מגדלים בתל אביב - עוד נקודת מבט

סרטון בנושא מגדלים בתל אביב שהכין ניצן רוזנברג, במסגרת לימודי תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT, תהנו...

cranes remix from Nitsan Rozenberg on Vimeo.

הזדמנות לפעילות בעמותה תמורת מלגת אברט

דרוש/ה סטודנט/ית לאדריכלות, בשנה שניה ומעלה, לפעילות מרתקת בעמותה.

תחילת העבודה - מיידית. היקף העבודה - 10 שעות שבועיות.

הפעילות הינה בתמורה למלגת אברט (כמפורט:)

לפרטים נא ליצור קשר עם שרון במייל sharon@urbanica.org.il ( עד ה 30 לדצמבר )

פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה - התערוכה

והפעם, מצגת של העבודות שהוצגו בתערוכה - מומלץ לצפות במסך מלא:

פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה - תערוכה

לתיאור נוסף של התערוכה כנסו לכאן
לסקירת ההיסטוריה התכנונית של מרחב כיכר המדינה כנסו לכאן
לסיכום הערכת משתתפי התערוכה את הפרויקטים כנסו לכאן
לסקירת פאנל הדיון כנסו לכאן
לסרטון מלהיב שהוצג בתערוכה כנסו לכאן

שם זמני...תערוכת מייצב מאת גיל מועלם דורון

המייצב "שם זמני" הינו תווי ל "שטחים המתים", Urban voids, Terrain vague, Sloap (space left (over after planning שהתפשטו על פני העיר במאה העשרים, ועוסק בשיח האדריכלי והאמנותי שנוצר סביב שטחים מיתיים אלו.

המייצב בנוי מצילומים של "שטחים מתים" שצולמו בעשור האחרון בערים באירופה, אמריקה ואסיה. למרות לכאורה שוליות שטחים אלו בגיאוגרפיה הכלכלית והתרבותית של ערים אלו, הם היוו הן כר נרחב לאוטופיות תכנוניות / יזמיות והן הטרוטופיות לקבוצות שהודרו משטחי הציבור הפורמאליים.

פרויקט הצילום שבבסיס המייצב החל בשנת 1996 בתיעוד ההיסטוריה והווה של איזור שפך הירקון בתל אביב שנחשב על ידי מערכת התכנון העירונית כ "שטח מת" חסר פעילות או תועלת וכטבולה- ראסה לתכנון מחדש.
כמו אזור שפך הירקון ונמל תל אביב, אזורי השוליים שצולמו בפרויקט שינוי את פניהם ללא הכר בעקבות גל ההתחדשות העירונית שהתרחש בעשור שקדם למשבר הכלכלי האחרון. הפיתוח התעלם מהערך הנופי, החברתי והתרבותי של "השטח המת".

תיעוד שטחים וקבוצות אלו ממשיך את מסורת צילום שחלוצה היה הצלם הצרפתי הנודע מהמאה ה 19 אז'ן אטז'ה ( (Eugéne Atget, וכן משחזר את הנוף שמאפיין את סרטיהם של פייר פאולו פאזוליני (Mama Roma) ואנדריי טרקובסקי (Stalker ). המחקר של שטחים אלו, וארכיון הצילומים שליווה אותו, מתכתב עם פרויקט הארקאדות של ולטר בנימין.

בשיח הגלריה ביום שישי ה 08.01 בינואר, בשעה 12:00 יסקור דורון את ההיסטוריה של המונח "שטח מת", את הסיבות להיווצרות שטחים אלו , תרומתן לעיר, ויספר את הסיפורים מאוחרי השטחים בהם ביקר.
התערוכה התאפשרה הודות לעזרתה הנדיבה של המחלקה לאמנויות, עיריית תל אביב-יפו.

פרטים :

מכון אבני, מתחם התחנה, מאחורי שטח הכורכר ברחוב אילת 23. טל': 03-6817080
פתיחה: יום חמישי, 24 בדצמבר, שעה: 20:00,
שיח גלריה, ונעילת התערוכה: צהריי יום שישי, 8 בינואר 2010, שעה: 12:00.
לפרטים נוספים: גיל מועלם דורון, מייל: gil@gmdoron.com אתר בית: www.gmdoron.com

פאנל: ג'נטריפיקציה ודחיקת תושבים - כלים להתמודדות

בא לשכונה דייר עשיר חדש - חיובי או הרסני?

דיון בחסרונותיה ויתרונותיה של הג'נטריפיקציה בארץ ובעולם יתקיים ביום שישי, ה-25.12.09, בשעות 13:00-11:00, במכללה החברתית-כלכלית.

בשקט, עם תעריפי השכירות הגואים, הם אורזים ונודדים לאן שנושא אותם שער ה-$. ת"א הפכה לעיר הכי פחות מושגת בישראל: 84% מתושביה טוענים כי מחירי הדיור גבוהים מדי עבורם; מספר הצעירים שעברו לגור בה ירד ב-16% ויותר, ושיעור בני ה-64-30 שעזבו אותה גדל ב-10% מאות מתושבי יפו וכפר שלם מתפנים מבתיהם לטובת תושבים מבוססים, ודָרֵי דרום ומזרח תל אביב יודעים שהם הבאים בתור; הסביבה העירונית-חברתית הופקעה מידינו, ותאגידי הנדל"ן עושים בה ג'נטריפיקציה בחסות נציגי הציבור שהיו אמורים לפקח עליה.

מהי ג'נטריפיקציה? ספקולנטים ותושבים אמידים "מגלים" שכונה שולית, ישנה ומוחלשת וקונים בה נכסים. ערך הנדל"ן עולה. התושבים הוותיקים מוכרים את בתיהם ועוזבים. שוכרי הדירות אינם מצליחים לשלם את שכר הדירה הנוסק ונדחקים החוצה. בסוף התהליך מגלים הוותיקים שהתמורה שקיבלו עבור נכסיהם הייתה קטנה מדי, ומי שהרוויחו מהמהפך הם ספסרי הנדל"ן שחוללו אותו. האם ניתן לעצור את התהליך? מתי גוברת תועלתו על הנזק שהוא גורם? מה אפשר לעשות כדי למנוע דחיקת תושבים?

הפאנל בהשתתפות:

מנחה: ד"ר אמילי סילברמן, חוקרת מדיניות דיור, הטכניון

סבסטיאן ולרשטיין, חוקר תכנון עם הקהילה, הטכניון

מיטל להבי, סגנית ראש העיר וסגנית יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה

יואב גולדרינג, דובר ''רנט קונטרול'' ויו"ר ועדת הביקורת

ארנון גלעדי, יו"ר הוועדה לדיור בר השגה, עיריית ת"א

יעל בן-יפת, חברת מועצת העיר ת"א

פאדי שביטה, מנכ"ל ''סדאקה-רעות'' ופעיל במאבק הדיור של יפו

הרשמה: אתי דיאמנט, 0547-832542, ettydiamant@gmail.com

המכללה החברתית, בניין מכללת ת"א, רח' יגאל אלון 30, חנייה חופשית, קווים 7,32,59,16

סיכום מפגש שיתוף ציבור בתוכנית המתאר לתל-אביב – דרום העיר

מפגש שיתוף זה, שהתקיים ב-13.12.09, כמו מספר המפגשים האחרים בהם לקחתי חלק, התחיל בתחושת היסוס קלה של המשתתפים ובכיבוד נעים (תודה על הסופגניות). העירוב של אנשי מקצוע ותושבים, הרצון להשפיע, חוסר הוודאות לגבי היכולת של תושב שאינו בעל מקצוע לספק תשובות תורמות לתהליך וציפייה מהעומד להתרחש, גורמים לאווירה משתקת מה, שמתפוגגת במהרה ומוחלפת על ידי הסברים, שאלות ודיונים סוערים יותר או פחות.
המפגש החל עם הסבר של אנשי המקצוע המובילים את תהליך השיתוף בעירייה ובחברת "מודוס" הפרטית על המרכיבים הקבועים בתוכנית ועל האזורים הספציפיים לגביהם מוצעות החלופות. כבר פרסמנו בעבר את מחשבותינו לגבי תהליך השיתוף, יתרונותיו, חסרונותיו וספקטרום השיתוף ועל כן לא אכביר על כך במילים כרגע, אלא אתמקד במפגש עצמו.
כאמור, תחילת המפגש כללה הסברים כלליים על תהליך השיתוף, על שתי החלופות המוצעות ועל האזורים העיקריים עליהם יתמקד המפגש, כאשר כל חלופה הדגישה כיוון התפתחות אחר: אחת מגורים והאחרת תעסוקה. למעשה משחק בין מינונים שונים של שימושי קרקע.
לאחר מכן התחלקנו לשתי קבוצות עבודה. מיד חולקו לנו שאלונים, בהם המשתתפים היו צריכים לדרג חשיבות של קריטריונים בתהליך תכנון (1-5) ולאחר מכן לבחור את החלופה הטובה יותר עבור כל אזור. בקבוצה בה אני השתתפתי נוצר לאחר מספר דקות תסכול גדול. המשתתפים הרגישו שהם נשענים על ידע מוגבל ולכן שיקול דעתם אינו מעמיק מספיק על מנת לספק תשובות שמשקפות נכונה את דעתם. עלה צורך בדיון מילולי להבנה טובה יותר של התוכניות המוצעות, על מנת להעריכן כיאות. חלוקת השאלונים הייתה צריכה להיות,לדעתי, אם בכלל, בשלב מאוחר יותר, לאחר דיון ממצה בקבוצה. לכן, השאלונים, המחולקים לצרכים סטטיסטיים, לא משקפים באופן מדויק את הלך הרוח ולעיתים אף יכולים לכלול הטיות משמעותיות בשל מילוי לא נכון, אי הבנת הקריטריונים, הערכה חלקית שמובילה לתשובות לא מבוססות וכדומה. יש לנצל את העובדה שניתן לקיים דוח-שיח ישיר עם תושבים ולא להפנות אותם לדפים. החשיבות והיתרון הגדול ביותר של מפגשים כאלו הם בשמיעה בלתי אמצעית של הציבור ולא לצמצם את כל האמוציות שלהם לכדי סטטיסטיקה.

