איחוד רשויות לאן? שאלה של קטן או גדול!

בין רשויות מטרופוליניות, איחוד רשויות ודמוקרטיזציה של מערכות

שוב הוצעה רפורמה כוללת לאיחוד רשויות. ראשי ערים שוב יצאו בקריאה לתושביהם אל מול משרד הפנים להתנגד לאיחוד הרשויות. במקרים מסויימים שוב ניצח הקטן את הגדול. מדוע?

בספרו Small is Beautiful של הכלכלן והסטטיסטיקאי Ernst Friedrich Schumacher, עולה הסוגיה של גודל ניהול אופטימלי. הסופר מתחיל בתופעת יצירת הערים והתרחבות וגדילה של מדינות. לאחר הסבר על ה"יתרונות לגודל", מתאר הסופר תופעה הפוכה המתרחשת במקביל. תופעה של פירוק, התעוררות לאומיות ודרישה להגדרה עצמית.

האיחוד האירופי מנסה להתייחס לסוגיה זו בהקשר של זהות אזורית ("אזרח האיחוד") ובמקביל שמירה על "זהות מקומית". גישה פלורליסטית זו מנסה למצוא את האיזון בין הגדול לקטן. בין הגלובלי למקומי. פטריוטיזם מקומית ניתן גם למצוא בארץ. יש אנשים שגאים להיות "ירושלמים", "תל-אביביים" ו"טבריניים".

המאבק של הרשויות לקידום הפטריוטיזם המקומי, יש בו הרבה. מערכות דמוקרטיות קטנות כדוגמת רשויות מקומיות או מודל המינהלים הקהילתיים בירושלים למשל, מאפשרות לתושבים או לפרטים המרכיבים אותם יכולת השפעה גדולה יותר והתאמה של השירותים העירוניים לצרכיהם. מודלים אלו מאפשרים לקיים דו-שיח עם התושבים, הם "מחוברים לקרקע" וערים יותר לצרכים המקומיים.

ניהול, אם כן, הוא תלוי סדר גודל. שאלה מעניינת היא מהו סדר גודל אופטימלי לניהול במקרים שונים. במקרים מסויימים ניהול הוא בסדר גודל ארצי כגון למשל כח השיטור בארץ. בנושאי הכבאות והביוב (וכן התחבורה הציבורית – כך מתעקשים גורמים מסויימים) לעומת זאת, נהוג בארץ ניהול בסדר גודל של אגדי ערים. ניהול מסדר גודל קטן יותר הוא שירותים ברמה העירונית כגון פינוי אשפה, גינון ותאורה.

אנו פונים אליכם להפנות אלינו חומר בנושא גודל ניהול אופטימלי. אנא הגיבו באמצעות תגובות לפוסט או לדוא"ל info@urbanica.org.il.

נייר עמדה בנושא איחוד רשויות מקומית – מאת פרופ' ערן רזין

תקציר מרתק של החלקים הראשונים בספר - גלעד אוסטרובסקי

האם קיימת אגדה אורבאנית?

אומנם באיחור קל, אך הבטחות יש לקיים. ביום שישי האחרון הלכו נציגי אורבניקה להתרשם ממסקנותיו של ניצן הורוביץ בנוגע למהי עיר טובה והאם קיימת אחת כזו. האולם הקטן של הסינמטק אכן התגלה כקטן מלהכיל את מספר המתעניינים.תקציב מכובד איפשר להורוביץ להסתובב ברחבי העולם, להיפגש עם דמויות מפתח ולהראות על ידי עבודת צילום מרשימה את ההיבטים השליליים והחיוביים של ערים שונות ברחבי העולם. ראינו את ערימות הפסולת המחרידות של הודו, את 27 האוטוסטרדות של לוס אנג'לס, את העוני, הפיח, הרעש והזוהמה של החיים העירוניים. עם זאת, הורוביץ בחר באופציה האופטימית והראה באופן סימפטי ופשוט מהם הצעדים הבסיסיים להפיכת עיר לידידותית יותר כלפי תושביה. במקום לבנות עוד כבישים ולהוסיף מכוניות, כמו בלוס אנג'לס, יש לשים דגש על פיתוח תשתית נוחה להולכי רגל, אופניים ותחבורה לא מזהמת כמו בפורטלנד, ארה"ב או קוריטיבה, ברזיל. הדאגה לסביבה היא מעבר למיחזור בקבוקים, מדובר בריאות ירוקות לאזורים עירוניים צפופים, במודעות לצריכת אנרגיה, בצמצום פליטת גזים מזהמים, בהפרדת פסולת, במיחזור ובקירבה לשימושי קרקע מגוונים, על מנת לצמצם את הצורך בשימוש ברכב.המסקנה: אפשר גם פה. לא מדובר בתקציבי עתק, שאין ידה של מערכת התכנון משגת או על פרויקט ארוך טווח, שקשה לראות את סופו ולכן קשה להתחילו. השינוי ניתן לעשייה מיידית והתוצאות ייראו בתוך מספר שנים. ראש העיר היהודי החביב של קוריטיבה הפך בן לילה את הרחוב הראשי למדרחוב וציין בחוש הומור חביב ואלגנטי שמכונית היא כמו חותנת: היא חלק מהחיים, אך אסור לתת לה לנהל לנו אותם.
שינוי סדר עדיפויות בכל הקשור להקצאת הכספים והפיכת תל אביב לעיר ירוקה ובת קיימא היא חיונית ומהותית לחיים עירוניים שפויים יותר. חיי העיר הם הפתרון הסביבתי הנכון ולא הפרברים שגוזלים שטח ירוק ונוגסים בשטחים פתוחים. עם זאת, כל עוד איכות החיים האורבאנים לא תשתפר, הפרברים ימשיכו להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית וכך גם הריסת מרחבים, שהיו יכולים לשרת את תושבי הערים. יש לתת על כך את הדעת, ומהר, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל, בה משאבי הקרקע הם מצרך חשוב שהולך ומצטמצם.לסיכום, עיר טובה היא כזו שמתחשבת בתושביה, בכל קבוצות האוכלוסייה, בקשישים, בילדים בנכים ובמוגבלים, היא עיר שבה שימושי הקרקע השונים נגישים וזמינים לכולם, היא עיר שבה יש שילוב בין קבוצות אוכלוסייה במקום חידוד הפער ביניהן. כך נקדם חיים של קיימות, שותפות, אנושיות וסולידאריות. חווית העיר צריכה להיות עשירה, שמשלבת איכות חיים והתנסות חברתית. עוד עשייה רבה לפנינו.

סיירת 106

סיירת 106 של "אורבניקה - התעוררות עירונית", איזה רעיון גדול!

106 הוא המוקד העירוני שלך לפניות בכל נושא שהרשות אמורה לטפל בו. עיריות שונות מפעילות את המוקד הטלפוני וגם מקבלות פניות בפקס ובאמצעות האינטרנט. אנו מתחילים למפות את מוקדי ה- 106 ע"מ לספק מידע זמין לציבור.

בנוסף ובמקביל, אנו מקימים סיירת אשר תעביר דיווחים על פגיעה באיכות החיים בעיר ובסביבה (חניה על מדרכות, השארת פחי זבל על המדרכות לאחר פינויים, בורות בכביש, צינור דולף ועוד) בצורה קבועה וגם תעקוב ותפרסם חוות דעת על השירות והטיפול שהעניקה העירייה.

כך, נשפר את זרימת המידע על דברים הזקוקים לטיפול במרחב העירוני, נקדם את הטיפול בבעיות ונפתח אמון בין הציבור לעיריה באמצעות הגברת השקיפות.

אנו נדווח על זמני המתנה בהתקשרות למוקד, אדיבות השירות, התוצאות בשטח, עדכון הפונה בחזרה על הטיפול בפנייתו, רמת הטיפול בפניה והפתרון שהוצע.

כרגע אנו מתמקדים באיסוף המידע לגבי אופן הפנייה ופירסומו.

אם מתחשק לכם לשפר את המרחב הציבורי איתנו ולהצטרף, אנא כתבו אל info@urbanica.org.il.

