יום שלישי, 28 באוקטובר 2008

אנרגיה ירוקה בת"א-יפו?

לאחרונה נצפו האמצעים המוצגים על בניין במפגש הרחובות ארלוזורוב-בלוך.

גם דודי שמש וגם שבשבות רוח מהווים אמצעים להפקת אנרגיה ממקורות חדשים.

אורבניקה מתרשמת ושואלת - מישהו יודע פרטים נוספים?

מצורף קישור לדף מידע מעניין בנושא חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים מטעם ד"ר אלכס טורצקי והמוסד לבטיחות ולגיהות.

יום שישי, 24 באוקטובר 2008

"אורבניקה - התעוררות עירונית" מצטרפת למאבק כנגד תכנית המגדל במתחם אסותא

במסגרת הפגנת המחאה כנגד אישור תכנית מגדל אסותא פתחנו דוכן בכדי להביע תמיכה במאבק ובאישור תכניות החורגות במהותן באופן קיצוני מתכנית המתאר המאושרת לאזור. למחאה הגיעו עשרות אנשים שגדשו את המקום, הביעו תמיכה, חתמו על עצומות, הקשיבו לשירי האמנים שהופיעו וישבו עם ילדיהם בפינות היצירה. דוכנים נוספים, של שכונת פלורנטין, החברה להגנת הטבע, קרית ספר וכן גופים וועדי פעולה נוספים תרמו בנוכחותם להבנה עד כמה התמיכה הציבורית רחבה בהקשר זה ועד כמה נושא הבנייה לגובה מהותי בדיון על האופי העירוני ואיכות החיים העירונית.


מצורף נייר העמדה שלנו, שחולק בדוכן הראשון שפתחנו - מזל טוב לנו! הגיעו והשתתפו בהפעלתו אסף, שמואליק, הגר ויהונתן. הרבה אנשים עצרו והצטרפו לתמיכה במאבקנו בנושא כיכר המדינה ולהבעת תמיכה בפעילותנו - תודה לכולכם!

במסגרת ההפגנה הוצגו גם מספר יצירות שהביעו את דעת יוצריהם לגבי השיתוף העירוני. היה מדליק ומרתק! גם בנאומים שנישאו, היתה התייחסות רבה לחשיבות השתתפותו של הציבור בשיח העירוני ובהשפעתו על העיצוב והניהול העירוני - בין השאר יצאה קריאה להשתתפות בבחירות העירוניות הקרבות כאמצעי להשפעה. תזכרו - מי שמצביע, משפיע! תודה לצוות המאבק של מתחם אסותא על אירוע מעניין וציבורי שהוסיף עוד קצת למרחב ולשיח הציבורי העירוני.

מצורפים עמדות של גופים, ארגונים ואנשים נוספים בנוגע לפרויקט מגדל אסותא:
התנגדות - החברה להגנת הטבע, הודעה לעיתונות - אדם טבע ודין, כתבתו של יודן רופא.
לאתר המאבק והתנגדויות נוספות - וגם להצטרפות למאבק.

קישורים נוספים לכתבות בנושא יתקבלו בברכה - אנא פרסמו בתגובות.

נייר עמדה מטעם אורבניקה כנגד הקמת מגדל במתחם אסותא

"אורבניקה – התעוררות עירונית" תומכת במאבק וועד הפעולה כנגד מגדל המגורים המתוכנן במתחם בית החולים אסותא בת"א

המגדלים השונים שנבנים בת"א-יפו בשנים האחרונות, מקודמים במסגרת תכנון נקודתי אשר איננו מתייחס לעיר בראיה כוללת מבחינת עיצוב, תכנון וניהול. כיום, למרות תכנית המתאר הקיימת לעיר, אשר מפרטת כיצד צריך הבינוי העירוני להתארגן מבחינה מרחבית, הוא איננו מהווה מסמך המדיניות המנחה את הפיתוח העירוני בפועל.

מצד אחד, יש לאפשר שינוי של תכניות המתאר העירוניות בכדי לאפשר לעיר להתפתח ולהשתנות. עיר היא יצור חי הנושם, גדל ומשתנה. מצד שני, כל שינוי שכזה, ראוי שייעשה בקנה מידה עירוני ולאור שיקול ההשלכות של שינוי מהסוג המוצע.

