להלן רשמיו של אדריכל אדר אופנהיים, חבר אורבניקה, מכנס בנושא המרחב הציבורי שהתקיים בבית האדריכל ביפו בתאריך 23.7.2008:
ביום רביעי האחרון נכחתי בכנס אדריכלי שהתקיים בבית האדריכל ביפו. זהו כבר הכנס הרביעי שמתקיים במסגרת זו, כאשר הפעם הנושא המרכזי היה "המרחב הציבורי".
הכנס היה מרתק ביותר והוצגו בו מגוון פרוייקטים עתידיים וכאלה שכבר בבנייה, כולם פרוייקטים אשר אמורים לתרום באופן משמעותי לטיפוח ושיפור המרחב הציבורי בעירנו האהובה.
לפני שהחלו בהצגת הפרוייקטים השונים, שאותם אפרט בהמשך, הרצו תמי גבריאלי, מנהלת היח' לתכנון אסטרטגי, כמו גם מהנדס העיר, אדר' חזי ברקוביץ ואדריכל העיר, אדר' יואב דוד באופן כללי על החשיבות הרבה שהעיריה רואה בפיתוח המרחבים הציבוריים בעיר. הם דיברו על יצירת "שלד ירוק" של צירים ראשיים בעיר אשר בהם תינתן עדיפות להולכי הרגל ולרוכבי האופניים ועל הרצון להרחיב את הרשת הזאת. מכיוון שאין בעיר הרבה שטחים גדולים פתוחים שניתן לנצל מבחינה תכנונית, הפתרון, אותה רואה העירייה לנכון, הוא לפתח צירים ירוקים אורכיים כגון השדרות, טיילת החוף וכדומה.
תמי גבריאלי הציגה מספר פרוייקטים עתידיים שאמורים לחבר בין מזרחה של העיר (שכונת בצרון) ועד לחוף הים דרך מערכת של צירים ירוקים ונגישים להולכי רגל ולרוכבי אופניים – בין היתר מתוכנן "גשר ירוק" להולכי רגל מעל האיילון ברוחב של כ- 50 מטר שאמור לחבר על התפר של נתיבי האיילון לטובת הקישור בין מזרח העיר ומערבה.
כמו כן דיבר מרכז פרוייקט האופניים בעיריה, אדר' גידו סגל, וסיפר על המאמצים האדירים שהעירייה משקיעה בנושא הזה. האיש מודע לבעייתיות הרבה של השבילים בחלק מהמקומות וטוען, ובצדק לדעתי, שהצלחת השבילים היא גם עניין תרבותי שעלול לקחת זמן. לטענתו, ככל שמסת רוכבי האופניים תגדל, הולכי הרגל יבינו בסוף לא ללכת על השבילים שלהם... אשרי המאמין.
בנוסף הוא סיפר על פרוייקט ניסיוני ראשון מסוגו בארץ של סימון שביל אופניים – לא תאמינו – על הכביש עצמו, בצמוד לסימוני החנייה של כלי הרכב. אם הפרוייקט יצליח, הוא מבטיח להרחיב את העניין למקומות נוספים בעיר.
בנושא קצת אחר, אבל שמאוד מעסיק אותי בימים אלו, סיפר חזי ברקוביץ', מהנדס העיר, שבדיוק באותו היום (יום ד') אושרה סופית התוכנית המתוקנת של כיכר המדינה (תוכנית 2500 א') המדברת על בניית שלושה מגדלי מגורים של 40 קומות (במקום 23) וביטול המרכז המסחרי שתוכנן. בקרוב אציג כאן מצגת מאוד מפורטת שמתארת את התוכניות השונות לכיכר המדינה לאורך השנים, וכן את הרעיונות של אורבניקה למקום.