אם פניתם למוקד, אנא פרסמו (בשלב זה) תגובה לפוסט ותעדכנו אותנו לגבי הדברים הבאים:

• זמני המתנה בהתקשרות למוקד
• אדיבות השירות
• התוצאות בשטח
• עדכון הפונה בחזרה על הטיפול בפנייתו
• רמת הטיפול בפניה
• הפתרון שהוצע

כרגע לשם מינוף הפרויקט, אנו מחפשים מתכנתים שיוכלו להכין מאגר מידע אוטומטי שיוזן דרך טופסי הזנה באינטרנט. אם אתה יכול לעזור, פנה אל יהונתן.

אז... בהמשך לטיפ השבוע, אנו ממליצים לכם להצטרף, לפנות ל- 106 ולהגיב בבלוג (בשלב זה)!

לרשימת מוקדי ה- 106 הקליקו כאן

להיות "תייר" בעיר שלך - כתבה מומלצת

כתבה יפיפיה התפרסמה ב- Cafe The Marker. הכתבה מדגימה איך אפשר להסתובב בעיר ולראות אותה בעיניים של מישהו שנקרא למקום פעם ראשונה, או בראייה אחרת. הכתבה מציגה פינה נדירה בתל-אביב - גן יעקב - ג'ונגל עירוני. הכתבה מציגה את היפה והמכוער שיושבים זה לצד זה במתחם גיאוגרפי מצומצם. ההנאה מובטחת. כנסו וראו!

העיר הטובה

ביום שישי הקרוב יוקרן בסינמטק ת"א בשעה 12 הסרט "אגדה אורבאנית" של ניצן הורוביץ. ניצן ביקר בכמה ערים ובחן איזו מהן היא העיר הכי טובה. אורבניקה מאוד סקרנית לדעת מי לקחה שם את הגביע.
אבל אורבניקה גם מאוד סקרנית לדעת מהי בכלל עיר טובה ? מה צריך להיות בה כדי שתהא עיר טובה? מה אמרו על זה חכמים ? ואיפה תל אביב באדיאל הזה ? לשם כך, בימים אלו אנו אוספים מתכונים לעיר טובה.

בנוסף, הכנו סדרה של כתבות קצרות על הקשר שבין עיר טובה אלינו - איך העיר משפיעה עליי מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית ? מי באמת משפיע על מי ? או האם בכלל היחסים בינינו הם של ביצה ותרנגולת ?

אתם מוזמנים לכתוב לנו בתגובות מהי לדעתכם עיר טובה - עד שנסיים אנחנו לגבש דעה...

אגב, מבטיחים לספר לכם איך היה הסרט...

אנחנו על המפה (הירוקה)

מפות ירוקות נוצרות בכל העולם, וגם בירושלים הוכן "אטלס אקולוגי": מעתה אפשר לסקור במבט-על אחד את כל האתרים, הגופים, העסקים והפעילויות הסביבתיות בעיר.

אם ניקח כתה של תלמידי כתה ו' ונבקש מהם לצייר את ארץ ישראל, נקבל שלושים וחמישה ציורים שונים. בחלק מהציורים יופיעו חיפה, תל-אביב וירושלים, באחרים יופיעו מפרץ חיפה, ים המלח והכנרת, ויהיו ציורים שבהם נמצא את הקו הירוק, רמת הגולן והירקון. תפיסת המרחב משתנה מאדם לאדם. ילדים תופסים מרחק באופן שונה ממבוגרים. לדוגמה, גן שעשועים שנמצא מול הבית עשוי להיראות רחוק מאוד ואפילו בלתי מושג עבור פעוט בן שנתיים. האטרקטיביות של נקודות במרחב שונה אף היא מאדם לאדם, כמו למשל האטרקטיביות של קניון בעיני נער מתבגר לעומת בעיני עולל בן ארבע.

הפסיכולוגיה, מדעי הקוגניציה והגיאוגרפיה עוסקים בתפיסתנו את המרחב, או במינוח מקצועי יותר, ב"מפות תפיסתיות" ו"קוגניטיביות". במוקד רב תחומי זה, עולה לא רק שמיפוי מייצג תפיסת עולם מסוימת, אלא גם מעצב ומנחיל אותה. מרכזיותה של אירופה במפת העולם שמוכרת לרובנו אינה מקרית כלל וכלל. במפות אוסטרליות למשל, דווקא אוסטרליה נמצאת במרכז, והעולם יחסי אליה. במפות היסטוריות שונות, ניתן לראות את היחס המיוחד שקיבלה ירושלים - המרכזיות שלה במפות מתקופות שונות, מצביעה על תפיסה שלה כמרכז חשוב, או רצון להנחיל תפיסה שכזו. גם בעיני ירושלים היא מרכז חשוב ומשמעותי.

