אלנבי 58 הוא מיתולוגיה תל אביבית. במקום בו שכן קולנוע אלנבי בשנות התשעים, מיתולוגיה רחוקה עוד יותר, פעל במקום מאז שנות התשעים אחד המועדונים המוצלחים בתולדות העיר.
המועדון הוקם על ידי מלך חיי הלילה של תל אביב - אורי שטרק, ב- 1994. במקום התקיימו מסיבות טראנס והאוס מדי סוף שבוע, והמועדון לא רק שהוביל את חיי הלילה בתל אביב ואת סצנת המועדונים, אלא אף משך אליו תקליטנים ידועים מכל העולם. כשתיירים חזרו הביתה לספר על חיי הלילה של תל אביב, הם וודאי התכוונו לאלנבי 58.
קולנוע אלנבי : המבנה בימי הזוהר שלו (מתוך אתר"הארץ")
בשנת 2000 נסגר המועדון, בעיקר בגלל בגלל מדיניות העירייה לדחיקת אזורי הבילוי ממרכז העיר. בזמן זה סצינת המועדונים בעיר כבר הרקיעה שחקים, ואלנבי 58 אמנם היה עדיין מותג, אך מוקף בעשרות, אם לא מאות מועדונים קטנים נוספים. תמו ימי התום. "בית המקדש התל אביבי" התחרה כבר עם מאות "בתי כנסת קטנים" למוזיקה.
ועכשיו מה ? מאז שנות התשעים, ועד היום, המבנה הזה בולט בכיעורו ברחוב שאמור להיות "רחוב המראה" של תל אביב. העורק של לב העיר. הסיפור העצוב שלו שלוב בסיפור העצוב של רחוב אלנבי כולו. במקום להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לרחוב את תהילתו, רחוב אלנבי נאנס על ידי יזמים. מגורים חדשים צצים ברחוב בלי שום התייחסות לארכיטקורה המאפיינת את הרחוב. סגנון הבנייה ברחוב אלנבי הוא נכס היסטורי, תרבותי, אומנותי ואסטתי. אין בארץ עוד רחובות שנבנו בסגנון האקלקטי המאפיין את רחוב אלנבי וסביבתו. בזמן שדעת הקהל התל אביבית מוסחת לכיוון "העיר הלבנה" - אנו שוכחים שיש לנו פנינה ארכיטקטונית מיוחדת במינה.
כך בערך היה נראה המבנה ללא כל השקעה רצינית, למעט "ניקוי" המטרדים השונים (הכבלים והצינורות, המזגנים, הפיח, הגרפיטי ושאר המטרדים)
כששאלתי אדריכלים שעובדים בעירייה על עתיד הרחוב, התשובה שקיבלתי היא - "אלנבי הוא הבא בתור, חייבים קודם לעשות משהו עם התחבורה הציבורית שעוברת בו". אבל הבעיה היא שלא באמת מחכים. מבנים יפהפיים בינתיים נהרסים לטובת מבני מגורים מודרניסטיים שאינם משתלבים כלל במרקם הבנוי של הרחוב. אנחנו מאבדים את רחוב אלנבי בלי לשים לב.
ולראייה, באתר גלובס מצוין
שהמבנה יימכר למשקיעים פרטיים תמורת 18 מיליון ש"ח. מה עומדים להקים שם? מבנה מגורים בן 5-7 קומות (לפי מה שצוין באתר). לא בית קולנוע, לא מועדון ולא מיתולוגיה. פשוט מבנה מגורים שימחק את ההדר, שלא יתרום מאומה לפונקציה המסחרית של הרחוב ושלא יוסיף שום ייחוד או "אטרקציה" לעיר. שוב,
אותה שגגה תכנונית, שבמקום לחזק את מרכז העיר כמרחב שוטטות בין מבני ומקומות בילוי - מצעידה את תל אביב לכיוון עיר מגורים.
אז הנה פנטזיה אורבנית אחרת. קונספטואלית כמובן (כלומר - לא להיתפס לי על הורוד או על השעון, זה לא הפוינט). במקום לחכות לשנת 2400 (אם בכלל), כשתהיה בעיר סוף סוף מערכת תחבורה ציבורית הולמת, אפשר בינתיים באמצעים דלים לשפר את החזות של המבנה ולהחזיר לו את ייעודו (בית קולנוע או מועדון). אין מקום מתאים יותר לתפקד כפונקציה של מקום בילוי מאשר אלנבי 58.
(הלוגו התלאביבי לקוח מהבלוג half & half )