מצורפת מצגת על עבודות ההקמה של הרכבת הקלה בירושלים. מחכים שתתחיל כבר לפעול. בנתיים התושבים, הסוחרים והמבקרים... כולם סובלים. אולי צריך לקנוס קבלני ביצוע על שיהוי בעבודות?!
יום שבת, 30 במאי 2009
חשמלית ושמה תשוקה (לסיום)
יום שלישי, 26 במאי 2009
מצגת נוספת על שימור ושיחזור ציורי קיר - והפעם: שרונה (באדיבות שי פרקש)
מצגת נוספת שקיבלנו משי פרקש אודות שימור ושיחזור ציורי קיר בשרונה - והפעם, ביקור ביקב!
למצגת נוספת על שימור ושיחזור ציורי קיר, שהוצגה במסגרת מפגש אורבניקה - הקליקו כאן.
למצגת נוספת על שימור ושיחזור ציורי קיר, שהוצגה במסגרת מפגש אורבניקה - הקליקו כאן.
יום ראשון, 24 במאי 2009
עצי הסיסם ההודי - קצת כבוד לאזרחי העיר הוותיקים הללו!
ב- 16.4 הלכתי ברחוב אבן גבירול בחלקו הצפוני, ועל כל עץ שעברתי ראיתי את השלט הבא. ישר עצרתי וצילמתי עבורכם.כבר אז כאב לי לראות את התלייה באמצעות סיכות על העצים שמודעות אלו באו להציל. גם רגישות פה היא עניין של מודעות - או חוסר מודעות במקרה הזה. בכל אופן ועכשיו עניינית - חבל שהיחס לעצים דומה ליחס אל "צומח" ולא כאל נפלאות בריאה שחיים זמן ארוך, לעיתים אף יותר מאיתנו. כאל יצורים הסופחים רעלים, מעניקי צל, קולטי פחמן, ממתני טמפרטורות ונגר עילי וכן עוד ועוד.
תרומתם של העצים למרחב העירוני חשובה מאין כמותה! כרגע גם נתקלתי בכתבה בנושא ששופכת טיפה אור על הרקע לנושא והשלטים בוואלה! חבל שלא הספקתי לדווח לכם עוד לפני.
יום שישי, 22 במאי 2009
בשביל ערים טובות - כולנו בוחרים בתחבורה הציבורית
רציתי לפרגן על המסיבה לקידום התחבורה הציבורית שנערכה לאחרונה ואורגנה על-ידי "מגמה ירוקה" - מעל 1000 איש - כבוד!. כדאי להכנס ולהסתכל קצת על סיכום הפעילות של הארגון בנושא בתל-אביב. מעניין שדווקא העירייה שמה רגל לאירוע. וגם כתבה שפורסמה ב- MYNET. מצורפות בתחתית גם תמונות מפלייר הקורא לפעילות עירונית בירושלים בנושא. אתם מוזמנים להצטרף.והרי סרטון שצילם מהאירוע דניאל מייסה, פעיל "אורבניקה - התעוררות עירונית" שמפעיל גם את "פורום תל אביב" בתפוז, את אתר "תל-אביב במבט חדש" וכותב גם בלוג אורבני משובח - שלושתם שווים עיון מעמיק!
דבריו של דב חנין מדהימה בהתייחס להגדרת המקור לבעיית התחבורה העירונית - חוסר במחויבות של הרשות. כבר כתבתי על האפשרויות הקיימות בידי העירייה לקדם את העניין במסגרת סיכום הפגישה של הפורום הירוק שחלקה עסק בנושא התחבורה. הפעם אני מצרף חוות דעת משפטית מטעם מגמה ירוקה בעניין.
דבריו של דב חנין מדהימה בהתייחס להגדרת המקור לבעיית התחבורה העירונית - חוסר במחויבות של הרשות. כבר כתבתי על האפשרויות הקיימות בידי העירייה לקדם את העניין במסגרת סיכום הפגישה של הפורום הירוק שחלקה עסק בנושא התחבורה. הפעם אני מצרף חוות דעת משפטית מטעם מגמה ירוקה בעניין.
בנוסף מעניינת הנכונות של דן ואגד לצאת מהתחנה המרכזית. בהקשר לתחנה הציבורית בת"א-יפו, לדעתי המבנה המנותק מסביבתו האורבנית ופוגע במרקם ובאיכות הרחוב העירוני בלווינסקי. יותר מכך - הצורך להכנס למבנה/לעלות ולרדת קומות, להתבלבל בין רציפים וכדומה - הוא אחת מהבעיות העיקריות שלו אשר בסופו של דבר פוגעות בשימוש המיועד שלו להקל על השימוש בתחבורה הציבורית. איפה התחנה הישנה ? כך אפשר לרדת מאוטובוס אחד, ללכת 5 מטרים ולהגיע לרציף הרלוונטי להמשך הנסיעה. בחיפה אפילו פיצלו את התחנה המרכזית לשתיים - הוציאו אותה מהמבנה הנוראי במרכז העיר אל השוליים תוך חיבור נוח יחסית בין התחנות. שתי התחנות במפלס אחד המאפשר לעבור בין קווים או אמצעי תחבורה שונים בצורה נוחה וכך גם מושגת גישה נוחה לאוטובוסים ובזבוז מינימאלי של זמן גישה לרציף שעולה לנו - המשתמשים - ביוקר!
יום שני, 18 במאי 2009
סקירת אירועי "פנטזיה אורבאנית", חלק ב : הפאנל
(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן הימן)
הפאנל בנושא כיכר המדינה נערך ביום פתיחת התערוכה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים". מטרתו של הפאנל הייתה לשמוע מגוון דעות מאנשי מקצוע ואקדמיה, במטרה לחשוף את הציבור להיבטים שונים ומגוונים הקשורים לנושא של מרחב ציבורי עירוני פתוח. קיום הפאנל נראה לנו חלק טבעי בתערוכה, שכן הוא משתלב עם מטרות הליבה של הפרויקט - העלאת מודעות ציבורית לנושא של מרחבים פתוחים, ופיתוח דיון ציבורי - אשר יהיה תהליך מתמשך של זרימת ידע ודעות הן בין תושבי העיר לבין עצמם, והן בין התושבים למקבלי ההחלטות.
בתחילת האירוע לקחנו את הקהל לסיור קצר (באמצעות המצגת להלן) בכמה מן הכיכרות בעולם. הסיור הזה היה מנקודת המבט של עמותת אורבניקה, ומטרתו הייתה להמחיש עד כמה הכיכר היא עתיקה כמו העיר, ועד כמה היא חשובה בכל היבט – היא חשובה לנו כפרטים, היא חשובה לנו כחברה, והיא חשובה לעיר. דנו גם בשינויים החברתיים והטכנולוגיים של המאה העשרים וביקשנו לשים את הדעת על כך שעל אף שאנחנו בעידן האינטרנט והסלולר – הצרכים שלנו כבני אדם וכחברה לא השתנו, והכיכר היא עדיין הלב של העיר.
אחרי המצגת החל הפאנל. כל אחד מהמשתתפים המכובדים נשאל שאלה וענה עליה למשך כמה דקות. להלן סקירה קצרה של קשת העמדות והדעות שהציגו חברי הפאנל. יש לציין כי בסקירה סיכמנו את תמצית הדברים שאמר כל משתתף.
פרופ' יצחק שנל – מרצה בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב.
מה תפקידה של כיכר במרחב עירוני?
חשוב לחזק מרחבים פתוחים בעיר. אני הייתי מציע ליצור שילוב של שטח ירוק עם סוג של מונומנט גבוה שיזהה את המקום. הייתי מתייחס לשם של הכיכר, "כיכר המדינה". להשקפתי, בעידן פוסט מודרניסטי זה, בו אנו בקלות מאבדים את זהותנו, חשוב דווקא לחזק את הזהות הקולקטיבית באמצעות אומנות בעיר, והכיכר היא מקום מצוין לכך. יש לשים לב שלא לצמצם שטחים ירוקים בעיר, חשוב שיהיו בכל מקום בעיר וחשוב לשמר אותם או להוסיף.
יואב גולדרינג – חבר במועצת תל אביב – יפו מטעם סיעת עיר לכולנו
מה הכלים של פוליטיקאים ונבחרי ציבור להתמודד עם סוגיות של פיתוח המרחב העירוני?
חשוב לשמור על ישיבות מועצה פתוחות לציבור, כי השקיפות בנושאי תכנון חשובה. ישיבות ועדת המשנה לתכנון ובניה מתקיימות בשעות הבוקר ולכן פחות נגישות לציבור, ולעיתים ישיבות מועצה בנושאים כאלו סגורות לציבור או שצריך להחליט בסוגיות יחסית איזוטריות. צריך לקחת בחשבון את העובדה שנבחרי ציבור מרגישים יותר מחויבים כאשר הציבור נוכח. יש התנהגות שונה בישיבות פתוחות וסגורות. אחרי שנבחרי ציבור מנסים להיות הרובין-הוד של הציבור, רבים מהם מתקשים להילחם על האג'נדה שלהם בועדות המקומיות, כיוון שהם מנסים להיות בסדר עם המנגנונים של הפקידות העירונית, ואז הם לוקחים בחשבון יותר שיקולים של קלות ביצוע, ופחות את הציבור.
מה הכלים של פוליטיקאים ונבחרי ציבור להתמודד עם סוגיות של פיתוח המרחב העירוני?
חשוב לשמור על ישיבות מועצה פתוחות לציבור, כי השקיפות בנושאי תכנון חשובה. ישיבות ועדת המשנה לתכנון ובניה מתקיימות בשעות הבוקר ולכן פחות נגישות לציבור, ולעיתים ישיבות מועצה בנושאים כאלו סגורות לציבור או שצריך להחליט בסוגיות יחסית איזוטריות. צריך לקחת בחשבון את העובדה שנבחרי ציבור מרגישים יותר מחויבים כאשר הציבור נוכח. יש התנהגות שונה בישיבות פתוחות וסגורות. אחרי שנבחרי ציבור מנסים להיות הרובין-הוד של הציבור, רבים מהם מתקשים להילחם על האג'נדה שלהם בועדות המקומיות, כיוון שהם מנסים להיות בסדר עם המנגנונים של הפקידות העירונית, ואז הם לוקחים בחשבון יותר שיקולים של קלות ביצוע, ופחות את הציבור.
יואב לרמן – דוקטורנט בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב וכותב הבלוג "עוד בלוג תל אביבי"
איך הבנייה בכיכר תשפיע על היותה מרחב ציבורי מתפקד?
