אורבניקה מחזקת את תושבי הדרום - ישראלים כפלשתינאים. תקופה זו היא קשה מאוד עבור כולם, ואנו מקווים שהיא תחלוף מהר ואלימות תוחלף על ידי רגיעה ושלום.
בימים כאלו - בהן ערים משני הצדדים נמצאות תחת אש, קשה "לפנטז" על שלום באזורנו, ועוד יותר קשה לחשוב על דברים כמו : איך בדור שלנו דברים ישתנו ? איך עזה והגדה המערבית יתחברו ? איפה יקרה שנוכל לעבור פה בתחנת רכבת משותפת בארץ ישראל – ונעבור בתחנה בין המון פלשתינים ונחייך להם ונגיד "סלאם" ? ומי בכלל יעלה על דעתו שאפשר לעשות רכבת מעזה לחברון, שיש לה תחנה בקרית גת ?
אבל עדיין חשוב להישאר אופטימיים, ולקוות לימים טובים שבהם דרום הארץ יהיה אזור משגשג ובטוח - גם לנו וגם לשכנינו.
במוסדות האקדמיים, בלימודי תכנון מפנטזים יותר בקלות. באחד מאולפני התכנון קיבלנו מטלה - לפנטז את "מרחב הביניים הדרומי" בעוד 50 שנה. אולי רק שם יכול לקרות מצב כזה שבו יעבדו ערבי ישראלי – עורך דין במקצועו, ושלושה סטודנטים ישראלים צעירים, ויתכננו את כל המרחב שבין אשקלון לבאר שבע מחדש. הימים היו ימים של "רגיעה", אבל אתם יודעים איך זה בישראל – אנחנו ממש "רגועים" ברגיעה. והצוות של הרביעייה – על המדגם הקטנטנצ'יק שלו – רצה להמחיש ששלום – לא מחכים לו, בונים אותו. מציאות טובה יותר עבור 2 האוכלוסיות היא לא רק תוצר של מגעים מדיניים, פוליטיים ובטחוניים, היא גם תוצר של תכנון , שהרי תכנון הוא לבני אדם.
במוסדות האקדמיים, בלימודי תכנון מפנטזים יותר בקלות. באחד מאולפני התכנון קיבלנו מטלה - לפנטז את "מרחב הביניים הדרומי" בעוד 50 שנה. אולי רק שם יכול לקרות מצב כזה שבו יעבדו ערבי ישראלי – עורך דין במקצועו, ושלושה סטודנטים ישראלים צעירים, ויתכננו את כל המרחב שבין אשקלון לבאר שבע מחדש. הימים היו ימים של "רגיעה", אבל אתם יודעים איך זה בישראל – אנחנו ממש "רגועים" ברגיעה. והצוות של הרביעייה – על המדגם הקטנטנצ'יק שלו – רצה להמחיש ששלום – לא מחכים לו, בונים אותו. מציאות טובה יותר עבור 2 האוכלוסיות היא לא רק תוצר של מגעים מדיניים, פוליטיים ובטחוניים, היא גם תוצר של תכנון , שהרי תכנון הוא לבני אדם.
תכנית "גבולות אחרים" מבוססת על ההכרה בכך שכדי לשפר את המצב של בני דודנו יש לעזור להם. "פרויקט לאומי" כזה הוא השקעה לטווח ארוך. התכנית שמה לה למטרה לתכנן מציאות פיזית בשטח שמסייעת לשתי האוכלוסיות להיות במגע ולפתח יחסים של אמון, יחסים של אחריות משותפת לכלכלה ולסביבה. היעדים של התכנית :
1. חיבור של עזה וחברון במנהרה תת קרקעית אשר משפרת פלאים את הנגישות, והופכת את שני החלקים למקשה אחת. הרציפות הטריטוריאלית של ישראל לא נפגמת (ויש לכך גם חשיבות אקולוגית).
2. הקמת שדה תעופה משותף על אי מלאכותי. נכון, לא סביבתי, אבל עוד יותר לא סביבתי אם ישראל אכן תקים עוד שדה תעופה בינלאומי (כי זה התכנון) , ובמקביל עם ברצועת עזה יפותח שדה תעופה גדול, ושניהם יהיו במרחק של דקות ויהוו מטרד נוסף לאוכלוסייה שיושבת בתוך הארץ. במקום זאת – שדה תעופה משותף, בדיוק בקו של הגבול בין עזה לישראל, ואשר ממנו יוצא גשר המפצל ביבשה לעזה ולחברון, ולישראל. פרויקט כזה של שדה תעופה משותף קיים כבר בעולם והוא יביא למגע בין האוכלוסיות, לתעסוקה.
3. פיתוח תיירותי של האזור, ופיתוח תיירותי של "הריביירה הפלישתית" בכל קו החוף שבין אשקלון לעזה (עם הגשר של שדה התעופה באמצע כגבול מנהלי ). נראה עכשיו את הריביירה הצרפתית מתחרה בנו.
4. פיתוח קומפקטי של ערי הדרום הקטנות והשגת התמחות לכל עיר : שדרות כעיר שירותים ומחקר, קרית גת – כצומת רכבות הן לאומי (רכבת צפון דרום) והם בינלאומי (חברון-עזה), אשקלון – כעיר תיירות ים-תיכונית. כל זאת מבלי לפגוע בכוונות הפיתוח של באר שבע כמרכז מטרופולין עם התמחות בהשכלה.
5. פרויקטים סביבתיים משותפים – ישראלים ופלשתינאים – למען הגנה על הטבע ועל משאבי המים המצומצמים שלנו.
1. חיבור של עזה וחברון במנהרה תת קרקעית אשר משפרת פלאים את הנגישות, והופכת את שני החלקים למקשה אחת. הרציפות הטריטוריאלית של ישראל לא נפגמת (ויש לכך גם חשיבות אקולוגית).
2. הקמת שדה תעופה משותף על אי מלאכותי. נכון, לא סביבתי, אבל עוד יותר לא סביבתי אם ישראל אכן תקים עוד שדה תעופה בינלאומי (כי זה התכנון) , ובמקביל עם ברצועת עזה יפותח שדה תעופה גדול, ושניהם יהיו במרחק של דקות ויהוו מטרד נוסף לאוכלוסייה שיושבת בתוך הארץ. במקום זאת – שדה תעופה משותף, בדיוק בקו של הגבול בין עזה לישראל, ואשר ממנו יוצא גשר המפצל ביבשה לעזה ולחברון, ולישראל. פרויקט כזה של שדה תעופה משותף קיים כבר בעולם והוא יביא למגע בין האוכלוסיות, לתעסוקה.
3. פיתוח תיירותי של האזור, ופיתוח תיירותי של "הריביירה הפלישתית" בכל קו החוף שבין אשקלון לעזה (עם הגשר של שדה התעופה באמצע כגבול מנהלי ). נראה עכשיו את הריביירה הצרפתית מתחרה בנו.
4. פיתוח קומפקטי של ערי הדרום הקטנות והשגת התמחות לכל עיר : שדרות כעיר שירותים ומחקר, קרית גת – כצומת רכבות הן לאומי (רכבת צפון דרום) והם בינלאומי (חברון-עזה), אשקלון – כעיר תיירות ים-תיכונית. כל זאת מבלי לפגוע בכוונות הפיתוח של באר שבע כמרכז מטרופולין עם התמחות בהשכלה.
5. פרויקטים סביבתיים משותפים – ישראלים ופלשתינאים – למען הגנה על הטבע ועל משאבי המים המצומצמים שלנו.
אפשר כמובן לטעון שהתכנית הזויה, בלתי אפשרית ממש. אבל אפשר גם "לנוח" על המפה שבתמונה ולהגיד – אינשאללה. בואו נתחיל לתכנן את הרכבת לשלום.
אורבניקה מזמינה אתכם לפרסם בבלוג "פנטזיות" אחרות נוספות לשלום בישראל.
כתבה מבורכת
השבמחקיחד עם זאת-אני חושבת שראוי לאורבניקה לגלות סימפטיה למדינת ישראל ששוב נאבקת על שקט ושלווה ולא לצאת באמירה שבמקרה הטוב היא פושרת ובמקרה הפחות טוב מתאימה למדיניות בלתי מזהה.
חבר'ה-הרעיון שהוצג כאן מקסים ונראה לי שאפילו ישים בתנאים מסויימים-אבל נראה לי שמעורבות חברתית אין פירושה התחסדות.
וזה מה שאומרת הכותרת של המאמר.רבותיי-כרגע ישראל תוקפת כדי שתוכלו להמשיך ולהשתעשע ברעיונותיכם היפים.
אגב-אתם גם מפרסמים גינויים
על קסאמים שנופלים?