חגיגות המאה - הכרחיות או בזבוז משווע?

למען הגילוי הנאות אתוודה ואכתוב שנכחתי בפתיחת חגיגות המאה לעיר ואף נהניתי. יחד עם זאת, עצם העובדה שאני מתגוררת 5 דקות מכיכר רבין בהחלט הנגישה עבורי את הפעילות. בכל אופן, כצפוי, היה המוני, אבל אווירה חיובית, הרבה השקעה מסחררת. הבמה המיוחדת המוגבהת לתזמורת הפילהרמונית הייתה מסנוורת בהשקעתה, כמו גם מטחי הזיקוקים שנורו מכל עבר, הקרנת המופע על קירות בניינים ומגוון ההופעות והזמרים. עד כאן מילות התפעלות, אך יש צורך בבדיקה אנליטית מקיפה יותר של הנושא.

כאחת המעורבת במספר מעגלי אקטיביזם חברתיים, אני נחשפת להיבטים רבים של העיר תל אביב-יפו. הניסיון להציג באירוע הפתיחה, כמו גם באופן הצגת החגיגות בישיבת המועצה האחרונה את העיר כאידיאלית, תוך התעלמות מבעיות וקשיים חברתיים וסביבתיים צרם בצורה אקוטית וחוטא למציאות העגומה. בעיות רבות עדיין מהוות את מנת חלקה של העיר והיה צריך לעשות שימוש בחגיגות כפלטפורמה לתיקון עוולות שונות. היום התבשרתי משיחה שקיימתי עם מורה ומדריך יפואי, העוסק בתחום שנים רבות, על צמצומים תקציביים מקוממים במערכות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ביפו. להלן מספר דוגמאות: הורדת משרה מלאה של קצין ביקור סדיר. מכיוון שיש בעיית נשירה חמורה מבתי הספר ביפו, תפקיד זה, אשר אחראי על איתור התלמידים שלא מגיעים לבתי הספר-חשוב מאין כמותו. בדצמבר 2008 ביטלו מנה חמה במועדונית במתנ"ס היהודי-ערבי. כמו כן, היו 4 מדריכים ב- 3/4 משרה ולפני שבועיים הקפיאו משרה אחת, כך שנכון להיום ישנם 3 מדריכים על אותו מספר ילדים כמקודם. בנוסף, לפני כחודש נסגר מרכז לנערות ערביות במצוקה ובמרכז "מגן אברהם" (בו מתקיימת פעילות לנוער יהודי וערבי) הורידו את הפעילות מ- 5 ימים ל- 3. אין מנוס מלומר בריש גלי, כי ישנן פתולוגיות חברתיות וסביבתיות רבות, החל מנוער במצוקה (סמים, נשירה מבתי ספר, פשע ואלימות), עבור בקיטוב הולך וגובר בין צפון העיר לדרומה וכלה בסוגיות של זיהום ותחבורה ציבורית. הדבר מעלה את השאלה – האם הכסף הרב (עשרות מיליונים) שהושקעו בחגיגות המאה אכן מוצדק. נראה כי קיים סדר עדיפויות קלוקל ובהקצאת כספים מוזרה. עם כל זיקוק שנורה ביום שבת התכווץ לי הלב מהמחשבה שזה בא על חשבון השכבות החלשות ו/או על חשבון מטרות נעלות וחשובות יותר.
תקציב העירייה האחרון שאושר על ידי מועצת העירייה לפני חודשים ספורים כולל קיצוצים בתחומים חברתיים וסביבתיים. ניתן להתרשם מרשימה מסודרת המדגישה זאת באתר של "עיר לכולנו", שם מצוין, בין השאר, כי אושר קיצוץ של מאה אלף ₪ בתוכנית למניעת סמים, 260 אלף ₪ בתקציב החינוך המיוחד ולא הוקצו סכומים לדיור בר השגה (גם לחוסר תקצוב יש משמעות, לא רק לקיצוצים והפחתות). סכומים אלו נראים כה זניחים לעומת תקציב מנופח של כ- 45 מיליון ₪ לחגיגות ואירועי המאה.
נקודה נוספת למחשבה – יום הולדת מאה מציין את תל אביב בלבד. יפו עתיקה הרבה יותר ולמרות שתל אביב-יפו מהוות יחידה מוניציפאלית אחת, סיפוח יפו התבצע שנים רבות לאחר תחילתה של תל אביב ואין זה מופרך להתחיל לחשוב עליהן כעל שתי ערים נפרדות.