"אורבניקה – התעוררות עירונית" תומכת במאבק וועד הפעולה כנגד מגדל המגורים המתוכנן במתחם בית החולים אסותא בת"א
המגדלים השונים שנבנים בת"א-יפו בשנים האחרונות, מקודמים במסגרת תכנון נקודתי אשר איננו מתייחס לעיר בראיה כוללת מבחינת עיצוב, תכנון וניהול. כיום, למרות תכנית המתאר הקיימת לעיר, אשר מפרטת כיצד צריך הבינוי העירוני להתארגן מבחינה מרחבית, הוא איננו מהווה מסמך המדיניות המנחה את הפיתוח העירוני בפועל.
מצד אחד, יש לאפשר שינוי של תכניות המתאר העירוניות בכדי לאפשר לעיר להתפתח ולהשתנות. עיר היא יצור חי הנושם, גדל ומשתנה. מצד שני, כל שינוי שכזה, ראוי שייעשה בקנה מידה עירוני ולאור שיקול ההשלכות של שינוי מהסוג המוצע.
אכן, מדיניות הציפוף העירוני בה נוקטים מוסדות התכנון בישראל כיום, היא מדיניות ראויה אשר תעזור בשמירה על השטחים הפתוחים, בשמירה על איכות החיים העירוניים ובשיפור הגדרתם. הצפיפות והאוכלוסיה הגדלים, ביקושי המגורים בערים והמדיניות הכוללת הנזכרת, מצריכים שינוי בתכנון העירוני ובין השאר, בנייה לגובה. טענתנו העיקרית היא כי כל שינוי שכזה, ראוי שייעשה באופן מושכל ורחב.
לא מתקבל על הדעת כי כל מתחם פרטני יציע פיתוח מסוג העולה על רוחו, ללא התייחסות לתכנית המתאר הכוללת התקפה היום. עם זאת, מוסדות העירייה והתכנון הארציים, חייבים להיערך לאור השינויים במדיניותם, לעדכון תכניות המתאר שאינן תואמות את השינוי. ברמה הארצית, נבחנת כיום הבנייה לגובה כאמצעי לציפוף ונערך מחקר רב להבנת ההשלכות שלו על החברה ועל הסביבה העירונית. גם ברמה המקומית-עירונית, חייבת להתבצע התייחסות לאמצעי זה באמצעות שינויים של תכניות המתאר.
כיום, במסגרת העבודה על תכנית מתאר עירונית חדשה, בנייה לגובה צומחת ועולה כאחת הסוגיות העיקריות לדיון עירוני. אין ספק, כי עד גיבוש מדיניות כוללת, לא ניתן לקדם תכניות החורגות באופיין בצורה מהותית מתכנית המתאר הקיימת – ובכלל כך, גם את תכנית "מגדל אסותא". עולה תחושה לא נוחה מההתנהלות התכנונית הקיימת, על פיה שיקולי הפיתוח אינם מונעים מתפיסה תכנונית-חברתית, אלא מאינטרסים כלכליים ורצון לקצור רווחים ולמקסמם.
המצב רגיש אף יותר, כאשר תכניות בינוי פרטניות שואפות לשנות מרחב בנוי קיים, כדוגמת "מגדל אסותא". במצבים אשר מתייחסים למרקמים עירוניים קיימים, יש לקחת בחשבון את תושבי האזור ולקיים עימם דיאלוג לגבי השינוי המבוקש בראייה העירונית הכוללת.
המגדל המוצע נמצא באזור הידוע כמתחם גדס ומתאפיין בבנייה רוויה נמוכה. מערכות התשתית, הכוללות את מערכות המים, הביוב, החשמל וכדומה, הותאמו לסוג בנייה שכזה ולצפיפויות שכאלו. המתחם מתאפיין באופי ייחודי והדיון הער שחל סביבו מצביע על הרגישות הרבה לפגיעה בו.
התייחסות הגופים המקצועיים כגון החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ואנשי מקצוע כגון האדריכל ומתכנן הערים ד"ר יודן רופא – אחד ממייסדי עמותת "מרחב", מצביעה על הדיון המקצועי העירני בנושא הבנייה לגובה – בהתייחסות לתושבים, שמירה על איכות הסביבה והחיים וכן בהיבטי שימור שונים. לבסוף, כולם מעלים את הצורך בגיבוש מדיניות כוללת טרם אישור תכניות פרטניות.