הכיכר מאוד גדולה וצריך לפתח אותה, אבל לא על ידי בניית מגדלים. התוכנית שאושרה לגמרי תחסל את הכיכר כמרחב ציבורי. כיום יש שטח גדול שיחסית לא נעשה בו שימוש, אין נגישות טובה לכיכר. הבעיה של הכיכר היום היא הגודל שלה שאינו פרופורציונאלי למבנים סביב. עשו ניסוי וכנסו לכיכר מאחד הכניסות, וראו איך לא תתקשו למצוא את ההמשך של אותו הציר ממנו הגעתם.
איך הבנייה בכיכר תשפיע על היותה מרחב ציבורי מתפקד?
הכיכר מאוד גדולה וצריך לפתח אותה, אבל לא על ידי בניית מגדלים. התוכנית שאושרה לגמרי תחסל את הכיכר כמרחב ציבורי. כיום יש שטח גדול שיחסית לא נעשה בו שימוש, אין נגישות טובה לכיכר. הבעיה של הכיכר היום היא הגודל שלה שאינו פרופורציונאלי למבנים סביב. עשו ניסוי וכנסו לכיכר מאחד הכניסות, וראו איך לא תתקשו למצוא את ההמשך של אותו הציר ממנו הגעתם.
גיא נרדי – רכז תחום התכנון בחברה להגנת הטבע
אילו ערכים וצרכים ממלאת הכיכר כיום והאם הם ימשיכו להתקיים גם לאחר בניית המגדלים בה?
הכיכר כמו שהיא היום כלל לא מתפקדת ככיכר. אפשר לבנות מגדלים ועדיין לשמור על מספיק שטח ציבורי. לא רואה בעייתיות בבניית המגדלים ולא חושב שיש מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים באזור צפון העיר, ולכן אין הכרח לשמור על הכיכר כשטח ירוק. (אולם, יש לציין שההצעה לפארק בכיכר הייתה רק הצעה אחת מבין פנטזיות רבו שהוצגו בתערוכה, פנטזיות שמציעות כיכר בנויה ולא כיכר ירוקה, ומשום כך הדיון על "ירוק" או "לא ירוק" אינו רלבנטי).
אילו ערכים וצרכים ממלאת הכיכר כיום והאם הם ימשיכו להתקיים גם לאחר בניית המגדלים בה?
הכיכר כמו שהיא היום כלל לא מתפקדת ככיכר. אפשר לבנות מגדלים ועדיין לשמור על מספיק שטח ציבורי. לא רואה בעייתיות בבניית המגדלים ולא חושב שיש מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים באזור צפון העיר, ולכן אין הכרח לשמור על הכיכר כשטח ירוק. (אולם, יש לציין שההצעה לפארק בכיכר הייתה רק הצעה אחת מבין פנטזיות רבו שהוצגו בתערוכה, פנטזיות שמציעות כיכר בנויה ולא כיכר ירוקה, ומשום כך הדיון על "ירוק" או "לא ירוק" אינו רלבנטי).
ניר מועלם – עו"ד מתמחה בתחום התכנון והבניה
האם לאחר אישור תוכנית ניתן לשנות שימושי קרקע ומהם הכלים המשפטיים לעשות זאת?
האם לאחר אישור תוכנית ניתן לשנות שימושי קרקע ומהם הכלים המשפטיים לעשות זאת?
יש אופציות של פיצויים או זכויות ניוד, אך מדובר בפרוצדורה ארוכה ומסובכת, וכזו אשר עולה כסף רב למשלמי המסים. נושא כיכר המדינה הוא סבוך מתחילתו, וכיום הוא סבוך עוד יותר. יש גם נטייה לתבוע על פי סעיף שמתייחס להורדת ערך הקרקע.
ניקי דוידוב – אדריכל ומרצה בטכניון
האם יש צורך לפתח את הכיכר לאור תהליכי העירוניות שהתרחשו סביבה?
סביב הכיכר התפתחה במהלך השנים סוג של עירוניות מסוימת ולכן דווקא השארת הכיכר לא מבונה היא מוצדקת. היא משרתת כיום את האוכלוסייה ולא צריך לבנות בה. מי שטוען שהכיכר לא בשימוש כדאי שישאל מדוע היא אינה בשימוש ולא יקבל זאת כמובן מאליו. נראה לי שלתל אביב יש בדי-אן-איי טבע כזה לדחות פרויקטים מתוכננים. יש המון תכניות, אך אנו יודעים להשמיץ את כולן. אף פרויקט מתכונן לא הצליח לחולל עירוניות , ודווקא כיכר המדינה לטעמי הצליחה בהחלט לחולל עירוניות מאוד פוריה ושוקקת, והיא מהווה חלל שיש בו פעילות רב גונית. חבל שמקום שהוא טוב עכשיו ייהרס. המהות של כיכר ציבורית היא שטח ציבורי, והציבור הוא שמעצב את מה שקורה שם. לעניין ה"ירוק או לא ירוק" – כיכר היא לא שצ"פ !! לכן הדיון על שטחים ירוקים הוא מעט מיותר.
האם יש צורך לפתח את הכיכר לאור תהליכי העירוניות שהתרחשו סביבה?
