יום שלישי, 16 בדצמבר 2008

ישיבת המועצה הראשונה של תל אביב-יפו והתוצאות של הבחירות שלנו

ישיבת המועצה הראשונה אחרי הבחירות התקיימה אתמול, ביום שני ב 18:00 במרכז עינב בגן-העיר. בהזמנות זו, של הרכב מועצה חדש, חשבתי שאולי מעניין יהיה לראות את המיפוי של הבחירות שנעשו בתל אביב, ולהבין כיצד קרה מה שקרה, לפני שנגיע לישיבה שתשקף את מה שבחרנו בתל אביב. לא אלאה בנתונים ובמספרים, אלא רק אציג באופן כללי את המגמות :

בצפון מזרח העיר וצפון מערב העיר (שכונות עבר הירקון) : קיבל רון חולדאי רוב קולות מוחץ מול דב חנין. אחוז ההצבעה שם היה גבוה יחסית (ועדיין ברוב המקומות לא עבר את ה 50%). בצפון הישן של תל אביב, מה שאנחנו קוראים לו "מרכז" : דב חנין לא רק שהדביק את הפער עם רון חולדאי, אלא גם במקומות מסוימים קיבל יותר קולות ממנו. גם בלב העיר של תל אביב יש בהחלט רוב מוחץ של תומכים ב"עיר לכולנו". יש אולי רק 3-4 קלפיות שבהן עקף חולדאי את דב חנין, וגם אז – היתרון שלו היה זניח ביותר. בדרום מזרח העיר שוב חוזר חולדאי לככב – עם מספר קולות גבוה בהרבה משל חולדאי, ואילו בדרום מערב העיר (יפו, לוינסקי, שפירא, קרית שלום, תל כביר...) המגמות הן די מעורבות , ואפשר לומר שבעיקר בפלורנטין זכה דב חנין לפופולאריות גבוהה יותר משל חולדאי.
בעיניי המיפוי של התוצאות מעלה עובדה מעניינת מאוד : רשימת "עיר לכולנו" פופולרית מאוד במרכז העיר, ואילו רוו חולדאי – בצפון ובדרום. מרכז העיר (או הצפון הישן ולב העיר) הם גם המחוזות שבשנים קודמות אחוזי ההצבעה בהם היו נמוכים יחסית. ההצלחה המרשימה של עיר לכולנו היא גם גיוס של תושבים להרים את עצמם מהספה ולהצביע – וזו הצלחה בלתי רגילה. עכשיו מעניין יהיה לראות איך "עיר לכולנו" תעשה את השינוי ואיך תיראנה ישיבות המועצה.
אז לישיבת המועצה הראשונה של תל-אביב יפו הגענו ארבעה נציגים של "אורבניקה". אבל חוץ מהמחזה של גן העיר, שהוא מקום יפהפה וכל כך מבוזבז – לא ראיתי שם שוב דבר יפה. כבר בכניסה למרכז עינב נתקלנו בקשיים רבים להיכנס. לקח לנו 20 דקות לפלס את דרכנו בין עשרות האנשים שהתפרעו בחוץ ודרשו להיכנס. לבסוף נכנסנו...
הישיבה של המועצה לא הייתה ישיבה, כי אם הופעה, קרקס. אבל זה היה כך לא בגלל חברי המועצה הנכבדים אלא בגלל הקהל. כמעט ולא עבר משפט אחד שנאמר על ידי חבר מועצה – אשר לא זכה להתייחסות קולנית מהקהל. קשה היה למפות את הקהל – כיוון שהיו נציגים של כל הסיעות – אבל "באורח פלא" כל נאום שנשא חבר של "עיר לכולנו" זכה לתשואות רבות ומחיאות כפיים, וכמעט כל האחרים זכו לבוז.
כך התנהלה הישיבה בעצלתיים, עם קשיים רבים, ועם תחנונים רבים מצד יעל דיין לקהל שיפסיקו עם מחיאות הכפיים, קריאות הבוז וההתערבויות. דב חנין ישב לו מאחרי חברי המועצה של עיר לכולנו ושלח בהם פתקים. הפתקים כמובן נקראו והודגשו, וככל שהתרבו – כך התמעטה התועלת של הישיבה.
הישיבה הזו משקפת, לדעתי, את המתח הרב בין הרצון לשקיפות ודמוקרטיזציה – אשר אותם אין ספק ש"עיר לכולנו" מובילים – לבין כאוס וחוסר תועלת. גברת מיטל להבי , שעלתה לנאום אחרי בערך שעה וחצי של צעקות וחוסר תועלת – אפילו היא הפצירה (בחוכמה) בחברים החדשים של המועצה להבין שהישיבה איננה מופע בידור, ושהיא מתביישת לשבת במועצה כזו היום.
גם אני התביישתי בשביל המועצה. התביישתי בשביל יעל דיין שהתחננה ללא הרף לקיים ישיבה נורמלית. התביישתי בשביל תל אביב שכך מתנהלת ישיבה שאמורה להכריע את גורלה. אני מקווה מאוד שמהישיבה הזו נלמדו הלקחים, והאנשים מהקהל שבאים לשמוע ולהתעניין יבינו שיש הבדל גדול בין שקיפות ורצון לשמוע ולהיות – לבין להפריע לאנשים לנהל את העיר.
ואגב – אם אכן כפי שיעל דיין טענה , אין לקהל רשות להשתתף אקטיבית בדיונים – אז באמת אינני מבין מדוע הקהל צריך לשבת באולם ולא לצפות בישיבה דרך מסכי הטלוויזיה שגם ככה הוצבו בגן העיר מחוץ לאולם? הרי זו כוחה של הטכנולוגיה – למה לא לנצל זאת ? ואם בכל זאת זה חשוב מאוד שהקהל ישב ויצפה בישיבה כבהצגה – אז באמת באמת צריך שיפנים את כללי ההתנהגות, בדיוק כפי שהפנמנו את כללי ההתנהגות בהצגה או קולנוע.
חשוב לזכור : אנחנו אומנם בחרנו בשקיפות ובדמוקרטיזציה של העירייה, אך אין משמעות הדבר שצריך לוותר על תרבות דיון, על דרך ארץ, על סדר ומשמעת. כל אלו אינם באים בסתירה עם שקיפות ודמוקרטיזציה.