הקשר הירושלמי

בעת לימודי, נפלה בחלקי ההזדמנות לקחת חלק בפרויקט "מפה ירוקה" של החברה להגנת הטבע בירושלים, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. פרויקט זה, שהחל בשנת 2005, נועד למפות אתרי עניין מתחומי הסביבה והחברה, כדי לקדם תפיסת עולם ירוקה וסביבתית-חברתית יותר, ולקדם את התיירות האקולוגית בירושלים. במקביל לפרויקט זה, נערך פרויקט נוסף שנקרא "המפה השחורה", שבו מופו מפגעים סביבתיים בתחום הקרינה הבלתי מייננת. מפה זו עדיין לא הועלתה לרשת.

המפה הירוקה הראשונה בעולם הוכנה כתרגיל מיפוי בניו-יורק. ההתייחסות המקומית והעירונית היא תכליתית יותר מאשר התייחסות כלל עולמית לבעיות סביבה, ופרוייקט המפה הירוקה בניו-יורק נחנך בהתלהבות ב-1995. מאז הוקמו מפות ירוקות בעשרות ערים בעולם. מפות אלו מקדמות גישה חברתית וסביבתית, גישה שתוביל לשיפור איכות הסביבה והחיים. לפי גישה זו, מערכת המפות הגלובלית יוצרת תנועה אקו-תרבותית עולמית אשר מוזנת במידע מקומי ומקדמת פעילות ואחריות משותפת. המערכת מנתבת ומחברת בין למעלה משלוש מאות מפות ירוקות ברחבי העולם.

היוזמה להקמת המפה בארץ נולדה בחברה להגנת הטבע בירושלים כבר בשנת 2002, בעקבות כנס תיירות אקולוגית בינלאומית. בשנת 2005, לאחר שהושג מימון לפרויקט, החל תהליך הפקת המפה האינטרנטית האינטראקטיבית, כשלב ראשוני לקראת יצירת מפה מודפסת. את הפרויקט ריכז עמי גרינר, פעיל מגמה ירוקה. בעזרת אשת מקצוע בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות, פעילי מגמה ירוקה ומתנדבים רבים נוספים, נאסף מידע בתחומים מגוונים. המידע הוזן בעזרת המשרד להגנת הסביבה למערכות מידע גאוגרפיות שמאפשרות את הצגתו, ניתוחו וחקירתו. המפה מאגדת בתוכה את הפעילויות, הגופים, האתרים והמוסדות בירושלים אשר יכולים להיכלל בהגדרה של גופים "ירוקים" המאפשרים חיים בני-קיימא בעיר. בין התחומים שמופו מופיעים אתרי פריחה, גינות קהילתיות, עצים מיוחדים, אתרי קינון, מרכזי לימוד אקולוגיה, עסקים עם תו תקן חברתי, אתרי מחזור, אתרי מחקר סביבתי, ארגוני חברה וסביבה ועוד. כל אתר כולל הסברים, דרכי הגעה ויצירת קשר. כך, שאם אתם רוצים לטייל בעקבות אתרי אומנות סביבתית, גינות אורגניות, או אתרי פריחה ייחודיים, או למשל למצוא היכן ניתן לתקן חפצים במקום לזרוק לאשפה, כנסו אל אתר המפה הירוקה של ירושלים.

ומה הלאה?

בעקבות כנס החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע הצטרפו במהלך השנה החולפת בתי ספר רבים אל פרויקט המפה הירוקה. מהמידע שנאסף על ידי תלמידים ממאה וחמישים בתי ספר, הוכן אטלס מפות ירוקות. בשנה הבאה עלינו לטובה, אנחנו מתכננים להדפיס את המפה בעברית ובאנגלית. כמו כן אנחנו מתכוונים להעלות את אתר המפה הירוקה בגרסה באנגלית. סניפי החברה להגנת הטבע במודיעין ובתל-אביב, הודיעו אף הם על כוונתם להפיק מפה ירוקה משלהם.פרויקט מפה ירוקה מחפש תמיד מתנדבים לצורכי איסוף מידע נוסף ועדכון המידע הקיים. לפרטים, ניתן לפנות אל ג'קלין רוז, רכזת פרויקט מפה ירוקה ירושלים 0544-901335.