סביב הכיכר התפתחה במהלך השנים סוג של עירוניות מסוימת ולכן דווקא השארת הכיכר לא מבונה היא מוצדקת. היא משרתת כיום את האוכלוסייה ולא צריך לבנות בה. מי שטוען שהכיכר לא בשימוש כדאי שישאל מדוע היא אינה בשימוש ולא יקבל זאת כמובן מאליו. נראה לי שלתל אביב יש בדי-אן-איי טבע כזה לדחות פרויקטים מתוכננים. יש המון תכניות, אך אנו יודעים להשמיץ את כולן. אף פרויקט מתכונן לא הצליח לחולל עירוניות , ודווקא כיכר המדינה לטעמי הצליחה בהחלט לחולל עירוניות מאוד פוריה ושוקקת, והיא מהווה חלל שיש בו פעילות רב גונית. חבל שמקום שהוא טוב עכשיו ייהרס. המהות של כיכר ציבורית היא שטח ציבורי, והציבור הוא שמעצב את מה שקורה שם. לעניין ה"ירוק או לא ירוק" – כיכר היא לא שצ"פ !! לכן הדיון על שטחים ירוקים הוא מעט מיותר.
ערן טאוויל – אדריכל, כותב הבלוג "ערסיטקטורה"
האם יש צורך בכיכר בגודל כזה?
לא ניתן לנתק את השאלה מהתכלית של הכיכר ומסביבתה. לתחושתי, הפרופורציות של הכיכר בעייתיות, היחס בין הגודל של הכיכר לעומת הממדים של הבניה המקיפה אותה יוצרים תחושה משונה, ולא תחושה של אינטימיות ושל חלל עירוני. מעניין לראות שכיכר רבין, שיש לה פרופורציות טובות, היא כן מוצלחת. כיכר המדינה לא נמצאת בתודעה העירונית. ההצעה שלי היא להגביה את הבניה מסביב לכיכר, כדי לעבוד בדיוק על החסרון הזה. (לקריאה מרתקת נוספת על עמדתו של ערן טאוויל על כיכר המדינה ניתן לקרוא בבלוג שלו .
האם יש צורך בכיכר בגודל כזה?
לא ניתן לנתק את השאלה מהתכלית של הכיכר ומסביבתה. לתחושתי, הפרופורציות של הכיכר בעייתיות, היחס בין הגודל של הכיכר לעומת הממדים של הבניה המקיפה אותה יוצרים תחושה משונה, ולא תחושה של אינטימיות ושל חלל עירוני. מעניין לראות שכיכר רבין, שיש לה פרופורציות טובות, היא כן מוצלחת. כיכר המדינה לא נמצאת בתודעה העירונית. ההצעה שלי היא להגביה את הבניה מסביב לכיכר, כדי לעבוד בדיוק על החסרון הזה. (לקריאה מרתקת נוספת על עמדתו של ערן טאוויל על כיכר המדינה ניתן לקרוא בבלוג שלו .
********************************************************
לאחר סבב התשובות נפתח הדיון לשאלות מהקהל. ניכר שהנושא אכן מורכב וישנן דעות שונות לכאן ולכאן. מבין המשתתפים האקטיביים בקהל היו גם בעלי הקרקע. לבסוף, קינחנו בסרטון שהכנו, הסוקר בשתיים וחצי דקות את העבודות המוצגות בתערוכה ואת ההצעות השונות שעלו במהלך השנים לפיתוח הכיכר. ניתן לראות את הסרטון ביו-טיוב, או פשוט לצפות כאן :
יום שישי, 15 במאי 2009
סקירת אירועי "פנטזיה אורבנית" - התערוכה - חלק א'
(נכתב על ידי שרון בן-דליה, הגר ספירו ויהונתן היימן)
את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירועי פרויקט "פנטזיה אורבנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור שנערך במסגרת הפאנל בכיכר עצמה, והתובנות שאורבניקה יצאה עימן. אתם מוזמנים עדיין לצפות בתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית, שתתקיים עד ה- 26.6.09. הנאה אורבאנית מובטחת....
חלק א' – התערוכה
לפני כשנה עלה הרעיון ליצור תערוכה שתאפשר לאנשים לפנטז על מרחבים ציבוריים כפי שהיו רואים אותם בעיני רוחם. התלבטנו באחת הפגישות באיזה אתר, או מרחב ציבורי, לבחור. הבחירה הייתה (יש לציין ברוב קולות) כיכר המדינה, וזאת מכיוון שהיא אחד המרחבים הגדולים הקיימים בת"א-יפו המשמשים כיום כמרחב ציבורי, והנמצאים במרכזו של דיון ער הנשען על מחסור בסיסי בידע. לכל אחד יש מה לומר על הכיכר ומה צריך לעשות איתה.
נקודת המוצא של פרויקט זה כללה את המטרות שלהשגתן הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" – חיזוק הקשר בין התושב לעיר, בין התושב לרשות וקידום איכות החיים העירונית באמצעות חיזוק המרחב הציבורי. מטרה זו מתקשרת ליעד עיקרי של העמותה שהנו – חיזוק, כמותי ואיכותי, של מרחבים ציבוריים. לא רק קיומם של מרחבים כאלו הוא חשוב, אלא גם התפרוסת העירונית שלהם, כך שלכל תושב תהיה נגישות גבוהה לאחד או יותר מהם. (בתהליך הגדרת מטרות הפרויקט הוגדר כי "ברצוננו להעלות את המודעות של תושבי העיר והמבקרים בה לסוגיות תכנוניות הנוגעות לכולנו ואשר אינן באות לכלל פרסום בדרך כלל. אנחנו מקווים להפוך את פרוייקט "פנטזיה אורבנית" לפרוייקט קבוע שיטפל בכל פעם באזור אחר בעיר. את פרוייקט כיכר המדינה בכוונתנו להפוך לתערוכה מקיפה שתציג בנוסף להצעות של עמותת אורבניקה את כל שאר התוכניות שנרקמו לאורך השנים לכיכר המדינה, בנסיון להביא לידיעת הציבור את התוכניות הקיימות, הפנטזיונריות, האפשריות והבלתי אפשריות, וכדי לעודד את שיתוף הציבור במה שקורה בעירו").
בחירת המרחב של כיכר המדינה כנושא התערוכה הראשונה נבע מכך שתכנית הפיתוח לכיכר, אשר אושרה לאחרונה, עברה בתקופה האחרונה מספר נקודות ציון חשובות ובהן הערר שהוגש לאחרונה לעיריית ת"א. לקראת הדיון בערר, פירסמה העמותה את עמדתה בנוגע לפיתוח המוצע. כעבור כמה חודשים של עבודה רבה ומושקעת הצלחנו לאסוף כמות מספקת של "פנטזיות" על כיכר המדינה – עבודות של משרדי אדריכלים, של סטודנטים ושל אנשים פרטיים שפינטזו כיכר.
התערוכה נפתחה ביום שישי, ה- 8.5.09 וכוללת סקירה היסטורית תכנונית ופנטזיות אורבאניות שונות ומעניינות. חלקן דמיוניות, אך חלקן יישומיות לחלוטין. הכל תלוי בעיני המתבונן. יש שבעיניהם כיכר ללא מגדלים הי
א רעיון הזוי, והללו טוענים כי מגדלים בכיכר לא בהכרח הורסים את חווית המרחב הציבורי אלא דווקא תורמים לה באמצעות יצירת סגירה של המרחב הפתוח ויצירת אינטימיות. אחרים יטענו כי ישנן זכויות קניין פרטיות בקרקע אשר לא ניתן לפצות עליהן וכי יש צדק להוציא את התכניות הקיימות לפועל בכדי שהמרחב יהפוך לכזה התורם לעיר, כבר בתקופה הקרובה. יש שיאמרו שצריך ואפשר לייחד את המרחב כולו, מבלי לוותר על מטר אחד רבוע, לציבור. השוני הזה בין התפיסות של אנשים הורגש היטב גם בפאנל – כפי שתקראו בפוסט הבא.
א רעיון הזוי, והללו טוענים כי מגדלים בכיכר לא בהכרח הורסים את חווית המרחב הציבורי אלא דווקא תורמים לה באמצעות יצירת סגירה של המרחב הפתוח ויצירת אינטימיות. אחרים יטענו כי ישנן זכויות קניין פרטיות בקרקע אשר לא ניתן לפצות עליהן וכי יש צדק להוציא את התכניות הקיימות לפועל בכדי שהמרחב יהפוך לכזה התורם לעיר, כבר בתקופה הקרובה. יש שיאמרו שצריך ואפשר לייחד את המרחב כולו, מבלי לוותר על מטר אחד רבוע, לציבור. השוני הזה בין התפיסות של אנשים הורגש היטב גם בפאנל – כפי שתקראו בפוסט הבא.בהקשר זה ל"אורבניקה – התעוררות עירונית" יש דעה עקבית בנושא: כיכר המדינה צריכה להישאר הכיכר של המדינה. הפנטזיה האורבנית יכולה להתגשם. הכיכר יכולה להיות כיכר ירוקה, או כיכר תיירותית או כיכר בנויה – אך תוך שילוב הפיתוח בה במרחבים ציבוריים אמיתיים שיהוו גורם לפעילות עירונית ויהפכו אותה למרחב עירוני נעים. זה נכון וכואב שכיכר המדינה הוא נושא סבוך ומורכב מכל הבחינות – ובעיקר מבחינה משפטית, אולם בעינינו הדבר החשוב הוא מתן כבוד למרחב הציבורי כך שהמרחבים העירוניים יתייחסו גם להיבטים ולצרכים האנושיים והסביבתיים וייצרו ערים שנעים לחיות בהן. במקום לחסל מרחב ציבורי כה נדיר וייחודי – שאין כדוגמתו בארץ – ניתן להפכו לכיכר הגדולה והשימושית ביותר בארץ.
עיר היא דבר דינאמי וכך גם מדיניות התכנון. מה שהיה נכון לפני 50 שנים, לא בהכרח נכון היום. מכיוון שהיה קיפאון תכנוני בכל מה שקשור לכיכר, יהיה נכון לבצע הערכה מחודשת של הצרכים העירוניים על מכלול המרכיבים השונים והרבים הנכללים בעיר, ולהגיע למסקנות לא רק עיצוביות, לא גם מהותיות לגבי גורלו של המרחב הציבורי. לאור העובדה שהעיר הולכת והופכת צפופה יותר, עולה הצורך לחשוב על עתודות קרקע פתוחות, שכן יהיו יותר אנשים. לכן, ראוי לנצל את העובדה שמרחב פתוח גדול כבר קיים וראוי לשקול אם בנייתם של שלושה מגדלים לא יהרסו את חווית המרחב הציבורי שמעוניינים להשאיר.
