יום חמישי, 18 בדצמבר 2008

האדם עושה את העיר או להפך? מאת: גיא רונן

השבוע הייתי צריך לרדת לבניין הטיל (בניין משרדי הממשלה של חיפה) מהכרמל ולא היה לי אוטו וגם לא כוח לחפש חנייה. אז חשבתי לרדת באוטובוס שלוקח בין 40 דקות לשעה.

ברגע האחרון נזכרתי שבחיפה יש גם מין סוג כזה של רכבת תחתית, אז החלטתי לנסות אותה. הלכתי 20 דקות ברגל וירדתי בפעם השנייה בחיים בכרמלית (בפעם הראשונה סבתה שלי לקחה אותי)
הכרמלית היא רכבת, שבעצם מובילה משום מקום לשום מקום, זה כמובן לא מדיוק, בסוף שנות החמישים, כאשר היא החלה לפעול היא קשרה חלקים חשובים בעיר. אולם ההתפתחות ההיסטורית של חיפה, גרמה לכך שכיום הכרמלית כבר לא רלוונטית. הכרמלית, מובילה ממרכז הכרמל, אחד ממרכזי העיר הרבים, לכיכר פריז, המע"ר. חיפה חשוב לציין היא עיר בעייתית מבחינת התחבורה הציבורית בה ומבחינת הטופוגרפיה והמורפולוגיה העירונית שלה.
נסעתי בכרמלית עם עוד ערבי ושתי זקנות רוסיות, מחזה עצוב בפני עצמו מפני שיש 4 קרונות וחזרתי איתה למעלה עם הרכב דמוגראפי דומה.
בערב סיפרתי לכמה מחברי שאינם מתכנני ערים/אדריכלים, על הנסיעה שלי והם צחקו עלי. לטענתם גם עם הכרמלית הייתה מגיעה לכל מרכזי חיפה הם לא היו נוסעים בה. לא בא ולא באוטובוס, כי זה פשוט לא לרמתם. תחבורה ציבורית מכל סוג שהוא שייכת ומתקשרת למעמדות יותר נמוכים/אנשים נחשבים פחות.
כאן באה לי ההבנה כי עיצוב ותכנון עיר, מייצרים תרבות ולתחבורה חשיבות עליונה בתכנון העיר, שכן היא יוצרת נגישות. החברה בעצם נראת ומתנהגת לפי מראה ומבנה העיר. בעיר חיפה אין תחבורה ציבורית נוחה אז גם נסיעה בה נתפסת כדבר לא מכובד. בחיפה היכולת להיות נייד כבר מעלה אותך בדרגה החברתית ואם אני מפתח את זה ולוקח את זה לכיוון טיפה שונה. אז גם עיר הבנויה בצורה צנועה תייצר תושבים יותר צנועים, לעומת עיר הבנויה בצורת מגדלי יוקרה מנותקים שמייצרת ומשדרת ניתוק דוגמת קהילות סגורות בתוך העיר.
חוץ ממימד הפסיכולוגי של העיר לדעתי יש לבדוק את המימד הסוציולוגי של העיר. תכנון נכון ושמירה על מרקמים נכונים זורמים ומתאימים לאותה העיר נותנת אפשרות ליצירת פלורליזם.
תחבורה ציבורית נוחה ומהירה יוצרת תחושת קומפקטיות גם בעיר זוחלת וללא מרכזים מוגדרים כמו בחיפה. מה גם שיש לה יתרונות עצומים, שכן היא חוסכת שעות כביש ועקב כך גורמת להפחתת הזיהום ולהגדלת שעות הפעילות הכלכלית. באותו הקשר, תכנון ועיצוב עירוני יוצרים ומעצבים חברה וזה אחד הדברים היותר חשובים.
חברה מנוכרת שנוצרת על ידי תכנון ועיצוב מנוכר, דוגמת הקהילות הסגורות וההסתמכות על רכב פרטי בתוך העיר (אני לא מדבר על יישובים כפריים זה סיפור אחר לגמרי) משפיעה בעיקר בפן הפסיכולגי על התושבים ומחלקת אותם באופן ישיר למעמדות בצורה בולטת יותר לנחשבים יותר ונחשבים פחות, מה שמפעיל בתורו את אפקט הפיגמליון הידוע ולא מאפשר מוביליות חברתית נוחה, החשובה מאד לחברה דמוקרטית.

4 תגובות:

  1. נכון מאוד
    ונוסיף להשפעות הפסיכולוגיות גם תחושות של עצבים, תסכול, איבוד סבלנות וכו' - וממש לא כיף פה בארץ להשתמש בתחבורה ציבורית. אגב, גם בתל אביב - שהיא קומפקטית יחסית. הבעיה העיקרית של התח"צ לדעתי זה רמת השירות ואי הדיוק

    השבמחק
  2. בנוסף, מעניין שאנשים מקשרים דווקא רמת מינוע גבוהה לאיכות חיים.

    ראו את הסברים של דניאל
    http://gooshdaniel.blogspot.com/2008/12/blog-post_4373.html

    השבמחק
  3. זה תמיד מזכיר את המשפט הידוע, שמייחסים כנראה בטעות למרגרט תאתצ'ר:
    http://en.wikiquote.org/wiki/Margaret_Thatcher#Misquotations

    הצדק עמך כמובן, רק שים לב שזו לחלוטין לא רק חיפה, אלא אותו הסיפור בכל הארץ. בנוסעי באוטובוס, אני תמיד מחפש לראות אם יש מישהו שאינו עונה לקטגוריה של "השכבה החלשה" (ילדים/פנסיונרים/טיפוסים נחלשים אחרים). זה קשה.

    לעומת זאת חשוב לציין כאן את רכבת ישראל, שללא ספק נתפסת יותר טוב בציבור, וניתן לראות "מעמדות" גבוהים יותר נוסעים בה.

    לדעתי - חשוב לפעול בשתי החזיתות:
    1. מול משרד התחבורה/עיריות/חברות תחבורה, לשיפור מהותי של התחבורה הציבורית. מגמה ירוקה מארגנת פעילות בנושא ביום א' 28/12, פרטים ב- http://www.green.org.il/openu

    2. מול הציבור: להנחלת הרעיון שתחבורה ציבורית זה לכולם, ולא רק לחלשים.

    השבמחק
  4. כנראה שהכרמלית נועדה לסיים את ימיה לצד הרכבל - עוד פרויקט שלא זכה לתחזוקה סבירה. נסיון ההחייאה האחרון (והמעניין ביותר) נעשה במסגרת פסטיבל אמנות בתנועה "איפה? בחיפה", ביוזמת העיריה, אבל כמו שגיא רונן כותב - זו רכבת שמובילה משומקום לשומקום.
    עוד על הפסטיבל באתר "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=858560&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

    השבמחק