יום שלישי, 31 במרץ 2009

מתנדנדים - פארקים וגנים ציבוריים באזור המרכז - בלוג אורח (מאת: ערן טמיר טאוויל)

בשנתיים וחצי האחרונות נעשיתי ערני הרבה יותר לנושא של פארקים וגנים ציבוריים.
הסיבה לכך היא פשוטה - כהורים לילד קטן אנו נזקקים לפארקים ולגנים ציבוריים כמו שמעולם לא ניצרכנו להם. לפני שהיה לי ילד לא שיערתי בדימיוני עד כמה השטחים הציבוריים הפתוחים וגני השעשועים הם קריטיים להורים עם ילדים. היום אני יודע שאפילו בתכנון חופשה בחו"ל יש לקחת בחשבון את המיקום של גני השעשועים כיעד לביקור פוטנציאלי.

אבל מעבר למימד האישי נראה לי - אם כי אינני מתבסס על נתונים אמפיריים - שבשנים האחרונות זוכה נושא הפארקים והגנים הציבוריים לעדנה שלא ידע בעבר - לפחות באזור המרכז.
עד לפני מספר שנים פארקים עירוניים היו עניין השמור לערים הגדולות - רק תל-אביב, רמת-גן, חיפה וירושלים יכלו להתהדר בפארקים בסדר גודל מטרופוליני. גם אלה היו במקרים רבים מוזנחים ותוחזקו כלאחר יד.
בשנים האחרונות כתוצאה של סדרה של תהליכים - ביניהםיישור מלא מן הסתם העלייה בצפיפות המגורים והעלייה ברמת החיים, כמו גם המודעות של ראשי-ערים לצורך ליצור לעירם זהות ובידול בתחרות על משיכת אוכלוסיות חזקות וצעירות, נוסדו כמה וכמה פארקים עירוניים חדשים.
בין אלה ניתן למנות, בין השאר, את פארק רעננה ואת פארק פרס בחולון, שנדמה לי שהיו בין הסנוניות הראשונות, ובעקבותיהם פארקים חדשים בגבעתיים, בהרצליה, בכפר-סבא, בפתח-תקווה והיד ודאי עוד נטויה.
גם שיקום והרחבה של פארקים וגינות קיימות הפך לעניין שבשגרה כמעט.
אם אינני טועה העיר תל-אביב הייתה הראשונה להוביל מהלך של שיקום, שידרוג ופיתוח של גנים ציבוריים וגני שעשועים בתחומה. ההרחבה והשיפוץ של פארק הירקון, שיקום גן מאיר והתקנת מתקני משחק חדשים ברבות מגינות העיר יצרו דינמיקה חיובית שניתן לראות לה הדים גם בהרצליה (גן בן-שפר), בבת-ים (גם במסגרת הביאנלה), ברמת גן (בפארק הלאומי) ובוודאי בעוד מקומות.

ריכזתי כאן את ההתרשמויות האישיות שלי מאי-אילו פארקים וגנים ציבוריים באזור המרכז שפקדתי - עם אישתי ועם בננו הפעוט - בעת האחרונה. מבחר האתרים שמוצג הוא אישי ואינו מתיימר להיות ממצה. גם ההתרשמות היא יותר מעמדה של משתמש ופחות מזו של אדריכל. ההבחנה הזו חשובה משום שכמשתמש ההקשרים הערוניים והאסתטיים מקבלים משקל שונה ושיקולים מעשיים כמו איכות מתקני המשחקים והבטיחות תופסים מקום ראשון.


פארקים עירוניים בתל-אביב
פארק גני יהושע ופארק הירקון
תיכנון: גדעון שריג ואחרים
פארק גני יהושע ופארק הירקון המחובר אליו מהווים את הפארק המטרופוליני הראשי בישראל - עניין הגיוני לאור המרכזיות של מטרופולין תל-אביב.
בשנים האחרונות הוגדל הפארק ונעשו מאמצים להפוך אותו לחלק מרשת של שטחים פתוחים - עניין חשוב במערך עירוני של שטחי נופש שמגדיל את השימושיות שלהם ותורם לתחושת הרווחה והמרחב שהם יכולים לתת.
כך חוזק הקשר בין איזור גני יהושע ופארק הירקון באזור מפגש נחלי האיילון והירקון, והפארק הורחב מזרחה לכיוון רמת החייל ומערבה לכיוון הים והנמל המשוקם.

פעולות אלה חיזקו את יתרונו העיקרי של פארק גני יהושע - גודלו העצום שמאפשר להסתובב בו לאורך זמן ולחוש בתחושה של מרחבים גם מבלי לצאת מן העיר.

לעומת זאת מתקני המשחקים ידעו ימים טובים יותר.
המתקנים לילדים העשויים מבולי עץ - רעיון ומעניין ומקורי בזמנו - קיבלו אומנם טיפול של מהנדס בטיחות במסגרתו הוספו להם מיני מעקות שונים, שלא תורמים לעיצוב המקורי, אך לא זכו לשום חידוש משמעותי.
מתקנים אלה מיועדים לילדים גדולים ואינם מתאימים לפעוטות. אלה יהנו יותר מהמתקן החדש המיועד גם לילדים לנכים שיספק זמן שעשוע ארוך, למרות שאינו מתקני הנכים הטובים ביותר שראינו. המתקנים נהנים בעיקרון מצילם של העצים הבוגרים בפארק.
אלמנטי המים שבפארק - נחל הירקון ואזור שבע טחנות ששופץ לא מכבר ולצידו האגם המלאכותי, תורמים גם הם לתחושת העניין והרווחה של הפארק אך הם יצריכו השגחה צמודה יותר על פעוטות נמרצים.
הפארק הומה אדם ואזור המנגלים נוטה להיות מלוכלך לקראת סוף סוף-השבוע.
בפארק ישנן כמובן גם אטרקציות נוספות כגון הצאפרי, פארק הסלעים, רכבת לילדים, השכרת אופניים ועוד ועוד...
השירותים הציבוריים נקיים וזמינים ויש יותר מקיוסק אחד.

פארק הירקון - שכמובן יוצר מכלול אחד עם גני יהושע - הוא פארק שמתבסס על האלמנט הטבעי של נחל הירקון ובנוסף נהנה מקישור לים, לאיזור הנמל ולמרכז העיר תל-אביב. נתונים אלה הופכים את השיטוט, עבור ההורים בעיקר, לחוויה נעימה ומעניינת שניתן לשלבה בטיול גדול יותר, ומביאות אל הפארק אוכלוסייה שחורגת מחוץ לפרופיל המוכר של הורים צעירים.

ישנם לא מעט מתקני משחקים שפזורים לכל אורך הפארק וריכוז עיקרי של פעילויות לילדים בגדת הנהר הצפונית הסמוכה לשכונת בבלי.
כמו בגני יהושע, גם כאן מתקני המשחקים ידעו ימים טובים יותר, ולצד מתקני המשחק המקוריים של גדעון שריג, שעברו התאמות בטיחותיות, יש מתקנים חדשים ונוחים יותר, אם כי פחות מיוחדים, שכולם נהנים מצל העצים.
הפארק כמעט תמיד הומה אדם ובכל זאת כמות המתקנים היא כזו שלא מתפתח תור משמעותי בנדנדות ובמגלשות.
בפארק יש פינת חי די גדולה ובה לא מעט חיות.
ישנו ריכוז נוסף של מתקנים בסמוך לחניון אוסישקין - מתקנים גדולים, חדשים ומוצלים. כמו כן יש את פעילויות המים הקשורות לנחל הירקון - בעיקר סירות מסוגים שונים - לא הייתי ממליץ על שחייה - וגם אגם מלאכותי עם מזרקה וברבורים. אלה מוסיפים לעניין הכללי אך מצריכים השגחה יתרה על הילדים.
בפארק שירותים ציבוריים וקיוסקים אם כי אולי פחות ממה שניתן היה לבקש.
באזור הפארק יש מבחר של פתרונות חנייה, חלקם בתשלום וחלקם בחינם אבל בסופי-שבוע שמשיים הם כולם מלאים לגמרי.

פארק דרום
ביחס לגודלו ולוותק שלו פארק דרום הוא קצת מאכזב.
חלקים גדולים בפארק אינם מוצלים והפתיחה שלו לנוף הנרחב של מה שאמור להיות בעתיד פארק איילון (או בשמו האחר פארק אריאל שרון) עדיין לא באה לידי ביטוי.
האטקרציה העיקרית הזכורה לי היא הבריכה בה ניתן לעשות סקי מים, או למצער לצפות באנשים אתלטיים יותר גולשים.
מביקורי האחרון לא זכורים לי מתקני משחקים מיוחדים עבור ילדים, אבל יש תחום מסויים בפארק שמוצל ועתיר בעצים ואזור מדשאות די נרחב.