לעמדתנו:
יש להקפיא את קידום התכנית באופן מיידי ועד אישור תכנית מתאר עירונית תואמת
יש לנקוט במדיניות תכנון ארוכת טווח הקשובה לצורכי התושבים והציבור
תהליך הציפוף צריך שיתנהל יד ביד עם שמירה והוספת שטחים פתוחים וירוקים
המגדלים השונים שנבנים בת"א-יפו בשנים האחרונות, מקודמים במסגרת תכנון נקודתי אשר איננו מתייחס לעיר בראיה כוללת מבחינת עיצוב, תכנון וניהול. כיום, למרות תכנית המתאר הקיימת לעיר, אשר מפרטת כיצד צריך הבינוי העירוני להתארגן מבחינה מרחבית, הוא איננו מהווה מסמך המדיניות המנחה את הפיתוח העירוני בפועל.
מצד אחד, יש לאפשר שינוי של תכניות המתאר העירוניות בכדי לאפשר לעיר להתפתח ולהשתנות. עיר היא יצור חי הנושם, גדל ומשתנה. מצד שני, כל שינוי שכזה, ראוי שייעשה בקנה מידה עירוני ולאור שיקול ההשלכות של שינוי מהסוג המוצע.
אכן, מדיניות הציפוף העירוני בה נוקטים מוסדות התכנון בישראל כיום, היא מדיניות ראויה אשר תעזור בשמירה על השטחים הפתוחים, בשמירה על איכות החיים העירוניים ובשיפור הגדרתם. הצפיפות והאוכלוסיה הגדלים, ביקושי המגורים בערים והמדיניות הכוללת הנזכרת, מצריכים שינוי בתכנון העירוני ובין השאר, בנייה לגובה. טענתנו העיקרית היא כי כל שינוי שכזה, ראוי שייעשה באופן מושכל ורחב.
לא מתקבל על הדעת כי כל מתחם פרטני יציע פיתוח מסוג העולה על רוחו, ללא התייחסות לתכנית המתאר הכוללת התקפה היום. עם זאת, מוסדות העירייה והתכנון הארציים, חייבים להיערך לאור השינויים במדיניותם, לעדכון תכניות המתאר שאינן תואמות את השינוי. ברמה הארצית, נבחנת כיום הבנייה לגובה כאמצעי לציפוף ונערך מחקר רב להבנת ההשלכות שלו על החברה ועל הסביבה העירונית. גם ברמה המקומית-עירונית, חייבת להתבצע התייחסות לאמצעי זה באמצעות שינויים של תכניות המתאר.
כיום, במסגרת העבודה על תכנית מתאר עירונית חדשה, בנייה לגובה צומחת ועולה כאחת הסוגיות העיקריות לדיון עירוני. אין ספק, כי עד גיבוש מדיניות כוללת, לא ניתן לקדם תכניות החורגות באופיין בצורה מהותית מתכנית המתאר הקיימת – ובכלל כך, גם את תכנית "מגדל אסותא". עולה תחושה לא נוחה מההתנהלות התכנונית הקיימת, על פיה שיקולי הפיתוח אינם מונעים מתפיסה תכנונית-חברתית, אלא מאינטרסים כלכליים ורצון לקצור רווחים ולמקסמם.
המצב רגיש אף יותר, כאשר תכניות בינוי פרטניות שואפות לשנות מרחב בנוי קיים, כדוגמת "מגדל אסותא". במצבים אשר מתייחסים למרקמים עירוניים קיימים, יש לקחת בחשבון את תושבי האזור ולקיים עימם דיאלוג לגבי השינוי המבוקש בראייה העירונית הכוללת.
המגדל המוצע נמצא באזור הידוע כמתחם גדס ומתאפיין בבנייה רוויה נמוכה. מערכות התשתית, הכוללות את מערכות המים, הביוב, החשמל וכדומה, הותאמו לסוג בנייה שכזה ולצפיפויות שכאלו. המתחם מתאפיין באופי ייחודי והדיון הער שחל סביבו מצביע על הרגישות הרבה לפגיעה בו.
התייחסות הגופים המקצועיים כגון החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ואנשי מקצוע כגון האדריכל ומתכנן הערים ד"ר יודן רופא – אחד ממייסדי עמותת "מרחב", מצביעה על הדיון המקצועי העירני בנושא הבנייה לגובה – בהתייחסות לתושבים, שמירה על איכות הסביבה והחיים וכן בהיבטי שימור שונים. לבסוף, כולם מעלים את הצורך בגיבוש מדיניות כוללת טרם אישור תכניות פרטניות.
לעמדתנו:
יש להקפיא את קידום התכנית באופן מיידי ועד אישור תכנית מתאר עירונית תואמת
יש לנקוט במדיניות תכנון ארוכת טווח הקשובה לצורכי התושבים והציבור
תהליך הציפוף צריך שיתנהל יד ביד עם שמירה והוספת שטחים פתוחים וירוקים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה