בין רשויות מטרופוליניות, איחוד רשויות ודמוקרטיזציה של מערכות
שוב הוצעה רפורמה כוללת לאיחוד רשויות. ראשי ערים שוב יצאו בקריאה לתושביהם אל מול משרד הפנים להתנגד לאיחוד הרשויות. במקרים מסויימים שוב ניצח הקטן את הגדול. מדוע?
בספרו Small is Beautiful של הכלכלן והסטטיסטיקאי Ernst Friedrich Schumacher, עולה הסוגיה של גודל ניהול אופטימלי. הסופר מתחיל בתופעת יצירת הערים והתרחבות וגדילה של מדינות. לאחר הסבר על ה"יתרונות לגודל", מתאר הסופר תופעה הפוכה המתרחשת במקביל. תופעה של פירוק, התעוררות לאומיות ודרישה להגדרה עצמית.
האיחוד האירופי מנסה להתייחס לסוגיה זו בהקשר של זהות אזורית ("אזרח האיחוד") ובמקביל שמירה על "זהות מקומית". גישה פלורליסטית זו מנסה למצוא את האיזון בין הגדול לקטן. בין הגלובלי למקומי. פטריוטיזם מקומית ניתן גם למצוא בארץ. יש אנשים שגאים להיות "ירושלמים", "תל-אביביים" ו"טבריניים".
המאבק של הרשויות לקידום הפטריוטיזם המקומי, יש בו הרבה. מערכות דמוקרטיות קטנות כדוגמת רשויות מקומיות או מודל המינהלים הקהילתיים בירושלים למשל, מאפשרות לתושבים או לפרטים המרכיבים אותם יכולת השפעה גדולה יותר והתאמה של השירותים העירוניים לצרכיהם. מודלים אלו מאפשרים לקיים דו-שיח עם התושבים, הם "מחוברים לקרקע" וערים יותר לצרכים המקומיים.
ניהול, אם כן, הוא תלוי סדר גודל. שאלה מעניינת היא מהו סדר גודל אופטימלי לניהול במקרים שונים. במקרים מסויימים ניהול הוא בסדר גודל ארצי כגון למשל כח השיטור בארץ. בנושאי הכבאות והביוב (וכן התחבורה הציבורית – כך מתעקשים גורמים מסויימים) לעומת זאת, נהוג בארץ ניהול בסדר גודל של אגדי ערים. ניהול מסדר גודל קטן יותר הוא שירותים ברמה העירונית כגון פינוי אשפה, גינון ותאורה.
אנו פונים אליכם להפנות אלינו חומר בנושא גודל ניהול אופטימלי. אנא הגיבו באמצעות תגובות לפוסט או לדוא"ל info@urbanica.org.il.
נייר עמדה בנושא איחוד רשויות מקומית – מאת פרופ' ערן רזין
יום שישי, 30 במאי 2008
איחוד רשויות לאן? שאלה של קטן או גדול!
יום רביעי, 28 במאי 2008
האם קיימת אגדה אורבאנית?
שינוי סדר עדיפויות בכל הקשור להקצאת הכספים והפיכת תל אביב לעיר ירוקה ובת קיימא היא חיונית ומהותית לחיים עירוניים שפויים יותר. חיי העיר הם הפתרון הסביבתי הנכון ולא הפרברים שגוזלים שטח ירוק ונוגסים בשטחים פתוחים. עם זאת, כל עוד איכות החיים האורבאנים לא תשתפר, הפרברים ימשיכו להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית וכך גם הריסת מרחבים, שהיו יכולים לשרת את תושבי הערים. יש לתת על כך את הדעת, ומהר, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל, בה משאבי הקרקע הם מצרך חשוב שהולך ומצטמצם.לסיכום, עיר טובה היא כזו שמתחשבת בתושביה, בכל קבוצות האוכלוסייה, בקשישים, בילדים בנכים ובמוגבלים, היא עיר שבה שימושי הקרקע השונים נגישים וזמינים לכולם, היא עיר שבה יש שילוב בין קבוצות אוכלוסייה במקום חידוד הפער ביניהן. כך נקדם חיים של קיימות, שותפות, אנושיות וסולידאריות. חווית העיר צריכה להיות עשירה, שמשלבת איכות חיים והתנסות חברתית. עוד עשייה רבה לפנינו.
יום שני, 26 במאי 2008
סיירת 106
- זמני המתנה בהתקשרות למוקד
- אדיבות השירות
- התוצאות בשטח
- עדכון הפונה בחזרה על הטיפול בפנייתו
- רמת הטיפול בפניה
- הפתרון שהוצע
יום ראשון, 25 במאי 2008
להיות "תייר" בעיר שלך - כתבה מומלצת
יום שישי, 23 במאי 2008
העיר הטובה
אבל אורבניקה גם מאוד סקרנית לדעת מהי בכלל עיר טובה ? מה צריך להיות בה כדי שתהא עיר טובה? מה אמרו על זה חכמים ? ואיפה תל אביב באדיאל הזה ? לשם כך, בימים אלו אנו אוספים מתכונים לעיר טובה.
בנוסף, הכנו סדרה של כתבות קצרות על הקשר שבין עיר טובה אלינו - איך העיר משפיעה עליי מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית ? מי באמת משפיע על מי ? או האם בכלל היחסים בינינו הם של ביצה ותרנגולת ?
יום שלישי, 20 במאי 2008
אנחנו על המפה (הירוקה)
מפות ירוקות נוצרות בכל העולם, וגם בירושלים הוכן "אטלס אקולוגי": מעתה אפשר לסקור במבט-על אחד את כל האתרים, הגופים, העסקים והפעילויות הסביבתיות בעיר.
יום שני, 19 במאי 2008
גניבות אופניים בתחנת הרכבת בכפר סבא
מאז נפתחה תחנת הרכבת בכפר סבא, תושבי כפר סבא והוד השרון נהנים מקשר ונגישות טובים יותר עם לב מטרופולין תל-אביב ושאר הארץ.
עוד מנעול ועוד מנעול...
להלן מיקום אפשרי להתקנת המתקן:
הפתרון הוא כל-כך פשוט. כל מה שצריך זה קצת איכפתיות!
אורבניקה קוראת לכם לסייע. גם לכם גנבו את האופניים? גם אתם רוצים לעזור? מכירים כתב בעיתונות המקומית? צרו קשר.
ניתן למצוא התרשמות אישית מהגניבות בפוסט תעודת עניות - רכבת ישראל בכפר סבא ובפוסט גניבת אופניים מתחנת הרכבת בכפר סבא-כתבה שנייה.
יום ראשון, 18 במאי 2008
ביקור אורבניקה בבית "עץ בעיר" במסגרת אירועי "בתים מפנים"
במסגרת פרויקט התיעוד של אורבניקה לגבי פעילות "עץ בעיר" יצאתי גם אני בצהרי יום שבת להתרשם מהעשייה ולספק את הסקרנות. עם הגעתי למרכז "עץ בעיר" שהוא למעשה דירתה של תמי צרי, מייסדת התנועה, הוכיתי בתדהמה. אנשים גדשו את הבית והגינה בהמוניהם, והבית עצמו שינה את פניו באופן בלתי רגיל.
עד לא מזמן היה הסלון גדוש בחפצים ורהיטים והנה ביום שבת כבר היה ערוך ומסודר לקבלת אורחים ואפילו כלל פינת מוצרים טבעיים למכירה. נראה כי תמי והפעילים עבדו במרץ ועיניהם הטרוטות העידו על חוסר שינה מצטבר. הבית, כמו גם אנשי "עץ בעיר" היו ערוכים לקבלת האורחים. בפתח הבית והגן נתלו עלוני מידע לגבי הפעילות המגוונת של התנועה. מספר אנשים ערכו סיורים בבית ובגינה, גננים אקולוגיים סיפקו הסברים על סוגי הקומפוסט השונים ונערכו סדנאות בנושאים שונים כגון צרכנות נבונה והכנת סבונים ביתיים. ההרצאה בנושא הצרכנות הייתה אכן יצירתית וניתנו עצות מעשיות נחמדות כגון לצאת להסתובב בעיר ללא ארנק וכך ליהנות מעצם חווית ההליכה מבלי להפנות מחשבות לצריכה, מחזור בגדים ישנים והפיכתם לעטיפות מתנה והכנת דאודורנט טבעי. פעי לותנו צריכה להתבסס על עיקרון הלה-לה-לה, להפחית, להשתמש שוב ולמחזר.
בגינה היה אפשר להתרשם מערימת הקומפוסט המרשימה, מקומפוסט תולעים ואפשרות השימוש במים אפורים.הביקור היה מעורר השראה. באמת לא צריך לצאת מגדרנו על מנת לנהל חיים בריאים ואקולוגיים יותר. הכול נראה מפחיד ומסובך מפני שאין לאדם הממוצע ידע מינימאלי, אבל באמצעים זולים ופשוטים אנו יכולים להיטיב לא רק עם הסביבה, אלא גם עם הגוף והבריאות שלנו. אז קדימה, להיות יצירתיים ולא לזרוק כל מה שבטווח המיידי אנו לא מוצאים לו שימוש, לאכול יותר ירקות ופרות ופחות מוצרי חלב ובשר, לנסוע באופניים או בתחבורה ציבורית, לרכוש מוצרי ניקיון טבעיים ולא כימיים ולמחזר. בפינות הטיפים הבאות, נלמד אתכם כיצד ניתן לממש רעיונות אלו ואחרים.