אכן, מדיניות הציפוף העירוני בה נוקטים מוסדות התכנון בישראל כיום, היא מדיניות ראויה אשר תעזור בשמירה על השטחים הפתוחים, בשמירה על איכות החיים העירוניים ובשיפור הגדרתם. הצפיפות והאוכלוסיה הגדלים, ביקושי המגורים בערים והמדיניות הכוללת הנזכרת, מצריכים שינוי בתכנון העירוני ובין השאר, בנייה לגובה. טענתנו העיקרית היא כי כל שינוי שכזה, ראוי שייעשה באופן מושכל ורחב.

לא מתקבל על הדעת כי כל מתחם פרטני יציע פיתוח מסוג העולה על רוחו, ללא התייחסות לתכנית המתאר הכוללת התקפה היום. עם זאת, מוסדות העירייה והתכנון הארציים, חייבים להיערך לאור השינויים במדיניותם, לעדכון תכניות המתאר שאינן תואמות את השינוי. ברמה הארצית, נבחנת כיום הבנייה לגובה כאמצעי לציפוף ונערך מחקר רב להבנת ההשלכות שלו על החברה ועל הסביבה העירונית. גם ברמה המקומית-עירונית, חייבת להתבצע התייחסות לאמצעי זה באמצעות שינויים של תכניות המתאר.

כיום, במסגרת העבודה על תכנית מתאר עירונית חדשה, בנייה לגובה צומחת ועולה כאחת הסוגיות העיקריות לדיון עירוני. אין ספק, כי עד גיבוש מדיניות כוללת, לא ניתן לקדם תכניות החורגות באופיין בצורה מהותית מתכנית המתאר הקיימת – ובכלל כך, גם את תכנית "מגדל אסותא". עולה תחושה לא נוחה מההתנהלות התכנונית הקיימת, על פיה שיקולי הפיתוח אינם מונעים מתפיסה תכנונית-חברתית, אלא מאינטרסים כלכליים ורצון לקצור רווחים ולמקסמם.

המצב רגיש אף יותר, כאשר תכניות בינוי פרטניות שואפות לשנות מרחב בנוי קיים, כדוגמת "מגדל אסותא". במצבים אשר מתייחסים למרקמים עירוניים קיימים, יש לקחת בחשבון את תושבי האזור ולקיים עימם דיאלוג לגבי השינוי המבוקש בראייה העירונית הכוללת.

המגדל המוצע נמצא באזור הידוע כמתחם גדס ומתאפיין בבנייה רוויה נמוכה. מערכות התשתית, הכוללות את מערכות המים, הביוב, החשמל וכדומה, הותאמו לסוג בנייה שכזה ולצפיפויות שכאלו. המתחם מתאפיין באופי ייחודי והדיון הער שחל סביבו מצביע על הרגישות הרבה לפגיעה בו.

התייחסות הגופים המקצועיים כגון החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ואנשי מקצוע כגון האדריכל ומתכנן הערים ד"ר יודן רופא – אחד ממייסדי עמותת "מרחב", מצביעה על הדיון המקצועי העירני בנושא הבנייה לגובה – בהתייחסות לתושבים, שמירה על איכות הסביבה והחיים וכן בהיבטי שימור שונים. לבסוף, כולם מעלים את הצורך בגיבוש מדיניות כוללת טרם אישור תכניות פרטניות.

לעמדתנו:
יש להקפיא את קידום התכנית באופן מיידי ועד אישור תכנית מתאר עירונית תואמת
יש לנקוט במדיניות תכנון ארוכת טווח הקשובה לצורכי התושבים והציבור
תהליך הציפוף צריך שיתנהל יד ביד עם שמירה והוספת שטחים פתוחים וירוקים

יום חמישי, 23 באוקטובר 2008

מחר - מפגש קואליצית מתנגדים לבנייה לגובה בת"א-יפו

המפגש יתרחש מחר (יום ו') בשעה 12:30 במתחם באזל, כחלק מהמאבק כנגד מגדל במתחם בית החולים "אסותא".
פעילי המאבק מקיימים מפגש ציבורי בו יביעו התושבים מחאה כנגד הבניה. בנוסף, המפגש מהווה נסיון לייצר קואליציה של ארגונים וועדי פעולה שנוצרו בעקבות תכניות מגדלים שונות שנערכות בצורה פרטנית וללא בחינה תכנונית רחבה יותר. מרבית המגדלים נמצאים סביב ובסמוך לאזור שהוכרז כאתר מורשת עולמית על-ידי אונסק"ו.
כמובן, שכולם מוזמנים.