אולם, העמדה של אורבניקה איננה במרכז התערוכה. להיפך, בתערוכה – וגם בפאנל – ניתנה לכל המ
פנטזים ולכל משרדי האדריכלים ההזדמנות לחשוף את דעותיהם, ולהסביר לציבור את הרציונל לתכנית שלהם. אומנם יש לעמותה דעה ואין היא מסתירה אותה, אך מטרת התערוכה לא הייתה לקבוע מה עדיף, אלא לתת לציבור לשפוט. חלק ממשרדי האדריכלים שניגשו לתחרות על גורלה של כיכר המדינה נענו לקריאתנו וחשפו את הציבור לתכניתם. משום מה, דווקא משרד האדריכלים הזוכה בחר שלא להציג את עבודתו במסגרת זו. זו הייתה אולי ההזדמנות היחידה שלו להפעיל שקיפות ולשכנע את הציבור ברציונל של תכניתו, אולם הוא בחר שלא.
פנטזים ולכל משרדי האדריכלים ההזדמנות לחשוף את דעותיהם, ולהסביר לציבור את הרציונל לתכנית שלהם. אומנם יש לעמותה דעה ואין היא מסתירה אותה, אך מטרת התערוכה לא הייתה לקבוע מה עדיף, אלא לתת לציבור לשפוט. חלק ממשרדי האדריכלים שניגשו לתחרות על גורלה של כיכר המדינה נענו לקריאתנו וחשפו את הציבור לתכניתם. משום מה, דווקא משרד האדריכלים הזוכה בחר שלא להציג את עבודתו במסגרת זו. זו הייתה אולי ההזדמנות היחידה שלו להפעיל שקיפות ולשכנע את הציבור ברציונל של תכניתו, אולם הוא בחר שלא.בנוסף לפנטזיות, מצאנו לנכון להעלות בתערוכה את הסקירה ההיסטורית תכנונית של הכיכר, על מנת לחשוף את הציבור לשפע הרב של תכניות על הכיכר, לשפע הרעיונות, האידיאולוגיות והמטרות שעמדו בפני מקבלי החלטות לגבי הכיכר. שפע אשר מציין אולי את רוח התכנון בתקופה שלנו, שבה למעט צ'יץ' עוד לא קם "לוחם מרחב ציבורי" אחד בעיריית תל אביב. יש לציין שזו הפעם הראשונה בה ניתנת לציבור הזדמנות להכיר את ההיסטוריה המפותלת של הכיכר, כי כבר מרוב תוכניות שאושרו ובוטלו נותר הציבור מבולבל מכל התהפוכות.
למי שטרם הגיע לתערוכה מוזמנת חוויה עשירה, וגם בחירה בפנטזיה שהכי אהב. לשם כך הוצבה במרכז החלל "קלפי" שבו תוכלו לבחור את הפנטזיה המועדפת עליכם או להציע פנטזיה אחרת.
יום שלישי, 12 במאי 2009
העיקר זו הכיכר
את שלושת הפוסטים הבאים נקדיש לסקירת אירוע "פנטזיה אורבאנית" המוצלח שהתקיים על ידי העמותה. הפוסט הראשון – על התערוכה ותכניה. השני – על הפאנל שהתקיים ביום פתיחת התערוכה. הפוסט השלישי – על הסיור המוצלח שנערך במסגרת הפאנל, והתובנות שאורבניקה יצאה עימם. אתם מוזמנים עדיין לבוא ולהתרשם מהתערוכה במגדל כלבו-שלום במבואה המזרחית. הנאה אורבאנית מובטחת....
אבל לפני הכל: הסרטון הבא הוצג במסגרת התערוכה. בסרטון יש תמצית של התכנים בתערוכה - הסקירה ההיסטורית, התכניות שהוגשו והפנטזיות האורבניות שהועלו בתערוכה.
ניתן גם לראות את הסרטון ביו-טיוב כאן
יום שבת, 9 במאי 2009
אורבניקה - חזון, מטרות ויעדים
העיר איננה רק מופע פיזי ארכיטקטוני. היא חיה, נושמת, פועמת ומכילה את תושביה ומבקריה. העיר מספרת את הסיפור שלה ושל תושביה ומבטאת את התרבויות, ההיסטוריה, התקופה, החיים והאנשים בה.המרחב הציבורי הוא הלב והעורקים של המערכת העירונית. הוא כולל רחובות, כיכרות, פארקים וגינות עירוניות, מוסדות ציבור ומקומות מפגש סמי-ציבוריים כגון בתי עסק מסוגים שונים. כל אלו מהווים את מה שמחוץ לבית ואת הסיבה לשהות מחוצה לו. עיר שבה הרחובות, הכיכרות והגנים מוזנחים או חסרים לא תאפשר מפגש של אנשים, ואם היצע המרחבים הציבוריים הוא דל – העיר לא תאפשר חיים עירוניים מלאים של רוח, תרבות, אומנות, חינוך ופנאי.
תכנון עירוני צריך לשים את האדם במרכז. הוא אינו יכול להסתמך על שיקולים כלכליים בלבד, אלא חייב להתייחס לצרכים הפסיכולוגיים, החברתיים, הסביבתיים, והפיזיים של החיים בעיר, ולאפשר ולעודד תהליכים חברתיים בעיר. תכנון שכזה צריך שיכלול התייחסות רצינית ומעמיקה ליתרונות של פיתוח מרחבים ציבוריים.
מנקודת מוצא זו נולדה "אורבניקה – התעוררות עירונית", אשר חזונה הוא :
מנקודת מוצא זו נולדה "אורבניקה – התעוררות עירונית", אשר חזונה הוא :
עיר קומפקטית המשקפת את תושביה במרחב הציבורי, מטפחת את הקהילות שבה ומשרתת את צרכיהם הפסיכולוגיים, החברתיים והסביבתיים.
מטרות ויעדים :
מטרת העל של "אורבניקה – התעוררות עירונית" היא חיזוק המרחב הציבורי כמרחב המאפשר ומעודד ביטוי של האוכלוסייה בו. זאת מתוך הבנה שמרחבים אלו הופכים את העיר לטובה יותר, ומזמנים לתושבים ולמבקרים חיים עירוניים מלאים יותר ומספקים יותר. התייחסות לצרכים הפסיכולוגיים, החברתיים, הסביבתיים והפיזיים היא המוקד של ראיית התכנון המושכל והצודק. ממטרת על זו נגזרים המטרות והיעדים הבאים :
1. קידום איכות החיים העירונית
א. תמיכה ביוזמות ופעילויות אשר תורמות להעשרת התושבים ולאיכות חייהם.
ב. תמיכה ויוזמה של פעילויות חברתיות המשרתות אינטגרציה והרמוניה חברתית.
א. תמיכה ביוזמות ופעילויות אשר תורמות להעשרת התושבים ולאיכות חייהם.
ב. תמיכה ויוזמה של פעילויות חברתיות המשרתות אינטגרציה והרמוניה חברתית.
ג. שילוב עקרונות הניו אורבניזם והעיר הקומפקטית בתכנון (שימושי קרקע מעורבים, צפיפות ותחבורה ציבורית יעילה )
ד. פיתוח מוסדות ציבור איכותיים הפונים לקהלים מגוונים ומגדילים את אפשרויות הבחירה והביטוי האישי, הקהילתי? והקולקטיבי.
2. חיזוק המרחבים הציבוריים
ה. מניעת הצמצום של מרחבים ציבוריים ופעילות להרחבה כמותית של היצע המרחבים ופריסתם ברחבי העיר.
ד. פיתוח מוסדות ציבור איכותיים הפונים לקהלים מגוונים ומגדילים את אפשרויות הבחירה והביטוי האישי, הקהילתי? והקולקטיבי.
2. חיזוק המרחבים הציבוריים
ה. מניעת הצמצום של מרחבים ציבוריים ופעילות להרחבה כמותית של היצע המרחבים ופריסתם ברחבי העיר.
ו. תכנון מרחבים ציבוריים איכותיים, מגוונים ואשר מבטאים את התושבים ומספרים את סיפורה של העיר ושל תושביה.
ז. פיתוח מודלים המשלבים היבטים פסיכולוגיים, חברתיים וסביבתיים במאזן השיקולים הכלכליים.
ז. פיתוח מודלים המשלבים היבטים פסיכולוגיים, חברתיים וסביבתיים במאזן השיקולים הכלכליים.
3. חיבור האדם למרחב הציבורי
ח. הגברת המודעות של האדם לצורך במרחבים ציבוריים איכותיים.
ט. עידוד אקטיביזם של תושבים למען יצירת חיים עירוניים טובים יותר.
י. הגברת המעורבות של תושבים בתכנון בסביבתם על ידי חשיפה לתכניות ולתהליכים של שיתוף ציבור.
צרכים פסיכולוגיים :
המרחב הציבורי מהווה את מקום המפגש בו מתקיים ביטחון אישי ומתאפשרת חוויה עירונית. הוא מאפשר התקשרות למקום, גיבוש זהות עצמית וקולקטיבית, מאפשר נוחות, מקום לנחת, לפנאי, השראה, מחשבה וביטוי אישי.
המרחב הציבורי מהווה את מקום המפגש בו מתקיים ביטחון אישי ומתאפשרת חוויה עירונית. הוא מאפשר התקשרות למקום, גיבוש זהות עצמית וקולקטיבית, מאפשר נוחות, מקום לנחת, לפנאי, השראה, מחשבה וביטוי אישי.
צרכים חברתיים :
המרחב הציבורי מספר את התקופה, את רוח הזמן, את חיי הרוח והתרבות ואת מצבם של התושבים. כמו כן, המרחב הציבורי מאפשר את המפגש בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ואת קיומם של חיים משותפים באמצעות שיקוף הרב-גוניות העירונית תוך שמירה על הפרטיות והביטחון האישי.
המרחב הציבורי מספר את התקופה, את רוח הזמן, את חיי הרוח והתרבות ואת מצבם של התושבים. כמו כן, המרחב הציבורי מאפשר את המפגש בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ואת קיומם של חיים משותפים באמצעות שיקוף הרב-גוניות העירונית תוך שמירה על הפרטיות והביטחון האישי.
צרכים סביבתיים :
המרחב הציבורי, בהיותו שטח לא בנוי, מאפשר מפגש של האדם עם סביבתו, וממתן את התופעות השליליות הנובעות מבינוי בהיקפים נרחבים, צפיפות שימושים וריכוזי אוכלוסייה ניכרים – למשל : אי חום עירוני, השפעה על נגר עילי, זיהום קרקע ואוויר, השפעה על מגוון המינים, שינוי משטרי רוח, זיהום אור ורעש, ייצור פסולת מסוגים שונים במרחב גיאוגרפי מצומצם, ועוד.
המרחב הציבורי, בהיותו שטח לא בנוי, מאפשר מפגש של האדם עם סביבתו, וממתן את התופעות השליליות הנובעות מבינוי בהיקפים נרחבים, צפיפות שימושים וריכוזי אוכלוסייה ניכרים – למשל : אי חום עירוני, השפעה על נגר עילי, זיהום קרקע ואוויר, השפעה על מגוון המינים, שינוי משטרי רוח, זיהום אור ורעש, ייצור פסולת מסוגים שונים במרחב גיאוגרפי מצומצם, ועוד.
צרכים פיזיים :
המרחב הציבורי מנקז אליו זרימת אנשים ורחובות, הוא מהווה במה ליצירות אומנות ואדריכלות, לביטוי אישי וקולקטיבי. הוא מהווה שלד קוגניטיבי להתמצאות בעיר, בהיותו נקודת ציון, והוא נטמע בדימוי ובזהות של העיר.
עוד על העמותה... "אורבניקה - התעוררות עירונית" נוסדה בנובמבר 2007, ביוזמת שרון בן-דליה. מייסדי העמותה: הגר ספירו, יהונתן הימן ושרון בן דליה. העמותה מורכבת מאוהבי ערים – ביניהם הן תושבי העיר תל אביב-יפו והן אנשי מקצוע כמו אדריכלים, גיאוגרפים ומתכנני ערים – אשר פועלים להגשמת מטרות פיתוח עירוני מושכל וצודק. מרחב הפעילות הנוכחי הוא תל אביב-יפו, אולם העמותה שואפת בעתיד להרחיב את פעילותה לערים נוספות.
בין הפעילויות שאורבניקה יזמה: פעילות למען השארת כיכר המדינה כיכר ציבורית, הקמת רשת גינות קהילתיות, העלאת מודעות תושבים באמצעות הבלוג, הקמת סיירת 106, תמיכה במאבק למען הקמת פארק עירוני בקרית ספר וכנגד בינוי מגדלים ללא תכנון כוללני, תמיכה במאבק כנגד מגדל במתחם אסותא, השתתפות בתהליך שיתוף הציבור לתכנית המתאר של תל אביב, ועוד...
ליצירת קשר ניתן לפנות למייל – info@urbanica.org.il
מנהלי העמותה:
- שרון בן-דליה 0524-707125 או בדוא"ל sharon@urbanica.org.il
- הגר ספירו 0545-955700 או בדוא"ל hagar@urbanica.org.il
סיור בכיכר המדינה בהנחיית אורבניקה
אומנם באיחור, אך עדיפה הזמנה מאוחרת מאשר כלל לא. כל מי שעדיין נותרה בו אנרגיה אורבאנית לסוף שבוע זה, משתוקק לגלות ספונטניות ובוער בעצמותיו להכיר טוב יותר את כיכר המדינה, פיזית והיסטורית, מוזמן ל:
סיור בהנחיית חברי אורבניקה היום, יום שבת, 9.5.09.
נפגשים היום בשעה 17:00 במרכז הכיכר.
נדבר על מרחבים ציבוריים ונסקור את ההיסטוריה התכנונית המורכבת של הכיכר.
הסיור מתקיים במסגרת אירועי בתים מבפנים.
יום שני, 4 במאי 2009
אירוע הוקרה למאה הקומפוסטאים הראשונים של תל אביב
עץבעיר, החברה להגנת הטבע ובתים מבפנים מברכים ומוקירים את חלוצי הקומפוסט העירוני התל אביבי. בואו במאותיכם!
מוצאי שבת, ה-9 למאי, ט"ו באייר (ירח מלא!) משעה 19:00 בעץבעיר, רחוב ביאליק 23 תל אביב.
עץבעיר מחזק את הקהילה האורבנית הממחזרת באירוע שהוא חגיגה למחזור המושלם: קומפוסט. תוצג מפת הקומפוסטאים התל אביביים, נצלם את העוסקים במלאכה ברגע סימון מיקומם על מפת תל אביב ונעניק להם מדלייה. יחולק קומפוסט עירוני ממותג וחתום למזכרת, ימחודשו טישירטס, יועברו פרטים לשיתופי קומפוסט, יחולק כיבוד מתחשב, תהייה מוזיקה ויהיו חיבורים בין אנשים שיש להם זבל לכאלה שיש להם גינה לכאלה שיש להם צמחים ולכאלה שעושים קומפוסט - חיבורים טבעיים!
האירוע יתקיים במסגרת אירועי בתים מבפנים. ובחסות החברה להגנת הטבע, קהילת תל אביב-יפו. כל מי שעושה קומפוסט בעיר או מכיר מישהו שעושה את זה, מוזמן להלשין לאיה: aya@citytree.net
אורחי האירוע מוזמנים להביא איתם טישירט למיחדוש
המשך המהלך באתר עץבעיר, באתר שינוי ירוק של מרכז השל ובמפה ירוקה לתל אביב שעליה שוקדים יואב סגל ואנשי אורבניקה.
לפרטים נוספים, עץבעיר: 03-525-4196
יום שבת, 2 במאי 2009
הירשם ל-
רשומות (Atom)