במושב השני של הכנס הוצגו פרוייקטים שונים ומגוונים ברחבי העיר ע"י המתכננים שלהם, בליווי מצגות ותמונות, ואפרט כאן את החשובים שביניהם:
רחוב ביאליק – כל הרחוב עובר שיפוץ ייסודי, כולל שיפוץ של כל הגדרות של הבניינים והצמחייה בחצרות הבתים וכל זאת על חשבון העיריה כדי להחזיר לרחוב את האופי המקורי שלו משנות ה-30. במסגרת השיפוץ בוטלו כ- 40% מהחניות ברחוב למורת רוחם של התושבים (שהתנגדו מצד שני לחפירת חניון תת קרקעי מתחת לכיכר ביאליק). כיכר ביאליק עצמה הולכת לעבור מתיחת פנים רצינית – המזרקה עם הפסל של נחום גוטמן הועתקה מהמקום ותוקם מחדש בכיכר קצה השדרה (פירוט בהמשך) ובמקומה תוצב מזרקה עדינה יותר שתאפשר מבט כולל על כל המבנים בכיכר ומקום ציבורי רחב יותר שאמור לשרת את קבוצות התיירים שעוצרות במקום להסברים.
ציר חוף הים - שורה של פרוייקטים מרתקים הולכת ומוקמת לאורך חופיה של העיר. הרעיון הוא ליצור טיילת רציפה מבת ים עד הרצליה ולהתגבר בדרך על כמה מכשולים. הצפוני שבהם הוא תחנת הכוח רידינג. בימים אלה הולכת ומוקמת הטיילת שתעבור ממערב לתחנת רידינג, מעל מעגן הסירות הגדול שמפריד בין רידינג לים – כדי להתגבר על המכשול הפיזי הזה מוקם גשר יפהפה באורך 150 מטרים, אשר תוכנן ע"י משרד האדריכלים של גידי בר-אוריין, שיגשר מעל מעגן המים. זאת הולכת להיות חוויה ייחודית לעבור על הגשר הארוך הזה מעל גוף המים שעד היום רגל תושב לא דרכה בו (המקום שייך לתחנת הכוח שהינה שטח בטחוני סגור ולכן אזור זה היה סגור לקהל מיום הקמתו). מכיוון שהשטח הזה כ"כ בתולי, נשתמרה בו צמחייה מקומית ייחודית שההולכים על הגשר יוכלו לראות מתחתיהם בלי להרוס או לפגוע באיזון הטבעי של המקום.
בחלק הדרומי של הטיילת דובר על גן צ'רלס קלור שגם בו מבוצע שיפוץ מאסיבי בימים אלה – בעיקרון המתכננים שומרים על אופיו המקורי של הגן אך מאפשרים את הויסטה מרח' הירקון לים שהיתה חסומה עד כה. ההדמיות של המקום היו מרשימות ביותר.
בחלק הדרומי ביותר של הטיילת דובר על מדרון יפו, שטח ספר מדרום לנמל יפו שבו הושלכה פסולת בניין במשך 30 שנה עד לסוף שנות ה-80. הפסולת יצרה הרחבה משמעותית של קו החוף והיוותה מפגע תברואתי, ויזואלי ונגישותי אדיר לתושבי שכונת עג'מי. בימים אלה מבוצע פינוי של הפסולת – עפ"י המתכננת, 100% ממנו לצרכי מחזור, ובמקומה יוקם פארק חופי מרשים ביותר ויוחזר קטע מחוף הים של עג'מי שהיו קבור עד היום תחת הררי פסולת.
ככרות מעל חניונים – הוצגו 3 ככרות חדשות שיקומו בעיר בזמן הקרוב – כיכר התזמורת שתוקם בצמוד לתאטרון הבימה והיכל התרבות עומדת להיות הכיכר השנייה בגודלה בעיר (אחרי כיכר רבין). היא תהיה כיכר מרוצפת ברובה, עם גן שקוע קטן שישחזר את הצמחייה המקורית שהיתה במקום לפני הקמת העיר. שדרות רוטשילד יחוברו דרך הכיכר ודרך גן יעקב אל שדרות חן וייצרו יחד רצף שדרות משמעותי סביב חלקים נרחבים בעיר.
