כמעט כולנו נתקלנו בספר "העץ הנדיב" מאת ש. סילברסטיין. הסיפור מצביע על העובדה כי העץ משמעו נתינה אינסופית. על תרומתם של העצים לסביבה העירונית ניתן לקרוא כאן וכאן.
חוסר כבוד ויחס לעצים הבוגרים שב ועולה חדשות לבקרים בגיזום פוגעני של עצים, בכריתתם שלא לצורך וכל זאת, באישור ובעידוד העיריות! צפריר רינת דיווח על מספר מקרים של כריתות במספר ערים במרכז. דיווחים כאלו יש מקרית גת, דרך נהריה, פתח תקווה, כפר סבא ותל-אביב.
גם תליית מודעות על עצים, היא מעשה מעצבן ומקומם. עץ הוא אכן לא לוח מודעות!
מלבד זה, גם לעץ יש זכויות משלו. במסורת היהודית ובתרבות הישראלית יחס רב לשמירה על אילנות ובעיקר על עצי הפרי - "אל תעקור נטוע", "כי תצור אל עיר ימים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה" ובל נשכח את "כי האדם עץ השדה".
לאחרונה אנו עדים להתייחסות רבה יותר גם בעשייה. פרויקט "עץ נולד" הוא משב רוח מרענן ואופטימי ביער העירוני. ערן טמיר טאוויל, מציע הצעה מעניינת למתן זכויות בנייה נוספות תמורת ייעור עירוני ומציין את עיריית חולון כדוגמא. תיקון חוק התכנון והבניה שהוביל אופיר פינס, התייחס לצורך בפיצוי עבור כריתת עצים קיימים. ולבסוף, עמותת "אדם טבע ודין" מציעה באתר שלה סיוע ועזרה בנושא פגיעה בעצים וניתן לפנות גם לקבלת סיוע ב"מוקד הירוק" שהיא מפעילה.
גם תליית מודעות על עצים, היא מעשה מעצבן ומקומם. עץ הוא אכן לא לוח מודעות!
מלבד זה, גם לעץ יש זכויות משלו. במסורת היהודית ובתרבות הישראלית יחס רב לשמירה על אילנות ובעיקר על עצי הפרי - "אל תעקור נטוע", "כי תצור אל עיר ימים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה" ובל נשכח את "כי האדם עץ השדה".
לאחרונה אנו עדים להתייחסות רבה יותר גם בעשייה. פרויקט "עץ נולד" הוא משב רוח מרענן ואופטימי ביער העירוני. ערן טמיר טאוויל, מציע הצעה מעניינת למתן זכויות בנייה נוספות תמורת ייעור עירוני ומציין את עיריית חולון כדוגמא. תיקון חוק התכנון והבניה שהוביל אופיר פינס, התייחס לצורך בפיצוי עבור כריתת עצים קיימים. ולבסוף, עמותת "אדם טבע ודין" מציעה באתר שלה סיוע ועזרה בנושא פגיעה בעצים וניתן לפנות גם לקבלת סיוע ב"מוקד הירוק" שהיא מפעילה.
איזו נוסטלגיה מכריכת הספר... איך בא לי לקרוא אותו שוב ...
השבמחקותודה על הרחבת הידע מהמסורת היהודית.
עוד יגיעו ימים שבהם כריתת עצים תהיה עבירה על החוק? הלוואי...