קישורים נוספים:

• מפה ירוקה - ירושלים
• רשת המפות הירוקות העולמית
• המפה הירוקה – פורמט GIS

תודה לפזית שוויד וג'קלין רוז על עזרתן הרבה. כתבות נוספות תוכלו למצוא בירוק ברשת - מגזין האינטרנט של מגמה ירוקה.

הכתבה התפרסמה גם ב:

• NRG, פברואר 2007
• ירוק ברשת - גיליון 16, דצמבר 2006-ינואר 2007
• אתר יורם לימודים, פברואר 2007

גניבות אופניים בתחנת הרכבת בכפר סבא

מאז נפתחה תחנת הרכבת בכפר סבא, תושבי כפר סבא והוד השרון נהנים מקשר ונגישות טובים יותר עם לב מטרופולין תל-אביב ושאר הארץ.

רוכבים רבים מגיעים יום יום לתחנת הרכבת עם אופניהם, חונים אותם במתקן החנייה ועולים לרכבת תוך חשש כבד. זאת, בשל מכת הגניבות הפוקדת את התחנה. כאשר הם חוזרים בסופו של יום עבודה נוסף לתחנה, מגלים הללו מפעם לפעם עוד מנעול חתוך ועוד רוכב מתוסכל. לא עוד!

עוד מנעול ועוד מנעול...

פנייה אל מנהל התחנה, תליית שלט אזהרה על-ידי רוכב אדיב, הגשת תלונות במשטרה וכתבה בעיתון המקומי - לא עזרו ולא הביאו לפתרון הבעיה שניתן לפתור בקלות באמצעות העברת מתקן האופניים למיקום אחר הנצפה מן הכביש.

כיום, מותקן המתקן ברחבת החירום של התחנה - מקום נסתר ובלתי מואר המהווה "פירצה קוראת לגנב".

להלן מיקום אפשרי להתקנת המתקן:
הפתרון הוא כל-כך פשוט. כל מה שצריך זה קצת איכפתיות!
אורבניקה קוראת לכם לסייע. גם לכם גנבו את האופניים? גם אתם רוצים לעזור? מכירים כתב בעיתונות המקומית? צרו קשר.
ניתן למצוא התרשמות אישית מהגניבות בפוסט תעודת עניות - רכבת ישראל בכפר סבא ובפוסט גניבת אופניים מתחנת הרכבת בכפר סבא-כתבה שנייה.

ביקור אורבניקה בבית "עץ בעיר" במסגרת אירועי "בתים מפנים"

ראשית, לטובת מי שלא שמע ולא ידע, בסוף השבוע האחרון התקיימו בפעם השנייה אירועי "בתים מבפנים" במסגרתם בתים מיוחדים ברחבי תל אביב-יפו נפתחו לקהל הרחב.

