פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה – חלק א'

פרוייקט "פנטזיה אורבנית" הוא פרוייקט שמתבשל אצלנו כבר מספר חודשים. כאנשים שחיים ומבקרים בעיר אנחנו נתקלים מידי יום כמעט בחללים עירוניים שונים שגורמים לנו לעצור ולחשוב מדוע הם נראים ומתוכננים כפי שהם. לפעמים אנחנו אף מפליגים עוד יותר בדמיון וחושבים איך המקום היה יכול להיות אם אנחנו היינו מתכננים אותו. מנקודה זו בדיוק בא הרעיון לפרוייקט "פנטזיה אורבנית" – לעשות משהו עם אותה מחשבה או פנטזיה שיש לנו לגבי מקומות מסוימים בעיר.

בתור התחלה, אנחנו רוצים להעלות את הפנטזיה בכתב, ולאחר מכן גם להמשיך ולפתח אותה כך שנוכל להציגה באופן גרפי ותלת מימדי, בצורה שבה נוכל לשתף את האחרים בפנטזיה שלנו, בתקווה לשמוע תגובות, חיוביות ושליליות, ואולי גם רעיונות והצעות נוספים.
אין המטרה בפרוייקט "פנטזיה אורבנית" לשים את עצמנו כגוף מתכנן ולקבוע שזוהי הדרך הנכונה – ההצעות שיופיעו במסגרת הפרוייקט לא יהיו תמיד אפשרויות "ברות-ביצוע". מן הסתם, חלקן גם עלולות שלא למצוא חן בעיני חלק מהאנשים. זוהי בדיוק המטרה – לפתח דיון ומחשבה כמה שיותר רחבים על אותם מקומות בעיר שאנחנו חושבים שמגיע להם תכנון טוב יותר.

לאחר ההקדמה הזו, אני גאה להציג בפניכם את המושא הראשון לפנטזיה שלנו – כיכר המדינה.

לא בכדי בחרנו באתר החשוב הזה כפנטזיה האורבנית הראשונה. בימים אלה אושרה התוכנית החדשה לבינוי בכיכר המדינה, תוכנית אשר יש לנו ולרבים אחרים השגות רבות בקשר לנחיצותה ובעיקר לתכנונה. מכיוון שמדובר בפרוייקט גדול, וחלק מהפנטזיות שלנו עדיין בתהליכי תכנון ועיבוד, אחלק את הדיון בנושא למספר פוסטים שיופיעו בבלוג בשבועות הקרובים.

כדי להתחיל בדיון, עלינו להכיר קודם כל את המצב הקיים. לשם כך ערכתי מחקר לגבי ההיסטוריה התכנונית המאוד ארוכה ומפותלת של הכיכר, ואציג אותה בשני הפוסטים הקרובים.

התוכנית הראשונה – תוכנית B, C-D - שנת 1942

רוב קרקעות הכיכר וסביבתה נרכשו עוד לפני קום המדינה, בשנת 1942 מחברה בשם "שיכון עממי". מדובר ב- 27 דונם אשר חולקו ל- 54 חלקות שנקנו במקור על-ידי 20 בעלים שונים. התוכנית המקורית הכללית לכיכר היתה יצירה של שני מעגלים מבונים (רח’ ה’ באייר החיצוני ורחוב כיכר המדינה הפנימי) אשר בתוכם מעגל פנימי פתוח. כלומר, המבנים שסובבים את כיכר המדינה כפי שאנחנו מכירים אותם היום הם למעשה המעגל החיצוני של הכיכר, כאשר בחלק הפנימי תוכנן בלוק עירוני נוסף עם כביש פנימי נוסף שבתוכו שטח ציבורי עגול שקוטרו פחות או יותר כקוטרה של כיכר דיזנגוף (המקורית).

התוכנית השנייה – תוכנית 600 – שנת 1969

התוכנית השנייה לכיכר המדינה גובשה בידי משרד האדריכלים אלחנני-לוטן בשנת 1951. התוכנית שזכתה בתחרות ופותחה בשיתוף האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, כללה שני שלבים: שלב א’ כלל שדרת בנינים חיצונית ברח' ה' באייר בגובה 5 קומות, כאשר קומות הקרקע מיועדות לבתי עסק ומסחר. שלב ב’ כלל את בינוי מרכז הכיכר ובו תוכננו שלושה מבני מגורים בני 11 קומות על עמודים, כאשר שטח קומת הקרקע פתוח לציבור ומאפשר מעבר למרכז הכיכר. במרכז הכיכר תוכננו 4 מבני ציבור שונים שהיו אמורים להכיל פונקציות כגון גלריות לאמנות, אולם תערוכות, ספרייה עירונית, מוזיאון, בית קפה, תאטרון וכדומה. בנוסף תוכנן מגדל מגורים דומיננטי (מסומן בתוכנית כריבוע כתום במרכז הכיכר בחלק הצפון-מזרחי). רח’ וויצמן תוכנן להיות משוקע מתחת לפני הקרקע. בשנת 1969 אישרה ועדת בניין העיר את התוכנית. שלב א' בתוכנית, שכלל את בניית הבתים העוטפים את הכיכר (רח' ה' באייר) יצא לפועל. לגבי פנים הכיכר הוחלט על הליך של חלוקת השטח מחדש בעקבות ריבוי בעלי הקרקע. ההליך הארוך הכניס את הכיכר לתקופת הקיפאון הראשונה שלה.

בתמונה נדירה זו ניתן לראות את אחת הסכמות הראשונות של שלב ב’ של תוכנית 600, בתכנונו של אוסקר נימאייר. המבנים המעוגלים הם אותם מבנים בני 11 קומות שתוכננו להקיף את הכיכר מבפנים, כאשר בחלק הפנימי מופיעים 3 מגדלים. התוכנית שאושרה לבסוף כללה רק מגדל מגורים אחד ועוד ארבעה מבני ציבור שונים בצמוד לו.

אלו היו כאמור 2 התוכניות הראשונות לכיכר המכסות קפאון תכנוני של כמעט 30 שנה. תוכניות היו, אבל בשטח לא התבצע כלום, בעיקר בשל הקושי שבהגעה להסכמה בין כל בעלי הקרקע השונים בכיכר.

2 התוכניות העדכניות יותר, משנת 2000 ומשנת 2008 ידונו בפוסט הבא בהמשך השבוע.