יום שני, 19 באוקטובר 2009

כיכר המדינה מסרבת לדעוך

נראה כי כיכר המדינה ממשיכה להיות תפוח אדמה חם ומסרבת לרדת מסדר היום הנדלנ"י בתל אביב. כבר כמעט ונואשנו מהמאבק לשימור הכיכר כשטח ציבורי פתוח או ככזה שישמור על האופי הציבורי שלו ולא ינוכס על ידי בניה מנוכרת לגובה והנה, באופן מפליא (או שלא) אנו מתבשרים על התפתחות חדשה שמתווספת לרזומה ההיסטורי המרשים של שלל התפתחויות סבוכות ומפותלות שמשאירות את גורל הכיכר בערפל: ביטול התוכנית האחרונה שאושרה וחזרה לתוכנית הקודמת.
אולי עכשיו כדאי לשוב ולהיזכר בתערוכה שארגנה "אורבניקה-התעוררות עירונית" בחודש יוני האחרון במגדל שלום בנושא כיכר המדינה, שכללה 13 מיצגים שונים לפיתוח הכיכר. נראה שעכשיו רלבנטי מתמיד לנקות את האבק ולרענן את הזיכרון. לא אדבר בשם המציגים האחרים בתערוכה, המוזמנים להגיב ולשלוח אלינו תגובות לפרסום, אך רצוי בהחלט להתייחס לשלוש ההצעות הקונספטואליות שהציעה אורבניקה: הכיכר המבונה, הכיכר הירוקה והכיכר התיירותית. כל אחת משתלמת במידה אחרת מבחינת כדאיות כלכלית, אך כולן מדגישות את העובדה שלא חשוב באיזה אופן תפותח הכיכר, יש לשמור על צביון ציבורי מובהק מתוך הנחה שאי אפשר להתעלם מאינטרס של ציבור עירוני גדול ומתוך התחשבות בצרכי העיר הנוכחיים. יש לבחון את צרכי הציבור בכל פעם מחדש מתוך ציפייה שהציבור ייקח חלק בתהליך התכנון עוד משלביו הראשון ומתוך תקווה שנציגי ציבור אכן ידאגו לאינטרס הציבור.
ובכן, תיאור קצר של הצעותינו:
הכיכר המבונה – אופציה זו מציעה למעשה פשרה בין הציבור לבעלי הקרקע. התוכנית מתחשבת בסגנון הבינוי הקיים ומציעה הוספת מעגל מבנים פנימי על עמודים, שיאפשר מעבר קל ונגיש לשטח הירוק במרכז הכיכר. כמו כן, סגירתו של חצי העיגול הדרומי לשימוש כלי רכב והפיכת הצפוני לדו-סטרי, משמע יצירת מדרחוב רחב ידיים ושוקק. בנוסף, מיקום פונקציות ציבוריות בקומת הקרקע.
הכיכר התיירותית – מזכירה כיכרות שונות ברחבי העולם בערים המתהדרות בחלל עירוני ייחודי המהווה לנדמרק חשוב ומקור משיכה למקומיים ותיירים. הכיכר תכיל פריסה של אלמנטים עיצוביים, תציע מגוון פעילויות ותכלול מבני ציבור ואף מוזיאון אינטראקטיבי של ההיסטוריה של הכיכר. הכוונה ליצור פינות אינטימיות בתוך חלל עירוני גדול.
הכיכר הירוקה – מציעה אזור ירוק של מעין טבע פראי (ג'ונגל אורבני) שיכלול צמחיה טבעית שתעמוד בניגוד למרקם העירוני הצפוף.

נראה שיש חלון הזדמנויות נוסף לצאת בקריאה לקבלת החלטות שקולה שלא מונעת ממניעים כלכליים גרידא, אלא מתחשבת באינטרס של כלל ציבור התושבים, המשתמשים הפוטנציאליים באזורים פתוחים. ציפוף הוא חשוב ובלתי נמנע, אך אין הדבר עומד בסתירה לפיתוח עירוני המתחשב במרקם הבנוי הקיים ובאופי העיר הנוכחי.

8 תגובות:

  1. נמחקה לי משום מה התגובה, אז אני נאלץ לשחזר (כי חשוב לי).
    אני חשוב שאם יש משהו שכן יסכימו עליו כולם - בעלי הקרקעות, העירייה, בעלי העסקים באזור והציבור - זה : ח ל ם ! כל ההיסטוריה התכנונית של כיכר המדינה היא חלם אחד גדול, סדרה של טעויות על גבי טעויות, שהיום המחיר שלהן גבוה יותר.
    לצערי, כשקיימנו את הפאנל ואת התערוכה מטעם אורבניקה, גיליתי כמה קל להוליך את הציבור שולל ולנטוע בו תודעה כוזבת בסגנון "למה צריך כיכר כה גדולה?" , "למה הציבור צריך לשלם מחיר גבוה בשביל להשאיר כיכר שגם ככה נכשלת". אפילו מעט אדריכלים "נופלים" בטענות כאלה, והם אלו שמבינים אולי יותר מכולם את החשיבות של מרחב ציבורי לנשמה של עיר ולתושביה.
    צריך כיכר גדולה - עובדה שכיכרות גדולות בערים אחרות ממלאות פונקציה ציבורית ומצליחות! הכיכר רק תוסיף לעיר יופי, ייחודיות, תוכן ומקום שנעים להיות בו ןלחוות את האווירה, החברה והתרבות מבלי צורך לשלם בעבור זה בפאב או מסעדה.
    לגבי הפיצויים שנצטרך לשלם ... בימים שבהם נבנים בעיר עוד ועוד מגדלי יוקרה, ובימים שבהם נרקמות תכניות גרנדיוזיות לשטח שמעבר לירקון - יש אפשרות לנייד זכויות של בעלי הקרקעות, במקום פיצוי כספי. זה וודאי לא ימוטט את העירייה. אז למה על זה לא מדברים?
    מה שעצוב בסיפור של כיכר המדינה הוא שאין לנו בימים אלו את ה"שלמה להט" שייאבק על הצדק הזה. רבים בעירייה ובציבור כבר מותשים, ובצדק, מהמאבק הזה. חבל.

    השבמחק
  2. בן דליה, תן כיכר אחת בעולם במימדים של כיכר המדינה (300 מ' קוטר בין דופן לדופן ובסך-הכל כ-70 דונם) שעובדת טוב ומהווה מרחב ציבורי איכותי. כיכר אחת תספיק (טרפלגר, פיאצה סן מרקו וכיכר רבין הרבה יותר קטנות מכיכר המדינה והן די גדולות בשטחן יחסית לכיכרות עירוניות וגם מתפקדות באופן מסויים).

    מסכים איתך שהתכנון של כיכר המדינה (ע"י שיפמן, מהנדב העיר של רוקח) הוא תכנון חלמאי, וגם התוכניות הנוכחיות לכיכר לא יוסיפו לה כלום.

    השבמחק
  3. כיכר קונאוט בהודו (אני מקווה שאני מאיית נכון). מאוד מוצלחת.

    השבמחק
  4. רשימה של כיכרות לפי גודל בוויקיפדיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_city_squares_by_size

    שטח כיכר המדינה הוא בערך 58,000 מ"ר (לפי כ- 136 מטר רדיוס שנמדד ב- ymap.co.il). כיכר רבין אגב (מקום 46 ברשימה) היא בסדר גודל של כ- 40,000 מ"ר. אם היינו מכניסים את כיכר המדינה לרשימה היא היתה תיקו במקום ה- 30 עם כיכר ויקטוריה באדלאייד שבאוסטרליה.