יום שלישי, 7 באוקטובר 2008

מפגש לימודי 1 - קצת על אקולוגיה ותכנון גינה

היום (ה- 7.10.08) התקיימה פגישת הלימוד הראשונה עם מדריך הגינון עודד משולם. "אורבניקה - התעוררות עירונית" הגיעה לעודד דרך עץ בעיר מקום אשר מאפשר ללמוד כיצד ניתן לקיים חיים אקולוגיים יותר בערים (ולא לשכוח שדווקא טביעת הרגל האקולוגית דווקא קטנה יותר בערים מאשר ב"לב הטבע").


בפגישה השתתפו דיירי אקי"ם משתי הדירות שבבניין, תושבים ומתעניינים וגם מספר חברי אורבניקה - סה"כ כ- 15 איש. בנוסף, הצטרף לפגישה נתן שמתפקד כועד הבית של הבניין הסמוך בארבר 29. הוחלט כי יש ליצור קשר עם הדיירים בבניין כולו ובניינים הסמוכים ולערב אותם בפרויקט. כמו-כן, נוצר קשר עם ג'קי אשר מטפח באופן התנדבותי את הגינה של הבנין בארבר 33.

כשהגענו לגינה, נוכחנו לדעת כי שינויים רבים חלו בה. ועד הבית של הבנין הזמין גנן בכדי לנקות את הגינה ולגזום אותה. בין השאר חלק מהדברים שאספנו נעלמו, ערימת הקומפוסט נזרקה וכך מצאנו את עצמנו בנקודת ההתחלה או אפילו לפניה.

שיחה על אקולוגיה עירונית בגינה הקהילתית
עודד שוחח עימנו על אקולוגיה והחשיבות בהתייחסות לכל גורם בגינה כאל חלק ממנה. כל ענף, עלה וגבעול, כל פרפר, נמלה וציפור, כל גזע עץ מרקיב, שלשול ו"פסולת אורגנית". עודד הסביר כי ה"ניקיון" שנעשה היה בעצם זריקה של חומר גלם רב שהיה ניתן להשתמש בו בתור חומר יבש בערימת הקומפוסט וכך "להשיב" אותו לאדמה - אותו ואת החומרים המזינים שבו.

זריעת זרעים לעתיד טוב יותר
עודד הציג לנו חמניה שצמחה בגינתו ויצר אצלנו מוטיבציה לגדל חמניות, פטרוזיליה ושאר ירקות גם בגינתנו. כחלק מהפעילות, כל אחד קיבל זרע ושתל אותו בעציץ כתרגיל לקראת העבודה בגינה והדאגה לה. כך, נזרעו הזרעים הראשונים של הגינה שלנו. סוף סוף, אחרי תחילת השנה החדשה ותום שנת השמיטה אפשר להתחיל במלאכה!

קודם חושבים - אח"כ עושים
אח"כ נערך סיעור מוחות לגבי תכנון הגינה. חשבנו מה יהיה בגינה - ערוגות (ספירלה ואחרות), בול עץ, מנבטה, מאגר מים, ערימת קומפוסט, מחסן כלי עבודה... ועוד... ירקות, צמחי תבלין, פרפרים ובעלי חיים, פסלים שונים, פינת ישיבה, ערסל... כל אחד התחיל בתהליך החשיבה והדמיון שלו. בגינה שלנו, הכל אפשרי!

לקראת הפגישה הבאה, חולקו גם משימות:
  1. בנייה מחדש של ערימת הקומפוסט - בחרנו עבורה מיקום חדש במקום שלא יפריע (לא מול חלונות התושבים, באיזור מוצל יחסית ובפינת הגינה)
  2. בדיקת תאורה בגינה - בחינה של תאורת הגינה במשך מספר ימים בכדי להבין היכן יש יותר אור ושמש והיכן פחות, מה יתאים עבור צמחים אוהבי אור כגון ירקות ותבלינים ומה יתאים עבור צמחים עדינים יותר.
  3. מציאת מקום לאכסון הכלים - הגענו למסקנה כי לא ניתן להשאיר את הכלים בחוץ וכי יש למצוא להם מקום מסודר אשר מצד אחד יהיה זמין עבור מי שרוצה לעבוד ומצד שני יאפשר לשמור מפני "העלמותם".
כדאי אולי לספר
חלק מהפרויקט כולל מפגשי הדרכה שבועיים, מעיין חוג גינון, ביחד עם תושבי הדירות של אקי"ם. במקביל, נשארו לנו עוד כ- 4 פגישות לימוד והדרכה.

אנו מזמינים את כל המעוניינים - לקחת חלק במפגשים הבאים וללמוד כמה פשוט להקים גינה אורגנית (ואולי גם קהילתית) בסמוך לבית שלך.

