לאחרונה התקבל אצלנו מכתב ובו בקשה להעלות מודעות לנושא הבנייה לגובה בת"א-יפו. המכתב נשלח מועד הפעולה כנגד הפרויקט המתוכנן במתחם אסותא (המכתב נערך קלות קלות).
שלום תל אביבים,
תל אביב חוגגת 100, ובתוך פסטיבל היום הולדת הממלכתי נעדר מקומו של הדיון התקשורתי והציבורי בהיבטים הנוגעים בפיתוחה העכשווי והעתידי. זאת, למרות שע"פ השינוי הניכר בקו הרקיע של העיר מסתמן שהעתיד כבר כאן. האם למישהו יש את התמונה התיכנונית המלאה? האמנם, אין צורך בה גם כשמדובר בפרוייקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות היקף? לפני כשנה התאספנו בגינת אמסטרדם להתארגן למאבק כנגד מגדל במתחם אסותא. המאבק צבר תאוצה והגיע למספר שיאים במהלך הזמן שחלף - זה התחיל מגיוס מומחים לגיבוי ההתנגדויות בחוות דעת מקצועיות, רתימת גופים משפיעים כמו החברה להגנת הטבע ואדם טבע דין, והמשיך באירגון אירוע תושבים בכיכר בזל להשמעת קולנו לקראת התכנסות הועדה המחוזית, בפניה הצגנו טיעונינו במרץ 2009 בהחלטת הועדה המחוזית לאשר את התוכנית המופקדת במיזם אסותא, למרות ההתנגדויות הרבות, ניכר נסיון לפשרה, במקום מגדל בגובה 150 מ', יונחת בשכונה המאופיינת בבינוי אחיד ונמוך (15 מ' בממוצע) מגדל שגובהו "רק" 100 מ', דמוי גובהו של מגדל שלום. בימים אלה עולה מאבק התושבים במיזם מגדל אסותא מדרגה. ועד השכונה ותושבים המתנגדים לפרויקט, הגישו בקשות לערר בפני ועדת התכנון הארצית. בבקשת הערר התושבים מבקשים מהרשויות המתכננות לקיים דיון עקרוני בסוגיות הערכיות והמהותיות שהועלו בהתנגדויות, (ולא, לא מדובר כאן רק על ערכי נדל"ן, אלא בעקר בהתייחסות לערכי חברה, סביבה ותרבות הניצבים מולם). במסמך תשובת הועדה להתנגדויות בולטת ההימנעות מדיון בסוגיות העקרוניות שהועלו ע"י התושבים, הנוגעות בניכור גורד שחקים לאופי השכונה והצפון הישן, בפיתוח הזהיר הנדרש במרקם תכנית גדס, ומחריגה חריפה מהערכים המוצהרים ב"חזון העיר" ובמדריכים לבנייה. מסמכים אלה, עליהם התבססו טיעוני המתנגדים, ניפסלו ע"י הועדה כלא רלבנטיים, בהיותם חסרי תוקף סטטוטורי, זאת בעוד שהועדה בהחלטתה סמכה ידיה על מדיניות אחרת חסרת תוקף סטטוטורי - זו המעניקה אוטומטית 300% שיטחי בנייה עיקריים במגרשים גדולים מ-3 דונם, לא חשוב איפה בעיר. מכיוון שגם מדיניות זכויות היתר הינה חסרת תוקף סטטוטורי, קשה שלא להסיק כי הרשויות מעדיפות את האינטרס היזמי ואת ההסתכלות הנקודתית, על פני קיום המדיניות המוצהרת ב"חזון העיר". במקביל לאישור מגדלים בשיטת הסלאמי, מתקיימת עבודה של צוות תוכנית המיתאר לעיר, האמורה בין השאר, להסדיר את הבנייה לגובה, מתוך ראייה כוללת, ואשר עבודתה מבוססת על ה"קווים האסטרטגיים", שגובשו בתהליכי שיתוף הציבור. מתוך הקשרים אלה, קשה להבין ולקבל את אופי התנהלותן ההפכפכה של הרשויות, המצהירות מחד, על "עקרונות קיימות", ומאידך, מאשרות מיזמים בעלי השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, הפוגעים באופי השכונה וברצונות התושבים. אז איך שומרים על אופיה של העיר, ומיישבים את הסתירה הקיומית שבין היותה עיר תושביה ואוהביה, לבין היותה המטרופולין הישראלי בעולם גלובאלי? איך מפתחים מקומות בזהירות למען הדורות הבאים? איך זה קורה במקומות מתוקנים לעומת מקומותינו? עד כמה, אם בכלל מיושמת ראייה כוללת במדיניות הבנייה העירונית על מה שמסתמן כבר עכשיו כשינוי רדיקאלי בזהותה? האם באמת בשימור הבניין הבודד יש ערך רב יותר משימור רקמת חיים שכונתית? איפה ניתן לבנות גורדי שחקים ואיפה לא? האם הרשויות מקיימות את תפקידן נאמנה בהגנה על האינטרס הציבורי, או שהן מפריטות גם את נוף השכונות הותיקות ומפקירות אותן בידי כוחות השוק ובעלי ההון? וגם, האם התקשורת עושה תפקידה נאמנה בסיקור תהליכי התכנון והבנייה הנמשכים בתנופה מגלומאנית גם בתקופת המשבר הכלכלי והסביבתי? או שמא על הציבור להסתפק בדיון בטוקבקים?
על רקע זאת, ולאור המשך תיכנונם וקידומם של מגדלים ומיזמים רבים נוספים בעיר, (ללא ראייה כוללת), יש צורך בדיון תקשורתי גם באמצעות כתבות הדנות בנושאי סביבה-חברה ותרבות, יחסי רשויות ותושבים, יחסי הון שלטון וכל מדור אפשרי. לכן, אנו פונים אליך, ומבקשים שתקדם את הדיון בנושא, על הקשריו המהותיים, על מנת שהנושא יובא למודעות הציבור.
בברכה,
ועד התושבים
אתם מוזמנים להגיב פה על הנושא - בנייה לגובה - האם צריך? מדוע? איך צריך? על מה חשוב להקפיד? על מה אפשר לוותר? איפה?
הנושא נמצא בדיון גם במסגרת תכנית המתאר העירונית - הפצת הדעות השונות, בשילוב עם נימוקים והסברים, עשויים להעלות ולהאיר סוגיות תכנוניות שונות שקשורות בכך - אנא הגיבו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה