופו של דבר הוא עזר ל"בערות" שלנו – כלשונו - להבין כמה המאבק הזה חילמאי. הוא שאל : איך ייתכן שצריך לתת פיצוי לבעלי הקרקע על כך שלא ייבנו בו מגדלים אם זה שטח שמוגדר כציבורי?
אתם מבינים כמה פשוטה וכמה עמוקה השאלה הזו ?
הנה אנחנו יושבים ומתמלאים פחד מהשם "מנהל מקרקע ישראל" ומתדיינים על פיצויים ועל פשרה ועל אלטרנטיבות, בעוד שה"סוגייה" של גינה או חצי גינה – לא אמורה כלל להתקיים. שטח שמוגדר מבחינה חוקית כ"שטח ציבורי" (חום) צריך סיבה טובה לשנות את ייעודו למגורים או מסחר. ובשביל לשנות ייעוד של שטח ציבורי צריך לעבור תהליך ארוך של אישורים. אחד מהתהליכים הוא לקבל גם את הסכמתה של העירייה.
לעירייה יש שתי אפשרויות שהיא אפילו לא שוקלת :
1. או לשלם 7 מיליון דולר כדי לנטוע לנו פארק שאנחנו זקוקים לו ונלחמים עליו כבר 12 שנים ארוכות.
2. או להיות אמיצה ולהטיל וטו על ההחלטה להפוך את ייעוד המגרש מ"ציבורי" ל"מגורים" (ויש לה סיבות מקצועיות לטעון זאת מול כל מוסד תכנוני גבוה ו/או בית משפט).
היום בכנס הבנו שכאשר העירייה יושבת בשולחן עגול עם מנהל מקרקע ישראל "המפחידים" אין לה אומץ להגיד "אין מצב!". אין לה אומץ להגיד "השטח הזה צריך להיות פארק!". אז למה בעצם היא עירייה ? ונגיד שכן היה לעירייה האומץ : למה היא נדרשת לשלם פיצוי של 7 מיליון דולר !!
אני שואל אותכם : זה הגיוני ?
זה הגיוני שהעירייה צריכה לשלם פיצוי על שטח שהוא מלכתחילה ציבורי ? הזכיר שם עו"ד דורון ספיר את כיכר המדינה : "מה, עכשיו אנחנו צריכים לפצות גם על כיכר המדינה – אם לא ייבנו שם מגדלים? וגם בפלורנטין?..." מילים אחרות (שלי) : מה , אנחנו סופר-מגה ?

... הנה "רוח הזמן". הנה הפילוסופיה שעומדת מאחרי התכנון של ימינו בתל אביב. אותה פילוסופיה שבונה לנו מגדלים בכיכר המדינה. ששוכחת את אלנבי. שגוזלת מאיתנו את מעט השטח שיש לנו בקרית ספר. שלא מושיטה לנו דיור בר השגה כשאנחנו הופכים מ"צעירי תל אביב" ל"פליטי תל אביב". אין לה, לפילופיית התכנון הזו, יכולת לעמוד מול המנהל. אין לה יכולת לשלם לבעלי הקרקע בכיכר המדינה, או יכולת לתכנן בשבילנו.
מה זה אומר לגבינו ?
אנחנו, הציבור, צריכים עכשיו לשנס מתניים ולצאת נגד "רוח הזמן" הזו של מוסדות התכנון. בלשון הכי ישראלית – אנחנו פראיירים. אין לנו מייצגים הולמים לצרכים שלנו, לרצונות שלנו, לפנטזיות האורבניות שלנו, לצרכים של הילדים שלנו. יש לנו במקום זה גופים שאנחנו צריכים להתחנן אליהם למעט שטח ירוק במקום בטון. אנחנו עברנו למאה ה 21 , מי שמייצג אותנו כנראה שלא.

הנה "ההגיון" של מקבלי ההחלטות שרואים עצמם כמייצגים אותנו, וזו הייתה התובנה הכי מרה של הערב : אנחנו יכולים או להתפשר על פארק קטן יותר ומגדל – ואז התהליך יסתיים גם מהר, או שאנחנו יכולים להחליט על התכנית של פארק בלי פשרות ובלי שום מגדל, אבל אז הציבור יפסיד. כי אם העירייה תגיד למנהל מקרקע ישראל – "זהו, אין פשרות, רוצים פארק" אז המנהל ישאיר את המגרש ריק ולא יהיו פה לא מגדלים ולא פארק. וכך יעברו עוד 10 שנים והכל יהיה קפוא פה.
ושוב, אני שואל אותכם, זה הגיוני ?
לא. זה לא הגיוני ולא צודק !! ויש משהו שחלק מחברי הפנאל לא מבינים : ברחובות העיר רוח הזמן משתנה. יש התעוררות עירונית. עוד שנתיים – שלוש אנחנו מקווים בכלל שסוגיות כאלו לא יהיו על הפרק, ש"רוח הזמן" תקבע שכיכרות לא הורסים, ולתושבים שאין גינה - נוטעים. ואז מי שיצטרך לבחור לא יהיה הציבור – כמו שהוא נאלץ לעשות כבר יותר מעשר שנים. מנהל מקרקעי ישראל הוא שייקרע עם הסוגיה ויצטרך לבחור: להשאיר את המגרש הזה מוזנח כי לא קיבל פה זכויות בניה – או לתת להקים פה פארק !! אפילו נשמח אם המנהל בכבודו ובעצמו, ייראה לנו – הציבור – שאין לנו מה "לפחד ממנו" כמו שמייצגנו מפחדים, ושהוא גם גוף שדואג לנו, ויפצה אותנו הוא בעצמו על כל ה 12 שנה – ויקים לנו פארק יפהפה עם מזרקה וגינה קהילתית. זו יכולה להיות אחלה "יריית פתיחה" ל"רוח חדשה" בתכנון (דמיינו לכם, איזו פנטזיה אורבנית...)

"הרוח החדשה" הזו כבר הגיעה גם להמון ערים אחרות בארץ. יש ערים שמפקיעות שטחים פרטיים כדי להעניק לציבור שטחים ירוקים או חומים. יש לא מעט רשויות שמגיעות עד בית המשפט בשל סוגיות כאלו. ואנחנו כאן במלוא החלם נלחמים על שטח שהוא ממילא חום במקום שהעירייה שלנו תילחם על זה.

צריך אומץ להיות איש ציבור ולהגיד "אין פשרות". להרבה אנשים שהכרתי במאבק יש אומץ. לחנין היה האומץ. לויסנר היה. גם ריקי בלוך (אסתי היפהפייה) הפגינה אומץ, ולא רק הנחתה את הערב אלא הביעה נחרצות את עמדתה. מיטל להבי היא סמל האומץ. האמת – שגם לחולדאי היה לפני 8 שנים אומץ, והכל מתועד, והיום התבשרנו שלתיעוד הזה יש גם ערך משפטי לא מבוטל...

שמוליק גילור הוא אחד האמיצים הבולטים שם. הוא תושב קרית ספר, אורבני הכי מאה 21, מפיק הכנס ואדם שנתן את נשמתו למאבק לפארק בקרית ספר. הוא היה בעיניי היחיד מבין חברי הפאנל שהציג הכי נכון את עמדת התושבים : אין פשרות! אין פה על מה לעשות פשרה. הוא הוציא את המרצע מהשק. יש פה שטח ציבורי, ואם העירייה תטען שאין לשנות את ייעודו - צריך הרבה יותר כוח ממה שיש למנהל מקרקעי ישראל – כדי לחלוק על עמדתה. וגם אם באמת מאיזושהי סיבה חלמאית צריך לשלם על כך פיצויים הרי שעיריית תל אביב יכולה להרשות לעצמה !

אני מודה ומתוודה שעד היום בכנס התייחסתי למאבק הזה של קרית ספר כפרויקט "אורבניקה". היום אני כואב את המאבק הזה כתושב תל אביב, היום אני כואב את "הפילוסופיה התכנונית" שמתסמלת מן המאבק, היום אני מתעקש להישאר אופטימי ולהאמין שההתעוררות העירונית תתפשט, שיותר אנשים יהיו איכפתיים, ש"רוח הזמן" בתכנון תנשוב סוף סוף בתל אביב, שיהיה פארק בקרית ספר.

יום רביעי, 17 בספטמבר 2008

הזמנה ליום עיון ארצי מרכזי - יום תחבורה ציבורית

מצורפת הזמנה לאירוע המרכזי של יום תחבורה ציבורית - יש הנחה עבור סטודנטים 25 ש"ח בלבד!כדאי להגיע!
בנוסף יתקיימו אירועים נוספים בכל רחבי הארץ על-ידי החברה להגנת הטבע בת"א-יפו ומגמה ירוקה - מידע נוסף ניתן למצוא באתר תחבורה היום ומחר.


יום תחבורה ציבורית - כולנו חוגגים

השבוע מתחיל "שבוע הניידות - Mobility Week" ו"יום בעיר ללא הרכב הפרטי" באירופה. בארץ, ייערך "יום תחבורה ציבורית" בישראל ביום ג' ה- 23.9. ההבדל במינוח הישראלי לאירופי, בא לידי ביטוי גם במדיניות התחבורה. בישראל, ההתייחסות למדיניות התחבורה היא סופר מורכבת – ביטחונית, כלכלית ורק לבסוף תחבורתית. במדינות אירופה, הבינו כבר מזמן כי מהות התחבורה היא "להעביר אנשים ממקום למקום" – ביעילות, בנוחות, בבטיחות ובזול. נשאר רק לבדוק כיצד לעשות זאת בדרך הטובה ביותר.

היעילות מתבטאת במספר רשתות של אמצעי תחבורה שונים (תחבורה רב-אמצעית) המקושרות בינהן ויוצרים ביחד רשת אחת גדולה ומסועפת. רשת זו כוללת מדרכות להולכי רגל, שבילי אופניים, כבישים המשמשים רכבים פרטיים, אוטובוסים ומוניות, רכבות קלות, תחתיות ומהירות וכן נמלי תעופה וים. היעילות של רשת פוחתת ככל שהשימור בה גובר. אנשים העומדים בפקקים יום יום יודעים להגיד כי צוואר הבקבוק של רשת הכבישים הוא לרוב בכניסות לערים הגדולות. על-כן, פיזור הנסיעות שנעשות ברחבי איזור מסויים, בין אמצעי התחבורה השונים חשוב לתפקוד תקין של כלל המערכת התחבורתית.

נוחות ההגעה ממקום למקום מתקשרת לטיב הקישור בין אמצעי התחבורה השונים ולכן ניתן על כך דגש חשוב בתכנון ובפיתוח רשתות התחבורה השונות. קישור טוב מתחיל משיתוף הפעולה בין מפעילי התחבורה הצבורית. שיתוף הפעולה מקדם מעבר מהיר וקל בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים אשר תלוי במבנה תחנות הממשק, קיומם של מרכז מידע משותף וכרטוס משותף, בתיאום לוחות זמנים ומפות משולבות. כל אלו מקלים על ההתמצאות המרחבית, תכנון הזמן של המשתמשים ונוחות השימוש בתחבורה הציבורית. בנוסף, רמת השירות הגבוהה תלויה במתן שירות אדיב ומקצועי ובהבנת הצרכים של המשתמשים הקיימים והפוטנציאליים והיא מביאה בהתאמה להגברת השימוש במערכות תחבורה אלו.

רציפות השירות של אמצעי התחבורה השונים (תוך תגבור השירות בשעות שיא ושמירה על זמני המתנה קצרים), עדיפות במתן זכויות דרך (אם באמצעות נתיבי תחבורה ייעודיים או רמזורים מתוזמנים) והקמת מסגרת משותפת לשיתוף פעולה כדוגמת רשות תחבורה מטרופולינית, סומנו כיעדים עיקריים של משרד התחבורה, עמותות וארגונים אזרחיים שונים ולא בכדי. הללו יביאו לשיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית, עליה בכמות הנוסעים בה והוזלת השירות, תוך מיתון עומסים על רשת הכבישים, הפחתת תאונות הדרכים, צמצום פערים חברתיים, קירוב הפריפריה למרכז ושמירה על איכות הסביבה.

ביחד נגיע לתחבורה בת קיימא - יעילה, נוחה, בטוחה וזולה. קישור לארגון - תחבורה היום ומחר.

יום שני, 15 בספטמבר 2008

בוטלה ישיבת המועצה בעירייה בנושא בניית המגדלים בכיכר המדינה (מאת: הגר ספירו)

באופן צפוי משהו התבשרנו לפני זמן קצר שישיבת המועצה בעירייה, שהייתה אמורה להתקיים מחר, נדחתה, לעת עתה למועד לא ידוע. הישיבה הייתה אמורה לדון בערר שהוגש כנגד אישור תוכנית בנייתם של שלושה מגדלים בני 40 קומות בכיכר המדינה.
יש תחושה שהדבר לא נעשה בכדי, שכן ההתנגדות לאישור התוכנית החלה לצבור תאוצה.
עד כה חילקנו פלאיירים ברחבי העיר ובאזור כיכר המדינה בפרט, פירסמנו עצומה והתכוונו להראות נוכחות מחר בעירייה.
אורבניקה תמשיך במאבק כנגד בניית המגדלים בכיכר, בעד שיתוף ציבור בתהליך קבלת ההחלטות, תעודד קיומו של דיון ציבורי בנושא ותעדכן לכשיוחלט מועד הישיבה החדש.

עוד 18 שעות - כיכר המדינה (מאת: שרון בן דליה)

הדיון מחר על עתידה של כיכר המדינה מדיר שינה מ"אורבניקה". אני יודע שכולנו באורבניקה חושבים על זה עכשיו... ויילכו לישון עם זה (כאלה אנחנו!). אנו נושאים עינינו אל ישיבת המועצה מחר, ומקווים שתהיה התפכחות.
אם לא יוחלט להחזיר את הסוגיה לועדת המשנה לא תהיה אולי שום דרך למנוע את המגדלים בכיכר המדינה. אנחנו גם מבינים את גודל הסוגיה – צורך ציבורי מול הזכות של בעלי הקרקעות "לפדות" את הקרקע שהם מחכים לה כבר יותר מארבעים שנה.
אבל אם מסתכלים על תקדימים משפטיים של "צורך ציבורי", אז זו לא זכותם לפדות אותה. למשל, אם משווים אותם לפסק דין (בוכניק) שקשור לבעלי הקרקעות שקופחו בחלקות החוף בואכה הרצלייה, אין כזה הבדל. גם הבוכניקים קנו פעם קרקע ולא ניבאו שהיא תהפוך לשטח ציבורי יקר ערך. והיום זה שטח יקר מאוד לציבור. המזל של הציבור במקרה של הבוכניקים הוא, שאת רצועת החוף שלהם הגדיר התכנון הארצי (בתמ"א 35) כשטחים פתוחים שיש לשמור. חילחלה התודעה שהשטח החופי חשוב לחיים של המון אנשים אחרים – ציבור שלם. משום מה, במקרה הזה החשיבות של הכיכר עדיין לא חדרה לתודעה של מקבלי ההחלטות. ..
גם בוכניק וחבר' רצו לפדות את שווי הקרקע שלהם (ולבנות יחידות דיור ורצועות מסחר), אבל בית המשפט פסק אז - שזו לא זכותם שהמדינה תעלה להם את ערך הקרקע. אין זכות כזו לאף אחד. יש חובה של המדינה - לפצות בעלי קרקעות שהפיתוח בהם גרם לערך שלהם לרדת. את הקרקעות שלהם לא פיתחו עדיין, ובבואם היום לפתח יש ציבור גדול יותר שנפגע, שמתנגד, שלא רק רוצה, אלא גם צריך כיכר.
באמצע של הסוגיה הקשה הזו – יש את גורמי התכנון, פילוסופית התכנון, פוליטיקה ועיריית תל אביב. למרבה הצער עיריית תל אביב היא זו שיותר מכל גורמי התכנון (ואלו "שבאמצע") צריכה לרצות את האלטרנטיבה של פיצוי הוגן לבעלי הקרקעות. אותנו היא מייצגת, ולא את 150 בעלי הקרקע. האם היא מסוגלת להסכים למגדלי מגורים דווקא בתוך הכיכר? צ'יץ פעם סרב בתוקף, צ'יץ' חשב על תל אביב.
כמו בפסק דין בוכניק, גם במקרה הזה יש ציבור שלם, המון אנשים, שהשטח הזה חשוב לחיים שלהם. ואם זה כבר נחשב כאקט ראוי להפקיע קרקעות פרטיות עבור שטחי ציבורי, הרי שכיכר המדינה נכנסת בדיוק לקטגוריה הזו. כיכר המדינה היא סופר "שטח ציבורי", לא פחות מגינה או בית ספר, או חוף ים – כמו במקרה של בוכניק. היא אפילו נכס היסטורי וארכיטקטוני.
ועדיין, למרות חוסר הצדקה משפטית ותכנונית, תכנית ה"מגדלים לעשירים" בלב כיכר עירונית מיוחדת במדינה היא לכאורה לגיטימית בעיני ועדות התכנון, לגיטימית - כיוון שהיא לא נפסלת מיידית. קשה לחשוב על עיר בעולם שבנו בכיכר הכי גדולה שלה מגדלים, ובעצם כך הכחידו את מהותה. הסוגיה הזו משקפת את הפילוסופיה של התכנון, שעדיין לא גמרה בדעתה שדיון על בניה בתוך כיכר עירונית כמוהו כדיון על בניה בתוך פארק עירוני (ועל אחת כמה וכמה שזו "כיכר המדינה" – ואין שני לה בארץ).
לקראת מחר רק נותר לקוות שמקבלי ההחלטות שיישבו מחר במליאה יחזירו את הכיכר למדינה, ושבשלב הבא של ההכרעה יצרו כאן היסטוריה. ייבטלו את התכנית. יחששו שיום אחד עלול המעשה הזה להפוך לסמל של תקופה בה התכנון היה מוטה לטובת הפרט יותר מאשר טובת הציבור. נכון, עד היום פסקו שהתכנית הזו ראויה, אבל... האם היא באמת ראויה שעה שציבור כל כך גדול מפסיד (תושבים, תל אביביים, תושבי המטרופולין, תושבי המדינה, תיירים – לכל אלו לא תהיה יותר כיכר המדינה ....)?? מה קרה לאלטרנטיבה של ניוד זכויות? של הפקעה לצרכי ציבור? של צדק חלוקתי?של ש י ת ו ף צ י ב ו ר ? ואפילו נזניח רגע את חוקי התכנון והבניה, מה קרה לתכנון? איפה קרה דבר כזה שלקחו מעיר את הכיכר שלה? למה לפגוע בתל אביב וביופי שלה? למה להשאיר עיר - שמהווה מרכז של המטרופולין ושל המדינה– בלי הכיכר שלה?
עוד כמה שנים ספורות יהיו פה אחד מהשניים, וזה כן שחור לבן:
או : 150 אנשים עשירים יותר + 387 בתי אב עשירים יותר, וסיפור אורבני שלעולם לא ישכח (הציבור היום מודע)
או : מלא מלא תושבים, תל אביביים, גוש-דנים, ישראלים ותיירים שיש להם את "כיכר המדינה" + אמון ברשויות שהם החשובים + סיפור אורבני שיהיה אחד היפים של ישראל + כיכר ל כ ו ל נ ו (עם מזרקות וספסלים, ואפילו איזה מגדלון צר לתצפית על העיר לאלו שלא גרים במגדלים, גם פיסול ואומנות שלא יזיקו לנו בעיר הזו בחינם...טוב נו, זו פנטזיה אורבנית שלי).
עיניננו נשואות אל ההחלטות שיתקבלו מחר, ואנחנו מקווים לחגוג בקרוב את לידתה מחדש של כיכר המדינה.

