יום שישי, 28 במרץ 2008

מצגת של פרופ' דניאל גת - חבר אורבניקה

מצגת של דניאל גת (כדאי להכנס גם לבלוג GooshDaniel.Net), חבר אורבניקה, שמביעה את דעתו על החשיבות של כיכר דינגוף -- במקום גשר עלוב להולכי רגל הקיים היום.

יום רביעי, 26 במרץ 2008

שיתוף הציבור בתוכנית המתאר לתל אביב יפו

לטובת מי שלא נכח בפגישה עם נציגי עיריית תל אביב בנוגע לתכנית המתאר המקומית לעיר ת"א -יפו שהתקיימה ב- 25.3.2008, אני מוצאת לנכון להביא את עיקרי הדברים. אקדים ואכתוב, שעד לפני מספר שנים מקבלי ההחלטות בכלל ובמערכת התכנון בפרט התעלמו מהאופציה של שיתוך הציבור בטענה שאת הציבור זה לא מעניין. בהדרגה הם הבינו, בין השאר עקב מחאות חוזרות ונשנות לגבי מדיניות תכנונית זו או אחרת והתנגדויות למיניהן, שדווקא מאוד מעניין אותנו איפה בונים מגדל, מה הורסים, איפה תהיה גינה, כמה ולמה. שלב ההתפכחות הגיע, אך השמחה הייתה קצרת ימים והתהליך היה למוד סבל. רבים מתושבי העיר התבדו פעם אחר פעם, שכן תהליך שיתוף הציבור היה למעשה ריק מתוכן ושימש עלה תאנה.המפגש החל בנימה אופטימית, שהפעם זה יהיה אחרת. האומנם? ימים יגידו. נציג מטעם העירייה דיבר ברהיטות ובשטף והציג מידע כללי לגבי מהי תכנית מתאר, מה היא כוללת, מה סמכויותיה, ממה נגזרת ומדוע היא חשובה. אז למה חיכו עד היום? היה מעניין לשמוע שאחת הסיבות להחלטה להתחיל לעבוד על תכנית שכזו היא, שלפני שנתיים הוכנס שינוי לחוק התכנון והבנייה, על פיו עירייה מקבלת סמכויות שכיום מצויות בידי הוועדה המחוזית, במידה ויש לעיר תכנית מתאר תקפה ועדכנית (יצא המרצע מן השק?).שלב זה עבר בשקט יחסי, ללא הערות ביניים רבות, אלא עם מספר שאלות הבהרה. בתחילת השלב השני רמת הסקפטיות עלתה פלאים וציפורניהם המשוננות של הספקנים נשלפו. חברת "מודוס" נשכרה על ידי העירייה כיועצת שיתוף ציבור. 3 יועצים הגיעו לחלוק עמנו את תכנית השיתוף. כבר בתחילת המצגת נתגלעו סדקים ראשונים, שהבליטו את נקודת הראות השונה של כל צד כלפי התהליך. הוסבר לנו שתתקיים התייעצות עם בעלי עניין ומבול מוצדק של הערות ומחאות הוטל כנגד העובדה שהתהליך הוא ראשית כל מול התושבים והתושבות.לא הוסבר לנו כמה נציגי ציבור צריכים להשתתף, על מנת שהדבר ייחשב כשיתוף הציבור. האם יש מכניזם שבודק מי יוצג, אילו אינטרסים מיוצגים יותר מאחרים, איזו אג'נדה מנסים לקדם, האם יש מישהו עם האצבע על הדופק בנושא הזה? נאמר באופן כללי שיש רצון לשמוע את הרוב הדומם. אופטימיות נשפכה על ימין ועל שמאל בכל הקשור לגישור פערים בין הציבור לעירייה. מרתק לראות האם אכן יצליחו היועצים במשימה זו.בשורה התחתונה: כיום ת"א מתפתחת בצורה ספורדית, מאושרות תכניות שלעתים סותרות אחת את האחרת ובאופן כללי הניסיון לעודד תכנון כוללני ומסודר הוא מבורך. יחד עם זאת, לא צריך לחכות לתכנית מתאר, כדי לתקן עוולות קיימות. יש דברים שאמורים להיות ברורים לכל בר דעת ומסופקני שתכנית מתאר תבחר לטפל בנקודות שבין כה וכה לא זכו להתייחסות מעמיקה עד כה. האם יהיה ניסיון לשמור על תל אביב כעיר הטרוגנית מבחינה חברתית? האם יפסיקו לעודד קהילות מסוגרות? האם תיפסק ההפליה בין צפון העיר לדרומה? האם ניתן לאחות את הקרעים בין שני חלקי העיר? האם תכובד ההיסטוריה והתרבות של המוסלמים והנוצרים ושל קבוצות חברתיות נוספות כגון מהגרי עבודה ופליטים? האם תהיה מדיניות סובלנית, עם תכנון הוגן ושוויוני? כאמור, ימים יגידו. מדובר בתחילת הדרך, נראה לאן תתפתח.