בקצה השני של שדרות רוטשילד, צמוד למגדל אפריקה ישראל, יוקם חניון תת קרקעי נוסף שמעליו סוג של כיכר פתוחה שתהווה את התחלת השדירה. לשם גם יועבר פסלו של נחום גוטמן מכיכר ביאליק.
כיכר גבעון היא אולי המעניינת ביותר מכל הכיכרות – בין הרחובות הארבעה והחשמונאים מסתתר היום חניון עילי מכוער בין אחוריים מכוערים לא פחות של בניינים. העירייה עומדת להפוך את החלל האורבני הזה לסוג של פיאצה איטלקית - החניון יורד אל מתחת לפני האדמה ומעליו תיבנה כיכר מרוצפת כאשר כל בתי הקפה והחנויות יפנו לשני הכיוונים – החוצה כלפי הרחובות החשמונאים והארבעה ופנימה כלפי הכיכר. בכיכר ייבנה מעין מגדל אוורור גדול לחניון שיודגש כאלמנט עיצובי ועליו יוקרנו בקיץ סרטים. כל החזיתות הפנימיות הכעורות יעברו מתיחת פנים רצינית ויוסתרו כל הכבלים, החוטים, הדוודים והברזלים שנוספו עליהם במשך השנים.
בסך הכל, הכנס היה מעניין ביותר, אם כי לא ניתן זמן להערות, מענות ותגובות, אלא בעיקר ניתן היה לשמוע את דברי המתכננים ולקוות שהחזון היפה כפי שהוצג לנו אכן יתממש בדרך זו.
אין ספק שהחשיבה התכנונית על המרחב הציבורי בעיר מקבלת כיום מקום מאוד מרכזי בתהליכי התכנון, ואני חושב שההיתכנות של אסונות תכנוניים נוסח שנות ה-80 (כיכר אתרים, כיכר דיזינגוף, תחנה מרכזית וכו') הולכת ופוחתת היום, בעיקר נוכח המעורבות ההולכת וגוברת של כולנו והמודעות הציבורית לאיכות המרחב הציבורי. עם זאת, אנחנו צריכים להמשיך ולהיות "עם היד על הדופק" ולדאוג שאכן לא יפגעו לנו בעיר...
אדר' אדר אופנהיים
ביום רביעי האחרון נכחתי בכנס אדריכלי שהתקיים בבית האדריכל ביפו. זהו כבר הכנס הרביעי שמתקיים במסגרת זו, כאשר הפעם הנושא המרכזי היה "המרחב הציבורי".
הכנס היה מרתק ביותר והוצגו בו מגוון פרוייקטים עתידיים וכאלה שכבר בבנייה, כולם פרוייקטים אשר אמורים לתרום באופן משמעותי לטיפוח ושיפור המרחב הציבורי בעירנו האהובה.
לפני שהחלו בהצגת הפרוייקטים השונים, שאותם אפרט בהמשך, הרצו תמי גבריאלי, מנהלת היח' לתכנון אסטרטגי, כמו גם מהנדס העיר, אדר' חזי ברקוביץ ואדריכל העיר, אדר' יואב דוד באופן כללי על החשיבות הרבה שהעיריה רואה בפיתוח המרחבים הציבוריים בעיר. הם דיברו על יצירת "שלד ירוק" של צירים ראשיים בעיר אשר בהם תינתן עדיפות להולכי הרגל ולרוכבי האופניים ועל הרצון להרחיב את הרשת הזאת. מכיוון שאין בעיר הרבה שטחים גדולים פתוחים שניתן לנצל מבחינה תכנונית, הפתרון, אותה רואה העירייה לנכון, הוא לפתח צירים ירוקים אורכיים כגון השדרות, טיילת החוף וכדומה.
תמי גבריאלי הציגה מספר פרוייקטים עתידיים שאמורים לחבר בין מזרחה של העיר (שכונת בצרון) ועד לחוף הים דרך מערכת של צירים ירוקים ונגישים להולכי רגל ולרוכבי אופניים – בין היתר מתוכנן "גשר ירוק" להולכי רגל מעל האיילון ברוחב של כ- 50 מטר שאמור לחבר על התפר של נתיבי האיילון לטובת הקישור בין מזרח העיר ומערבה.