התייחסות למפגש שיתוף הציבור לצורך הערכת חלופות תכנון - מפגש צפון העיר

כזכור, לאחרונה השתתפתי במפגש הערכת חלופות התכנון לאזור עבר הירקון של העיר במסגרת תהליך שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו, תכנית תא/5000.

המפגש נערך במרכז הפיס בשכונת רמת-אביב ג'. נכחו להערכתי כ- 25-30 משתתפים ובנוסף להם בעלי תפקיד שונים מהעירייה ומצוות התכנון. אני חושב שטוב שבעלי התפקיד משתתפים כי זה נותן להם להרגיש מיד ראשונה את "השטח", כלומר אותנו, בעלי הדעות השונים. בנוסף, זה מאפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות אמיתיות, וגם לפעמים לתהות ביחד אחד עם השני.

לעניין התהליך. בתחילה באמת קיבלנו כמובטח סקירה קצרה של החלופות העירוניות השונות (חלופת מרכז העיר הראשי - חלופת המע"ר בשפת המתכננים ו"חלופת הרשת") והוסבר באופן כללי על ההבדלים העיקריים ביניהן. עם זאת, המפגש נערך בעיקר בקרב משתתפים שכבר לקחו חלק בתהליך ולכן שלב זה היה קצר כראוי.

לאחר מכן הוצגה מטרת המפגש שהיתה הערכה של חלופות התכנון והתחלקנו ל- 2 קבוצות שוות פחות או יותר. בכל קבוצה הציג בעל תפקיד מאגף תב"ע (תכנון בניין עיר) בעירייה מצוות צפון העיר את החלופות התכנוניות שהן עבדו עליהן.

כאן התחילה ההרגשה שלי של פספוס.

ראשית, לדעתי היתה בעיה באופן ההצגה של תכני התכנית - המשתתפים קיבלו סקירה מפורטת מדי, בצורה לא מאורגנת ועל תרשים (מפה) של ייעודי קרקע? צפיפויות? רגע... בעצם אף אחד לא הסביר על מה מסתכלים ומה פשר הצבעים... היינו צריכים ללמוד את החלופות במקום ומהר ולזכור מה נאמר לנו כמה דקות קודם כשהיינו בחלופה השנייה. המפות הראו התייחסות ברמת המגרש הבודד כך שלדעתי ההתייחסות המפורטת פגמה בראייה הכוללת שאמורה הייתה כל חלופה לייצג.

ראוי לציין כי המשלוח של תיאור החלופות אכן התבצע לפני ואיפשר למשתתפים (אם הם היו מקדישים את תשומת הלב הראויה) ללמוד את התכנית. עם זאת, המשלוח נעשה בסמוך מאוד למפגשים (3 ימים לפני כזכור לי למרות השאיפה שצויינה במסגרת ההזמנה להשתתפות לקבלת החומרים שבועיים מראש).

הדבר הבולט ביותר היה אי תיאור, או תיאור לוקה של "עקרונות החלופה". מה מציעה כל חלופה? מה ההבדלים בין החלופות? מה היתרונות של כל חלופה ומה החסרונות שלה? בנוסף, היתה חסרה התייחסות משווה בין ייעודי הקרקע השונים ועוצמות הבנייה הצפויות בין החלופות השונות - מסחר, מרחב ציבורי, מגורים, תעסוקה. הוסבר, אבל קצת ולא בצורה ממוקדת. התיאור התמקד בתיאור פרויקטים שונים צפויים כגון - גשר מקשר בין צפון מזרח העיר, מעל למרכז הירידים ואל צפון מערב העיר - אל תדאגו... להולכי רגל ואופניים, שימושי מסחריים בעיקר במוקד הזה וכדומה. כמו-כן, היתה חסרה נקודת המבט הכללית שתאפשר להבין האם ואיזו מן החלופות קשורות לחלופת המע"ר (סליחה על השימוש בקיצור - ראו לעיל) ואיזו לחלופת הרשת. כמו-כן, חסר היה תיאור הקשר בין החלופה לבין מה שקורה בשאר חלקי העיר וכיצד המרחב המצומצם מתייחס לשאר הפיתוח המוצע בעיר.

ביקורת נוספת נוגעת לתהליך ההערכה. חלק מהקריטיונים (כמו קידום דרום העיר) לא רלוונטיים בעבור ההערכה לאזור הספציפי. יותר נכון, הם רלוונטיים מאוד אך באופן סמוי. התבלבלתם? גם אני. אתייחס - אם הפיתוח שמוצע בצפון העיר הוא מצומצם יחסית לזה המוצע בדרום העיר אזי הדרום מתחזק. הסברתי את עצמי? אבל איך אני יודע מה מוצע בדרום ומתי?

בנוסף, לדעתי קיימת בעיה להתייחס להיבטים של מדיניות, אכיפה ותקינה שעשויים להתבטא רק בפרוגרמה (פירוט והרכב של ייעודי הקרקע השונים) ובהוראות התכנית שאין להן ביטוי במסגרת התשריט. כלומר הראו לנו את ייעודי הקרקע אבל לא מה שעומד מאחוריהם - כמה אחוזי בנייה? מהן ההתליות בשלבי הביצוע? מהי התקינה בנושאים שונים כמו בניה ירוקה לדוגמא? וכדומה. אילו היבטים קריטיים לצורך הערכה!

אתן דוגמא להשפעה של התזמון בלבד של הפיתוח המוצע בין חלקים שונים בעיר - אם מפתחים במשך זמן רב את דרום העיר ובתכנית נקבע כי רק אחרי פיתוח של 3/4 מהמוצע ניתן יהיה לפתח את המוצע בצפון - חיזקנו את הדרום באמצעות יצירת "וודאות תכנונית" בקרב היזמים שיודעים שכרגע מושקעת בו האנרגיה והכוונה היא להרים אותו.

התבקשנו "לבחור חלופה" על הטוב ועל הרע בה והקשרים בין מרכיבים שונים בתכנית הם לאו דווקא "בלתי-נתיקים". אולי אפשר היה להציג חלופות מבחינת מסחר, חלופות מבחינת מגורים, חלופות מבחינת תעסוקה וכו'.

לבסוף, הועלתה במהלך המפגש ביקורת על כך שהתבקשנו להעניק משקל לקריטריונים השונים של בין 1-5. הביקורת התייחסה לכך כי שיטה זו לא מאפשרת tradeoff, כלומר דירוג בין חשיבות הקריטריונים השונים. במקרה כזה אפשר לדרג הכל בחשיבות (משקל) דומה ואזי המשמעות היא שאין טעם לדירוג.

ייתכן ופשוט היה מפגש ספציפי ומאכזב מבחינתי. אני מכיר את המובילים את התהליך ובטוח בעניין הרב שיש להם בביצוע שיתוף אמיתי וטוב. הם באמת רוצים להבין מה עובר לתושבים בראש, מה הם רוצים, מה יעזור להם הכי הרבה. הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה כך שאני בטוח שיש גם תשובה מקצועית לביקורת שהעליתי בעניין קביעת המשקולות (אשמח להשכיל). מהמפגש למדתי עד כמה עשוי להיות מסובך להציג בצורה טובה חלופות תכנון שאכן יאפשרו בחירה על-בסיס ערכי וקריטריונים מוגדרים.

התהליך לדעתי של השיתוף שמתבצע בהכנת תכנית המתאר הוא מ-ד-ה-י-ם בסה"כ ואני רוצה לברך את המובילים אותו. אני רוצה לתמוך בצוותי התכנון העירוניים שקיבלו משימה ענקית ולא פשוטה על עצמם והם עומדים בה בכבוד. תכנית מתאר עירונית חדשה לעיר שתתייחס לנושאים שונים ורבים כמו הבניה לגובה, כמו תקינה סביבתית עדכנית, עם גמישות בתכנון ועם דגש על איכות חיים עירונית - היא בדיוק מה שנחוץ וטוב שאתם עובדים עליה! תודה ועל תתייאשו מהביקורת - יהונתן.

לכל מי שטרם ירד לעומק חזוננו : אורבניקה שמחה להזמינכם לגלריית "החללית" בירקון 70, ביום שני , 21.12.09 בשעה 20:00. בפגישה יספרו הגר ספירו ושרון בן דליה, ממייסדי העמותה, על החזון של העמותה ועל פעילותה.