אם מתחשק לכם להצטרף לפרויקט, צרו קשר עם יהונתן 0523-298432 או בדוא"ל jonathan@urbanica.org.il

יום שבת, 4 באוקטובר 2008

פסיכו-אורבניקה : העיר והזהות שלי (מאת: שרון בן דליה)

הפוסט הזה נכתב בעקבות הכתבה הקודמת. בכתבה על פליטי תל אביב הושם דגש על המתרחש בתל אביב מנקודת מבט סוציולוגית. כאן אני מבקש להשלים את טענתי שצריך לדאוג לתושבי העיר, אבל מנקודת מבט פסיכולוגית.

כיום, בתקופה הפוסט-מודרניסטית, מקובל (בחברה המערבית בכל אופן) להתייחס לרב-גוניות תרבותית וחברתית. אנחנו תופסים את הזהות שלנו כחלק מקולקטיב גדול יותר ממה שתפסנו קודם. בתקופה המודרנית, הלאום (המדינה) היה המרכיב העיקרי בזהות שלנו. כיום הגלובליזציה שברה את גבולות המדינה, ויותר ויותר אנשים רואים עצמם חלק מחברה גדולה יותר. הדוגמא המובהקת היא כמובן – אירופה. במקביל לתהליך הזה של קולקטיב גדול יותר – מתחזקת גם ההזדהות שלנו עם קבוצות קטנות יותר – למשל העיר. זהו לכאורה תהליך מנוגד, אך למעשה זהו תהליך משלים : אנו תופסים שאנו חלק מחברה גדולה בעלת מאפיינים דומים, ובמקביל מחזקים את הזהות שלנו במקום נקודתי. ואם שוב נחזור לאירופה – אזי שאירופאי תופס עצמו כחלק מהתרבות האירופאית, אך רוב הצרפתים או הגרמנים לא יכנו עצמם "אירופאים", אלא יזהו את עצמם עם המדינה או אפילו עם חבל הארץ או העיר בה גרים. אגב, כהערת סוגריים – הלוואי שהמזרח התיכון היה מגיע לשלב הזה, והיינו תופסים את עצמנו כאן בישראל כחברה יהודית שהיא חלק מ"האיחוד המזרח התיכוני" (united states of middle east)
כיום, יותר ויותר אנשים מזהים עצמם עם העיר. תל אביבי תופס את עצמו כחלק ממה שקורה בתל אביב, בספרד הספרדים לחלוטין יזהו עצמם כמדרידאי או ברצלונאי. העיר היא חלק בלתי נפרד מן הזהות שלי. היא גם מצליחה להשפיע על הדעות שלי, על תפיסת העולם שלי, על המנהגים שלי ועוד. כך למשל – רוב הסיכויים שתל אביבי יהיה ליברלי בעמדותיו כלפי קבוצות מיעוט – כי הוא חלק מהוויה שלמה כזו, כי הוא חי בעיר שבה באותה מדרכה יכולים לפסוע ברסלבים, הומואים, ערבים וילדים. ההוויה בעיר תשפיע גם באופן כזה או אחר על תפיסות העולם של התל אביבי : המושג "בועה" לא נדבק לתל אביב יש מאין, ואנשים רבים בתל אביב נוטים לתפיסה גלובלית, נוטים לראות את ישראל כחלק מעולם מערבי גדול, ונוטים פחות ללאומיות. גם ההרגלים של התל אביבי מושפעים מהיותו חלק מהעיר הזאת – הוא יסע יותר בתחבורה ציבורית מאשר תושב מודיעין או רמת גן, הוא ימחזר יותר – כי יש מודעות סביבתית גדולה יותר בתל אביב, וכו'. כמובן שהדוגמאות כאן הן בהכללה, ומטרתן להמחיש את ההשפעה שיש לעיר עלינו, על הזהות שלנו... נסיעה בתחבורה ציבורית, ליברליות מחשבתית ומיחזור הופכים להיות חלק מהזהות שלי. לעיר יש חלק גדול בזהות זו.
הסטריאוטיפים שאנחנו מכירים מעידים על כך שאכן יש דברים בגו. השמרנות של ירושלים, הבליינות בתל אביב, הדו קיום בחיפה – כל אלו ועוד נטמעים בזהות של העיר ולעיתים קרובות בזהות של יושביה. התושבים שגרים בעיר יוצרים יחד את ההוויה שלה, הזהות שלה, והעיר בסופו של דבר מקבלת צביון כזה, שמי שעובר לגור בה מבין שהוא חלק מאותה הוויה, מאותה זהות.
זה נכון שאפשר שתל אביבי יגיע לרמת גן ולא יחווה בילבול בזהות. הדרמה היא לא כה גדולה, בטח שלא בין תל אביב לרמת גן. אבל תל אביבי שרוצה להמשיך לגור במקום שהוא מזהה עצמו איתו כבר שנים – זו קצת בעיה !! במעבר הזה סביר להניח שהתל אביבי יחווה משבר. במונחים של פסיכולוגיה "משבר" הוא לא בהכרח שלילי. זהו תהליך של שבירה של הקיים והידוע, והיערכות למשהו חדש. מי שצולח את המעבר צולח גם את המשבר. מי שלא – נותר עם הזהות הקודמת שלו במקום אחר, ומתקשה להסתגל. כך במעבר מבית ספר לבית ספר, כך במעבר למדינה חדשה או לעבודה חדשה. כל שינוי הוא משבר שמאלץ את האדם להתסגל, וההצלחה שלו נמדדת בסופו של דבר ביכולתו להסתגל. כך למשל עולים רבים מצליחים להסתגל בעוד שאחרים נותרים עם הזהות של ארץ המוצא שלהם ומתקשים להשתלב בחברה הישראלית.
וכעת לסגירת מעגל עם נושא הפליטות : כאשר המעבר הוא מרצון ומבחירה, כמו עליה לארץ למשל, אז רוב הסיכויים הם שההסתגלות תהיה מהירה מכיוון שיש מניע פנימי ומוטיבציה להתגבר על המשבר ולצלוח אותו. אולם, כאשר המעבר אינו מרצון או מבחירה – כמו פליטים בעל כורחם, או מעבר דירה בגלל עליית מחירים – אז המשבר הוא קשה יותר. הוא קשה יותר מכיוון שלא קיימת המוטיבציה הפנימית ולא קיים הרצון הזה לעבור למשהו שהוא אחר ממה שאני מכיר ורוצה. במקום זאת אני נשאר תל אביבי בזהות שלי, אך בחולון או בת ים. אם למשל רווקה בת 35 או גיי – נאלצים לצאת מהעיר לחולון שלא מבחירה, אז רוב הסיכויים שלפחות בהתחלה הם יקחו איתם את הזהות התל אביבית שלהם ויגורו בעיר מלאה במשפחות וילדים, ולאט לאט בתהליך ארוך יותר ומשמח פחות – הזהות התל אביבית תדעך והם יהיו פרט שונה בתוך קולקטיב שהוא אחר.
ניתן כמובן גם כאן לטעון שיש צרות גדולות יותר (יש הרי עוני במדינה). ניתן גם כאן להמעיט בבעיה הפסיכולוגית שבקריעת הזהות מהאדם (יש גם פליטים מדרפור), אך בסופו של דבר זו הבעיה שעומדת כיום בפני אנשים רבים המתגוררים במרכזי הערים ירושלים ותל אביב. אלו אנשים שהמרכז של העיר שלהם הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם. הם הם אלו שמרכיבים את ההוויה במרכז העיר, והעיר משיבה להם בכך שהיא מאפשרת להם להיות חלק מההוויה. אלו אנשים שלא התמסדו פתאום ובא להם עיר שינה. הם לא התעשרו פתאום ובא להם על רמת אביב. הם לא חזרו פתאום בתשובה ובא להם מאה שערים. הם אנשים שקמו יום בהיר אחד למציאות שבה פ ת א ו ם כללי המשחק בעיר השתנו, ואין להם את הכלים לשחק. המשחק הוא מכור והוא מבטא את הצד השלילי של הקפיטליזם, של היד הנעלמת של השוק החופשי, של האדישות של הממסד במקום התערבותו.
אם המגמה תימשך, הזהות של מרכז תל אביב תהיה בקרוב שונה ממה שהיא היום. הזהויות של מי שירכיב אותה יהיו שונות, לא לטובה או לרעה, פשוט שונות. קבוצות אוכלוסייה ייעלמו מהעיר והזהות העירונית שלהן תיעלם לטובת המקומות החדשים שימצאו. אולי הם יצליחו ליצור קולקטיב חדש במקום אחר. אולי פתאום חיי הלילה בחיפה יפרחו בגלל נהירה של צעירים אליה, אולי פתאום יקום מועדון של גייז בבאר שבע – כי הרבה גאים יעברו אליה. ואולי לא... אולי הם יתפזרו בכל כך הרבה מקומות אחרים ולא יצליחו ליצור מסה קריטית כמו בתל אביב. אולי הם יצלחו את המשבר, ואולי לא...