יום רביעי, 31 בדצמבר 2008

תערוכות ומיצגים - כוחה של פעולה פרטית (מאת: גיא בלטר)

Actions: What You Can Do With The City הוא שמה של התערוכה החדשה המוצגת בימים אלה במרכז הקנדי לארכיטקטורה במונטריאול. התערוכה מתעדת 97 'פעולות' בעיר המאתגרות אנשים לחשוב בצורה שונה על הדרך בה הם הולכים, משחקים, ממחזרים ומגננים בעיר.


מגוון הפעולות המוצגות בתערוכה נע בין ספורט אורבאני ברחוב לבין מיצבים ארכיטקטוניים-אמנותיים. הרעיון שעומד בבסיס הפעולות האלה הוא להדגים את כוחה של פעולה פרטית להניע שינוי חיובי ולעודד אחרים להשתתף.

תמונות מהתערוכה:

הרעיון נשמע מוכר? לי בכל אופן זה מזכיר מאוד את הרעיון המרכזי של הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני שהתקיימה בבת ים השנה. שם פוזרו ברחבי העיר עשרות מיצבים ומיצגים, שהוכיחו כי המרחב העירוני יכול להציע אפשרויות יצירתיות ומעניינות להעשרת החיים בעיר.

כדי להשלים את 97 הפעולות למספר עגול, אני מצרף עוד 3 דוגמאות מקומיות לפעולות עירוניות במרחב הציבורי.

הדוגמא הראשונה היא של התארגנות קטנה בת"א: Savta Connection (התמונות לקוחות מהאתר של הקבוצה), שבצניעות צבעונית רוצים להוסיף יופי ורכות לעיר על ידי סריגה אורבאנית לקראת החורף הממשמש ובא (Urban Knitting).

הציפוף העירוני הזה, בגינה הקטנה שבכניסה לבניין ברחוב עזה 43 בירושלים, התחיל בקיץ האחרון. כל כמה ימים, בדרכי חזרה הביתה, הייתי מגלה שמשה מהמסגרייה השכיל לצופף אפילו עוד קצת את השכונה הדמיונית שהוא בונה.

הדוגמא האחרונה היא חלק מפעולה שאני עשיתי לפני כחודשיים במדרחוב בצלאל בירושלים, בניסיון לבחון את המושג 'אינטימיות ציבורית'.

אז אם אתם במקרה במונטריאול בחודשים הקרובים, יש לכם הזדמנות לבקר בתערוכה:

The Canadian Centre for Architecture (CCA), Montréal, Canada


November 26, 2008 – April 19, 2009

צילומים:

  • מהתערוכה – לקחתי מאתר האינטרנט Designboom.com
  • Urban knitting – לקחתי מהאתר של savta connection
  • כל השאר אני צילמתי...

7 תגובות:

  1. מדהים.
    והכי מעורר השראה לעשות גם פעילות כזו בתל אביב.
    הייתי שמח אם היית מסביר את הדוגמא האחרונה, שאתה עשית, על אינטימיות..

    השבמחק
  2. בשיטוט אקראי בירושלים לפני יותר משנה וחצי, עצרתי למראה שני חבלי כביסה תלויים בין שני בתים משני צידי הרחוב, מעל הכביש (יש לי תמונה שצילמתי בפלאפון אם תרצה לראות). מעשה השכנות התמים הזה, הוא ביטוי מובהק לאינטימיות ציבורית. אני מבין שאינטימיות ציבורית הם יחסי קרבה בין בני אדם בעיר, שבאים לידי ביטוי במרחב הציבורי. כשנעמדתי מתחת לחבלי הכביסה, הבנתי את זה. בהמשך, עלו שאלות על החיים בעיר והקשר בין הבית לעיר. גבולות הבית מתחילים בדרך אליו ואינם מסתיימים בגבולות הפיסיים הקובעים אותו. הייצוג המנטאלי של הבית רחב הרבה יותר מהייצוג הפיסי שלו. מהשאלות האלה התחלתי לבחון מה קורה כשמסמנים מקום ברחוב. איך אנשים מגיבים? האם הגבול הזה נחוץ לנו? ואפשר עוד להמשיך לדבר על זה...

    השבמחק
  3. כתבה מעולה ומעניינת!

    אהבתי את נושא הדיון שמפתח, הצורך "לספח" מרחב ציבורי ולסמן טריטוריה. הצורך שאנחנו מרגישים לעיתים להגן על המרחב הציבורי - מתעצבנים כשמישהו מלכלך.

    אולי יש למישהו עוד הצעות איך אנחנו יכולים לפעול להגברת תחושת הקירבה שלנו לעיר שלנו ולרחוב שלנו?

    השבמחק
  4. אני חושב שצעד טוב היה לו אנשים היו פותחים בחזרה את המרפסות שלהם, והופכים אותם לייעוד האמיתי שלהם : פרטי וציבורי כאחד..

    השבמחק
  5. לא יודעת אם מישהו כבר נכנס ללינק, אבל הנה לינק לאתר התערוכה עצמה: http://cca-actions.org/
    העיצוב בלבד של האתר מרתק, בין השאר הוא מזמין את הגולשים להעלות תיעוד של פעולות עירוניות שנעשו במרחב העירוני שלהם. מעניין שיש בתערוכה כל מיני סוגים של פעולות כשהמרכיב העיקרי הוא חדשנות. כלומר, ישנן פעולות שעוד אפשר להתווכח אם הן פעולות חיוביות או לא, וזה כשלעצמו מזמין ליצור דיון מעניין בעירוניות.

    השבמחק
  6. תודה עדי,
    אתר מרתק - יש שם המון רעיונות מגניבים בטירוף!
    גיא אולי כדאי לך לשלוח אליהם את ה"מיצג" שלך!

    השבמחק
  7. אני חושב שאני אשאל את השכן ממול, אם לא איכפת לו שאני אשלח את התמונות של העיר הדמיונית שהוא בונה... אני ממש אוהב את זה.

    השבמחק