שיתוף הציבור בתוכנית המתאר לתל אביב יפו

לטובת מי שלא נכח בפגישה עם נציגי עיריית תל אביב בנוגע לתכנית המתאר המקומית לעיר ת"א -יפו שהתקיימה ב- 25.3.2008, אני מוצאת לנכון להביא את עיקרי הדברים. אקדים ואכתוב, שעד לפני מספר שנים מקבלי ההחלטות בכלל ובמערכת התכנון בפרט התעלמו מהאופציה של שיתוך הציבור בטענה שאת הציבור זה לא מעניין. בהדרגה הם הבינו, בין השאר עקב מחאות חוזרות ונשנות לגבי מדיניות תכנונית זו או אחרת והתנגדויות למיניהן, שדווקא מאוד מעניין אותנו איפה בונים מגדל, מה הורסים, איפה תהיה גינה, כמה ולמה. שלב ההתפכחות הגיע, אך השמחה הייתה קצרת ימים והתהליך היה למוד סבל. רבים מתושבי העיר התבדו פעם אחר פעם, שכן תהליך שיתוף הציבור היה למעשה ריק מתוכן ושימש עלה תאנה.המפגש החל בנימה אופטימית, שהפעם זה יהיה אחרת. האומנם? ימים יגידו. נציג מטעם העירייה דיבר ברהיטות ובשטף והציג מידע כללי לגבי מהי תכנית מתאר, מה היא כוללת, מה סמכויותיה, ממה נגזרת ומדוע היא חשובה. אז למה חיכו עד היום? היה מעניין לשמוע שאחת הסיבות להחלטה להתחיל לעבוד על תכנית שכזו היא, שלפני שנתיים הוכנס שינוי לחוק התכנון והבנייה, על פיו עירייה מקבלת סמכויות שכיום מצויות בידי הוועדה המחוזית, במידה ויש לעיר תכנית מתאר תקפה ועדכנית (יצא המרצע מן השק?).שלב זה עבר בשקט יחסי, ללא הערות ביניים רבות, אלא עם מספר שאלות הבהרה. בתחילת השלב השני רמת הסקפטיות עלתה פלאים וציפורניהם המשוננות של הספקנים נשלפו. חברת "מודוס" נשכרה על ידי העירייה כיועצת שיתוף ציבור. 3 יועצים הגיעו לחלוק עמנו את תכנית השיתוף. כבר בתחילת המצגת נתגלעו סדקים ראשונים, שהבליטו את נקודת הראות השונה של כל צד כלפי התהליך. הוסבר לנו שתתקיים התייעצות עם בעלי עניין ומבול מוצדק של הערות ומחאות הוטל כנגד העובדה שהתהליך הוא ראשית כל מול התושבים והתושבות.לא הוסבר לנו כמה נציגי ציבור צריכים להשתתף, על מנת שהדבר ייחשב כשיתוף הציבור. האם יש מכניזם שבודק מי יוצג, אילו אינטרסים מיוצגים יותר מאחרים, איזו אג'נדה מנסים לקדם, האם יש מישהו עם האצבע על הדופק בנושא הזה? נאמר באופן כללי שיש רצון לשמוע את הרוב הדומם. אופטימיות נשפכה על ימין ועל שמאל בכל הקשור לגישור פערים בין הציבור לעירייה. מרתק לראות האם אכן יצליחו היועצים במשימה זו.בשורה התחתונה: כיום ת"א מתפתחת בצורה ספורדית, מאושרות תכניות שלעתים סותרות אחת את האחרת ובאופן כללי הניסיון לעודד תכנון כוללני ומסודר הוא מבורך. יחד עם זאת, לא צריך לחכות לתכנית מתאר, כדי לתקן עוולות קיימות. יש דברים שאמורים להיות ברורים לכל בר דעת ומסופקני שתכנית מתאר תבחר לטפל בנקודות שבין כה וכה לא זכו להתייחסות מעמיקה עד כה. האם יהיה ניסיון לשמור על תל אביב כעיר הטרוגנית מבחינה חברתית? האם יפסיקו לעודד קהילות מסוגרות? האם תיפסק ההפליה בין צפון העיר לדרומה? האם ניתן לאחות את הקרעים בין שני חלקי העיר? האם תכובד ההיסטוריה והתרבות של המוסלמים והנוצרים ושל קבוצות חברתיות נוספות כגון מהגרי עבודה ופליטים? האם תהיה מדיניות סובלנית, עם תכנון הוגן ושוויוני? כאמור, ימים יגידו. מדובר בתחילת הדרך, נראה לאן תתפתח.