יום שלישי, 6 במאי 2008
השפעתנו על המרחב הציבורי
אופי ריבוי הבעלות, הנפוץ בישראל בבניינים משותפים, בשילוב עם כושר ניהול פיננסי מוגבל ומיעוט משאבים יחסי, יוצר מתכון רע המביא להתדרדרות חזות המבנים. דבר זה מביא בעקבותיו להתדרדרות של אזורים ורחובות שלמים.
כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?
הכתבה הופיעה במקור בבלוג'ון קטן כחול: השפעתנו על המרחב הציבורי
יום שני, 5 במאי 2008
מרכזי ערים בגרמניה
אתמול חזרתי מגרמניה.
די לתכנון מוטה התחבורה. התחלואה בגין הזיהום ידועה והיא רובצת על כתפי אלו שלא השכילו ליצור מרחב פתוח ציבורי להולכי רגל. כמה אירוני לספוג זיהום כבד ומזיק בדיזינגוף או אבן גבירול ואז להיכנס לבית קפה, בו העישון אסור. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושבת שהחוק האוסר עישון במקומות ציבוריים הוא מבורך, אך יש לי תחושה שכוונתי הייתה ברורה.שתי הערות נוספות לסיום. נא לבחון את התמונה של פחי האשפה. הם מחולקים לסוגי הפסולת השונים והמיחזור נעשה זמין ונגיש בכל מקום. כמו כן, החשמליות והאוטובוסים מציינים לפני כל תחנה את שמה ברמקול, אשר גם כתובה על מסך בקדמת הרכב. בשל העובדה שיש תשתית נתיבית נפרדת לתחבורה ציבורית, כל תחנה מצוידת בלוח זמנים מדויק (נניח, 8:43 וזה אכן מגיע ב 8:43). תענוג. לראש היהודי יש לעיתים הברקות, אבל זו לא בושה ללמוד דברים מאחרים.
יום שבת, 3 במאי 2008
ערים אקולוגיות (EcoCity) - יש דבר כזה?
המפגש העולמי של ערים אקולוגיות או ערים בנות קיימא ל- 2008 הסתיים לאחרונה בסן פרנסיסקו. חברנו היקר ג'סי פוקס נסע לשם לסקר את האירוע וחזר עם רשמים רבים וחיוביים להתכנות של ערים אשר ישתלבו עם סביבתן ויספקו איכות חיים גבוהה תוך אפשרות לפיתוח כלכלי.
הרשמים הכלליים הם כי יש אי בהירות רבה סביב "מהי היא אקולוגית?", אולם שוררת הסכמה כללית בנוגע לעובדה כי רק ערים מעטות עשויות להתגאות בתואר הנ"ל.
מה הן ערים אקולוגיות?
ערים אקולוגיות הן מונח שטבע ריצ'רד רגיסטר. המונח מתאר ערים אשר בהן הצריכה הכוללת נשמרת מינמלית והשימור (או ההתחשבות בסביבה) הוא מקסימלי. => קישור למאמר מעורר השראה.
"טביעת הרגל האקולוגית" משמש כמונח למדידת מה יותר סביבתי. טביעת הרגל מתבססת על חישוב של השטח הנדרש לקיום. כלומר, מעבר ליחידת מדידה אחידה שתוכל לאפשר השוואה. כמה שטח אדם או עיר צורכים מבחינת המשאבים להם הם נזקקים.
היות וכיום מרבית האוכלוסייה בעולם כבר חיה בערים, יש צורך לפתח את הערים לכדי יישויות שישתלבו עם סביבתן בצורה ההרמונית ביותר תוך כדי מענה לצרכים האנושיים ובהתחשב בכוחות הכלכליים. יש הסכמה כללית כי מנגנוני השוק החופשי לא יכולים לקבוע צורה עירונית שישלבו את החברה-הסביבה והכלכלה כראוי.
הפרדת שימושי קרקע, בעיקר מגורים ותעסוקה, היא סוגיה עיקרית בנושא זה. סוגיה נוספת היא סוגית החקלאות והמזון - אין ספק כי יש לדאוג לכך שהערים צריכות לספק את צרכיהן השונות ולשאוף להפוך ליחידות עצמאיות ככל האפשר מבחינת תלותן אשר עונות על צרכיהן. לחילופין, גישות כלכליות שונות טוענות כי סחר הוא יעיל יותר ומאפשר רווחה כללית גבוהה יותר. אזי ייתכן וניתן שעיר אחת תפצה על אחרת בתחום אחד ולהפך בתחום אחר. השאיפה הכללית בכל אופן צריכה להיות לצמצום ההשפעות השליליות שחלקן נגרמות כתוצאה מעלויות חיצוניות ו"תיאורית המרעה המשותף".
אין ספק שאנו זקוקים למחקר המשך רב בנושא. האיחוד האירופי מקיים מחקר בנושא ושווה להציץ ולהתעדכן.
הכתבה הופיעה גם בבלוג של "אורבניקה - התעוררות עירונית".