יום שני, 24 במרץ 2008

נווה עופר ירוקה ?

במסגרת הפעילות שלנו באירועי המאה התחילה אורבניקה להתגלגל ברעיון של גינות אקולוגיות וגינות קהילתיות. נקרתה בפנינו ההזדמנות להקים גינה אקולוגית בשכונת נווה עופר בדרום תל אביב. שכונה מקסימה זו מאופיינת בהמון שטחים ציבוריים בין הבניינים, שהלוואי עלינו במרכז תל אביב.
אנו נמצאים היום בעיצומו של תהליך "גישוש" להקמת הגינה. אז.. יש לנו בית (ארבר 31), ויש לנו עץ ( עץ בעיר ויועץ לגינות קהילתיות ), ויש לנו כוח ( כוח אדם של 9 דיירים של דיור מוגן באקי"ם ששמחים להירתם לפרויקט ).
אם הרעיון מקסים בעיניך, הקורא, אתה מוזמן להצטרף לכוחותינו ועזור בפרויקט. אנו מקווים מאוד שהפרויקט הזה יקרין אחר כך לכל התושבים בנווה עופר. מי יודע ? אולי עוד שנה שנתיים נמצא פה שכונה ירוקה ואקולוגית...

יום ראשון, 23 במרץ 2008

פורים 2008 : ניצחונה של תל אביב על איראן (מאת: שרון דליה)

פורים הגיע ואיתו שמחה גדולה. תל אביב התמלאה באנשים מחופשים, ילדים, צעירים, מבוגרים, כולם התהלכו בבן יהודה בין במה לבמה, ואלו שגרים בבן יהודה פשוט נשארו במרפסות ונהנו יותר מכולנו ממופע בצל. מי שביקר ברחוב בן יהודה ביום שישי זכה לחגיגת עד-לא-ידע ססגונית ומלאת תוכן. הרחוב הצבעוני הכיל מספר במות להופעות ילדים, להטוטנים והמון המון תחפושות, וגם...אבטחה מאוד כבדה.

מאז 1996 קשה שלא לחשוב על אירועי פורים כפוטנציאל לפיגוע אכזרי. אירוני שחג פורים נחגג כדי להזכיר לנו איך ניצל העם היהודי באימפריה הפרסית לשעבר, ובימים אלו אנו חוגגים תחת צל כבד של מי שחושב כנראה להיות האימפריה הפרסית הבאה – איראן. בעצם, זה סוג של ניצחון. ניצחון קטן על כל מי שחושב שאין לנו זכות להיות כאן. ניצחון שמשמעותו לצאת לרחובות, לחגוג, ליהנות, לשתות, להתחפש, לרקוד ולעשות כל מה שעושים בחג פורים. תל אביב עשתה זאת.
האבטחה הכבדה לא האפירה על שלל הצבעים וקולות השמחה. תל אביב לא עצרה למרות מלאות 40 יום לחיסולו של עימאד מורנייה (מי שמע עליו באמת לפני החיסול?...) והחגיגה בעיר הייתה אמיתית. נכון, היו חגי פורים טובים יותר, היו אירועי פורים ססגוניים יותר מזה השנה, אך ימים אלו לא היו כנראה קשים כמו השנה. פורים, למרבה האירוניה, רק מזכיר לנו בכל שנה כמה מסוכן ושברירי המצב פה, וכמה בקלות אנחנו עלולים לפול פה קורבן לעוד אסון אכזרי דמוי האסון שכמעט פקד אותנו אילולא אסתר המלכה, או האסון שכן פקד אותנו בפורים 1996 בדיזנגוף סנטר, ובפורים 1997 בקפה אפרופו ברחוב בן גוריון. מצד שני פורים – יותר מכל חג עברי אחר – מזכיר לנו גם כמה אנשים שמחים אנחנו, כמה אנחנו רוצים את הדברים הפשוטים והבסיסיים שכולם רוצים – לשמוח וליהנות, וכמה שאנחנו יודעים לעשות את זה אפילו כשהמצב קשה. מוזר להגיד זאת בתקופה בה אנחנו רגילים לחשוב על "הישראלי המכוער" - אך אין ספק, אחד הדברים היפים במדינה הזו זה אנחנו הישראלים.