יום שבת, 13 בספטמבר 2008

Tel Aviv Central (מאת: שרון בן דליה)

הקיץ נגמר. השנה נרשם שיא בתיירות בתל אביב. לא רק יהודים צרפתים פקדו את עירנו השנה, אלא גם הרבה גרמנים ורוסים שבאו לראות על מה המהומה... אגב - מספר התיירים הגרמנים כבר כמעט משתווה למספר התיירים מצרפת.

אבל עונת התיירות לא מאחרינו, תל אביביים - התאפקו עוד קצת, כי יש גם חגים. "התאפקו" כי קו 4 וקו 5 עמוסים עדיין גם בלילה (וחלילה לא מתגברים בעוד אוטובוסים), "התאפקו" כי המסעדות ובתי הקפה עמוסים. "התאפקו" כי אין מונית אחת פנויה בתל אביב. לא נורא, מה שהתיירים לא יודעים עדיין, ואנחנו כן, זה שהחורף שלנו הוא בקושי סתיו, ותל אביב הרבה יותר כיפית בעונה הזו. שימרו את הכסף (אם נשאר לכם אחרי שכר הדירה המטורף) וחכו לבזבז אותו ב"חורף" התל אביבי. איך התיירים עוד לא עלו על זה?? אם בשבילנו החורף פה הוא סתיו, הרי בשבילם הוא קיץ. הם יכולים ללכת כאן עם גופיות בינואר.
ואם בתיירות עסקינן, אז מעניין באמת איך נראית העיר שלנו לתיירים... מי שהיה בכמה מרכזי ערים בעולם יכול לזכור איך מרכז העיר הוא הוא הפנים של העיר. הרי בינינו, מעטים האנשים שנוסעים לבקר בשולי העיר, ובדרך כלל המרכז הוא הדימוי שנחרט בראשו של המבקר. איזה נוף תל אביב מציעה לתיירים? איזה דימוי ייחרט בראשם של התיירים?
לגמרי מרכז העיר. נתקלם ככה בפחי זבל מכוערים במרכז לונדון? אוקיי- קיפצו וטענו שתל אביב היא לא לונדון - אבל למה בומביי?
ראיתם כאלו דברים במרכז אינסטנבול? אולי בשכונות העוני. כאן - נחלת הכלל. אף אחד לא יכול לטעון כאן לקיפוח של תושבי הדרום. הנוף שלנו פה לא יותר יפה מנווה עופר או יד אליהו!! כך נראה מרכז תל אביב, פה אין מנגנון תכנוני שמכריח בעלי דירות לשפץ את החזיתות פעם בכמה שנים.
זה הכי מרכז העיר. אלנבי 58, ליד השוק ונחלת בניימין. בואו, תיירים, בואו וראו איזו מורשת ארכיטקטונית יש לעיר העברית הראשונה...
הנה וויסטה לים מרחוב אלנבי... אלנבי מאוד מזכיר את רחוב "איסתיקלאל" של איסטנבול, רק הרבה הרבה הרבה יותר מטופח. שם גם היה לטורקים אומץ לשתק את התחבורה הפרטית לטובת הציבורית. הבינו כנראה שזה יכפיל את כמות האנשים במרכז העיר. בינתיים אנחנו והתיירים תקועים בקו 4 באלנבי שמתקדם לאט יותר מהולכי הרגל, ומצטופפים בלחות ובחום של תל אביב בתוך מדרחוב אחד קטן, כי חלילה לא יהיה לתל אביב מדרחוב אחד גדול - כמו בהרבה ערים מתויירות אחרות.
בעצם, זה המרכז של המרכז. אין תייר שלא מגיע ל"כיכר מגן דוד" - זו שמחברת את שוק הכרמל, שינקין, קינג ג'ורג' ונחלת בניימין. אנחנו התל אביביים בקושי יודעים שכך נקראת הכיכר, אולי כי אין סיבה שנזכור? בינתיים שיפצו את המדרכה של הכיכר, בלי לשפץ את המבנה הכי בולט בה.