פארק וולפסון
פארק וולפסון הוא פארק גדול עם עצים בוגרים מאוד - בעיקר שקמים המצויים שם עוד מהימים שהאזור נקרא גבעת בטיח - וטופוגרפיה גבעתית מיוחדת. הטופוגרפיה הזו - שהייתה כנראה במקום מלכתחילה - והתכנון שהשכיל לעשות בה שימוש יוצרת פארק מיוחד ויפה אך מנתקת אותו באיזשהו אופן מסביבתו הקרובה. לצומת הסואנת של דרך הטייסים אליה הוא פונה מפנה הפארק בעיקר גבעות ועצים ולא שטחים פתוחים ומזמינים. ובכל זאת הטופוגרפיה, הצמחיה ותשומת הלב לפרטים בתכנון הקירות והשבילים יוצרים פארק מאד משביע רצון מן הבחינה האדריכלית.
הפארק כולל אגם קטן, לא מעט מגרשי ספורט ואפילו פסל של דני קרוון - פסל העיר הלבנה המפורסם שמוצב משום מה דווקא בקצה העיר האפורה של תל-אביב - אבל הוא דווקא לוקה בחסר מבחינת מתקנים לילדים. יש בפארק רק אזור יחסית מצומצם של מתקנים והם קצת מיושנים - מעט מאכזב בפארק בכזה סדר גודל.
בפארק יש שירותים ציבוריים וחנייה די גדולה שעולה על גדותיה בימי שבת שמשיים.

פארקים עירוניים באזור המרכז
פארק רעננה
תכנון: גדעון שריג תכנון (לפחות חלק מה-)מבנים: אדריכל נתנאל בן-יצחק
פארק רעננה הוא פארק גדול ועשיר באטרקציות המצוי בשוליים המערביים של העיר ונפתח אל השדות. נדמה שהוא בנוי על פי המודל של פארק גני יהושע שתוכנן ע"י גם הוא ע"י שריג: מישורי דשא נרחבים וביניהם אטרקציות בולטות וגדולות, אם כי לא בהכרח בעלות זיקה עיצובית זו לזו.
לפארק צמודה חנייה אם כי נראה לי שהקיבולת שלה די מצומצמת.
בפארק מספר רב של מוקדים: בכניסה מכיוון העיר יש אזור מתקנים סביב כיכר מרכזית שמתאימה לגלישה בסקטים ובסקייטבורד. המתקנים - בסגנון המתקנים בפארק הירקון - מיועדים בעיקר לילדים, ופחות לפעוטות. מאידך, באזור יש גם המון נדנדות והכל מוצל היטב בעצים.
בהמשך הפארק יש אזור שעשועים שמותאם גם לילדים נכים שנבנה בסיוע בית איזי שפירא.
מבחינתנו זה אזור המתקנים המועדף כי הוא מתאים יותר לפעוטות וכי המתקנים בו באמת מיוחדים, יפים וחדשניים. אזור המתקנים כולו מוצלל והוא שוכן סמוך לשירותים ציבוריים.
ליד המתקנים יש מזרקות קטנות ומתקני משחק מיוחדים שמפיקים צלילים.
בהמשך הפארק יש אגם לשיט ובו גם ברווזים, לידו קיוסק ובהמשך גם קונכיה אקוסטית למופעים. יש בפארק גם פינת חי ומגוון של מגרשי משחקים, רכבת, קיוסק ובית-קפה ועוד ועוד.
אין ספק שזהו פארק מגוון ומעניין. חסרונו העיקרי היא הגדר שמקיפה אותו ולמרות שהיום הכניסה היא בחינם, הגדר יוצרת תחושה לא נעימה אם כי אני מניח שהיא תורמת לביטחון.

פארק רמת-גן (הפארק הלאומי)
גדעון שריג ואחרים
פארק רמת-גן, שהיה אחד הפארקים הראשונים בישראל ומכאן שמו 'הלאומי', שוכן בסמוך לספארי והיה בעבר משולב עימו אך כיום הוא נפרד ממנו לגמרי.
הפארק בנוי סביב אגם מלאכותי גדול המוקף בעצים בוגרים שבמרכזו יש אפילו מבנה של מסעדה (שהייתה נטושה עד לא מזמן). האגם מוקף במדשאות רחבות ידיים והוא כולל גם מגרשי ספורט, אמפי ומתקני משחקים. בכניסה לפארק יש קיוסק וגם מסעדה.
למרות שהפארק היה מעט מוזנח בשנים האחרונות הוא עבר באחרונה שיפוץ יסודי ששיפר את חזותו מאוד.
דווחתי שבמסגרת השיפוץ הותקנו גם מתקני משחקים חדשים, אבל עדיין לא יצא לנו לנסות אותם.
למרבה הצער, חלקים ניכרים משטחי הפארק אינם מוצלים ושוטטות בו בצהרי היום יכולה להיות מעט לא נעימה, אבל אני בטוח שעכשיו בתום השיפוץ הפארק מוצלח יותר.