יום חמישי, 13 במרץ 2008

חשבתם שקלטרווה יש רק בירושלים

גשר המיתרים ההולך ונבנה כיום בירושלים הוא לא הגשר היחיד... חפשו קצת בפתח-תקווה...

יום רביעי, 12 במרץ 2008

פוסטר ההזמנה למפגש הראשון

אמנם מאז התפתחנו... פתחנו בלוג... וקיבלנו כתובות דוא"ל אישיות... אבל על בסיס זה צמחנו:

תל אביב : אוטוטו מאה

אורבניקה לקחה מקל ותרמיל (לפטופ, אם תרצו), והלכה אל כנס "אירועי שנת המאה" של תל אביב. מטרת הכנס, כפי שהיה כתוב בהזמנה, היא כינוס בנושא אירועי שנת המאה. מטרת אורבניקה היא להשתלב בתהליך ולהתמסר לאחד הפרויקטים. יש הרבה דברים שצריך לעשות לקראת האירוע, ומגיעה לתל אביב חגיגה! זו אשכרה חגיגה של פעם במאה שנה, אירוע היסטורי של עיר כל כך מיוחדת; עיר ים תיכונית, אביבית, שהכי מנסה להיות מערבית, ודי מצליחה להחזיק מעמד בתוך השיגעון שמתחולל במזרח התיכון. על תל אביב באמת אפשר להגיד שהיא לא הכי יפה בעולם, בנויה לא משהו, הניוד בה לא נעים במיוחד, ובקיצור - לא חסר לה פגמים בכלל. אבל ה א נ ש י ם שלה הם אלו שעושים אותה ת ל - א ב י ב. לכן מי ש כ ל כ ך אורח כבוד בחגיגות האלו, זה כל תל אביבי ותל אביבי. הנוער, הקשישים, שוכרי הדירות, הקהילה ההומו-לסבית, הברסלבים משינקין, הערבים ביפו, המהגרים בתחנה המרכזית, העשירים בצפון, כולם. זו באמת החגיגה ש ל נ ו (וכמובן – כולם מוזמנים ). א נ ו האנשים שעושים את תל אביב עיר שבה סובלנות, שיטת ה"חיה ותן לחיות", הפלורליזם והפתיחות הם לא סיסמאות של מיתוג, זו צורת החיים שלנו.
בכנס הציגו את ההצעה ראשונית לאירועי המאה המתכוננים. אין מה לומר, יש תוכניות נהדרות הנוגעות בהרבה תחומים; חינוך, קהילה, פני העיר, אירועים, תיירות, עסקים. הבעיה היא שרוב האירועים הם כאלו המתקיימים בתל אביב גם ככה כל שנה, ואין בהם הרבה מהחידוש. הבנו שצריך דחוף להשמיע את קולנו ואת קולם של התל אביביים, אבל כשניתן הזמן להגיב / להעיר / להציע התרוממו בערך כל הידיים של הקהל. כולם רצו כל כך להגיד עוד משהו, להציע עוד משהו, להזכיר שגם יפו קיימת, לשאול למה הקהילה ההומו-לסבית לא בתמונה, לשאול למה רוב האירועים ששמענו עליהם מתקיימים גם ככה כל שנה...ועוד המון המון שאלות ותהיות. הנהלת המאה הצליחה להגיב רק למעט מההערות.
אחת התגובות הייתה לגבי חוסר הייחודיות. מסתבר שהרעיון הוא לא לעשות תכנית גרנדיוזית חד פעמית שתסתיים כשתל אביב תהיה בת 101, אלא ל"השתמש" ב 100 כמחולל שינוי חיובי לטווח הארוך. בהחלט קו חשיבה מעולה, רק ... למה האחד צריך להיות במקום האחר? עדיין אפשר וצריך שזו תהיה חגיגה בלתי נשכחת ואירוע לציון בהיסטוריה המתהווה של תל אביב.
בכל אופן, התבקשנו להגיש בכתב את הרעיונות שלנו לאירועי שנת המאה, ולבחור לאיזה פרויקט להתגייס. אורבניקה רוצה להשמיע גם את קולכם ! הלוא סיכמנו שאתם אורחי הכבוד של האירוע ההיסטורי הזה. לכן אנו מבקשים מכם – התל אביביים – שרוצים להעלות רעיונות (אך לא רוצים להשתתף אקטיבית בתהליך, וחבל):
כתבו לנו בבלוג – מה לדעתכם צריך להיעשות לקראת חגיגת המאה ?

יום שבת, 1 במרץ 2008

מי אנחנו?

"אורבניקה – התעוררות עירונית" הינה עמותה (בהקמה) שקמה במטרה לחזק יסודות של "עיר טובה" בהיבטים הפיזיים, החברתיים, הכלכליים והמנהליים.
העמותה מורכבת ממתכנני ערים, אדריכלים, שליחי ציבור, אנשי תקשורת ותושבים פעילים.
לכולם מכנה משותף אחד : רצון לחיים עירוניים טובים יותר!
הקבוצה מונה כ- 10 פעילים, פועלת ונפגשת בת"א-יפו אך בעלת שאיפה לקדם את תפיסתה גם בערים אחרות. רוצים להצטרף? צרו קשר

חזון:
החזון של העמותה הינו "עיר טובה" לתושביה ומבקריה, אשר התכנון בה מתייחס לטובת הציבור בחמישה היבטים:
מבנה, חברה, סביבה, כלכלה וניהול ותכנון

שלוש מטרותיה של העמותה:
  1. חיבור האדם למרחב הציבורי העירוני – יצירת שינוי תפיסתי אצל התושבים. המרחב הציבורי הוא מרחב חשוב ובסיסי, ועלינו להכיר בו ככזה כדי שנוכל להילחם על זכותנו להנות ממנו.
  2. קידום איכות החיים העירונית – מדיניות תומכת "הוויה עירונית" במקום התייחסות לעיר כאל מקום פיזי ותו לא.
  3. חיזוק המרחב הציבורי העירוני – מטרה זו מתחברת למטרה הראשונה, אך מזווית ראיה של העיר ולא של התושב. למען מטרה זו פועלת העמותה לחיזוק מרחבים ציבוריים ולביטול החלטות תכנוניות המצמצמות את המרחב הציבורי במקומות שבו הוא חסר.
עקרונות הפעולה מבטאים את ההשקפה התכנונית שלנו:
1. הגשמה והתפתחות - הסביבה העירונית כמנוף ללמידה, התפתחות והגשמה אישית וחברתית. בסביבה העירונית מתאפשרת חשיפת האדם לחברה הסובבת אותו, על מגוון רבדיה ושלל צבעיה. מתוך הסתכלות על "האחר" ועל השונה, נולדת סקרנות שמביאה ללמידה והתפתחות.



2. דגש על המרחב הציבורי - המרחב הציבורי הוא המרחב בו נפגשים אנשים, רעיונות, מחשבות ויצירה. במרחב זה אנחנו נחשפים ונתקלים בשונה, באחר. לכן, חשוב שדווקא מרחב זה יאפשר את הביטוי האישי ויענה על הצרכים של חלק גדול ככל היותר מהמשתמשים בו, האדם וסביבתו.


3. חברה וקהילה - המתח בין הפרט לחברה בא לידי ביטוי בניכוס המרחב הציבורי על-ידי קבוצות בעלות הון מסוגים שונים - הון פוליטי, הון כלכלי והון חברתי. המרחב הציבורי שייך לכול.





4. האדם בסביבה - האדם הוא חלק ממערכת גדולה. לאדם השפעה רבה במערכת זו ועליו לכלכל מעשיו. "ויקח יהוה אלוהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".






5. מגוון וסובלנות - המגוון, העושר והפלורליזם, המאפשרים קיום של פרט כלשהו עם פרטים השונים ממנו ויחסים הדדיים התורמים למכלול. מערכות מגוונות הן חזקות יותר ומכילות איזונים ובלמים המאפשרים למערכת להיות בת קיימא.




6. תכנון בר קיימא - תכנון שלא מפקיע מזכויותיהם של הדורות הבאים. תכנון המאזן בין צרכי הסביבה והאדם. איזון בין סביבה, חברה וכלכלה.







7. הציבור כשותף מלא - המרחב הציבורי נועד לשרת את הציבור כולו והוא הביטוי של ערכי החברה. זכויותיו של הציבור במרחב מתבטאות גם בחובות ובהן החובה לקחת חלק בעיצוב המרחב. חובה נוספת של הציבור היא לשמר את זכויותיו של האחר ולתת לדיעותיו ביטוי הולם. הוגנות ושיוויון כעקרונות מנחים.




8. מנהיגות - מתוך הערכה, מתוך התחשבות, מתוך אמונה בכך שהאחר הוא אתה.

צור קשר

"אורבניקה - התעוררות עירונית" מזמינה אתכם לקחת חלק בפעילותה למען ערים טובות יותר!
צרו קשר בדוא"ל:
צרו קשר בטלפון: שרון בן דליה 125 707 0524

להצטרפות לרשימת התפוצה:

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך:

באדיבות FeedBurner

"מודל העיר הטובה"

מבנה
עיר קומפקטית – עירוב שימושי קרקע, נגישות טובה בשילוב אמצעים, מניעת מטרדים ומפגעים
עיר קריאה – סמלים, שילוט, מונומנטים
עיר יפה - "תחושת מקום", אסתטיקה שמתחשבת במגוון
עיר ציבורית – דגש על המרחב הציבורי, דגש על הרחוב, אחידות אסתטית מקומית

חברה
עיר שוויונית ודמוקרטית – מעמד כלכלי, גזע, דת, מין
עיר סובלנית – קידום מפגשי אוכלוסיות, פלורליזם וחופש ביטוי
עיר אקטיביסטית – אקטיביזם של תושבים, איכפתיות ועשייה של התושבים למען העיר
עיר לומדת – עיר סקרנית, עיר מרגשת ומחדשת
עיר מאפשרת – יכולת הגשמה והתפתחות

סביבה
עיר מקיימת – מאזנת בין צרכי האדם לסביבתו, בין פיתוח כלכלי להגדלת פערים חברתיים
עיר משמרת – מבנים, צומח עירוני, היסטוריה
עיר מוטת הולכי רגל, רוכבי אופניים ותח"צ
עיר ירוקה – בנייה ירוקה, שטחים ציבוריים מגוונים וטבע עירוני, טביעת רגל אקולוגית שלילית
עיר בריאה – עיר ספורטיבית, עיר בטוחה

כלכלה
עיר שעונה על צרכים אנושיים לפני צרכים כלכליים
עיר מפרנסת – שאפשר להתפרנס בה בכבוד רב
עיר שיש בה יותר לכולם

ניהול ותכנון
עיר שקופה – שקיפות מלאה של העירייה והגופים הפועלים בה
עיר משתפת – שותפות של הציבור בתכנון
עיר מקצועית – ניהול העיר על ידי אנשי מקצוע ותושבים כאחד
עיר עם אופק תכנוני - התכנון בה הוא לטווח רחוק