וכך, בכיכר הזו, שאני אפילו לא מסכים עם ההגדרה "כיכר" שלה, כיוון שהיא יותר קטנה מהסלון שלי, אופנועים חונים בלי בקרה. מה שנשאר מהכיכר אחרי שהם חונים יותר קטן כבר מחדר האמבטיה שלי....
אכן, תל אביב שלנו גובהת, מתיירקת ומחדשת את מדרכותיה משנה לשנה. חיי הלילה שלנו מושכים תיירים. אבל תל אביב יפה? האם התיירים שיחזרו לארצות היעד שלהם יספרו לקרוביהם שהם ביקרו בעיר יפה?

יום חמישי, 11 בספטמבר 2008

פגישת היכרות - גינת נווה עופר

היום התקיימה פגישה ראשונה בגינה בנווה עופר, רח' ארבר 31 - למי שמתעניין ורוצה להשתתף (ראו במפה!).
נכחו כ- 15 איש(!): דיירים, תושבים, מתעניינים וחברי אורבניקה היקרים.

מטרות הפגישה היו: היכרות בין האנשים לצורך "יצירת קהילה משותפת", הצגת הפרויקט (מה אנחנו רוצים לעשות פה) והכנה לקראת המפגש הלימודי שעודד משולם, מדריך הגינה יעביר ב- 7/10.

עודד העביר הדרכה קצרה בנושא - מהו קומפוסט, למה כדאי, כמה זה פשוט ואיך עושים. חנכנו ערימת קומפוסט ראשונית עם הזבל האורגני שאספו הדיירים במשך הימים האחרונים.

אספנו זבל וניקינו קצת את הגינה וגם אספנו חומרים שונים לקראת פגישת הלימוד - אבני ריצוף, קרשים, חומר יבש, עציצים ריקים ועוד.

בנתיים -
  • הדיירים ימשיכו לאסוף קומפוסט ולטפל בערימה.
  • שרון ידאג להציב פח לאיסוף חומר אורגני של שאר הדיירים בכניסה לבניין.
  • שרון ויהונתן ינסחו דף הסבר למה חשוב להפריד חומר אורגני, איך עושים את זה ומה עושים עם זה - לצורך תלייה בבניין וכבסיס לשיתוף התושבים בפרויקט.
  • מי שרוצה מוזמן לאסוף עוד חומרים לקראת הפגישה ולהביאם למקום (דרושים לנו כלים, חומר אורגני נוסף, עצים ו"קישוטים לגינה"). בנוסף אתם מוזמנים לקפוץ לגינה ולעזור לנקות אותה עוד קצת (כי עדיין יש הרבה לכלוך וזבל).
מקווים לראותכם בפגישות הבאות. אם ברצונכם להצטרף - צרו קשר.

יום רביעי, 10 בספטמבר 2008

פרוטוקול ישיבת אורבניקה 9.9.08

נוכחים: שמוליק, דניאל, הגר,אדר, לימור,עינת, שרון, עודד הגנן.
על הפרק: פגישת הכנה לגינה הקהילתית, פרק קריית ספר, כיכר המדינה
פגישת הכנה לגינה הקהילתית תתקיים ביום ה' (ה- 11.09.08), בשעה 17:00 ברח' ארבר 31.
במסגרת הפגישה נפגש עם הדיירים של שרון, נכיר את האזור ונתחיל קומפוסט.
פארק קריית ספר - האירוע יתקיים ביום ד' ה- 17.9 בשעה 17:00 בסנימטק.
דיון: איך אורבניקה תוכל להשתלב?
  • ההצעות שהועלו: השתתפות של נציג אורבניקה בפאנל, כאיש מקצוע. יצירת הדמיה של הפארק. שתי ההצעות ירדו מהפרק- עדיין אין רעיון חלופי.
  • הצעה נוספת: להכין חומר של אורבניקה ולחלק לאנשים, דוכן הסברה וכד'- גם על זה לא הוחלט סופית.
  • משימה לכולם: להפיץ הזמנה אינטרנטית (קבלנו במייל משמוליק), להביא חברים ומכרים.
  • משימה ללימור: להעלות פוסט על האירוע.
דיון: לא ברור מה מטרת הישיבה ב-16.9 . האם יש לה כח אפקטיבי לעירעור על התכנית? הרי התכנית כבר אושרה. העניין לא ברור- אבל הוחלט להגיע לישיבה על כל פנים. הגר בקשר עם ויסנר ע"מ שנוכל לקבל זכות דיבור.
  • הפליירים הודפסו וחולקו אזורי חלוקה: הגר- דיזינגוף, שרון- בן יהודה, אדר- משה שרת, דניאל- ה' באייר, ז'בוטינסקי, ויצמן. עינת- פנקס ורמז. (כל הכבוד לכולם!)
  • תערוכת פנטזיה אורבנית - שולחים מכתב בקשה למזכירויות חוגים להפצה בין הסטודנטים. שרון- טכניון, הגר- שנקר, אדר- ת"א, עינת\דניאל- בצלאל.
הפגישה הבאה ב- 23.9 יום שלישי, כנראה בגן מאיר.

יום ראשון, 7 בספטמבר 2008

אורבניקה נגד בניית המגדלים בכיכר המדינה

לאור הכוונה לבנות שלושה מגדלים בלב כיכר המדינה, מצאה לנכון אורבניקה להתחיל מאבק כנגד רוע הגזרה. במסגרת הפעילות ניסחה אורבניקה עצומה. להלן הטקסט וניתן גם להצטרף ולתמוך על ידי כניסה ללינק הבא ולחתום:
לאחרונה אושרה תוכנית בנייתם של 3 מגדלים בני 40 קומות בלב כיכר המדינה.כיכר המדינה היא הכיכר הגדולה בישראל והיא בעלת מאפיינים עיצוביים ועירוניים ייחודיים. בנוסף, בעיר צפופה כמו תל אביב, יש חשיבות רבה בקידום מרחבים ציבוריים, פתוחים וירוקים, המאפשרים מפלט מהשאון, הרעש והזיהום. המדיניות הננקטת בשנים האחרונות מצביעה על שני כיוונים מדאיגים: בניית מגדלים באופן מבוזר, נטול הגיון תכנוני, באופן שפוגע במרקם החיים והבינוי הקיימים, תוך נגיסה מתמדת בשטחים פתוחים וירוקים. אנו קוראים למדיניות תכנונית שפויה, אשר תאפשר הן לשמור על הבינוי ומגוון האוכלוסייה הקיימים והן להעלות את איכות החיים של התושבים. אין אנו נגד מגדלים או ציפוף, אך ניתן לעשות זאת באופן שאינו פוגע באופי העיר הנוכחי. אכן חלק מכיכר המדינה היא קרקע בבעלות פרטית. לבעלי הקרקעות מגיעות זכויות בנייה ואין אנו מערערים על כך, אך ניתן לתת את המגיע לבעלי הקרקעות ובו בזמן לשמור על הכיכר החשובה ולהשאירה כזו!ישנן מספר חלופות בנייה אשר ישביעו את רצון כולם. מיפוי פשוט ומהיר מעלה, כי ישנם מגרשים, גם בקרבת הכיכר, היכולים להוות משכן מצוין למגדלים רבי קומות. לא צריך להרוס כיכר בשביל זה.מספיק מבט חטוף על מפת תל אביב, בכדי להבין שהכיכר מהווה את גולת הכותרת של מרקם האזור ורחובות רבים מתנקזים אליה. אסור להפוך אותה לעוד מיזם נדלנ"י. מימוש תכנית הבנייה בכיכר תהפוך אותה בעתיד לסמל של תפיסה תכנונית מעוותת, של בצע וגזל של שטחים פתוחים לטובת ממון. אנו היום חיים את התקופה הזו - ויכולים להיות אלו שישנו אותה - ואז כיכר המדינה תהפוך לסמל של התעוררות עירונית ומהפך בתפיסה תכנונית. בדיוק כמו שאנו לא מטיילים בגן העיר למרגלות המגדל - כך לא נטייל למרגלות המגדלים בכיכר המדינה. לא עוד בכייה לדורות כהריסת הגמנסיה העברית "הרצליה" או כיכר צינה ברחוב דיזינגוף. חתמו למדיניות בעלת אופק ארוך טווח שאינה נובעת מפיתויים כלכליים ובעיקר להשאיר את הכיכר הגדולה בישראל על כנה!אנו, חברי תנועת אורבניקה, מבקשים את חתימתכם להצלת כיכר המדינה, כיכר המהווה סמל פיזי ותרבותי במרחב העירוני. עכשיו זה הזמן לפני שיהיה מאוחר מידי.

יום רביעי, 3 בספטמבר 2008

פרוטוקול פגישה אורבניקה 3.9.08

משתתפים: הגר, יהונתן, עינת, שמואליק, דניאל, אסף ועמית

מקום המפגש: כיכר המדינה (לא לבנייה בכיכר!!!!)
הפגישה החלה עם עדכונים לגבי הפעילות השוטפת. הוחלט בפגישה האחרונה עם היועצת הארגונית משתי"ל שיש לייעל את עבודת התנועה. לפיכך הוחלט לחלק סמכויות בצורה ברורה יותר. הגר תרכז את נושא הדוברות, שרון את נושא הפגישות ויהונתן את העבודה מול הפעילים ופיתוח פרויקטים. כל פעיל שאחד או יותר מהנושאים מעניינים אותו, יכול ומוזמן בהחלט לסייע בנושא הריכוז.
בהמשך ישיר לכך ציין שמואליק את התחושה שאכן יש יותר מדי דיבורים, לוקח זמן רב לקבל החלטות. הוסכם שבדיוק בשל כך, אנו זקוקים להתייעלות, תוך שמירה, ככל שניתן, על השקיפות המוחלטת שקיימת כיום, מתוך הנחה שיהיו לעיתים החלטות שיהיה צריך לקבל באופן מהיר ואף מיידי ולכן יש לדעת מי אחראי.
עינת תתחיל לטפל, לאחר הדרכה מסודרת, בנושא הקבוצה בגוגל ובהעלאת תכנים ליומן.
גינה קהילתית: יהונתן הכין לו"ז לשלבי הפעילות וההוצאה אל הפועל של הפרויקט. בשבוע הבא תתקיים פגישה של אנשי אורבניקה המעוניינים לקחת חלק, שמטרתה לאסוף חומרים ראשוניים להקמת הגינה ולקיים פגישת עבודה של צוות הגינה. יהונתן פירט מספר מטלות, המרוכזות כולן במסמך שהעביר במייל מסודר.
ב- 23.9.08 תתקיים הדרכה ראשונה של הגנן האקלוגי עודד.
כיכר המדינה: מכיוון שמתקיימת ישיבת מליאה בעירייה ב- 16.9.08 בנושא הבנייה בכיכר, אורבניקה מעוניינת לצאת בקמפיין כנגד הבנייה. שיתופי פעולה שונים נבדקים ובימים הקרובים תגובש האסטרטגיה הסופית.

יום שלישי, 2 בספטמבר 2008

פרויקט גינה קהילתית בנווה עופר יוצא לדרך

דרושים אקטיביסטים ירוקים!!

"אורבניקה – התעוררות עירונית" מחפשת פעילים להקמת גינה קהילתית בשכונת נווה-עופר (תל-כביר), בת"א-יפו.

הפעילות בגינה תתקיים מתחילת השנה החדשה ובתום שנת השמיטה. הקמת הגינה בשיתוף אקי"ם ופעילים שכונתיים נוספים.

אז... אם אתה חובב גינון, דוגל בעיר ירוקה או רוצה לתרום לחברה וגם ללמוד קצת על הדרך...

צור קשר עם אורבניקה – התעוררות עירונית

פגישת היגויי בה יוצג הפרויקט תתקיים ביום ד' הקרוב, בשעה 18:00 בכיכר המדינה במסגרת פגישת אורבניקה. נא לאשר הגעה.

לפרטים: יהונתן 0523-298432 jonathan@urbanica.org.il

דרושים לפרויקט הגינה הקהילתית בנווה-עופר

  • פעילים
  • כלי עבודה
  • שתילים