פארק הרצליה
תכנון: שלמה אהרונסון
פארק הרצליה הוא פארק חדש שנפתח רק לפני חודשים ספורים והוא כבר הומה אדם בשבתות.
הפארק שוכן סמוך לקניון שבעת הכוכבים, סמוך לאזור מתקני הספורט והנופש (הספורטק) של הרצליה ולא רחוק מנתיבי איילון ופסי הרכבת. למרות זאת, יש בפארק תחושה של פתיחות כיוון שהוא שוכן סמוך לשדות ומכיוון שבריכת החורף המקומית שולבה בתכנון. הפארק אמור לגדול ולכלול בתוכו חלק ניכר משטח ה'באסה' - הביצה של הרצליה הכלואה ממזרח לרצף הכורכר.
בלב הפארק עומד מתקן שעשועים גדול מאוד שמתאים הן לילדים והן לפעוטות. קסמו של המתקן נעוץ בגודלו ומגוון הפעילויות שהוא מציע במסגרת של מערכת אחת רציפה. המתקן נמצא בארגז חול עצום שהוא אמנם נעים אך תחזוקתו צפויה להיות אתגר רציני.
בנוסף יש לצד המתקן אזור משחקים נוסף המתאים לתינוקות ובסמוך נמצאים קיוסק ושירותים במבנה מאד אלגנטי.
הפארק חדש לגמרי והעצים עודם צעירים לכן הצל היחיד ניתן ע"י מפרשי ההצללה.

פארק גבעתיים
תכנון: אורלי רומן ונילי בלומנקרנץ. תכנון מבנה שירות: יהושע שושני
פארק חדש נוסף ששוכן גם הוא בסמוך לקניון - קניון גבעתיים במקרה זה - וליד שכונת המגדלים החדשה של גבעתיים. הפארק הוא עירוני באופיו וגובל מצד אחד בציר רבין ההומה ומצדו האחר בבתים רבי קומות.
הרושם שלי הוא שכרגע אין חנייה יעודית לפארק והוא נסמך- לטוב ולרע - על החנייה של הקניון.
בכניסה לפארק מכיוון מבני המגורים יש אווירה נעימה ועירונית לרגע - חוויה נדירה בגבעתיים. בפארק מזרקות יפות ואזורי דשא אבל האזורים הפתוחים יותר ממתינים לעצים שיגדלו כדי לקבל אופי.
בפארק יש אזור שעשועים עם מתקנים יוקרתיים ביותר: העיצוב שלהם הוא ייחודי והם נראים כמו מתקני טיפוס ואימון מקצועיים ולא כמו מתקנים לילדים.
כנראה בשל כך הם לא כל-כך מתאימים לפעוטות אבל בהחלט יתכן שילדים ישאבו מהם הנאה רבה. המתקנים, אגב, מוצללים ונמצאים סמוך לשירותים ציבוריים.

יאמר במאמר מוסגר שהתקינה המפרכת של מתקני המשחקים הפכה, ככל הנראה, את רוב מתכנני הפארקים לבוחרים אנינים מקטלוגים, אבל לא בטוח שהילדים בהכרח נפגעים מכך. אמנם מתקני העץ של פעם אולי הותירו יותר מקום לדימיון אבל המתקנים החדשים והמשוכללים של פארק גבעתיים ודומיו בהחלט עושים חשק לשוב ולהתנדנד.

פארק פרס, חולון
פארק פרס שוכן בפאתי העיר חולון בסמוך לצומת סייירים והוא חלק מקומפלקס הכולל את מוזיאון הילדים ומתקני ספורט עירוניים. מבחינה עירונית קצת חבל שהפארק שוכן רחוק כל-כך ממרכז העיר, אבל זה נוח מאד למי שמגיע לפארק ממחוץ לעיר.
הפארק כולל אזורי מדשאות מוצלים, אגם מלאכותי קטן בו ניתן לשוט וגם מפל מים יחסית גדול. חסרונם של אלה הוא האופי הבנוי מדי שלהם. הפארק אמנם נפתח לעבר החולות הפנויים (עדיין) של העיר חולון אך בכל זאת יש בו אווירה עירונית מדי.
גם מתקני המשחקים לילדים בפארק אינם מהווים אטרקציה יוצאת דופן.
מיקומו של הפארק סמוך לדיונות האחרונות של חולון מעלה בדימיון פארק חולות שיציע פעיליות חול לילדים. מילדותי זכורות לי ההתגלגלויות בדיונות כחוויה מוצלחת ביותר ועם התדלדלות אזורי החול במרכז הארץ פעילות כזו יכולה להיות אטרקטיבית מאד - כל עוד מישהו אחר ידאג לנקות את החול מהילדים בתום הבילוי.

כמה גנים ציבוריים גדולים בתל-אביב ובמקומות אחרים
גן התקווה
גן התקווה נמצא בין שכונת התקווה לשכונת נווה-צה"ל והוא כולל אזור נרחב של דשא, קונכיה אקוסטית בסגנון 'מורפולוגי' וחורשה של פיקוסים בוגרים וצפופים.
בפאתי החורשה ממוקמים מתקני המשחקים החדשים הכוללים מתקן משחקים פלסטי על מצע גומי, מתקן גבוה וחדש המיועד לילדים - פעוטות יכולים להשתמש בחלקו התחתון - ומתקן לפעוטות, מעט ותיק יותר, על מצע חול. המתקנים מוצלים בחלקם.
המתקנים במצב טוב ויש גדר שחוצצת ביניהם לבין הצומת הסמוכה.
הפארק מצוין עבור תושבי האזור אך אין סיבה מיוחדת להגיע אליו מרחוק, אם כי יש לטעמי קסם בפארק גדול ופתוח עם חורשה כה עבותה השוכן בצמוד לשכונת התקווה על רחובותיה הקטנים, הצפופים ונטולי העצים.

פארק גלית
תכנון: קו בנוף ואבי לוזיה תכנון המתקנים: גיל שדה
פארק חדש, סמוך לאיצטדיון יד-אליהו, שגולת הכותרת שלו היא משטח ההחלקה לסקייטבורד ולאופני BMX. המשטח מהווה, לפי התרשמותי המוגבלת, הצלחה גדולה כי נערים בסקייטבורד ובאופניים גודשים את האזור כמעט כל הזמן.
גם פעוטות יכולים להנות מאוד להתרוצץ באזור משטח ההחלקה אך הוא מסוכן עבורם הן בשל הפרשי הגובה שקיימים בו ובעיקר בגלל החבר'ה שגולשים שם.
מבחינת מתקנים המצב בעייתי יותר: המתקנים הם מאוד מעוצבים ומסוגננים אך יש יחסית מעט מהם והם מותאמים יותר לילדים מאשר לפעוטות. בעיקרון המתקנים ניצבים בשמש למרות שבפארק עצמו יש צל נאה של עצים גדולים.

גן בן-שפר בהרצליה
תכנון: דן צור - ליאור וולף
גן ציבורי גדול יחסית, הנמצא בחלקו המזרחי של רחוב סוקולוב בהרצליה, שהורחב ושופץ לאחרונה (על חשבון אזור לימודי החקלאות של בי"ס ברנר בו למדתי פעם).
עבור הילדים האטרקציה העיקרית בגן היא מתקנים שעוצבו כמעין עיר קטנה: כל המגלשות, הנדנדות והמתקנים האחרים משולבים בתוך מעין בתים או מכוניות מעץ שיוצרים יחדיו מעין רחוב ראשי.
מדובר במתקנים רבים ומיוחדים שיכולים להיות אטרקציה לילדים בגילאים שונים. בנוסף יש בפארק בריכת מים אקולוגית , משטחי דשא גדולים ועצים גבוהים.

פארק מרום-נווה
פארק מרום נווה שנמצא בלב שכונה באותו שם במזרח רמת-גן נראה כאילו נגזר מתוך מודל ממוחשב. הפארק שוכן לבטח במרכזה של קבוצת מגדלים המקיפים אותו מכל הכיוונים ויוצרים תחושה מעט לא נעימה של בקרה ושליטה. במרכז הפארק מטפסת מזרקה מונומנטלית למדי אל ראש הגבעה והכניסה לפארק היא דרך מרכז מסחרי השוכן בסמוך לחנייה.
למרות כל אלה מדובר בפארק נעים מאוד ומאורגן היטב. מזרקת המפלים היא בסך-הכל אלמנט אטרקטיבי ומשטחי הדשא רחבי ידיים.
אזור המשחקים עתיר במתקנים ומוצל היטב ולצידו יש מגוון של מתקני כושר. אפילו המרכז המסחרי ושפע הממתקים שהוא מציע אינם בהכרח חיסרון.

גן ציבורי בצהלה החדשה
תכנון: מוריה-סקלי
בראש הגבעה שבמרכז שכונת צהלה החדשה מצוי פארק עירוני חדש, המצוי בין שני מבני אגירת מים ששכנו במקום לפני הקמת השכונה. למרבה הצער שני מתקני המים מסוגרים בחומה ובגדרות מתכת מאיימות ואינם משתתפים כאטרקציה בפארק.
האטרקציה העיקרית שכן קיימת עבור הילדים היא מתקן העשוי ממערכת של צינורות פלסטיים הממוקמים במורד של הגבעה ובתוכם יכולים הילדים לטפס, להתרוצץ ולגלוש.
בנוסף יש בפארק מתקנים רגילים, גבעות דשא תלולות שניתן להתרוצץ עליהן ומגרשי ספורט.

חוף מציצים
חוף מציצים מציע שילוב מצויין של חנייה נוחה, ירידה נוחה אל החוף ושניים-שלושה מתקני משחקים ממש על החוף שמתגברים ומעשירים את חווית הים.
גם הקרבה לנמל המשופץ תורמת לפופולריות המוצדקת של החוף הזה.

סיכום
מעבר לשימושיות מסויימת שאני מקווה שיש בסקירה, נדמה שהיא ממחישה נקודה מעניינת: עבור רבים - בעיקר עבור צרכנים כבדים של פארקים, חילונים ומהמעמד הבינוני - האוכלוסיה שנוסעת בשבת - פארקים הם עניין מטרופוליני.
כלומר מדובר במשאב שהשימוש בו נעשה לכל רוחב המטרופולין והוא משרת הרבה יותר מאשר את תושבי העיר או האזור הסמוך.
מכאן עולה השאלה האם תובנה שכזו משפיעה של תכנון הפארקים העירוניים, מעבר לסימון הירוק בתכניות המתאר המחוזיות. האם נראה בהדרגה היווצרות של פארקים מתמחים בדומה לגני הסיפור שבחולון? האם פארקים הופכים למוקדי משיכה מטרופוליניים שעובדים ביחד עם אזורי קניות או שימושים ציבוריים אחרים, כמו בהרצליה? וכיצד ניתן לרתום את הפארקים המטרופוליניים כך שיתמכו בתקציבה של העיר שמארחת אותם?
שאלות מעניינות שצריך להמשיך לנדנד את הנדנדה ולהרהר בהן.

(פוסט זה הוא גרסא מורחבת של מאמר שהתפרסם באתר 'ערסיטקטורה')

3 תגובות:

  1. תודה ערן, סקירה מרתקת. שמעתי שמועות על השתתפות בפאנל?

    השבמחק
  2. סקירה מרתקת...
    כרמת גני במקור אני חייב להעיר 2 דברים : ראשית - הפארק הלאומי ברמת גן ברוב הזמן דווקא בשימוש רב על ידי אנשים מהאזור כולו. נכון שמרחבי הדשא לא תמיד מנוצלים (למרות שבשבתות וחגים אין כמעט פיסת דשא פנויה בכל המרחבים העצומים הללו), אבל גם נוף של דשא זה חלק מהיופי של הפארק. לגבי המסעדה - לפי הידוע לי דווקא עכשיו היא נטושה, וחבל. כשהייתי צעיר יותר עבדתי שם ונהניתי מכל רגע, גם בתור עובד. בכל אופן לדעתי הפארק הזה הוא אחד היפים והמהנים במרכז הארץ.
    לגבי פארק וולפסון - חצר ביתי אפשר לומר - לי דווקא נראה שיש יתרון לכך שצמחיה סבוכה מפרידה בינו לבין כביש הטייסים. בכל אופן זה כזה ביזבוז שתל אביביים לא מכירים את "הכיכר הלבנה". בעיניי זו אחת הפנינות של תל אביב.

    השבמחק