כמו כן דיבר מרכז פרוייקט האופניים בעיריה, אדר' גידו סגל, וסיפר על המאמצים האדירים שהעירייה משקיעה בנושא הזה. האיש מודע לבעייתיות הרבה של השבילים בחלק מהמקומות וטוען, ובצדק לדעתי, שהצלחת השבילים היא גם עניין תרבותי שעלול לקחת זמן. לטענתו, ככל שמסת רוכבי האופניים תגדל, הולכי הרגל יבינו בסוף לא ללכת על השבילים שלהם... אשרי המאמין.
בנוסף הוא סיפר על פרוייקט ניסיוני ראשון מסוגו בארץ של סימון שביל אופניים – לא תאמינו – על הכביש עצמו, בצמוד לסימוני החנייה של כלי הרכב. אם הפרוייקט יצליח, הוא מבטיח להרחיב את העניין למקומות נוספים בעיר.
בנושא קצת אחר, אבל שמאוד מעסיק אותי בימים אלו, סיפר חזי ברקוביץ', מהנדס העיר, שבדיוק באותו היום (יום ד') אושרה סופית התוכנית המתוקנת של כיכר המדינה (תוכנית 2500 א') המדברת על בניית שלושה מגדלי מגורים של 40 קומות (במקום 23) וביטול המרכז המסחרי שתוכנן. בקרוב אציג כאן מצגת מאוד מפורטת שמתארת את התוכניות השונות לכיכר המדינה לאורך השנים, וכן את הרעיונות של אורבניקה למקום.
במושב השני של הכנס הוצגו פרוייקטים שונים ומגוונים ברחבי העיר ע"י המתכננים שלהם, בליווי מצגות ותמונות, ואפרט כאן את החשובים שביניהם:
רחוב ביאליק – כל הרחוב עובר שיפוץ ייסודי, כולל שיפוץ של כל הגדרות של הבניינים והצמחייה בחצרות הבתים וכל זאת על חשבון העיריה כדי להחזיר לרחוב את האופי המקורי שלו משנות ה-30. במסגרת השיפוץ בוטלו כ- 40% מהחניות ברחוב למורת רוחם של התושבים (שהתנגדו מצד שני לחפירת חניון תת קרקעי מתחת לכיכר ביאליק). כיכר ביאליק עצמה הולכת לעבור מתיחת פנים רצינית – המזרקה עם הפסל של נחום גוטמן הועתקה מהמקום ותוקם מחדש בכיכר קצה השדרה (פירוט בהמשך) ובמקומה תוצב מזרקה עדינה יותר שתאפשר מבט כולל על כל המבנים בכיכר ומקום ציבורי רחב יותר שאמור לשרת את קבוצות התיירים שעוצרות במקום להסברים.
ציר חוף הים - שורה של פרוייקטים מרתקים הולכת ומוקמת לאורך חופיה של העיר. הרעיון הוא ליצור טיילת רציפה מבת ים עד הרצליה ולהתגבר בדרך על כמה מכשולים. הצפוני שבהם הוא תחנת הכוח רידינג. בימים אלה הולכת ומוקמת הטיילת שתעבור ממערב לתחנת רידינג, מעל מעגן הסירות הגדול שמפריד בין רידינג לים – כדי להתגבר על המכשול הפיזי הזה מוקם גשר יפהפה באורך 150 מטרים, אשר תוכנן ע"י משרד האדריכלים של גידי בר-אוריין, שיגשר מעל מעגן המים. זאת הולכת להיות חוויה ייחודית לעבור על הגשר הארוך הזה מעל גוף המים שעד היום רגל תושב לא דרכה בו (המקום שייך לתחנת הכוח שהינה שטח בטחוני סגור ולכן אזור זה היה סגור לקהל מיום הקמתו). מכיוון שהשטח הזה כ"כ בתולי, נשתמרה בו צמחייה מקומית ייחודית שההולכים על הגשר יוכלו לראות מתחתיהם בלי להרוס או לפגוע באיזון הטבעי של המקום.
בחלק הדרומי של הטיילת דובר על גן צ'רלס קלור שגם בו מבוצע שיפוץ מאסיבי בימים אלה – בעיקרון המתכננים שומרים על אופיו המקורי של הגן אך מאפשרים את הויסטה מרח' הירקון לים שהיתה חסומה עד כה. ההדמיות של המקום היו מרשימות ביותר.
בחלק הדרומי ביותר של הטיילת דובר על מדרון יפו, שטח ספר מדרום לנמל יפו שבו הושלכה פסולת בניין במשך 30 שנה עד לסוף שנות ה-80. הפסולת יצרה הרחבה משמעותית של קו החוף והיוותה מפגע תברואתי, ויזואלי ונגישותי אדיר לתושבי שכונת עג'מי. בימים אלה מבוצע פינוי של הפסולת – עפ"י המתכננת, 100% ממנו לצרכי מחזור, ובמקומה יוקם פארק חופי מרשים ביותר ויוחזר קטע מחוף הים של עג'מי שהיו קבור עד היום תחת הררי פסולת.
ככרות מעל חניונים – הוצגו 3 ככרות חדשות שיקומו בעיר בזמן הקרוב – כיכר התזמורת שתוקם בצמוד לתאטרון הבימה והיכל התרבות עומדת להיות הכיכר השנייה בגודלה בעיר (אחרי כיכר רבין). היא תהיה כיכר מרוצפת ברובה, עם גן שקוע קטן שישחזר את הצמחייה המקורית שהיתה במקום לפני הקמת העיר. שדרות רוטשילד יחוברו דרך הכיכר ודרך גן יעקב אל שדרות חן וייצרו יחד רצף שדרות משמעותי סביב חלקים נרחבים בעיר.
בקצה השני של שדרות רוטשילד, צמוד למגדל אפריקה ישראל, יוקם חניון תת קרקעי נוסף שמעליו סוג של כיכר פתוחה שתהווה את התחלת השדירה. לשם גם יועבר פסלו של נחום גוטמן מכיכר ביאליק.
כיכר גבעון היא אולי המעניינת ביותר מכל הכיכרות – בין הרחובות הארבעה והחשמונאים מסתתר היום חניון עילי מכוער בין אחוריים מכוערים לא פחות של בניינים. העירייה עומדת להפוך את החלל האורבני הזה לסוג של פיאצה איטלקית - החניון יורד אל מתחת לפני האדמה ומעליו תיבנה כיכר מרוצפת כאשר כל בתי הקפה והחנויות יפנו לשני הכיוונים – החוצה כלפי הרחובות החשמונאים והארבעה ופנימה כלפי הכיכר. בכיכר ייבנה מעין מגדל אוורור גדול לחניון שיודגש כאלמנט עיצובי ועליו יוקרנו בקיץ סרטים. כל החזיתות הפנימיות הכעורות יעברו מתיחת פנים רצינית ויוסתרו כל הכבלים, החוטים, הדוודים והברזלים שנוספו עליהם במשך השנים.
בסך הכל, הכנס היה מעניין ביותר, אם כי לא ניתן זמן להערות, מענות ותגובות, אלא בעיקר ניתן היה לשמוע את דברי המתכננים ולקוות שהחזון היפה כפי שהוצג לנו אכן יתממש בדרך זו.
אין ספק שהחשיבה התכנונית על המרחב הציבורי בעיר מקבלת כיום מקום מאוד מרכזי בתהליכי התכנון, ואני חושב שההיתכנות של אסונות תכנוניים נוסח שנות ה-80 (כיכר אתרים, כיכר דיזינגוף, תחנה מרכזית וכו') הולכת ופוחתת היום, בעיקר נוכח המעורבות ההולכת וגוברת של כולנו והמודעות הציבורית לאיכות המרחב הציבורי. עם זאת, אנחנו צריכים להמשיך ולהיות "עם היד על הדופק" ולדאוג שאכן לא יפגעו לנו בעיר...
אדר' אדר אופנהיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה