"יפי נפש עירוניים" – האנשים שכמעט תמיד יגידו לא (מאת: דניאל danezeq)

רשומה זו היא חלק מהבלוג של danezeq. היא מופיעה בבלוג של אורבניקה ובבלוג של danezeq.

יש הרבה חסמים שמונעים, או מעכבים את תל אביב מלהיות עיר לתפארת דגם העיר הטובה.
סמכויות שחסרות לשלטון המקומי, חברי מועצה שלא מבינים עניין, מחסור בממון, תכנון לקוי וכמו שתיארתי ברשומות הקודמות – גם אופנה חולפת יכולה להזיק לעיר (אך גם להטיב עימה).
לאחרונה ישנו איום חדש על תל אביב – הטיפוסים אותם אני מכנה "יפי הנפש העירוניים".

הבהרת המושג:
נתחיל בדבר החיובי אצל יפי הנפש העירוניים: יש להם כוונות טובות. הם לרוב אנשים אכפתיים.
עד כאן הטוב. עכשיו הרע.
יפי הנפש העירוניים הם אנשים שמתנגדים לפיתוח (רובם לא יסכימו איתי על קביעה זו).
יפי הנפש העירוניים יעדיפו תמיד שימור על פני שינוי (הריסה / בנייה מחדש / הרחבה)
(בשלב הזה אפסיק לכתוב "יפי נפש עירוניים" בכל פעם. להלן "ינ"עים". יפי נפש עירוניים)

הינ"עים הם תוצאה של היסטורית הפיתוח הבעייתית של תל אביב. "תל אביב היא עיר שלא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש" נוהגים לומר, ובצדק.

הינ"עים פחדנים, ואפשר להבין למה. הם מפחדים שמחר בבוקר ירימו להם כיכר למפלס גבוה, יקימו להם מגדל שיהווה אנטיתזה לרחוב או למרקם העירוני הסמוך, ימחקו חורשה למטרת סלילת חניון או אפילו יבנו מגה-מבנה בלב תל אביב שידכא את כל הסביבה שלו.

הינ"עים גילו משהו מעניין ביותר: כשלא "נוגעים" בכיכר - היא מתפקדת טוב ומתפתחת יפה בעצמה. כשלא מקימים מגדלים בלב העיר ההיסטורי, הפסטורליה חוגגת ות"א הקטנה עושה רנסנס. אפילו כשמקימים רכבת קלה בעיר, אפשר להימנע מכריית מנהרות ענק ותחנות עמוקות מתחת לקרקע.

הינ"עים כבר התרגלו לזה. "כמה שנוגעים פחות – יותר טוב". לכל שני מרצפות רחוב שהעירייה עוקרת במהלך עבודות תשתית, הינ"עים קוראים "תעלת בלאומיך". הם יזעקו תמיד בגנות ה"בטון" ובעד ה"ירוק".
הינ"עים רוצים שפשוט יעזבו את העיר שלהם בשקט ויתנו להם להנות ממנה. בנוסף או אולי לחילופין: אם כבר משקיעים בלשנות, הינ"עים ילחמו שזה יעשה בדרך הקונפורמיסטית, האופנתית והעכשווית ביותר.

הינ"עים הם אוטומטיים. את ה"אחד ועוד אחד" שלהם הם כבר עשו. מסקנתם: שינויי תשתית ובנייה גדולת מימדים הסבו רק נזקים לת"א ואסור "לחזור על הטעויות".
בלי לשים לב, הינ"עים אימצו הסתכלות של זקנים (מפחדים מכל שינוי).

מה חסר לינ"עים?
שיקול דעת. התעמקות. ראייה תכנונית. ראיית הכלל. אמונה.