    להבדיל במרכז כיכר זו פסלה של המלכה ויקטוריה, בחלקה הצפוני מזרקה ומסביבה מבני ציבור רבים שכוללים את בית המשפט העליון של דרום אוסטרליה, ביהמ"ש הפדראלי של אוסטליה, בית המשפט לתביעות קטנות, האוצר, סניף הדואר הראשי של אדלאייד, הקתדראלה הקתולית הרומאית, חברת המים הממשלתית של דרום אוסטרליה, בניין טורנס שמאכלס ארגונים קהילתיים, קולג' היינץ', אוניברסיטת קרנגי מלון והשוק המרכזי של אדלאייד.

    ואצלנו - בעיקר מגורים סביב הכיכר ושימושים מסחריים.

    השבמחק
  5. אגב, צפיפות המגורים של באזור כיכר המדינה היא 14,000 נפשות לקמ"ר. צפיפות המגורים בצפון הישן (גדס) היא 22,000 נפשות לקמ"ר מה שמסביר עוד יותר את חוסר האינטנסיביות שבתוך הכיכר.

    כמו שאמרת, שימושי הקרקע מסביב לכיכר ויקטוריה הם קצת יותר מרכזיים. מסתבר גם שכיכר קונאוט ממוקמת אי-שם במרכז העסקים של דלהי - עיר קצת יותר גדולה מתל-אביב עם קצת יותר עסקים והמיקום אינטנסיבים בהרבה מזה של כיכר המדינה. השאלה היא עם מה אפשר לעשות עם כיכר גדולה באזור עם צפיפות מגורים נמוכה וצפיפות שימושים אחרים נמוכה בעיר קטנה כמו תל-אביב. פרט לזאת, באזור כיכר המדינה עצמה (שנמצאת 900 מ' בלבד מפארק הירקון הענקי) יש את גן הגת, גן פייבל, גן משה כהן, גן פולק והגן מאחרוי מגדלי שקל, וזה באזור עם צפיפות מגורים שהיא 40% פחות מהצד השני של אבן-גבירול.
    לדעתי, כיכר המדינה מיותרת בתור פארק ריק באזור שבו היא נמצאת (שיחסית למרכז תל-אביב הוא מוביל בכמות שטחים ירוקים בענק). צריך לחשוב על תכנון מחדש של הכיכר הזו, אבל אני בספק אם אפשר לתקן אותה.
    אגב, אני די משוכנע שלא נראית אותה נבנית בימי חיינו. הסיבוכים שכיכר המדינה נקלעה אליהם לדעתי יתקעו אותה לנצח (או לפחות לעוד כמה דורות) במצבה הנוכחי - ריקה, מוזנחת ועצובה. עוד מרחב עירוני שתוכנן בחוסר תשומת לב למה עושה עיר טובה.

    השבמחק
  6. מסכים עם יואב לגבי השימוש כשטח ציבורי פתוח שאיננו נמצא בחסר משמעותי באזור. מה שחשוב הוא הדגש על הפרטים בתכנון במקרה הזה ועירוב שימושים.

    כמובן שלהפוך את הכיכר למוצלחת דורש גם עיבוי של הבנייה באזור סביבה.

    אני חושב שאפשר לשלב בשטח גם אזורים ציבוריים כמו בתכנון המקורי בשטח קטן יותר.

    חבל שבשל "חזירות" של בעלי הקרקעות אנחנו ניתקע שוב עם תכנית שלא בת-מימוש. מצד שני, זו אולי כדאי ליזום תכנית חדשה וטובה יותר מהתכנית שכרגע הם ביקשו למשוך ולבטל.

    אני חושב - פיתוח בגובה מפלס הרחוב, יצירת דופן בנוייה שנייה, צפיפויות גבוהות יחסית ועירוב שימושי קרקע למסחר ופונקציות ציבוריות!

    השבמחק
  7. היו עוזרים קצת הלינקים לחלקים א-ה' של הפרויקט...
    וגם לסרטון

    השבמחק