במסגרת פרויקט התיעוד של אורבניקה לגבי פעילות "עץ בעיר" יצאתי גם אני בצהרי יום שבת להתרשם מהעשייה ולספק את הסקרנות. עם הגעתי למרכז "עץ בעיר" שהוא למעשה דירתה של תמי צרי, מייסדת התנועה, הוכיתי בתדהמה. אנשים גדשו את הבית והגינה בהמוניהם, והבית עצמו שינה את פניו באופן בלתי רגיל.
עד לא מזמן היה הסלון גדוש בחפצים ורהיטים והנה ביום שבת כבר היה ערוך ומסודר לקבלת אורחים ואפילו כלל פינת מוצרים טבעיים למכירה. נראה כי תמי והפעילים עבדו במרץ ועיניהם הטרוטות העידו על חוסר שינה מצטבר. הבית, כמו גם אנשי "עץ בעיר" היו ערוכים לקבלת האורחים. בפתח הבית והגן נתלו עלוני מידע לגבי הפעילות המגוונת של התנועה. מספר אנשים ערכו סיורים בבית ובגינה, גננים אקולוגיים סיפקו הסברים על סוגי הקומפוסט השונים ונערכו סדנאות בנושאים שונים כגון צרכנות נבונה והכנת סבונים ביתיים. ההרצאה בנושא הצרכנות הייתה אכן יצירתית וניתנו עצות מעשיות נחמדות כגון לצאת להסתובב בעיר ללא ארנק וכך ליהנות מעצם חווית ההליכה מבלי להפנות מחשבות לצריכה, מחזור בגדים ישנים והפיכתם לעטיפות מתנה והכנת דאודורנט טבעי. פעי לותנו צריכה להתבסס על עיקרון הלה-לה-לה, להפחית, להשתמש שוב ולמחזר.
בגינה היה אפשר להתרשם מערימת הקומפוסט המרשימה, מקומפוסט תולעים ואפשרות השימוש במים אפורים.הביקור היה מעורר השראה. באמת לא צריך לצאת מגדרנו על מנת לנהל חיים בריאים ואקולוגיים יותר. הכול נראה מפחיד ומסובך מפני שאין לאדם הממוצע ידע מינימאלי, אבל באמצעים זולים ופשוטים אנו יכולים להיטיב לא רק עם הסביבה, אלא גם עם הגוף והבריאות שלנו. אז קדימה, להיות יצירתיים ולא לזרוק כל מה שבטווח המיידי אנו לא מוצאים לו שימוש, לאכול יותר ירקות ופרות ופחות מוצרי חלב ובשר, לנסוע באופניים או בתחבורה ציבורית, לרכוש מוצרי ניקיון טבעיים ולא כימיים ולמחזר. בפינות הטיפים הבאות, נלמד אתכם כיצד ניתן לממש רעיונות אלו ואחרים.

השפעתנו על המרחב הציבורי

לכל בעל דירה או לכל בניין יש השפעה על חזות הרחוב. כמה פעמים עברתם ברחוב וחשבתם לעצמכם "איזה בניין מכוער" או "איך שיפוץ הבניין הזה היה מאיר את הרחוב"? אם יש לכם מקומות שכאלו אנא שלחו אלינו תמונה עם תיאור המקום.

בכל אופן, לעניות דעתי, יש חובה מוסרית של כל בעל בית או כל בניין משותף לדאוג לחזות הרחוב שלו. לראשונה התחלתי לחשוב על העקרון בסיורי התרשמות בבת-ים כאשר תכננתי להשתתף בביאנלה לעיצוב הנוף העירוני. רצינו לייצר מערכת של סיורים כאשר כל סיור עוסק בהיבט אחר של עיר ועירוניות ומציג את בת-ים, תושביה והפעילות המתרחשת בה. במסגרת הסיורים, פגשנו גינות פרטיות בבניינים משותפים אשר מהוות "פסלים" או "מיצגים" פרטיים במרחב עירוני. "הבית המשוגע" בתל-אביב ויומרות אדריכליות נוספות הן דוגמא לביטוי אישי במרחב הציבורי, במקרה הזה דווקא של האדריכלים ולא הדיירים. לעתים דווקא הביטוי האישי וחוסר הסדר העירוני - ה"בלאגן" העירוני, הם שיוצרים את העניין ואת האופי הייחודי של מקום מסויים.

הדבר נע בין מרחב מאורגן לחלוטין בו יש שילוט קבוע בגדלים, צבעים ותאורה מסויימת, לבין חלל בלתי מאורגן לחלוטין בו שולט ה- Urban Clutter. בירושלים הוצע לאחרונה להנהיג שילוט אחיד. בערים אחרות דווקא חוגג הבלאגן וה- Times Square ידוע בריבוי הגירויים הויזואליים היוצרים דווקא את האופי המיוחד שלו.

הדבר נובע מהפרדוקס של "הנוסע החופשי" (Free Rider). מצד אחד, אף אחד לא רוצה להשקיע באזור "חלש" ו"מוזנח". זאת, כי השקעה כזו המשפרת בניין אחד, לא תורמת על-פי רוב לשיפור בתדמית השכונה ולא תביא לעליית ערך הנכס בצורה קיצונית. מצד שני, כאשר עוד ועוד בניינים עושים "מתיחת פנים" והאזור כולו נמצא בצמיחה, גם ערך הבניינים הסמוכים עולה. כך, בניין שלא עובר שיפוץ מרוויח מההשקעה של שכניו.

אופי ריבוי הבעלות, הנפוץ בישראל בבניינים משותפים, בשילוב עם כושר ניהול פיננסי מוגבל ומיעוט משאבים יחסי, יוצר מתכון רע המביא להתדרדרות חזות המבנים. דבר זה מביא בעקבותיו להתדרדרות של אזורים ורחובות שלמים.

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

במקרים מסויימים דווקא המגזר הציבורי, הינו הרשויות המקומיות, הם שיוצרים את תהליך ההתחדשות. השקעה בשיפור החזות של "בנייני מפתח" או מבני ציבור גדולים ומרשימים, היא שיוצרת מעגל של שיקום. מנגנון נוסף עשוי להיות תמרוץ או לחילופין ענישה של בעלי הבתים – אם על-ידי שיפור תנאי ארנונה למשל או לחילופין, חיוב שמירה על חזות מתוחזקת ומתן קנסות. אפשרות נוספת היא מתן זכויות נוספות לבנייה דבר המביא לעליית כדאיות ההשקעה והמוביל לפרויקטים המביאים לציפוף ולשיקום המרחב העירוני. לעיתים, דווקא השקעה במרחב הציבורי, קרי הרחובות עצמם: המדרכות, ריהוט הרחוב, התאורה והצמחייה; מביאים לשיפור התדמית האזורית ומאותתות ליזמים "כאן העירייה מוכנה להשקיע ורואה כדאיות בהשקעה".

המנגנון החשוב ביותר לדעתי הוא דווקא חינוך. חינוך לאסתטיקה והגיינה וקידום המודעות לקשר בין הפנים לחוץ, בין התושב לסביבתו. חינוך לחשיבה של "תושב הרחוב", "תושב השכונה", "תושב העיר", "תושב המדינה" ו"תושב הכדור הכחול". Think Global Act Local, היא בדיוק סוג המחשבה שעליה אני מדבר. אחריות ציבורית וחברתית ולא עוד "אני וד' אמותיי". אז צאו מהקופסא, קחו צבע ומברשת... וקדימה לעבודה!

הכתבה הופיעה במקור בבלוג'ון קטן כחול: השפעתנו על המרחב הציבורי

מרכזי ערים בגרמניה

אתמול חזרתי מגרמניה.

אין זו הפעם הראשונה שלי בה וראיתי בחיי כמה וכמה ערים גרמניות, על מנת שמחשבתי תקרום עור וגידים ותתורגם למילים. ביקרתי במרכז העיר של מספר ערים בגרמניה והתחושה הייתה טובה, לא רק בגלל שמדובר בחו"ל. לאחר כמה דקות הבנתי שרעשי הרקע אינם מלווים בצפירות ואגזוזים, אלא ברקיעות הליכת העוברים והשב ים ובדיבורים. הריחות שחילחלו לאפי לא היו של פיח וזיהום, אלא של המאפיות המפורסמות, שמשום מה כולן מלאות, על אף שנמצאות כל כמה מטרים. ליבת המרכז המסחרי בערים רבות בגרמניה ממוקמת על מתחם מדרחוב גדול, הסגור למכוניות או המאפשר מעבר של חשמליות לא מזהמות, דבר המאפשר חווית קניה מהנה ושלווה. הדבר היפה הוא שמדובר במגוון חנויות ועסקים, כך שכל הסידורים והקניות יכולים להיעשות בו וזאת מבלי שרעש המכוניות ואדי הגזים יפריעו.חזרתי לתל אביב, הגעתי לאלנבי ודיזינגוף ומיד התגעגעתי למדרחוב של היידלברג, אסן, פרייבורג, דואיסבורג, קלן, והרשימה עוד ארוכה.
די לתכנון מוטה התחבורה. התחלואה בגין הזיהום ידועה והיא רובצת על כתפי אלו שלא השכילו ליצור מרחב פתוח ציבורי להולכי רגל. כמה אירוני לספוג זיהום כבד ומזיק בדיזינגוף או אבן גבירול ואז להיכנס לבית קפה, בו העישון אסור. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושבת שהחוק האוסר עישון במקומות ציבוריים הוא מבורך, אך יש לי תחושה שכוונתי הייתה ברורה.שתי הערות נוספות לסיום. נא לבחון את התמונה של פחי האשפה. הם מחולקים לסוגי הפסולת השונים והמיחזור נעשה זמין ונגיש בכל מקום. כמו כן, החשמליות והאוטובוסים מציינים לפני כל תחנה את שמה ברמקול, אשר גם כתובה על מסך בקדמת הרכב. בשל העובדה שיש תשתית נתיבית נפרדת לתחבורה ציבורית, כל תחנה מצוידת בלוח זמנים מדויק (נניח, 8:43 וזה אכן מגיע ב 8:43). תענוג. לראש היהודי יש לעיתים הברקות, אבל זו לא בושה ללמוד דברים מאחרים.

ערים אקולוגיות (EcoCity) - יש דבר כזה?

המפגש העולמי של ערים אקולוגיות או ערים בנות קיימא ל- 2008 הסתיים לאחרונה בסן פרנסיסקו. חברנו היקר ג'סי פוקס נסע לשם לסקר את האירוע וחזר עם רשמים רבים וחיוביים להתכנות של ערים אשר ישתלבו עם סביבתן ויספקו איכות חיים גבוהה תוך אפשרות לפיתוח כלכלי.

הרשמים הכלליים הם כי יש אי בהירות רבה סביב "מהי היא אקולוגית?", אולם שוררת הסכמה כללית בנוגע לעובדה כי רק ערים מעטות עשויות להתגאות בתואר הנ"ל.

מה הן ערים אקולוגיות?
ערים אקולוגיות הן מונח שטבע ריצ'רד רגיסטר. המונח מתאר ערים אשר בהן הצריכה הכוללת נשמרת מינמלית והשימור (או ההתחשבות בסביבה) הוא מקסימלי. => קישור למאמר מעורר השראה.

"טביעת הרגל האקולוגית" משמש כמונח למדידת מה יותר סביבתי. טביעת הרגל מתבססת על חישוב של השטח הנדרש לקיום. כלומר, מעבר ליחידת מדידה אחידה שתוכל לאפשר השוואה. כמה שטח אדם או עיר צורכים מבחינת המשאבים להם הם נזקקים.

היות וכיום מרבית האוכלוסייה בעולם כבר חיה בערים, יש צורך לפתח את הערים לכדי יישויות שישתלבו עם סביבתן בצורה ההרמונית ביותר תוך כדי מענה לצרכים האנושיים ובהתחשב בכוחות הכלכליים. יש הסכמה כללית כי מנגנוני השוק החופשי לא יכולים לקבוע צורה עירונית שישלבו את החברה-הסביבה והכלכלה כראוי.

הפרדת שימושי קרקע, בעיקר מגורים ותעסוקה, היא סוגיה עיקרית בנושא זה. סוגיה נוספת היא סוגית החקלאות והמזון - אין ספק כי יש לדאוג לכך שהערים צריכות לספק את צרכיהן השונות ולשאוף להפוך ליחידות עצמאיות ככל האפשר מבחינת תלותן אשר עונות על צרכיהן. לחילופין, גישות כלכליות שונות טוענות כי סחר הוא יעיל יותר ומאפשר רווחה כללית גבוהה יותר. אזי ייתכן וניתן שעיר אחת תפצה על אחרת בתחום אחד ולהפך בתחום אחר. השאיפה הכללית בכל אופן צריכה להיות לצמצום ההשפעות השליליות שחלקן נגרמות כתוצאה מעלויות חיצוניות ו"תיאורית המרעה המשותף".

אין ספק שאנו זקוקים למחקר המשך רב בנושא. האיחוד האירופי מקיים מחקר בנושא ושווה להציץ ולהתעדכן.

• תוצאות דו"ח מחקר על ערים בנות קיימא
• ספר ראשון - EcoCity: A Better Place to Live

ואין ספק שכל אחד מאיתנו הוא תחילתו של השינוי. כבר שתלת עץ בעיר היום?

הכתבה הופיעה גם בבלוג של "אורבניקה - התעוררות עירונית".