4 תגובות:

  1. מה זה אומר על קהל בוחרי עיר לכולנו?

    השבמחק
  2. לא רק בוחרי עיר לכולנו מחאו כפיים, הפריעו וצעקו. כמעט כל הקהל.
    שרון

    השבמחק
  3. יואב לרמן מספר רבות אודות ה"הצגה הטובה בעיר".
    http://lerman.blogli.co.il/archives/863#comments
    ללא ספק, התנהגות הקהל היתה קיצונית. אכן, הטענות שעלו היו ענייניות ברובן ונגעו לאופן הייצוג בוועדות העירייה השונות. בהמשך לכך, רציתי להעיר ולתמוך דווקא בעמדה לפיה המפתח של משקל סיעתי פוגע בסיעות הקטנות. למרות שאסור לקבל מפתח סיעתי כמפתח יחיד לקביעת הייצוג בוועדות, יש להסתמך עליו בקירוב ולהשתדל לייצג בצורה הולמת את הסיעות.
    ורעיון קטן - את הסיעות הקטנות, ניתן לשבץ גם לפי בחירתן לפי הסך הכולל של הייצוג בוועדות השונות.

    השבמחק
  4. אתחיל ואציין שאני תומך בעיר לכולנו, הגעתי לישיבת המועצה והייתי בין מוחאי הכפיים ובין קוראי קריאות הביניים שלעיתים הפריעו למהלכה "התקין".

    זו לא הייתה מטרת בואי. היו לי שתי מטרות עיקריות
    הראשונה לראות שחברי המועצה מטעם עיר לכולנו אכן מקיימים את הבטחתם
    השנייה להראות לראש העירייה ולחברי המועצה כי יש מי ששומר עליהם שיעשו את עבודתם נאמנה.

    התרשמותי הייתה כי חולדאי בחיוכו הזחוח וחבריו מנסים להמשיך במסורת בת 10 שנים בהן התנהלו
    הישיבות בחופזה וללא דיון אמיתי בסוגיות. משהבינו שלא כך הדבר החלו להתנגח, לבטל ולזלזל בהתנהלות חברי האופוזיציה.

    מי שהפך את ישיבות המועצה לקרקס זה ראש העירייה שבמהלך שתי הקדנציות שלו רוקן אותן מתוכן.
    ובישיבה הספציפית הזו התנהל בצורה מבישה, נזל בכיסאו, הסתובב בין חברי המועצה בזמן שאחרים מדברים, עלה לדבר יותר מפעם אחת מבלי שהתבקש ע"י היו"ר יעל דיין, יצא וחזר שוב ושוב מהאולם, והמשיך להתנהל בזחיחות, יהירות והתנשאות.

    לדעתי היות וזו ישיבה חגיגית ראשונה לא היה פסול במחיאות הכפיים, נכון שצעקות הבוז וקריאות הביניים חרגו פה ושם מגבול הטעם הטוב. אבל הם באו מכל אגפי הקהל ולא רק מצדו של הרוב, תומכי עיר לכולנו. והיו תשובה נאותה להסכמים הקואליציוניים המבישים לחוסר השקיפות ולהתנהגות המזלזלת של חולדאי, יעל דיין ואחרים.

    כמו שאני מבין זאת המהלך של חברי המועצה מטעם עיר לכולנו וגם של מחיאות הכפיים ו"ההפרעות" מהקהל נועד להפוך את הישיבה הזו לסמל, סוף לחגיגה של חולדאי ותחילת החגיגה של תושבי העיר.
    לישיבה זו היה מסר חשוב – תם עידן הטוטליטריות בעירייה - אם מישהו חושב שיוכל לנהל את העיר בצורה שבה היא נוהלה בעשור האחרון אזי מחכה לו מערכה מתישה אותה ינהלו לפחות חמישה חברי אופוזיציה בעקשנות, דבקות ומקצועיות, תוך קבלת תמיכה וגיבוי של התושבים.

    אני חושב שבישיבה הזו הוכיחה תנועת עיר לכולנו, נציגיה במועצה ודב חנין כי הם אינם אפיזודה חולפת בעיר, נהפוך הוא, הם הסימן לבאות, לכך ששלטון היחיד של חולדאי הוא האפיזודה החולפת, תל אביב אינה אחת עוד, תל אביב-יפו היא עיר מגוונת, עיר לכולנו.

    השבמחק