רציתי לפרגן על המסיבה לקידום התחבורה הציבורית שנערכה לאחרונה ואורגנה על-ידי "מגמה ירוקה" - מעל 1000 איש - כבוד!. כדאי להכנס ולהסתכל קצת על סיכום הפעילות של הארגון בנושא בתל-אביב. מעניין שדווקא העירייה שמה רגל לאירוע. וגם כתבה שפורסמה ב- MYNET. מצורפות בתחתית גם תמונות מפלייר הקורא לפעילות עירונית בירושלים בנושא. אתם מוזמנים להצטרף.והרי סרטון שצילם מהאירוע דניאל מייסה, פעיל "אורבניקה - התעוררות עירונית" שמפעיל גם את "פורום תל אביב" בתפוז, את אתר "תל-אביב במבט חדש" וכותב גם בלוג אורבני משובח - שלושתם שווים עיון מעמיק!
דבריו של דב חנין מדהימה בהתייחס להגדרת המקור לבעיית התחבורה העירונית - חוסר במחויבות של הרשות. כבר כתבתי על האפשרויות הקיימות בידי העירייה לקדם את העניין במסגרת סיכום הפגישה של הפורום הירוק שחלקה עסק בנושא התחבורה. הפעם אני מצרף חוות דעת משפטית מטעם מגמה ירוקה בעניין.
דבריו של דב חנין מדהימה בהתייחס להגדרת המקור לבעיית התחבורה העירונית - חוסר במחויבות של הרשות. כבר כתבתי על האפשרויות הקיימות בידי העירייה לקדם את העניין במסגרת סיכום הפגישה של הפורום הירוק שחלקה עסק בנושא התחבורה. הפעם אני מצרף חוות דעת משפטית מטעם מגמה ירוקה בעניין.
בנוסף מעניינת הנכונות של דן ואגד לצאת מהתחנה המרכזית. בהקשר לתחנה הציבורית בת"א-יפו, לדעתי המבנה המנותק מסביבתו האורבנית ופוגע במרקם ובאיכות הרחוב העירוני בלווינסקי. יותר מכך - הצורך להכנס למבנה/לעלות ולרדת קומות, להתבלבל בין רציפים וכדומה - הוא אחת מהבעיות העיקריות שלו אשר בסופו של דבר פוגעות בשימוש המיועד שלו להקל על השימוש בתחבורה הציבורית. איפה התחנה הישנה ? כך אפשר לרדת מאוטובוס אחד, ללכת 5 מטרים ולהגיע לרציף הרלוונטי להמשך הנסיעה. בחיפה אפילו פיצלו את התחנה המרכזית לשתיים - הוציאו אותה מהמבנה הנוראי במרכז העיר אל השוליים תוך חיבור נוח יחסית בין התחנות. שתי התחנות במפלס אחד המאפשר לעבור בין קווים או אמצעי תחבורה שונים בצורה נוחה וכך גם מושגת גישה נוחה לאוטובוסים ובזבוז מינימאלי של זמן גישה לרציף שעולה לנו - המשתמשים - ביוקר!
צודק לגמרי בעניין התחנה המרכזית בתל אביב.
השבמחקלגבי חיפה - בתחנת חוף הכרמל בכל זאת החליטו לבנות איזה מיני קניון אליו אתה צריך להיכנס (לאחר בדיקת מאבטח כמובן) על מנת להשתמש ברציפים.
זה מזכיר את התחנה המרכזית בירושלים - אולי היחידה שמתחרה ברצינות אל מול ת"א על התואר "הסיוט שאינו נגמר": מי שמגיע מחוץ לעיר מרגיש כאילו הגיע מינימום לנתב"ג, עם התורים המשתרכים לבידוק הבטחוני, ומי שרק רצה להחליף קו ברציפים העירוניים צריך לחפש בעצמו את עצמו (מודיעין יש רק בפנים, בחוץ הבלאגן חוגג).