עיר מקיימת : כדור כביסה אקולוגי

כדור כביסה אקולוגי מהפכני, חסכוני וידידותי לסביבה, מנקה, מחטא, ומרכך.
הכדור מנקה ביעילות רבה את הבגדים ומתאים לכל סוגי הבדים.
מקטין את בלאי הבגדים ומגן על צבע הבד מפני דהייה.
מקטין אלרגיות ורגישויות הנובעות מחומרים כימיים ודטרגנטים הנמצאים בנוזלי הכביסה.
מתאים לכל סוגי מכונות הכביסה, התכניות והטמפרטורות.
אקולוגי, מגן על הסביבה, אינו מייצר כל זיהום.
מגן על המכונה מהצטברות אבנית.
הכדור נוח לשימוש וחוסך בכסף !
הכדור עשוי מחומר ממוחזר ורך המגן על המכונה.
מומלץ ועדיף לכביסה של תינוקות.
ניתן להשתמש במים של הכביסה להשקיית גינות !
אחריות מלאה על המוצר לשלוש שנים.
לפרטים ניתן לפנות להגר בטלפון 0507604737 , 10% הנחה למי שפונה דרך אורבניקה !!





הוראות שימוש :
להפריד בגדים צבעוניים ולבנים. להכניס את הכדור למכונה יחד עם הבגדים. להפעיל את המכונה על פי התכנית הרצויה ללא שום מגבלות. בסיום הכביסה יש לאוורר את הכדור. מעל 5 ק"ג כביסה - רצוי להכניס עוד כדור. לכתמים קשים ניתן להוסיף מסיר כתמים לפני השימוש.

הצטרפו למאבק על כיכר דיזנגוף

אורבניקה מצטרפת למאבק של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף". לא זו בלבד שהנמכת הכיכר מתבקשת ונדרשת, ועדיין זה לא קרה, אלא שעכשיו פיתוי חדש עומד על סף דלתה של עיריית תל אביב-יפו : לא היא תשקיע בהנמכת הכיכר, אלא יזם פרטי. המחיר - חניון תת קרקעי מתחת לכיכר דיזנגוף.

מיותר לציין שמכל בחינה החניון התת קרקעי הוא לעג לרש, והוא פתרון גרוע מבחינה סביבתית, חברתית ועיצובית. בימים שבהם נציגי עיריית תל אביב-יפו מספרים באופן מפורש שכל אלטרנטיבה שתיבחר לתכנית המתאר של תל אביב תהיה מוטת תחבורה ציבורית - העירייה מקדמת עוד כלי רכב פרטיים ברחוב שסובל קשות מבעיית התחבורה. זו סתירה בין הצהרת הכוונות של העירייה לבין המתרחש בפועל, וזה לא יכול לעבור על סדר היום.

באחד הפוסטים הקודמים סיפרנו שבמסגרת תהליך שיתוף הציבור הבטיחו המנחים, בשם עיריית תל אביב, כי כל תכנית אב שתיבחר לתל אביב תהיה מוטת תחבורה ציבורית והולכי רגל. כיכר דיזנגוף הופכת, אם כך, לאנטי-תיזה להצהרות של העירייה, ומעמידה את האמון שהציבור נותן בה בסימן שאלה.

להלן נוסח העצומה של החזית להורדת כיכר דיזנגוף:

אתם יכולים לראות בה שיש את כל הסיבות מדוע צריך להוריד את הכיכר, ואת כל הסיבות מדוע לא לעשות זאת במחיר של חניון תת קרקעי. אסור לתת לעיריית תל אביב-יפו להתפתות בפתרון הזול - כי את המחיר נשלם אנחנו. כיום כבר ידוע ומוסכם שהגבהה של מרחב ציבורי היא טעות תכנונית שנידונה לכישלון (כיכר אתרים, גן העיר), אבל מסתבר שעדיין לא הופנם שחניון תת קרקעי מתחת למרחב ציבורי הוא טעות הרסנית לא פחות : זה פתרון של זיהום, של העדפה לכלי רכב פרטיים, ושל מניעת אינטראקציות בין אנשים ומגע בין האנשים לבין העיר. אסור לתת יד לדבר הזה, ואדישות פירושה לתת יד לדבר הזה. אם התכנית ההרסנית הזו תצא לפועל, יהיה מאוחר מדי להגיד "כמה חבל".

אנו (גם) קוראים לציבור לקחת חלק במאבק של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף". אסור שייבנה חניון תת קרקעי מתחת לכיכר, הכיכר צריכה לחזור לימי הזוהר שלה. את הטעות של ההגבהה ניתן לתקן, את הטעות של חניון תת קרקעי כבר לא ניתן יהיה לתקן. לכן כל קול חשוב במאבק הזה.

אנא הקדישו כמה דקות לחתום על העצומה כאן
אפשר גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק כאן
ואפשר גם להתרשם מהכתבות האחרונות לגבי כיכר דיזנגוף כאן וכאן וכאן

וגם ... ביום שישי הקרוב בשעות הצהריים - הפנינג בכיכר דיזנגוף !! בואו לתמוך !!

חנוכה בקרית ספר

הודעה מאת שמואל גילור :

לאחר יותר מארבע עשרה שנות מאבק, טלטלות ותהפוכות, האור נראה בצה המנהרה.
החלטות הועדה המקומית והמחוזית שהתקבלו לאחרונה, והזמנתו של הועד למען הפארק בקרית ספר לפגישה עם אדריכל העיר - מעודדות. תקוותינו כי הן מסמנות את תחילת סוף המאבק הממושך, ותחילתו של שיתוף פעולה להקמתו של פארק ירוק ופתוח לרווחת התושבים והעיר - על השטח כולו.

ביום שלישי, ה 15.12.09 החל מהשעה 17:00 נקיים פיקניק מואר במיוחד לחג החנוכה.
האירוע יתקיים כרגיל בשטח פארק קריית ספר בלב העיר (רחוב עמרם גאון פינת רחוב קריית ספר)

בתכנון : הדלקת נרות, סופגניות, מוזיקה וסרטים אל תוך הערב.
כולכם מוזמנים והכניסה חופשית

פרטים נוספים - שמואל גילור, 8340032 050

הודעה - סיור בבית שיף

ביום שלישי, ה 29 לדצמבר, מוזמנים חברי העמותה לסיור בבית שיף במרכז תל אביב, פינת הרחובות הרצל ולילינבלום.
מדובר באחד מנכסי התרבות החשובים של תל אביב, ובמבנה שעבר שימור קפדני.
הסיור ימחיש את עבודות השימור של המבנה וציורי הקיר שלו.
למי שמעוניין להצטרף לסיור, יש להירשם מראש
נא לפנות למייל sharon@urbanica.org.il עד ה 20 לדצמבר.

תצפרו פחות, תחייכו יותר

ביום שלישי ה- 1.12.09 החליטה אורבניקה לצאת אל המרחב הציבורי ובדרכי נועם וחיוכים לפנות אל ציבור התושבים והנהגים ולהסביר את החשיבות בשמירה על החוק. כיצורים עירוניים החלטנו לעשות מעשה כנגד הצפירות הבלתי נסבלות של כלי הרכב השונים ולצאת לצמתים בעייתיים. הפעילות הראשונה הוגדרה במסגרת פיילוט והייתה מוצלחת ביותר ועל כן צפו לפעילויות נוספות בצמתים שונים ברחבי העיר.

לאחר התעמקות קצרה בלשון החוק וידע כללי שלנו בנוגע לנושא גילינו שצפירות שהן לא למטרת אזהרה או מקרה חירום פשוט אסורות.

לעומת זאת, המציאות הישראלית מלאה בצפירות מיותרות, שלרוב נובעות מעצבים ומחוסר סבלנות ומייצרות מעגל עצבים נוסף ולחץ של נהגים אחרים. תגובות שרשרת כאלו גורמות לנהיגה פחות בטוחה, ללחץ על הכביש ובעיקר להרבה הרבה רעש, הן לעוברי האורח והן לתושבי האזור, הגרים בסמוך לצמתים כאלו.

אנו יוצאים בקריאה לגלות יותר התחשבות, יותר סבלנות ולשפר את תרבות הנהיגה בישראל.

במסגרת הפעילות הנוכחית בחרנו את צומת הרחובות רידינג וברודצקי

וזו בהחלט הייתה עשייה ששילבה הן תרומה והן הנאה.

קיבלנו פידבקים חיוביים מנהגים רבים, גרמנו להם לחייך ולהמשיך את הנהיגה עם יותר מצב רוח ופחות עצבים. כמו כן, נשאנו שלטים וחילקנו פלייר ואנו נרגשים לחלוק את תוכנו עמכם:

תושבים ונהגים שימו לב – דרוש שיתוף הפעולה שלכם!!!
שינוי קטן יכול לגרום למהפך גדול
כמה פעמים סיננתם מבין שיניכם שצריך לשנות את תרבות הנהיגה בארץ? שיש יותר מדי רעש ועצבים מיותרים? שצריך לשנות הרגלים, אבל לאף אחד לא אכפת ולכן לא נלקחת היוזמה להתחיל שינוי התנהגות, כך שלכולנו תהיה איכות חיים עירונית טובה יותר.
בואו נתחיל להתחשב, לגלות סבלנות ובכך להפחית את הלחץ והמתח. בואו ננסה לשנות את תרבות הנהיגה. להרוויח כמה שניות נוספות על הכביש תוך כדי צפירה, פשוט לא שווה את התוצאה –
צפירה שלא לצורך אסורה על פי החוק ורק מפחידה ומפריעה – לנו, לעוברי האורח, לתושבים הגרים בסמוך לצומת וליתר הנהגים.
לשון החוק לידיעתכם: אנא עיינו ועזרו להפיץ את הבשורה

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992

רעש מרכב, צופר ומשתיק קול
2. (א) לא יגרום אדם לרעש חזק מרכב מנועי אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה של הרכב.
(ב) בדרך עירונית, כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה), לא יפעיל אדם ברכב צופר, פעמון, אות או אמצעי אזהרה כיוצא בזה, אלא אם כן –
(1) הדבר דרוש לשם אזהרה מפני סכנה קרובה שאין למנוע אותה אחרת;
(2) הפעלת הצופר, הפעמון או אמצעי האזהרה האמורים אינה נמשכת וחוזרת יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ג) הוראות תקנת משנה (ב) יחולו, בהתאמות המתחייבות, גם לענין רכב חירום שחלות עליו הוראות תקנה 62(א) ו-(ב)(1) ו-(2) לתקנות התעבורה.
(ד) לא ינהג אדם ברכב מנועי או בסירת מנוע זולת אם הותקן במפלט הרכב או הסירה משתיק קול או מיתקן אחר, המונע ביעילות רעש נפץ הבוקע מן המפלט.

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
3. (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ב) (בוטלה).
תק87 (ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.


ולסיום, נשמח לקבל רעיונות לצמתים הדורשים תשומת לב וטיפול ונשתדל להגיע בחפץ לב. אנו קוראים לכולם להצטרף ולהירתם, כך שלפחות בינתיים, כשאין עוד תחבורה ציבורית יעילה והמכוניות הפרטיות ממלאות את רחובות העיר – שיהיה נעים יותר ופחות רועש.

שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו - מפגש יפו

ביום א' הקרוב (6.21.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור יפו. ביום א' הקודם נערכה סדנה בעבור אזור מרכז העיר.

בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:

• הגר - דרום העיר

למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים.

הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.

מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:

• לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות.
• תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור יפו.

מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:

• אתר תכנית המתאר
• תוצרי תהליך השיתוף

מפגש שיתוף ציבור - מרכז העיר

כפי שדיווחנו לכם קודם, חברי אורבניקה לקחו ולוקחים חלק בתהליך שיתוף הציבור לתכנית המתאר בתל אביב, כמשתתפים. ב- 29/11 התקיים מפגש הערכת חלופות שהתמקד במרכז העיר. המפגש התחיל בהצגת החלופות. כיווני הפיתוח שהוצגו התבססו על מסמך "חזון העיר" של עיריית תל אביב, שהוכן בשלבים מוקדמים של תהליך שיתוף הציבור, ובו נקבעו החזון והמטרות של הפיתוח של תל אביב.

כיווני הפיתוח שהוצגו המחישו (באופן ויזואלי ונגיש לציבור, יש לומר) את המרכיבים הקבועים של התכנית. מרכיבים אלו הם בבחינת "אין ויכוח" מסיבות שונות (תכניות שכבר אושרו, אלמנטים שנשקלו ונמצאו מתאימים וכו'). שמחתי מאוד לשמוע (ואני מקווה שאשמח גם לראות יישום) שהמרכיבים הקבועים כוללים תכניות שהן מוטות סביבה ותחבורה ציבורית. כלומר - כל חלופה שתיבחר תכלול אלמנטים אלו. הקהל לא ממש אהב לשמוע על מרכיב נוסף שהוא קבוע ובבחינת "אל ויכוח": המגדלים. אכן, נקודה רגישה אצל התושבים, שכמוני - כבר עשור וקצת רואים יותר מנופים משמיים, ועייפים מהמגדלים שצצים במקומות הלא נכונים, ובמקום לתת לנו נוף אמיתי של מע"ר מסתירים לנו את הנוף כבר בכל פינה. אבל בסופו של דבר הקהל קיבל את הדין - אי אפשר לבטל מגדלים שאושרו.

בשלב השני, התחלקו המשתתפים לשתי קבוצות לשם הערכת החלופות. יש לציין שאני התרשמתי מאוד מהשיטה בה בחרו המשתפים. הרעיון היה לא "הצבעה" לחלופה הטובה יותר, אלא הערכה של כל חלופה על מנת לאמוד את החולשות והחוזקות של כל אחת, ואולי - בתקווה - לייצר חלופה המשלבת את החוזקות של שתי החלופות. בכל אופן - ההערכה התבססה על המטרות שהוגדרו בתכנית. כלומר - כל אחד מהמשתתפים היה צריך לדרג עבור כל חלופה, האם היא משרתת לדעתו את המטרות.

האכזבה הגדולה, שלי ושל אנשים נוספים בקהל, היא שהדיון שוב צומצם לנושאים נקודתיים. אנשים שהגיעו כי היה איכפת להם מכל מרכז העיר ועתידו - הופתעו לגלות שהדיון הוא בעיקרו על רובע 4 (אבן גבירול מזרחה - אזור כיכר המדינה). הרובע שעל כתפיו יתרחש ציפוף של האוכלוסיה במרכז העיר (ובצדק, אם יורשה לי להביע כאן את דעתי). מכיוון שהדיון נסב סביב רובע 4 הוא היה די עקר, מסיבה פשוטה : 2 החלופות שהוצגו היו "מרכז עיר ראשי" (כל המגדלים ירוכזו במע"ר הראשי של תל אביב) או "רשת עירונית" (המע"ר ישאר חזק אך יתווספו לו שלוחות בצפון העיר ובדרומה). שתי החלופות הנ"ל אינן רלבנטיות כשמדברים רק על מרכז העיר, ולא על העיר כמכלול, ובטח לא כשמדברים רק על רובע 4.

בכל אופן, כמו בפעם הקודמת, מצאתי גם הפעם את אותו הכשל בתהליך שיתוף ציבור, הקשור לא למשתפים, אלא שוב למשתתפים. שוב אינטרסים צרים של אנשים עיכבו את זמננו היקר במפגש וצרמו (או שיעממו) את אזני שאר המשתתפים. שוב היה צורך של תושבים, הפעם שני "כוכבים" תושבי רובע 4, לפרוק את כל זעמם וחוסר אמונם בעירייה - דווקא במפגש שאמור להיות בונה אמון... משהו בשיטה הזו לא נכון. מבחינה זו אין לי ביקורת או האשמה כלפי המשתפים - שכן הן השקיעו ויישמו את אחד המודלים היותר דמוקרטיים של תהליך שיתוף ציבור. גם לא כלפי המשתתפים שצרמו ושיעממו, כי הם פשוט "שיחקו" בתוך שיטה כלשהי. הביקורת היא כלפי השיטה שמאפשרת את הכשל הזה. כמו כל ארגון בריא, צריך גם בתהליך של שיתוף ציבור כללי משחק ברורים, בהם התושבים לא מנצלים לרעה את הכוח שניתן להם.

"ההמצאה" הזו - שיתוף ציבור - היא יחסית חדשה בחברה המערבית ולכן היא עדיין נמצאת בשלב שבו היא יכולה להשתדרג, ללמוד לקחים ולהתקרב למודל שהוא כמה שיותר דמוקרטי, אך כמה שיותר הגון ומכובד. אחרת, נראה גם בעתיד תגובות של חוסר שביעות רצון מהתהליך - גם על ידי המשתפים וגם על ידי המשתתפים. בתהליכי שיתוף הציבור שלקחתי בהם חלק בעבר או חקרתי, מצאתי תמיד שהיה חסר את ההסברה הרצינית והעמוקה לתושבים על מידת האחריות שלהם כמשתתפים, ועל הצורך בעזרה שלהם כתושבי העיר ולא כתושבי שכונה כלשהי שרק האינטרסים שלה מעניינים. אחרת - כל המהות של תהליך שיתוף ציבור הולך לאיבוד, ואולי כבר באמת עדיף שישבו מהנדסים, אדריכלים ומתכננים - ויתכננו את העיר. כנ"ל לגבי תהליך של שיתוף ציבור בשכונה כלשהי, כאשר האינטרסים הם ברמת הרחוב או הבית של המשתתף.

בתהליך שיתוף ציבור טמונה גם הסכנה בהדגשת אינטרסים אישיים על חשבון אינטרסים אחרים חשובים, ואסור בתכלית האיסור שהמפגש יתנהל בצורה כזו שמי שצועק יותר חזק שומעים את דבריו. את הקושי של המנחים לבלום את התופעה הזו ראיתי בעיניים שלהם, בחוסר האונים מולם. לכן אני סבור שהמניעה בעתיד אינה תלויה באופי המשתפים (שכן הם היו שונים באופיים וברמת הכריזמה שלהם), אלא בשיטה: בכללי המשחק שמוגדרים מראש + הקדמה לתהליך שמדגישה את האחריות החברתית של התושבים המשתתפים. אסור שתהליך כל כך חשוב ודמוקרטי של שיתוף ציבור יהפוך להיות כלי לקידום אינטרסים אישיים או פורקנים חסרי תכלית.

מי מפחד מבנייה לגובה? עמדת הארגונים!

בימים האחרונים פורסם העקרונות וההמלצות לתכנון בנייה גבוהה ומגדלים בת"א-יפו.

על המסמך המפורט עמלו החברה להגנת הטבע בת"א-יפו והסביבה, הפורום הירוק בת"א-יפו, אדם טבע ודין, אורבניקה - התעוררות עירונית (זה אנחנו!) ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

המסמך כולל סקירה של נושא הבנייה לגובה, התייחסות לנושא ההגדרה של בנייה גבוהה, ניתוח של "המצב הקיים" מבחינה תכנונית ובשטח עצמו, בחינה של החלופות המוצעות בתכנית המתאר לנושא וכן הצגה של עקרונות מנחים והמלצות לתכנון של בנייה גבוהה ומגדלים באופן כללי ובהתייחס לאזורי העיר השונים.

אתם בטח כבר מתים לקרוא... אז יאללה! הנה המסמך.