בתקופה בה נחנכה בריכת גורדון המחודשת (התמונה באדיבות וואלה!תל אביב), קלטה אוזני את המשפט "חולדאי הרס את בריכת גורדון". כלומר אין יותר בריכת גורדון. אני מניח שאם הייתי ממשיך להקשיב הייתי שומע משהו נוסח "עכשיו חולדאי יקים שם מגדל/חניון גורדון".
זוהי הדוגמא האולטימטיבית לטענה טיפוסית של יפה-נפש עירוני.
הוא ידע כמובן שבעת שפלט משפט זה הולכות ונשלמות העבודות האחרונות לקראת חניכתה של הבריכה המחודשת, אך זה לא שינה לו. ינ"עים ביקורתיים מאוד כלפי ראש העיר שלהם ובביקורתם הם הרבה יותר מסתם "שטחיים"; ביקורתם היא כמו שכבת קרום בעובי מילימטר מעל מים עמוקים. ביקורתו פוסחת על הפיכתו של כל מתחם הבריכה לציבורי ופתוח, ללא חומות וללא חסמים. על הפיכתו של החניון המדכא מאחורי הבריכה להמשך רציף של טיילת החוף, ולמרחב ציבורי מטופל ואיכותי מרוצף, מגונן, מואר הכולל שביל אופניים ותכנון אדריכלי מחוכם ומתחשב, על שימור חורשת הדקלים, על החיבור עם המעגנה הסמוכה, ומעל הכל על כך שבריכת גורדון – עודנה קיימת! ההתעלמות האדישה הזו בביקורת נגד "הריסת בריכת גורדון" חסרה התעמקות. איני מתכוון לביקורת שהושמעה לפני המהלך, אלא לביקורת שהושמעה כאשר הבריכה כמעט נחנכה.

הביקורת שהושמעה לפני המהלך, נגד כל שינוי במתחם בריכת גורדון היא ביקורת חסרת שיקול דעת ואם היא לא חסרת שיקול דעת – אז היא אנוכית (קרי, חסרת ראיית הכלל) מתחם בריכת גורדון כפי שהיה לפני השינוי היה ל"עצם בגרון" של טיילת החוף. במקום טיילת, השתרע בצמוד לבריכה חניון צר מוקף חומות. הינ"עים לא הבינו איך תיראה ותתפקד טיילת צרה מוקפת חומות במקום החניון או אולי גרוע מכך, לא הבינו מדוע נחוץ להקים במקום טיילת. אלה חסרי שיקול הדעת. לעומתם, אלה שכן הבינו ובתוך כך התנגדו למהלך פשוט רצו שהבריכה שלהם תמשיך להיות "אי" של פסטורליה שקוטעת את הטיילת. אלה האנוכיים.
ינ"עים רבים דחו על הסף את כוונת עיריית ת"א להקים את בריכת גורדון מחדש באופן שתשתלב בטיילת ו"תיבלע" על ידה. הם טענו שלא ניתן לתכנן בריכה בתוך טיילת ציבורית מבלי שזו תועד לכישלון. מסתבר שלא רק שזה אפשרי, זה אפילו יוצר בריכה מיוחדת יותר, ושטח ציבורי מעניין יותר. אנשים אילו חסרו ראייה תכנונית. אלה אותם אנשים שלא מזהים את הפוטנציאל של כיכר אתרים הסמוכה.
אגב, ראייה תכנונית זה לא משהו שיש רק לבעלי תארים. מספיק להרים את הראש כשמטיילים בעיר ולאחר מכן גם קצת להפעיל אותו.

מוטב כי אותם חסרי ראייה תכנונית היו לפחות נותנים הזדמנות לאלה שכן ניחנים בה, אך חסך באמונה גרם להם להאמין שכל תכנון מחדש של מתחם הבריכה יוליד כישלון. הם לא האמינו שניתן באמת למקם בריכה במתחם שקוף בתוככי הטיילת. באופן זהה אותם אנשים יגידו שכל כיכר שנבנית מעל חניון תת קרקעי תיהיה בלתי מוצלחת. אמונה.

מי הם יפי הנפש העירוניים?
אם את/ה מזהה אחד או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש:
א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך.
ב. מגמתיות בשיפוט.
ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש.
ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם.
ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי.
ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם.
ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.

חשוב מאוד להעביר את המסר: עיר מקיימת אבולוציה. כדי להגיע לסביבה אנושית מעולה, צריך לדעת מה לשמר ומה להרוס. בלי אחד מהשניים, הערים הטובות ביותר בעולם כיום לא היו מה שהן.

קלישאות השגורות בפי יפי הנפש העירוניים:
תגובות לקלישאות – ראה/י למטה.
1. די למגדלים
2. ת"א היא לא מנהטן
3. די לאוטוסטראדות בלב העיר
4. ת"א היא עיר לעשירים בלבד
5. המגדלים חוסמים את הבריזה
6. המגדלים עושים צל
7. המגדלים מנוכרים
8. המגדלים אילו מפלצות בטון
9. חולדאי מתעסק בשינויים קוסמטיים בלבד
10. צריך להרוס את התחנה המרכזית (ה"חדשה")
11. חולדאי הרס את אולם אוסישקין
12. הקמת חניונים תת קרקעיים מכניסה עוד רכבים לעיר
13. במקום לדאוג לתחת שלהם ולשפץ את בניין העירייה, שישפצו את דרום העיר.
14. השיפוץ באיבן גבירול הוא סיוט מתמשך שכל תכליתו עקירת עצים ושינוי סוג מדרכה.
15. יש להוציא את האוטובוסים המפרקיים והרועשים מרחובות העיר הצרים.
16. צריך להרוס את מגדל שלום כי הוא מכוער וגימנסיה הרצליה הייתה מבנה "מיוחד".
17. המבנה הזה ענק ומסובך ולכן הוא מגלומני
18. במקום לקשקש על רכבת תחתית שלא תיהיה פה לעולם – צריך ליישם פיתרון מהיר.
19. יש להתחשב בציבור הדתי ולא להפעיל תחבורה ציבורית בשבת.

תגובות לקלישאות:
1. הלאה עם המגדלים. מדינת ישראל היא המדינה המערבית הצפופה ביותר בעולם, וקצב ההתרבות שלה אדיר. מילא עכשיו, בעוד כמה שנים כל מרכז ישראל יהיה רצף בנייה ועל טבע בתולי נוכל רק לחלום. כבר היום קשה מאוד למצוא טבע לא מיושב. ישראל היא אחת ממספר מדינות מצומצם ביותר שיש לבנות בה רק ארוך מאוד לגובה ולעומק גם אם זה לא הנוף הפסטורלי שזכור מהקיבוץ של סבא. יש מקומות מסויימים בהם אסור לבנות לגובה – מרקמים נמוכים שרצוי לשמור.
2. נכון, וחבל מאוד שלא. מנהטן היא דוגמא מעולה למרקם עירוני מוצלח ביותר. יש ללמוד ממנו וליישם אותו איפה שאפשר (רובעים חדשים, איזורים המיועדים לפינוי וכ`).
3. לעולם לא תקום אוטוסטראדה בתוך תל אביב. לעומת זאת צירי תנועה תת קרקעיים נחוצים עבור תל אביב ויאפשרו להמיר הרבה שטח אספלט למרחבים ציבוריים נעימים. אלה לא אוטוסטראדות. (הרמז: ציר המסילה העות`מנית) ובכל מקרה – כל תשתית תנועתית שתקום בתל אביב צריכה להיות מיועדת לתחבורה ציבורית בלבד.
4. אני רוצה לראות כמה עשירים יהיו אם נסדר את תושבי מרכז תל אביב במסדר. רובם יהיו במעמד הבינוני ומטה. הכנסת עשירים לעיר תורמת לעיר ועושה נפלאות. מקדו את המאבק שלכם בהוספת דיור בר השגה למעמד בינוני, ועזבו את העשירים שתרומתם לת"א מובטחת.
5. ברוב המקרים וברוב הבחינות המגדלים מגבירים רוחות. מבנים שחוסמים בריזה אילו מבנים רחבים. כן כן – הגובה לא קובע.
6. צל בישראל זה דבר מבורך. בתל אביב חסר צל. אם דאגתכם היא לצל שיוטל על קולטי דוד השמש שלכם, דאגו שיזם המגדל יספק לכם פיתרון לכך (יש לכך כבר תקדים).
7. מה זה מנוכר? לא מזמין? מרתיע? כשמגדל מפנה לרחוב קיר גבוה או מבואה גדולה ומפוארת – חזיתו מנוכרת כיוון שלכם אין מה לחפש שם. כאשר חזית המגדל כוללת חנויות, בתי קפה ומסעדות לכלל הציבור, חזיתו מזמינה ואתם מוזמנים לנצל אותה ולהינות ממנה. דירשו מהעירייה ומהיזם שהמגדל יציג חזית מסחרית ו/או כיכר לכיוון הרחוב.
8. מפלצות אלה יצורים מפחידים שאולי יורקות אש, ובטון זה חומר גאוני ששינה את העולם כשהומצא ובזכותו יש לכם קורת גג. בטון קל לתחזוקה ואם משתמשים בו נכון הוא גם אסטטי ביותר ובכל מקרה אפשר לחפות אותו.
9. "שינויים קוסמטיים" כפי שאתם מכנים אותם כוללים הרבה מעבר לקוסמטיקה. החלפת תשתיות (כדי שצינור הביוב לא יתפוצץ ואז תאשימו את חולדאי שאתם חיים בביוב ועוד) מה גם שקוסמטיקה = אסטטיקה = חזות הרחוב = ערך הרחוב = רחוב מוצלח לעומת רחוב כושל = מרחב ציבורי מהנה ובטוח לעומת איזור מוכה פשע ועזובה.
10. חס וחלילה. צעד כזה יגרום לכך שלא תיהיה תחנה מרכזית בתל אביב ואז נצטרך לנסוע רחוק מאוד (עד לצומת חולון) כדי לתפוס אוטובוס בינעירוני וכל זה ייעשה במסוף פתוח ובלתי עירוני שיושחת במהלך הלילות כאשר לא תיהיה בו פעילות אנושית. התחנה המרכזית של תל אביב צריכה פשוט להשתלב עם העיר טוב יותר ולעבור טיפול מקיף.
11. על אף שאני מתנגד להריסת האולם, חולדאי לא בדיוק "הרס" אותו. "הפועל" הרסה אותו. למעשה "הפועל" הקימה אולם זמני שהיה אמור לעבור משם עוד בשנות ה-80. הנהלת "הפועל" לא רצתה כנראה בהיכל לקבוצה, אז היא עשתה כל דבר אפשרי על מנת להרוס את האולם. היא השתמשה בו כמתלה פרסומות, הזניחה אותו עד לכדי כך שלא עמד בתקנים ולבסוף (סוג של) ביקשה מעיריית תל אביב להרוס אותו.
12. נגד כל חוקי הלוגיקה. הקמת חניונים תת קרקעיים מעבירה את החניה מהקרקע לתת הקרקע ומשחררת מרחב ציבורי. חוסר הקיום של תחבורה ציבורית איכותית ואי הפעלתה ביום שבת – אלה הגורמים להכנסת יותר ויותר כלי רכב למרכז העיר. דע מי הוא אויבך.
13. בניין העירייה זה לא התחת של עובדי העיריה – זה בניין ציבורי. זה נכס של העיר, זו נקודת ציון של העיר והוא שייך לציבור בדיוק כמו שדרום תל אביב שייכת לציבור.
14. השיפוץ באיבן גבירול, גם אם היה יכול להיות מוצלח יותר (תמיד אפשר טוב יותר) הרים את הרחוב מהקרשים אל מקום טוב הרבה יותר.
15. לא. יש לשנות את מסלולם כך שלא יעברו ברחובות צרים. אוטובוסים מפרקיים הם יעילים ביותר. הרבה יותר נוסעים בלא תוספת נהג.
16. חבל שהרסו את "גימנסיה הרצליה" אבל זה לא מתיר לעשות שוב את אותה טעות, ומה שנתפס אצלכם היום כ"רומנטי" ו"מיוחד" – מבנה הגימנסיה, סביר שיוחלף ע"י מגדל שלום – שייתפס ע"י דור ההמשך כנכס "מיוחד" ואולי אף "רומנטי" בעצמו.
17. ככה לא מאבחנים מגלומניות. מבנה ענק ומסובך בנוי כך בשל הפרוגרמה (תכנית הזמנתו) ה"ענקית והמסובכת" שלו. מגלומניות מאובחנת בכך שמבנה תוכנן ועוצב במטרה בלעדית לספק פנטזיה של האדריכל ללא התחשבות והתאמה לסביבה ולמוסכמות העיר בה הוקם. אגב, בקרוב יבנה מגדל מגלומני בתל אביב והוא יהווה שיעור טוב במגלומניה.
18. המשפט נכון, אך המילה "במקום" עושה עוול נורא. למה במקום? בנוסף!
19. אוטובוסים צריכים לפעול בשבת לפי הצורך – והציבור הדתי לא ישתמש בהם.

מקבץ קישורים לכתבות ינ"ע ניתן למצוא ברשומה בבלוג של danezeq