tag:blogger.com,1999:blog-70549731699440583822012-01-26T15:11:33.097+02:00לקידום פעילות אזרחית במרחב הציבורי, לחיבור בין האדם לעירו, לקידום איכות החיים העירונית והמרחב הציבורי.אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.comBlogger2581100tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-12548105418790835722010-11-23T23:55:00.002+02:002010-11-23T23:57:02.445+02:00<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1254810541879083572?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>danezeqnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-84997864754993161232010-09-26T18:45:00.001+02:002010-09-26T18:45:00.383+02:00<div style="WIDTH: 425px" id="__ss_5247747"><strong style="MARGIN: 12px 0px 4px; DISPLAY: block"><a title="שיתוף ציבור אחר - חוויה עירונית " href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/ss-5247747">שיתוף ציבור אחר - חוויה עירונית </a></strong><object id="__sse5247747" width="425" height="355"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=2-100921035245-phpapp01&amp;stripped_title=ss-5247747&amp;userName=urbanica.org.il"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed name="__sse5247747" src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=2-100921035245-phpapp01&stripped_title=ss-5247747&userName=urbanica.org.il" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object><div style="PADDING-BOTTOM: 12px; PADDING-LEFT: 0px; PADDING-RIGHT: 0px; PADDING-TOP: 5px">View more <a href="http://www.slideshare.net/">presentations</a> from <a href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il">אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening</a>.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8499786475499316123?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-48090342795189976912010-09-25T13:55:00.000+02:002010-09-25T13:55:00.332+02:00<object width="480" height="385"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/7tVDjnpfV38?fs=1&amp;hl=he_IL"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/7tVDjnpfV38?fs=1&amp;hl=he_IL" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4809034279518997691?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-84816421138383047002010-07-30T13:50:00.000+03:002010-07-30T13:50:15.059+03:00<object style="background-image:url(http://i1.ytimg.com/vi/x4O9CIom3W8/hqdefault.jpg)" width="480" height="295"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/x4O9CIom3W8&amp;hl=en_US&amp;fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/x4O9CIom3W8&amp;hl=en_US&amp;fs=1" width="480" height="295" allowscriptaccess="never" allowfullscreen="true" wmode="transparent" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8481642113838304700?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-40595044789997973372010-07-20T10:38:00.002+03:002010-07-20T10:41:29.102+03:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/TEVSsBMDjPI/AAAAAAAACp0/qyLTz6UhkQY/s1600/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7+%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91+-+%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5495889836462279922" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/TEVSsBMDjPI/AAAAAAAACp0/qyLTz6UhkQY/s400/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7+%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91+-+%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.jpg" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4059504478999797337?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-55161823714526416582010-07-12T10:56:00.003+03:002010-07-12T11:01:40.736+03:00<div dir="rtl" align="right">המאבק להקמת פארק בקריית ספר ממשיך במלוא המרץ.</div><div dir="rtl" align="right">כולם מוזמנים מחר- יום שלישי, 13/07/10, משש (18:00) בערב לאירוע בפארק</div><div dir="rtl" align="right">בסימן סוף שנת הלימודים ותחילת קיץ תל אביבי מלא בריזה רעננה...</div><div dir="rtl" align="right">מה בתוכנית?<br /><br />שוק החלפות<br />מוסיקה חיה<br />נשנושים<br />וגם, תאטרון הצלליות של הללי מציג: צלליות בפארק-כרכרות, סוסים, דלועים ולכלוכית אחת מגיעים ללילה בקרית ספר.<br />וגם, אלון אלירן וחבר משורריו מציגים: קריאת ספר במסגרת "קוראים לך בגינה" - קוראים שירה בחוץ.<br /><br />מוזמנים להביא פירות או מאכל אהוב אחר וכל דבר שניתן למסור (או לקבל). מה שיוותר ייתרם לצדקה.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-5516182371452641658?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-77177860829418759362010-07-01T21:21:00.006+03:002010-07-01T21:42:56.920+03:00<span style="font-size:130%;"><em>...כדי להקים פה עיר מעניינת צריך לדעת <strong>לחרוג. </strong>הבעיה של תומכי ההורדה היא השאיפה לסטנדרטיזציה של כל מיזם עירוני.<br /><br />התסריט של עיר בה כל הכיכרות שטוחות, ירוקות, וקלאסיות הוא לדעתי סיוט. עיר צריכה לדעת לגוון ולהפתיע גם עם המרחבים הציבוריים שלה. אם אחד מהם נכשל, צריך להזמין את המתכנן עם הפינצטה ולא את ה"פעיל" עם הבולדוזר.</em></span><br /><br />שוב אני מוצא את עצמי ניצב אל מול הזרם המרכזי של דעתני-תל אביב.<br />לרגע לא חשבתי להיות מופתע כמובן.. הזרם המרכזי פועל בד"כ ע"פ רוח הזמן ושואף לעדכן את העיר בהתאם לצו האופנה התקופתית.<br /><br />כיאה לעידן שנאת הגשרים יוצא הזרם המרכזי נגד כל דבר שלא בנוי בגובה העין.<br />כאן אני מפסיק לרגע בכדי לציין שהרווחנו את כניסתנו לעידן שנאת הגשרים בצדק. כן, גם אני כועס מאוד על כיכר דיזנגוף, כיכר אתרים וכיכר השעות היפות.<br />עכשיו כשהוספתי תמיהה נוספת לקורא, אבקש לספר למה אני כועס יותר על מי שמעוניין לחזור אחורה ופשוט לסלק מהעיר כל מה שנבנה בתקופת הגשרים והמפלסים.<br />תזכורת: ישראל, שנות ה-60. התפיסה כי כדאי להפריד בין תנועת כלי-רכב (שהולכת והופכת גדושה יותר) ותנועת בני-אדם מגיעה לישראל ויותר ויותר מיזמים מתוכננים כך שתנועת בני-אדם מתקיימת בנפרד מתנועת כלי-רכב. לימים, (ימינו..) יאשימו את המיזמים האלה בכך שנתנו עדיפות עליונה לכלי-רכב על פני תנועת בני-אדם. זה לא נכון.<br /><br />יש שתי תפיסות שכדאי להבדיל בינהן:<br /><br /><u>הראשונה</u>, שמקורה בתחילת המאה ה-20, הוכתבה ע"י המוקסמות מאמצעי התחבורה החדשים והמהירים שרק הגיעו לעולם לפיה עתיד ההתניידות בעיר טמון בכלי רכב (פרטיים וציבוריים). החזון התמים היה להגיע מהבית ליעד באמצעות תחבורה ממונעת ומהירה בלבד וללא הליכה ברגל.<br /><br /><u>תפיסה שונה</u> מתקופה מאוחרת הרבה יותר דחפה לעבר הפרדה מקסימלית בין תנועת האדם לבין תנועת כלי הרכב. תוצאה של התבגרות והפנמה שכלי רכב נחוצים אך מזיקים למרחב הציבורי.<br /><br />אין שום סיבה לעמת את התפיסות זו מול זו. לא מדובר בתפיסות נגד או בדיכוטומיה.<br />המטרה של תפיסה א הייתה להעביר מהעולם את הסוסים, הכיכרות ו"צעדות המוות" לאורך דרכים ארוכות ולהכניס במקומן אמצעי תחבורה מהירים נוחים ועממיים.<br />המטרה של תפיסה ב הייתה ועודנה הפחתת ההפרעה שנגרמת לבני אדם ("הולכי רגל") ע"י כלי-רכב.<br /><br />בשנות ה-70 המוקדמות, מרכז כיכר דיזנגוף כבר התנוון לחלוטין. בין שולי הכיכר למרכז הכיכר הפריד כביש סואן אותו לא חצו. המזרקה לא הייתה פעילה, הדשא היה יבש, ובני אדם הדירו רגליהם ממרכז הכיכר. תנועת האנשים התרכזה בשולי הכיכר.<br /><img style="WIDTH: 576px; HEIGHT: 470px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_15.jpg" /><br />דיכאון.<br /><br />הפרדת תנועת בני-אדם וכלי הרכב שנעשתה בשנת 1978 נעשתה בהתאם לתפיסה ב. המטרה הייתה לשחרר את בני האדם וכלי הרכב זה מזה. שיחרור הדדי.<br /><br />שטח ששימש בעבר ככביש שוחרר עבור בני אדם, התאפשר מעבר חופשי מכל נקודה לכל נקודה בכיכר דרך מרכזה המוגבה (למעשה חומת המכוניות והאוטובוסים המשתרכים באיטיות לאורך הכביש המעגלי נעלמה ולא היה צורך עוד בחצית כביש) וכמות המרחב הציבורי גדלה בהרבה תוך שקצוות הרחובות בן עמי וזמנהוף הוסבו ל"מיני-מדרחובים".<br /><br />בכיכר נוצרו בעיות חדשות. אם לא הייתי בטוח שאפשר לתקן אותן מבלי להרוס את הכיכר, הייתי משלים עם האובדן של הכיכר הייחודית הזו.<br />א. השיפועים תלולים מידיי, ושני גרמי המדרגות (לכיוון רח' בן עמי וזמנהוף) לא מעודדים עלייה.<br />ב. במקום יש הרבה קצוות מתים. פינות לא מושכות, את חסרי הבית הן כן מושכות.<br />ג. מכשולים תנועתיים שאין להם כל צידוק שימושי. (ראה תמונה)<br />ד. התנועה המעגלית בצמוד לחזיתות המסחריות של המבנים נקטעת ע"י כבישים שבכדי לחצות אותם צריך לעקוף אותם.<br />ה. <strong>ומעל הכל: הזנחה מכוונת של העירייה ע"מ להשניא את הכיכר על הציבור. </strong>מעבר להזנחת חומרים כמו רצפת הגרנוליד והמזרקה, העירייה מונעת מחלקים רבים בכיכר לשמש את ייעודם המקורי: האיזורים הנמוכים של הכיכר מוחשכים ומכוסים ביריעות פלאסטיק (כאילו בשביל שוק. כאילו.), המבנים מתחת לכיכר שנועדו לשמש את הציבור כאשר אחד מהם יועד למרכז מידע תיירותי משמשים כמחסנים (בבעלות העירייה) וגם..<br />מותר לחנות בכיכר חופשי חופשי. כן, ממש כך. חנית "אפור". הכניסה מרח' פינסקר,בן עמי ורח' זמנהוף פתוחה כל השבוע, זו המדיניות הלא-רשמית של העירייה. במוקד יודו לכם בנימוס אם תדווחו על חנית רכב בכיכר, אך הפיקוח במקום לא מתפקד<strong> כמדיניות מכוונת.</strong><br /><strong><img style="WIDTH: 476px; HEIGHT: 309px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_230.jpg" /></strong><br /><br /><br /><strong><img style="WIDTH: 476px; HEIGHT: 421px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_232.jpg" /></strong><br /><br /><br /> מה <strong>לא</strong> מהווה בעיה בכיכר (אך המצדדים בהורדת הכיכר יגידו לכם שאלה דווקא בעיות)?<br /><br />א. הכיכר חוסמת את ההמשך החזותי של רחוב דיזנגוף<br />ב. הכיכר היא גוש בטון בעיניים<br />ג. לא רואים את המבנים המקסימים שעוטפים את הכיכר<br />ד. הכיכר גבוהה יותר מהרחוב.<br /><br />נימוקים:<br /><br />א.<span style="color:#f00;"><span style="color:#ff0000;">הכיכר חוסמת את ההמשך החזותי של רחוב דיזנגוף</span>. </span>אני מוכרח להודות שמילולית זה נשמע נורא. לדעתי זו תחבולת אסוציאציות. הרי למשמע משפט מפוצץ כזה אי אפשר שלא להעלות בדימיון מיד את הולילנד ודומיו. בהמשך לטענה זו יאמרו המבקרים "ברחוב מסחרי חשוב לשמור על מבט תמידי אל המשך הרחוב" שזה שטויות במיץ, וכראיה לכך ניתן לציין פה רחובות רבים באירופה שנקטעים ע"י כיכרות אשר במרכזן מוצב מונומט מגושם ומעיק שחוסם כל נוף מלבדיו, וראו זה פלא - דווקא המונומטים האלה מהווים מוקדי משיכה ומעודדים את האדם להמשיך בטיול.<br /><br />ככלל ניתן לומר שאירוע חוסם מבט להמשך רחוב חייב להיות חיסרון גדול או יתרון גדול. הוא דבר משמעותי שתופס הרבה תשומת לב. אם זה ישדר אטימות וחוסר פעילות - הפוסע ברחוב להנאתו יסתובב וישוב כלעומת שבא. אם זה ישדר מצב של מקום עירוני - הפוסע יסתקרן ויתמגנט.<br />נניח ואיני יכול לשפוט, אני לפחות יכול לספר כי הייתי עד כמה פעמים לאנשים שלא מכירים את הכיכר ומגלים אותה מרחוק תוך כדי הליכה בדיזנגוף, מזהים מיד את תחושת המקום העירוני ונמשכים לשם בהתלהבות.<br />גם כשאני פוסע לבדי ברח' דיזנגוף, מראה הכיכר באופק משרה בי תחושה של פעילות עירונית תוססת. הבעיה בכיכר דיזנגוף של ימינו היא שהכיכר מושכת מרחוק, אך מאכזבת מבפנים כאשר מתגלה ההזנחה וההתנוונות.<br /><img style="WIDTH: 593px; HEIGHT: 373px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_233.jpg" /><br />כך זה נראה ביום אפרורי, כשאין הרבה פעילות ברחוב - עדיין אירוע עירוני מושך.<br /><br />ב. <span style="color:#ff0000;">הכיכר היא גוש בטון בעיניים</span> - אז? כל המדינה שלנו בנוייה מבטון. חומר גאוני - לא פחות. אם יש למישהו בעיה עם חזות החומר של הכיכר - ככה או ככה - כל שיפוץ שהכיכר תעבור תגרום לעדכון הגימורים שלה.<br /><img style="WIDTH: 220px; HEIGHT: 145px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_234.jpg" /><br />חומרים מעודכנים. להרגיע את שונאי-מראה הבטון החשוף. לדעתי זה חלק מזערי של הדיון.<br /><br />ג. <span style="color:#ff0000;">לא רואים את המבנים המקסימים שעוטפים את הכיכר</span> - נכון, בגלל העצים. לפיקוסים אין רחמים. רוצים לראות את המבנים? צריך לדלל את העצים.<br /><img style="WIDTH: 457px; HEIGHT: 305px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_235.jpg" width="503" height="316" /><br /><br />ד. <span style="color:#f00;"><span style="color:#ff0000;">הכיכר גבוהה יותר מהרחוב</span>.</span> ברמת העיקרון אין עם זה בעיה. יש לזה אפילו יתרונות בטוחים. רק צריך לדאוג שיהיה <strong>קל להגיע לכיכר</strong>.<br />במצבה הנוכחי זה לא לגמרי קורה, כיוון שבשנות ה-70 לא ממש נתנו את הדעת לכיסאות גלגלים. גם הגישה באמצעות אופניים סבירה מינוס. כך או כך, אין בעיה למתן את השיפועים.<br /><br />באשר ליתרונות, במקום שבו הכל שטוח, מקום אחד נמוך או גבוה יותר הוא אירוע. כפי שנאמר קודם, זה יכול להיות לטוב ולרע. <strong>מה לעשות ש"להסתכל על מכוניות חולפות מלמעלה" אינה איכות בעלת שם סקסי כמו "מפגשים", "טישטוש גבולות" ו"זרימה" שכה נהוגים בשיח העכשווי..</strong>ובכל זאת, לעמוד בחלק הגבוה של הכיכר ולראות אוטובוסים חולפים מתחתך ואת המסחר השוקק לנגד עינך כאשר אתה מעליו - זו סיבה מספיק טובה כדי להשאר שם כמה דקות. גם מצפה זה מגנט לבני אדם.<br /><br /><img style="WIDTH: 450px; HEIGHT: 305px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_236.jpg" /><br />הכיכר הקלאסית שבתמונה הערוכה ממעל מוצאת חן בעיניי. אני בעד.<br />יש המון כיכרות כאלה בעולם.<br />יש המון הזדמנויות בתל אביב לכאלה כיכרות בדיוק.<br />אז למה לקחת לנו את כיכר דיזנגוף לטובת הקלאסיקה?<br />למה כל פעם צריך ליישר קו עם האופנה והפרקטיקה העכשווית?<br />מה שמניע את מארגני המאבק הוא הדיון העכשווי. בלי מחשבה יצירתית, בלי הפינצטה ובלי הספציפיות.<br /><br />לו היו חיים מארגני המאבק להורדת כיכר דיזנגוף בשנת 1978, סביר מאוד להניח שמאבקם בגרסת ה-70 היה להפריד את תנועת כלי הרכב מתנועת בני האדם - עם עדיפות קלה לרכב, הרי זה מה שהיה חשוב לאותם פעילים "אופנתיים" בשנות ה-70. הרכב הפרטי.<br /><br />"בזכות" פעילים מעודכנים כמו מארגני החזית להורדת כיכר דיזנגוף, נמחקו אינספור רכיבים עירוניים מהעיר שהיום אנחנו מבכים אותם.<br />תחנת רכבת בית הדר (כי תחנת רכבת בתוך העיר נחשבת אסון עירוני בשנות ה-ה60. בדיוק כמו כיכר דיזנגוף) גימנסיה הרצליה (כי בית ספר מונומנטלי בקצה רחוב מסחרי נחשב עצם בגרון בשנות ה-50 בדיוק כמו כיכר דינזגוף) והרשימה עוד ארוכה.<br /><br />כלל חשוב שהייתי מנסה להסביר למארגני החזית להורדת הכיכר, אם הם רק היו מתנתקים לרגע מאמונותיהם הדתיות ומקשיבים לי: האתרים העירוניים (גם כיכרות לצורך הבהירות..) המעניינים בעולם הם כולם תוצאה של טעויות וניסויים חדשים.<br /><br />כמעט כל מרחב ציבורי עירוני מוצלח עבר גילגולים שונים, שלא היו אלא התאמות ממוקדות ומיוחדות באופן מקומי ופרטני. <strong>סדנטדרטיזציה רעה לעיר ולא יוצרת אופי. כלל כמעט-ברזל.</strong><br /><br />כיכר דיזנגוף הקיימת היא כיכר שלא רק מזמינה תנועה, אלא מזמינה שהייה בניגוד לכל כיכר אחרת בתל אביב. יש למרחק האנכי בין כלי הרכב לבני האדם איכות שלא קיבלה עדיין שם, אבל זה משאיר בני אדם בכיכר לעצור, להתבונן בדרך שעשו, ובדרך שיעשו. זה מקום גבוה, לא מובן מאליו בתל אביב.<br />יש בעיות נוראיות בכיכר שאפשר לתקן בתקציב נמוך, רוב הבעיות האלה אגב כבר היו בכיכר הנמוכה, ונמצאות בשאר הכיכרות הנמוכות בתל אביב.<br /><br />..אז ישנם האנשים שיספרו לכם שהם מעדיפים להמנע ממעבר בכיכר ולחצות מתחתה מרוב שנאה אליה. אז מה?<br />הלילה יהיה לילה לבן, ונתקלתי בהרבה אנשים שלא רוצים לצאת העירה "כי יש הרבה אנשים בחוץ". אותו הדבר.<br />כשאדם החליט שהוא פוסל משהו, הוא מפתח אמונה ומתעסק יום ביומו בלחזק אותה. אדם כזה לא רואה בעיניים וגם אין סיבה שיקרא בלוגים.<br /><br />ישנם גם האנשים שיספרו לכם שאנשים נמנעים מלשהות או לעבור בכיכר דיזנגוף. אין לי מושג על מה הם מדברים. אולי הם פשוט עסוקים בלעקוף אותה. אני נמצא שם הרבה ויודע להגיד: הכיכר שוקקת חיים, למרות מצבה המנוון והמושחת.<br /><img style="WIDTH: 640px; HEIGHT: 480px" alt="" src="http://blog.tapuz.co.il/danezeq/images/51469_237.JPG" /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-7717786082941875936?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>danezeqnoreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-35288187616404750622010-06-29T15:05:00.006+03:002010-06-29T15:17:37.136+03:00<p align="right"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/TCniNX64d1I/AAAAAAAADaI/j3JOcIgswSU/s1600/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%941.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5488166340314822482" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 426px; CURSOR: hand; HEIGHT: 338px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/TCniNX64d1I/AAAAAAAADaI/j3JOcIgswSU/s400/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%941.jpg" border="0" /></a></p><p> </p><p> </p><p> </p><p> </p><p> </p><p> </p><p> </p><p> </p><p><br /><br /><br /> </p><p align="right"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/TCniXSihB0I/AAAAAAAADaQ/kbS69njNcoA/s1600/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%942.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5488166510669137730" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 428px; CURSOR: hand; HEIGHT: 314px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/TCniXSihB0I/AAAAAAAADaQ/kbS69njNcoA/s400/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%942.jpg" border="0" /></a></p><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-3528818761640475062?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-48713656871027770462010-04-24T12:21:00.003+03:002010-04-24T12:23:14.073+03:00<div align="right"><strong>תקנון הנחיות להשתתפות בתערוכה : </strong><br />כל העבודות יוצגו בפורמט אחיד על מנת ליצור אחידות עיצובית ושוויון בין ההצעות והעבודות השונות.<br /><br />1. כל העבודות יודפסו על גבי גיליון, בפורמט אנכי, ללא למינציה ( גודל גיליון 1.00X0.70) ויודבקו על גבי קאפה (עובי 5 ממ') כולל מתלה בגב האחורי.<br />2. ההדפסים יכללו הן מידע ויזואלי והן טקסטואלי.<br />3. בכל עבודה תוצג הדמיה מפורטת ככל שניתן. מוצע להוסיף עוד נקודות מבט הכוללות: פרטים, התייחסות לתחבורה, אנשים, תאורה, שימושים ועוד.<br />4. כל עבודה תכלול גם טקסט בעברית ואת התרגום שלו לאנגלית. הטקסט עד 300 מילים.<br />5. מוצע כי ההצעה תכלול פתרונות סביבתיים תוך התחשבות בעקרונות של פיתוח בר-קיימא והתייחסות לצרכיהם של הולכי הרגל, רוכבי האופניים והתחבורה הציבורית.<br />6. העבודה והטקסט צריכים להתייחס לתפיסה התכנונית של המרחב הציבורי ולמהות שעומדת מאחוריה. כמו כן, מומלץ להתייחס לכמה שיותר מהפרמטרים הבאים תוך ציון הפתרונות לאתגרים בכל פרמטר: תחבורה, תאורה וסביבה, חברה, עיצוב ואווירה, שימושים, דימוי.<br />7. כל עבודה תכלול: שם הפרויקט, שם המציג/ה, עיסוק, שנת תכנון הפרויקט, פרטים אחרים רלבנטיים.<br />8. המיצג יכול לכלול בנוסף גם דגם עד גודל 50X 50.<br />9. העבודות יוכנו על חשבון המשתתפים.<br />10. יש למסור את ההצעות עד תאריך 10/06/10 לאחר יצירת קשר עם מור גלבוע.<br />11. אין המארגנים מתחייבים לקבל כל הצעה שתימסר.<br />12. התערוכה תיפתח במקביל לאירועי "לילה לבן" ותהיה חלק ממנו. המיצגים יזכו לחשיפה ציבורית גם במסגרת זו.<br />13. התערוכה תיפתח ב- 01/07/2010 ותהיה פתוחה לקהל הרחב עד לתאריך ה- 29/07/2010.<br />14. במהלך אירוע הפתיחה יתקיים דיון חופשי עם המבקרים בנושא כיכר דיזנגוף ובנושאים תכנוניים-עירוניים-חברתיים.<br />15. דעת הציבור חשובה לנו: במסגרת התערוכה אנו מעוניינים לשמוע את דעת המבקרים ולאפשר להם להביע דעתם ולקחת חלק. לשם כך תהיה אפשרות להצביע עבור ההצעה הטובה ביותר לדעתם ולתרום התרשמויות וחוות דעת בספר המבקרים.<br /><br /><strong>בהצלחה ולהתראות בתערוכה!</strong><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4871365687102777046?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-8956360255215603132010-04-16T13:02:00.004+03:002010-04-16T13:11:38.907+03:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/S8g22mtKhkI/AAAAAAAACoI/t7wiRqLfE1o/s1600/%D7%A7%D7%95%D7%9C+%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90+%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 283px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5460674859917542978" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/S8g22mtKhkI/AAAAAAAACoI/t7wiRqLfE1o/s400/%D7%A7%D7%95%D7%9C+%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90+%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3.jpg" /></a> <div align="justify">"אורבניקה- התעוררות עירונית" ו"החזית להורדת כיכר דיזנגוף" מודיעות על קיום תערוכה המציגה מגוון הצעות לפיתוח כיכר . בתערוכה יוצגו גם מבטים היסטוריים על כיכר דיזנגוף בעבר- הלב הפועם של "העיר הלבנה". התערוכה תוצג במרכז הבאוהאוס תל-אביב ותיפתח לקהל הרחב ב- 1/7/2010 במסגרת אירועי "לילה לבן".<br /><strong><span style="font-size:130%;">רקע</span></strong><br />כיכר דיזנגוף הוקמה בשנת 1938 ע"ש אשת ראש העיר הראשון של תל-אביב, צינה דיזנגוף. האדריכל סר פטריק גדס קבע אותה ככיכר המרכזית של העיר בתוכנית המתאר הראשונה.<br />האדריכלית ג'ניה אוורבוך תכננה את הכיכר על-פי עקרונות הסגנון הבינלאומי יחד עם חזיתות הבניינים הפונות אל מרכז הכיכר, בעלות מרפסות מתעגלות המשלימות בתמונת ראי את הכיכר עצמה.<br />במשך שנים ארוכות שימשה כיכר דיזנגוף כליבה הפועם של העיר תל-אביב, מחוברת לרחובה הראשי, המרתק וההומה, ריאה ירוקה קטנה ועגולה, הפנינה של "העיר הלבנה", מוקפת מכל עבריה שכיות חמדה אדריכליות בסגנון הבינלאומי.<br />ב- 1978 הוגבהה הכיכר כדי לאפשר לתנועת כלי הרכב לזרום ביתר קלות ברחוב דיזנגוף וזאת בהתאם לתפישה לפיה יש לתת עדיפות בתכנון העירוני לצרכי כלי הרכב על-פני הולכי הרגל.<br />כיום קיים קונצנזוס רחב בנוגע לכך שהגבהת הכיכר הייתה טעות ופגעה אנושות במרקם הסביבתי הייחודי של המקום אך ברמה לא פחותה גם בחיי החברה והמסחר של האזור כולו.<br />החל משנת 2007 עיריית תל-אביב – יפו מקדמת בדיקות היתכנות להורדת כיכר דיזנגוף. בין הבדיקות נעשו גם בדיקות היתכנות בנושא התחבורה אשר הגיעו למסקנה חד משמעית לפיה ניתן להוריד את כיכר דיזנגוף חזרה אל מפלס הקרקע ללא פגיעה בזרימת כלי הרכב ברחוב (גם במקרה שלא תיכנס לתוקפה תוכנית הרה- ארגון של התחבורה הציבורית שתביא לצמצום נרחב במספר האוטובוסים שינועו ברחוב).<br />לאחר שנים של דיבורים בנושא וללא תוצאות בשטח, הוקמה ב- 2009 "החזית להורדת כיכר דיזנגוף"- התארגנות ספונטאנית של תושבים, מתחומי עיסוק ועניין שונים, שאינם מזוהים עם אף גורם פוליטי, הקוראים לעיריית תל-אביב – יפו ולעומד בראשה, מר רון חולדאי, לקדם במהירות את הורדתה של כיכר דיזנגוף חזרה אל מפלס הקרקע, תוך התחשבות בצרכים הסביבתיים והחברתיים של המוני המבקרים במקום.<br /><br />החיבור עם עמותת אורבניקה היה טבעי למדי שכן, אורבניקה נוסדה במטרה לחזק את יסודותיה של ה"עיר הטובה" לתושביה ומבקריה, אשר התכנון בה מדגיש חמישה היבטים: מבנה, סביבה, חברה, כלכלה וניהול וזאת תוך חיזוק תהליכי שיתוף הציבור ויציקת אלמנטים חברתיים, סביבתיים ואנושיים לסוגיות מרחביות-פיזיות. לאור העניין הרב בנושא החליטו שתי התנועות על הרעיון לקיום תערוכה זו.<br /></div><div align="justify">כחלק ממפגש סיעור מוחות, עם תושבים, בנושא עתיד כיכר דיזנגוף, הועלה הצורך הבולט כי יש להתאים את כיכר דיזנגוף לאופי העירוני שתושבי תל-אביב – יפו רוצים: הוספת עצים ושטחים מוצלים, מרובה באלמנטים טבעיים ועם כמה שפחות בטון חשוף, מקום רב שימושים, ידידותי להולכי רגל ורוכבי אופניים תוך הפחתת כלי רכב, זיהום אויר ורעש.<br /><br />מטרת התערוכה הינה לחשוף את הציבור הרחב לשפע האפשרויות התכנוניות למיצוי ומקסום הפוטנציאל הרב והלא ממומש של אזור כיכר דיזנגוף. תוך כדי הצגת הפרויקטים, ברצוננו לפתח את מודעות הקהל שיבקר בתערוכה לסוגיות תכנוניות עירוניות שהוא אינו נחשף אליהן בדרך כלל.<br /></div><div align="justify"><strong>אנו מזמינים אותך- אדריכל, יוצר, סטודנט להציע את ההצעה התכנונית שלך לכיכר דיזנגוף ולהציג אותה בתערוכה פתוחה לציבור. את ההצעות יש לשלוח עד ה- 10/06/2010. יש לקרוא בעיון את תקנון ההשתתפות המופיע בהמשך.<br />לשליחת ההצעות או לפרטים נוספים:<br />kikardizengof@gmail.com<br />ניתן לפנות בשאלות גם אל מור גלבוע. נייד: 052-3626001</strong> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-895636025521560313?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-8518057454721572712010-03-19T18:34:00.007+02:002010-03-19T19:07:25.609+02:00<div align="justify"><strong><span style="font-family:arial;">ב 17 למרץ, לפני יומיים, התפרסמה ב"עכבר העיר" הכתבה : "</span></strong><a href="http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,47055,.aspx"><strong><span style="font-family:arial;">חוף ים חוזר לתל אביב</span></strong></a><span style="font-family:arial;"><strong>". הכתבה תיארה את התכנית לשיפוץ חוף הים, כאשר בין היתר מדובר על שביל אופניים על חשבון נתיב של הכביש (כן!), הפיכת רציף הרברט סמואל למדרכה המזרחית של הטיילת (כן, כן!) ולביטול המעקה המפריד בין הטיילת לחוף הים - לטובת מדרגות מדק עץ שינגישו את החוף.<br /></strong><br />במקרה התגלגל אלי מייל מאחד החברים ב"עיר לכולנו", מייל משבח לתכנית. תשבוחות לשביל האופניים, להאטת התנועה בטיילץ ולהעדפה להולכי הרגל. ואמנם, מתבקש לשבח תכנית כזו כי כולנו - כל העירוניים האמיתיים לפחות - חולמים על עיר שאפשר ללכת בה, ועל מרחבים ציבוריים איכותיים.<br /><br />אבל מיד אחריו הגיעה תגובה חריפה, קולחת ואפילו זועמת מתושבת תל אביב. אני רוצה להציג בפוסט הזה את התגובה של ענת, ולו בכדי להמחיש עד כמה הדעות שלנו יכולות להיות שונות, ועד כמה שום תכנית בעולם לא תוכל לרצות את כולם. תמיד מול זה שירצה ניראות יהיה את זה שירצה פרטיות, תמיד מול זו שתרצה ללכת תהיה זו שתרצה לנהוג. הבעיה הזו מתבטאת חזק בפורומים של שיתוף ציבור. אין זה אומר, חלילה, שעלינו לסגת אחורה ברעיון שיתוף הציבור. הציבור הוא הידע המקומי. אני מודה שבקריאה ראשונה של הכתבה אני, כמתכנן התרשמתי מאוד, אבל מצד שני גם מצאתי טעם בטענות של ענת - וזה מראה שאין תחליף לידע המקומי. העניין הוא, לדעתי, שבאבולוציה של רעיון "שיתוף הציבור" עדיין לא הגענו למודל המושלם של שיתוף ציבור - לפיו גם אם לא מצליחים לרצות את כולם - כולם יודעים שזה חלק מכללי המשחק.<br /><br />להלן התגובה של ענת כלשונה (וכדאי לקרוא לפני כן את </span><a href="http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,47055,.aspx"><span style="font-family:arial;">הכתבה עצמה</span></a><span style="font-family:arial;"> כי ענת מתייחסת לדברים שנכתבו שם) :<br /></span></div><div align="justify"><span style="font-family:arial;color:#000099;">שלום לכולם,<br />הצילו!!!! איזה פתרונות אתה רואה כאן ? הורסים את הים, את החופים ואת הטיילת. מי יקום ויעצור את האסון הזה???<br />להלן רק כמה נקודות למחשבה:<br />1. אז בשביל כמה שבילי אופניים , צריך לזעזע את כל החופים והטיילת??? די כבר עם האופניים האלה, בשביל שביל אופניים תמכרו את החופים?<br />2. למה עוד פעם משרד מייזליץ-כסיף, שביצע את נמל ת"א? אין עוד משרדים?<br />למה לא נותנים למשרד אחר לבצע את הטיילת, הרי יש כל-כך הרבה משרדים טובים וראויים? (האם יש להם היכרות אישית עם חולדאי או מי מבעלי התפקידים?.......)<br />3. הרי נמל ת"א מזעזע!!!!!! לא עושים דק-עץ על פני מאות מטרים, עם מרווחים מטורפים באיזורי בילוי ומסעדות, שסמוך לים!!! כל טיפש מבין ונוכח ש:<br />א. דק-עץ שנוגע במלח ובשמנוניות של מי הים, הופך למשטח החלקה שמנוני ומסוכן, גם עם נעליים שטוחות!<br />ב. דק-עץ מחייב מרווחים בין הקורות, ולכן כל הזמן נתקעים בו עם עקבים ו/או אופניים ו/או נופלים שם כסף/ פלאפונים /כרטיסי אשראי.<br /><br />לכו תשאלו את המלצריות במסעדות שם ויגידו לכם, כמה תקלות יש עם זה- אני אישית ראיתי רבות: כרטיסי אשראי שנפלו בחריצים, בחורות שנקעו רגל או נשבר עקב והן מחזיקות את הנעליים ביד וכו'. גם בבית משפט לתביעות קטנות, יש הרבה תלונות לפיצויים נגד עירית ת"א על נזקים מהדק הזה- לכו תבדקו.<br />ועובדה, שאחרי תלונות ותביעות, האדריכלים שמו שם תמרורים אמיתיים ש:" אין כניסה לאופניים!!!! (כן, כן, הזוי!) ואין כניסה לעקבים או נעליים (כן, הזוי)". נראה לכם שפוי, שלכל השטח של הנמל והמסעדות והחוף לא תהיה גישה חופשית?<br />אז אל תבני בדק-עץ, גב' מייזליץ!! תבחרו חומר אחר, שמתאים למגע עם חול-ים, מי-ים, מלח-ים ולחות. מה פתאום עץ? אמנם זה מאוד יפה, אבל בשום אופן לא לים.<br />ואולי גם בטיילת את רוצה לשים שלטים כאלו,שאסור עם נעליים/עם אופניים/עם בגדים, גב' מייזליץ????<br />4......אז משרד אדריכלים, שככה הראש שלהם חושב, יבואו לתכנן גם את הטיילת והחופים??? הצילו!!!!!!<br />והנה גם כאן, אפשר להרגיש בין השורות, באותה חשיבה מעוותת, בה הגראנדיוזיות ןהראוותנות, מטשטשות את ההגיון הבריא.<br />שימו לב למשפטים הבאים מהכתבה:<br />"הנקודה הבעייתית בתוכנית היא הבינוי הנוסף על גבי אזור המוקדש כיום למתרחצים. עם זאת, מחקר שביצעו מייזליץ-כסיף טוען כי רצועת החוף הקרובה לטיילת לא נמצאת בשימוש בשל הטמפרטורה הגבוהה של החול, שמגיעה עד 70 מעלות צלזיוס במהלך הקיץ, ובאופן קבוע נותרת שוממת למדי. "אני חושבת שהמדרגות החדשות יאפשרו מפגש מגניב בין אנשים בבגד ים לבין אנשים שפשוט יצאו לסיבוב על הטיילת", אומרת גנית מייזליץ-כסיף. "זה מקום להתפתחות של תרבות חוף חדשה שלא קיימת כיום בעיר".<br />ואני שואגת: הצילו!!!!!!! זה הזוי!!!!<br />האם היא רצינית?<br />א. גם בערבה בדרום הארץ, אין נפש חיה ורוב הזמן היא שוממת, אז מה? אז היא תבנה שם דק ומסעדות?<br />אני רוחצת בים ואני רוצה שיהיה לי אופק של רצועת חול ריקה, שאף אחד לא דורך עליה. אז מה אם יש שם 70 מעלות? ככה זה בחוף הים, בים כמו בים חם. זה לא קניון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אולי היא רוצה לקרות את הכל, ולהכניס שם מערכות מיזוג אוויר????<br />האם גברת מייזליץ היתה פעם בים, או שהיא לא יוצאת מהמשרד הממוזג שלה עם רצפת הדק?? גם המים עצמם, במרחק 20-30 מטר מהחוף, "לא נמצאים בשימוש.. ובאופן קבוע נותרים שוממים למדי"- אז מה? אז אולי את רוצה לייבש את הים?????????<br />ב. איזה מפגש 'מגניב' צריך בין גבר לבוש חליפה,שמטייל עם אשתו, לבחורה בבגד-ים מגולחת במקומות המועדים?או בין תלמיד לבין המורה שלו שמשתזפת? על מה את מדברת? איזה 'תרבות חוף חדשה'? מי צריך את זה בדיוק?<br />להיפך, כל אדם באשר הוא אדם, מרגיש קצת חשוף על החוף, במידה כזו או אחרת, ולכן קיר ההפרדה הרציף, שמפריד בין החול לבין המדרכה הבנויה הוא מצוין, הוא מדהים וחשוב. הוא נותן לרוחץ בים הרגשה, שלא כל העולם מציץ לו לתןך בגד הים או בין הרגליים. אז למה להרוס אותו?<br /><br />לא כל העולם שהולך לטייל ברחוב, צריך לראות מקרוב את כל הפולקעס של כולם ואת כל הצלוליטיס וכו'. הרעיון המטורף ו"המגניב" הזה של גב' אדריכל מייזליץ גובל במציצנות לשמה! והיא מסווה את זה בתירוץ של 'תרבות'?! חה!<br />מי שרוצה ללכת לטייל, לא חייב לעשות את זה על הגופות שמשתזפות בחוף, זה מגעיל. איפה ערכים של צנעה, חופש הפרט, צניעות, ביישנות וכו'? האם המשתזפים יהיו כמו קופים בכלוב? נסי מעט להיכנס לראש של המתרחצים או המטיילים- המפגש הזה ביניהם, ממש לא מגניב! להיפך, הוא יוצר מבוכה רבה לשני הצדדים, כי כך טבע האדם וכך יישאר לעולמים, וטוב שכך, הבנת?<br />5. ולגבי הכביש- שימו לב לקטע ההזוי הבא, של מר אדריכל!<br />".... לתוכנית הזאת יש כמובן משמעויות תחבורתיות מרחיקות לכת, ובראשן האטה משמעותית של תנועת כלי הרכב בטיילת. "הכוונה היא שמי שמחפש את הדרך המהירה ביותר להגיע מצפון לדרום יבחר במסלול תנועה אחר", מוסיף אביגדור. "ברגע שהמכוניות יסעו לאורך הטיילת במהירות אטית יותר הולכי הרגל ורוכבי האופניים יוכלו לחצות בבטחה במעברים. יש פה העדפה מתקנת כלפיהם ואנחנו חושבים שבמקום כל כך מיוחד מבחינה עירונית זה מחיר שראוי לשלם".<br />ואני שואלת: יבחר מסלול תנועה אחר?????? איזה מסלול בדיוק? במקום נתיבי איילון יעבור לכביש 6 או ל-443???<br />הלו! מדובר על ת"א, וכיום הדרך היחידה שעוד אפשר להיעזר בה היא הטיילת. איזה מסלול אחר? את רחוב דיזנגוף, שמתנהל לאיטו במסלול 1 !!! את בן-יהודה שאין בו מסלול פרטי דרומה? את אבן גבירול הפקוק? רחוב הטיילת הוא היחיד שעוד נותן אוויר לנשימה, תרתי משמע, גם לרכבים, ואין שום מסלול חלופי!<br /><span style="font-family:arial;">אביגדור אביגדור, מי אתה? היכן אתה גר? היית פעם בכלל בת"א? אם זה מה שאתה חושב, אז כנראה שאף פעם לא. משפחתי ואנוכי, חיים כאן עשרות שנים, ואין לאף הולך רגל שום רגשי נחיתות על זה, שמעדיפים את התחבורה. מאיפה הפסיכולוגיה בגרוש הזו? תיעדוף שמיעדוף...חה.</span><br /><br />עד כאן. להמשיך?<br />יש לי עוד הרבה..., אבל אעצור כאן. מקווה שזה יספיק כדי לבלום את "הרושם" - התעוררו !!!!<br />בהצלחה לכולנו,<br />ומי ייתן וכל התכניות הללו ירדו לטמיון, ולא יצליחו להתגשם. </span></div><div align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="justify"><span style="font-family:arial;"></span> </div><div align="justify"><span style="font-family:arial;">ובחזרה אלי, להערה קטנה. אתמול במקרה גם יצא לי לשמוע את התכנית מפי אדריכלי עיריית תל אביב בכנס המתכננים הארצי. כששאלתי מדוע באמת מתכננים דק עץ למדרגות - השיבו לי שרעיון זה בוטל, והמדרגות לא יהיו עשויות דק. אז טענה אחת של גברת ענת לפחות נפתרה.... </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-851805745472157271?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-21242344437317307352010-02-28T11:37:00.003+02:002010-02-28T11:46:05.031+02:00<a href="http://www.youtube.com/watch?v=1jlpvSDjQVk"><span style="font-size:180%;">לחצו כאן </span></a><span style="font-size:180%;">לצפייה בסרטון קצר שהוכן על ידי דודו קסטיקה ורן קדרון, על שלוש גינות קהילה: מעוז אביב, ויצמן יפו והגינה החקלאית בבת ים.</span><br /><span style="font-size:180%;"><span style="color:#000099;"><strong>מומלץ</strong> !! </span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2124234443731730735?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-5765446775185259752010-02-20T18:25:00.004+02:002010-02-20T18:37:01.520+02:00ביום שני הקרוב, 24.2.1010, יתקיים כנס חשוב המוגדר ככנס חירום בו יובאו הסברים על הרפורמה המתוכננת במוסדות התכנון והבנייה. כנס זה הוא אחד מבין ארבעה כנסים שיתקיימו ברחבי הארץ, על מנת לתת הזדמנות לאנשים רבים ככל שניתן לשמוע ולהבין טוב יותר את התהליכים שיוכלו בסופו של דבר להשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. חשוב מאוד שנבין מהי הפרוצדורה החדשה לאישורי תוכנית, בידי מי יינתנו יותר סמכויות והחלטות של אילו גופים יהיו בעלות השלכות על עתיד הערים בישראל.<br />עיקרי הרפורמה יוצגו על ידי החברה להגנת הטבע, המטה לתכנון אחראי ומומחים מתחומי החברה, הסביבה והתכנון.<br />פרטים לגבי המפגש בתל אביב:<br />יום שני, 24.2.1010<br />מרכז דניאל לחתירה, פארק הירקון<br />שעה: 19:30<br /><br />אין דמי הרשמה, אך רצוי ומומלץ להירשם. רישום ופרטים נוספים ניתן לקבל בלינק של <a href="http://www.teva.org.il/?CategoryID=216&amp;ArticleID=4965&amp;Page=1">החברה להגנת הטבע</a>:<br /><a href="http://www.teva.org.il/?CategoryID=216&amp;ArticleID=4965&amp;Page=1">http://www.teva.org.il/?CategoryID=216&amp;ArticleID=4965&amp;Page=1</a><br /><br />חשוב להגיע, להישאר מעודכנים או להחליט שזהו זמן מצוין להתחיל להתעניין, על מנת שמקבלי ההחלטות יתחילו להטמיע הלכה למעשה את עיקרון שיתוף הציבור בהחלטות בכלל ובהחלטות בעלות השלכות משמעותיות בפרט.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-576544677518525975?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-67228440422849888752010-02-09T20:04:00.006+02:002010-02-10T16:07:27.348+02:00<div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S3Glww-A8tI/AAAAAAAADXk/IFN3q-7a2pY/s1600-h/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9+%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3+%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5436308482410214098" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 221px; CURSOR: hand; HEIGHT: 185px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S3Glww-A8tI/AAAAAAAADXk/IFN3q-7a2pY/s400/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9+%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3+%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3.jpg" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right">לפני כחודשיים החלו מגעים בין אורבניקה לבין מייסדי החזית להורדת כיכר דיזנגוף. שיחות על אופי המאבק ומטרותיו הובילו להסכם על שיתוף פעולה בין הארגונים. הוחלט שמעבר להצטרפות אורבניקה למאבק, היא למעשה תוביל את נושא שיתוף הציבור באופן פיתוח הכיכר. לאור ניסיונה של אורבניקה בהובלת תהליך דומה בפרוייקט כיכר המדינה במסגרת "פנטזיה אורבנית" משנה שעברה, הוחלט על פורמט דומה שיהיה מיושם במסגרת המאבק להורדת הכיכר.<br />ראשית ולפני שאגש למהות תהליך שיתוף הציבור ואופן שיתוף הפעולה, יש להסביר את מטרותיו של המאבק ואת הסיבות להצטרפותה של אורבניקה. החזית קמה על מנת לגרום לשינוי תודעתי בקרב הציבור בתל אביב וכתוצאה מכך השפעה על מקבלי ההחלטות לצורך להוריד את הכיכר ללא חניון מתחתיה. לאור העובדה ששטחים פתוחים עירוניים רבים בתל אביב אינם בהכרח משמשים ככאלו ולאור העובדה שמיקומה של הכיכר הוא כה מרכזי, עולה חשיבות טריוויאלית ביצירת מרחב ציבורי שוקק, אטרקטיבי ונעים. כיום הכיכר מוגבהת ואינה משמשת ככיכר אלא יותר כגשר וכמקום מעבר ולא מקום לשהייה ממושכת ולפעילות מגוונת. בנוסף, היותה מוגבהת והשיפוע היחסית חד להגיע אליה אינה מתחשבת בקבוצות אוכלוסייה רבות כגון הנכים והמוגבלים, הקשישים, רוכבי אופניים, אנשים עייפים ואפילו הורים עם עגלת ילדים וכדומה. נוצר <strong>מצב עגום בו הכיכר נטושה מרבית שעות היום ואינה מהווה מרחב למפגש ושהות ואינה מרחב ציבורי מתפקד.</strong> <strong>הורדת הכיכר, מאידך, בתכנון נכון עם הסביבה הקיימת ובהתחשבות בנושא התחבורה ועידוד ההליכה ברגל ותכנון מוטה אנשים, יכולה ליצור מרחב בטוח, נעים ונגיש.</strong> מכיוון שאורבניקה חרתה על דגלה לקדם את נושא המרחבים הפתוחים הציבוריים בערים , להנגיש אותם ולעודד שימוש בהם, כמו גם פיתוח עירוני המעודד מפגש אנושי, פעילות חברתית ותכנון מוטה חברה ולא תחבורה, הצטרפה העמותה לתמוך.<br />קצת על ההיסטוריה של הכיכר ניתן לקרוא <a href="http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/1DF009E9-A1DC-466C-ACD5-610A273489C0,frameless.htm">פה</a> ועל חזית המאבק <a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/958/008.html">פה</a>.<br />בשיחת ההכרות, הציעה, כאמור, אורבניקה את עזרתה בקיום תהליך דומה לזה שהתקיים בכיכר המדינה, בו הציבור הוזמן להציע הצעות שונות לפיתוח הכיכר וחברי המאבק יעלו הצעות משלהם, אשר כולן יוצגו באופן מרוכז בתערוכה. עם זאת, ישנו הבדל אחד שפוער תהום גדולה בין הפרוייקט המקורי של אורבניקה לזה הנוכחי: בעוד זה המקורי נקרא "פנזטזיה אורבנית", הנוכחי מציע להיות פנטזיונרי פחות (או ישים יותר) ולהציע למשתתפי התערוכה שני עקרונות מנחים לפיתוח: הורדת הכיכר למפלס הקרקע וסביבתיות. וכך אירגנו מפגש סיעור מוחות, אליו הוזמנו תושבי העיר. המפגש הינו שלב ראשון בדרך לגיבוש מודלים תכנוניים לכיכר דיזנגוף. מטרתו העיקרית היא לנקוט בהתבוננות ביקורתית על מצב הכיכר כיום שתהווה נקודת מוצא להעלאת רעיונות ואלטרנטיבות לפיתוחה. המפגש התקיים ב- 25.1.09 במרכז השל בתל אביב. למפגש הגיעו כ- 20 משתתפים והוא הורכב מארבעה חלקים: בחלק הראשון ניתנו דברי הסבר על המאבק מפי יוזם המאבק, מור גלבוע. לאחר מכן קיימו נציגי אורבניקה, הגר ספירו ושרון בן-דליה סדנת סיעור מוחות שהחלה עם סדנת SWOT. המשתתפים התבקשו לציין את נקודות החולשה (כגון "אין הצללה", "אין קשר עין בתוך הכיכר ובין הכיכר לרחוב") והחוזק (כגון "מעבר הולכי רגל בלי לחצות כביש") של הכיכר במצבה הנוכחי. כמו כן, התבקשו לחשוב על איומים (כגון "התגברות עומסי תנועה") ועל הזדמנויות (כגון "הכיכר נמצאת על סדר היום הציבורי") הקשורים בכיכר. החלק השלישי כלל הגדרת קריטריונים לפיתוח ואלו אלמנטים צריכים להיות כלולים בכל אחד מהקריטריונים. השלב הרביעי היה שלב הסיכום, בו כל משתתף התבקש למלא את העדפותיו האישיות לגבי אופן הפיתוח. הדפים וההצעות שהועלו במהלך הסדנה נלקחו על ידי מארגני הערב, אשר נפגשו מאוחר יותר לבצע אינטגרציה בין כל התשובות ולזהות את האלמנטים החשובים ביותר שנבחרו על ידי המשתתפים. הקריטריונים להגדרת הכיכר הם: תחבורה, סביבה, חברה, עיצוב, שימושים, דימוי.<br />מהאלמנטים השונים יצר צוות המארגנים שלוש הצעות קונספטואליות לפיתוח הכיכר, אשר ימודלו בתוכנת מחשב ויוצגו בעוד מספר שבועות לציבור. עם הצגתן לציבור, נח<a href="http://2.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S3Gl_hhI8RI/AAAAAAAADX0/00mxH7QVur0/s1600-h/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA+%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5436308735960609042" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 221px; CURSOR: hand; HEIGHT: 201px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S3Gl_hhI8RI/AAAAAAAADX0/00mxH7QVur0/s400/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA+%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+2.jpg" border="0" /></a>שוף גם אנחנו מהן ההצעות וכמובן נשתתף בהפצת הקריאה לקחת חלק בתערוכה. בהמשך אנו מקווים לערוך מפגש ציבורי נוסף להצגת התוכניות ולקבלת פידבקים, כך שתיווצר תוכנית מנצח<a href="http://4.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S3Gl6EwAyjI/AAAAAAAADXs/4_2QIgW-S_U/s1600-h/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA+%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5436308642339015218" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 244px; CURSOR: hand; HEIGHT: 166px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S3Gl6EwAyjI/AAAAAAAADXs/4_2QIgW-S_U/s400/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA+%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8.jpg" border="0" /></a>ת שתוגש לגורמים שונים בעירייה.<br />בסוף המפגש חגגו ה"חזית להורדת כיכר דיזנגוף לעם" וחברי עמותת "אורבניקה" מסיבת <strong>יום הולדת</strong> לכיכר לציון 72 שנה לחנוכתה בתאריך 26.1.38 . ניתן להתרשם מהתמונות שכיבינו נרות בצורת הספרות 72 שהוצבו על עוגה. </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-6722844042284988875?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-81519341433481361112010-02-06T17:06:00.001+02:002010-02-06T17:06:00.319+02:00<div dir="rtl" align="justify">"פינוי בינוי" הפך להיות בימינו תופעה שעושה המון רוח וצלצולים (<a href="http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-883-18193,00.html">ופורומים כמו הפורום המצוין הזה</a>), אבל <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=603071&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=10&amp;sbSubContrassID=0">מעט מאוד יישום ותועלת</a>. זו גם תופעה מאוד שנויה במחלוקת. יש שחושבים אותה לכרטיס לוטו (כמוני למשל, הלוואי עליי...), ויש שרואים בה קללה. </div><div dir="rtl" align="justify"><br /><span style="font-size:85%;">למי שטרם שמע או הכיר את התופעה, אז ... "פינוי בינוי" הוא אחד הכלים להתחדשות עירונית בערים, אשר נוצר בעקבות ההבנה שהשטחים הפתוחים אוזלים, שהציפוף הוא מטרה לאומית חשובה ושישנו קושי בקרב רשויות עירוניות לטפל במרקמים עירוניים מידרדרים. ההכרזה על שטח כעל מתחם לפינוי בינוי, הכרזה שיש לה תוקף משפטי לשש שנים, נעשית על מנת לייעל את השימוש בקרקע ולאפשר יחידות מגורים רבות יותר באותו השטח, תוך שמירה על שטחים פתוחים. אי לכך, השטחים המוכרזים בדרך כלל כשטחים לפינוי בינוי הם שכונות דלילות או אזורים דלילים המאופיינים בהתדרדרות פיזית וגם חברתית. במקום אותם מבנים מקים היזם מגדלי מגורים עם הרבה יותר יחידות דיור, תשתיות משופרות, שטחים ציבוריים מטופחים. (אפשר לקרוא עוד <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99">כאן</a>)<br /></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:85%;"><span style="font-size:130%;"><strong>אני מאוד מאמין ב"המצאה" הזו של פינוי בינוי, אבל לצערי – אני לא מאמין בתהליך. ובואו נשים את הדברים על השולחן – בתיאוריה זה מאוד יפה, בפועל – יש ליקויים לא סבירים. ליקויים אלו גורמים (לדעתי) לכך שפרויקטים של פינוי בינוי הם מסורבלים, לא מתקדמים, ומחזקים עוד יותר את אי האמון בין התושבים לממסד.<br /></strong></span></div></span><div dir="rtl" align="justify">נתחיל עם המטרה של "ציפוף" – אם זו הייתה באמת המטרה המרכזית – אז מזמן היו שכונות נוספות ועשירות "על הכוונת" של הרשויות. ישנן, במרכז הארץ לפחות, כל כך הרבה אזורים דלילים אך מכיוון שהם מאוכלסים בתושבים חזקים ועמידים – אין לפרויקטים כאלו שום נגיעה בהם. למה? כי אין כדאיות כלכלית להרוס בתים בגודל 100 מ"ר או וילות, ולפצות בגינן תושבים. כלומר – אפשר כבר לומר בקול רם: אם נגמר לנו המקום אפשר גם "לחדש" את שכונת "רמת חן" (שכונת וילות זוללת שטחים) בגבול דרום תל אביב! אפשר גם לחדש את שכונת הדר יוסף. מדוע אנו צריכים שכונה של וילות בלב המטרופולין אם חסר לנו מקום? </div><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong>אז זה לא באמת המטרה הטהורה של צפיפות שמטרידה את מדינת ישראל, ואפשר להתקדם...</strong> </div><div dir="rtl" align="justify"><br />נמשיך עם מטרת ההתחדשות והכוונות הטהורות לעזור ל'חסרי הישע' להשתדרג בחיים. כדי לקדם את הפרויקטים של פינוי פיצוי מעניקות הרשויות שלל הטבות ליזם – במס ובזכויות בניה. מה התושבים מקבלים? דירה בקומות הנמוכות ותוספת חדר – זה החלק הטוב. החלק הרע : אי פטור מהיטל השבחה (כלומר – ביום מן הימים התושבים ישלמו על כך שהם לקחו חלק בפרויקט הזה) + כמה שנים של כאבי ראש ומיקוחים קשים ל'חסרי הישע' , ולבסוף: מפלצת אורבנית שעל אחזקתה צריך לשלם כ 200 ₪ ומעלה ועד בית (ובדרך כלל הרבה הרבה יותר). ואני שואל : <strong>למה זה נתפס כצודק והוגן, ואין מערער על כך, שהדיירים שפונו לטובת הפרויקט יקבלו את הקומות הראשונות? מדוע זה לא יותר הגיוני שאם כבר עושים פרויקט שתורם למטרה הלאומית (ציפוף) אז מי שנותן בשביל המטרה הזו מקבל תמורה הולמת, ולא "קומה ראשונה עד חמישית"? מה פה "טובת הדיירים"? על מי עובדים? לגור באותה קומה, או אחת מעל, אלא שעכשיו מעליהם 20 ומשהו קומות ולא 2, ועוד בגלל זה ישלמו פי 5 ועד בית?</strong> ה"רעיון" הזה של פינוי בינוי שם מראש את הדיירים בעמדת נחיתות וצורך במיקוח. מה הפלא שדיירים מסרבים? זה שברוב המקרים מדובר באוכלוסיה מוחלשת לא אומר שהשאיפות שלהם מסתיימות בקומה שלישית או חמישית. הפיתוי של "השתדרגות" של התושבים אינו ראוי למשא ומתן (ונתפס כחמדנות), אבל השאיפות של היזם להרוויח הרבה כסף – כן ראויות (ולא נתפס כחמדנות)? ב א מ ת , שהמדינה, או העירייה תשלם ליזם את ההפרש בין מחיר דירה בקומה 2-5 לדירה בקומה 8-10. שיהפכו כבר את התופעה הזו לכדאית באמת לתושבים.<br /></div><div dir="rtl" align="justify"><strong>בעיניי כדי להפוך את התופעה הזו לטובה יותר הן מבחינה ערכית והן מבחינה יישומית צריך לעשות מספר שינויים : </strong></div><div dir="rtl" align="justify"><br /><span style="font-size:130%;color:#000099;"><strong>1. לא חיבוק דב – חיבוק אמיתי :</strong></span><br />אם הרשות העירונית היא זו שמחבקת את הפרויקט הזה, ומחבקת את היזם בהטבות של זכויות בקרקע, אז למה היא לא "מחבקת" גם את הדיירים? למה שהם לא יקבלו מראש דירות יקרות יותר, וששאר הדירות יניבו את הרווחים הגבוהים ? ואם אפשר, ואם איכפת למישהו גם ממעמד הבינוני-נמוך, אז שהקומות הראשונות יוקצו לדיור בר השגה. האין זו קליעה לכמה אידיאולוגיות גם יחד : התחדשות עירונית, ציפוף, שיפור רמת חיים, צדק חלוקתי ודיור בר השגה? <strong>אם הרשויות רוצות שיתוף פעולה של תושבים – שיעשו משהו כדי שישתפו פעולה</strong>. תושבים רבים לא חושבים שלהחליף את הבניין הקומפקטי והאנושי שלהם במגדל מפלצתי - זה כזה פיתוי.... </div><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#000099;">2. הצעה שאי אפשר לסרב לה (אבל לא בנוסח דון-קורליאונה...)</span></strong><br />יש עדיין אנשים שעבורם הפיתוי הוא לא כזה גדול גם אם הדירה קופצת בכמה עשרות אלפי דולרים. יש אנשים שחושבים כמו לאה שבת ש"סך הכל אני רוצה לחיות את חיי בשקט..." עם "חתיכת שמיים" ולא יותר. ובטח לא יותר 20 קומות. מה עושים איתם? מי אנחנו שנחליט בשבילם? זו בעיה שהפתרון שלה הוא בעיניי דווקא כן מוסרי, כי אם יש מספיק אנשים בבניין שרוצים לשפר את חייהם – אז המיעוט יצטרך לעשות את הוויתור. אבל הבעיה היא שלא מדובר רק ב 10% סרבנים או 20%, אלא ביותר אנשים. <strong>וכאן באמת שורש הבעיה: אם הרבה אנשים לא מתפתים להצעה סימן שהיא באמת לא מפתה. ואם אכן היו נותנים לדיירים הצעה שבאמת קשה לסרב לה, האמינו לי : אולי היזם יפסיד קצת כסף במכירות אבל יחסוך קצת כסף מקיצור התהליך המייגע הזה.</strong> עד היום הושלם רק פרויקט אחד בישראל (של פינוי בינוי של שכונה שלמה). איפה המסקנות של המדינה ושל היזמים? </div><div dir="rtl" align="justify"><br /><span style="font-size:130%;color:#000099;"><strong>3. שינוי טוטאלי של כללי המשחק במקום חוק הדייר הסורר</strong></span> </div><div dir="rtl" align="justify">בעקבות הכישלון של פרויקטים כאלו יצא בסוף 2005<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3188045,00.html"> "חוק הדייר הסורר". </a>מהותו של החוק: ניתן לבצע פרויקט של פינוי בינוי גם בהסכמה של 80% מהדיירים, והדייר הסורר יצטרך להתמודד גם עם תביעה של שכניו (אם יגישו נגדו) בגין סירוב בלתי סביר. הרציונל של החוק, שהוא נכון לחלוטין, הוא לזרז את התהליך ולמנוע מתושבים חמדנים ותאווי בצע "לתקוע" את החלומות של השכנים. הבעיה בחוק הזה היא בעמימותו. מיהו הדייר הסרבן? ואיך מודדים "סירוב שאינו סביר". <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3191404,00.html">מדוע החוק החדש נגד הדייר הסרבן כזה ריק, כזה לייט</a>? ואם באמת רוצים להפוך את התהליך לקצר יותר ויעיל יותר אז לא בחוק הזה טמון הפתרון. <strong>הפתרון הוא דווקא לחוקק חוק שישנה לגמרי את כללי המשחק ויהפוך אותו להגיוני יותר : הראשונים שמשתפים פעולה מקבלים יותר, האחרונים פחות, וה 20% סרבנים - יקבלו קומה ראשונה כ"עונש" על הגרידיות והסחטנות.</strong> השיטה הזו הרי תמריץ את הפרויקט וגם תהיה יותר הוגנת עבור מי שכן עוזר לה להתגשם. וזאת כמובן - בתנאי שיש חוק שדורש שהמטרה היא באמת לשדרג את התושבים המקוריים, לתת להם מראש קומה 7...<br /><strong><br />אני באמת מאמין ב"רעיון" הזה של פינוי בינוי (כמובן במקומות ראויים לכך מבחינה סביבתית וחברתית) אבל אני באמת חושב שהמודל של הרעיון הזה בלתי יעיל. משקיעים אנרגיות במקומות הכי מאוסים במקום להפוך זאת לפרויקט מבוקש על ידי דיירים, ועם כללי משחק שפועלים לטובת הפרויקט והדיירים כאחד. חוק הדייר הסרבן לא יעזור, ותאוות הבצע של יזמים – עוד פחות. צריך לשנות פה את כללי המשחק.</strong> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8151934143348136111?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-47172933041465568102010-01-31T21:37:00.002+02:002010-01-31T21:37:00.087+02:00<p>מצגת זו הוכנה על ידי שרון בן דליה, במסגרת קורס "היבטים סוציולוגיים בתכנון"</p><div style="TEXT-ALIGN: left; WIDTH: 425px" id="__ss_349643"><a style="MARGIN: 12px 0px 3px; DISPLAY: block; FONT: 14px Helvetica, Arial, Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline" title="נשים ומגדר בעיר הישראלית" href="http://www.slideshare.net/bendahlia/ss-349643?type=powerpoint">נשים ומגדר בעיר הישראלית</a><object style="MARGIN: 0px" width="425" height="355"><param name="movie" value="http://static.slideshare.net/swf/ssplayer2.swf?doc=ss-1208020868839545-8&amp;stripped_title=ss-349643"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slideshare.net/swf/ssplayer2.swf?doc=ss-1208020868839545-8&stripped_title=ss-349643" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object><div style="FONT-FAMILY: tahoma, arial; HEIGHT: 26px; FONT-SIZE: 11px; PADDING-TOP: 2px">View SlideShare <a style="TEXT-DECORATION: underline" title="View נשים ומגדר בעיר הישראלית on SlideShare" href="http://www.slideshare.net/bendahlia/ss-349643?type=powerpoint">presentation</a> or <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/upload?type=powerpoint">Upload</a> your own.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4717293304146556810?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-23370231754063635922010-01-28T10:19:00.000+02:002010-01-28T10:19:00.212+02:00<div align="justify"><span style="font-size:130%;">נושא אי התחבורה הציבורית בשבת הוא אולי אחד הנושאים היחידים במדינה, רווית הסוגיות, שנדחק באופן עקבי ומוצלח ביותר לשוליים. הוא אף פעם, כזכור לי, לא עלה לסדר היום הציבורי, גם כשלפעמים זה היה קרוב (כמו למשל </span><a href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3572676,00.html"><span style="font-size:130%;">הצעת החוק שהגישו גלעד ארדן, זאב אלקין ואלחנן גלזר</span></a><span style="font-size:130%;">). זה תמיד היה נראה לי תמוה. יש כל כך הרבה מחלוקות בציבור, כל כך הרבה דעות, אבל כשזה מגיע לנושא התחבורה הציבורית בשבת – זה כאילו יש פה קונצנזוס. על זה מסכימים (או שותקים) אפילו חילוניים לוחמי חופש.<br /></span></div><div align="justify">בשיחות רבות שלי עם אנשים, שהעליתי בפניהם את הסוגיה, מצאתי מן מחסום בשיחה. אנשים שידעו להתפלסף איתי רבות על נושאים של חתונה שלא ברבנות, על הלגיטימיות של מצעדי הגאווה, על הצדק של המפעל הציוני ועל מערכת היחסים עם הפלסטינאים - סגרו איתי את הויכוח על תחבורה ציבורית במשפט קצר. <strong>אפשר לאסוף את מגוון המשפטים הללו לשני רעיונות מרכזיים : </strong><br />1. <u>מטרדי זיהום אוויר ורעש</u> ("עדיף לנשום לפחות יום אחד בשבוע" , "מה קרה ? יום אחד בשבוע שקט"...)<br />2. <u>צביון יהודי וסיבות דתיות</u> ("קדושת השבת", "איסור העסקה של יהודים בשבת", "מגיע לנהגים חופש יום אחד בשבוע", "אולי נתחיל גם להאכיל את הילדים חזיר? אולי גם ניסע בכיפור ?"...)<br /><strong>אני רוצה להתווכח עם הרעיונות הללו. </strong><strong><br /></strong>1. אם נביט בתצלום אוויר על ישראל מלמעלה ביום שבת נראה שאי תחבורה ציבורית בשבת ממש לא תורמת לזיהום האוויר. במקום רכבת אחת שתסיע עשרות עד מאות נוסעים – עושים זאת עשרות עד מאות כלי רכב. פתרון התחבורה הציבורית בשבת הוא דווקא פתרון טוב יותר לבעיית הזיהום והרעש. המציאות היום מאלצת אותנו לנסוע במוניות יקרות (מאוד) או בכלי רכב, ולהסתכן בתאונות דרכים (שרבות מהן קורות בסופי שבוע בגלל שתיית אלכוהול). הרעש של האוטובוסים – נכון, הוא קשה, אבל הפתרון הוא לא אי תחבורה ציבורית בשבת אלא התייעלות מכאנית של אגד ודן. ובכל מקרה – על כל רעש של אוטובוס אחד "נרוויח" פחות רעש של עשרות כלי רכב (שלא לדבר על הצפירות של נהגי המוניות שכולנו יודעים שהכביש שייך להם, ולהם מותר הכל). אנו חיים בתקופה שבה המודעות לזיהום אוויר גוברת, והדרישה לתחבורה ציבורית נאותה מוסברת בכך שאנשים ייקבלו אלטרנטיבה לרכב הפרטי. אבל מה יגרום לנו לוותר על הרכב אם בשבת אנחנו מושבתים (או צריכים להוציא הרבה כסף על מוניות)? אצל רבים מאיתנו השיקול של להיות מסוגל לנסוע בשבת עלול לגבור על השיקולים הכלכליים והסביבתיים של מעבר לתחבורה ציבורית. מה עשינו בזה? תרמנו לזיהום האוויר! לסיכום, אם נשווה בין תחבורה ציבורית ואי תחבורה ציבורית נבין שהציבור ירוויח הפחתה של מטרדי זיהום ורעש.<br />2. אוי לנו אם הצביון היהודי שלנו תלוי בתחבורה הציבורית. במשך אלפיים שנה שמר עם ישראל, ועוד בגולה, על צביון יהודי במקומות שהייתה בהם תחבורה ציבורית בשבת. החוק במדינת ישראל קובע כי ניתן להעסיק עובדים בשבת אם השירות שלהם חיוני לציבור. <strong>אז במדינת ישראל מותר להעסיק ברמנים, מלצרים, מאבטחים, רופאים ועוד המון המון מקצועות אחרים – כולל רשות השידור הממלכתית – אבל לא נהגי אוטובוסים ורכבות ?? וזאת למרות שניידות היא צורך כל כך חיוני ובסיסי של הציבור ?</strong> ואם לנהגים שלנו מגיע לנוח יום אחד בשבוע אז למה לא מגיע גם לכל השאר? אין פה פגיעה בצביון יהודי, יש פה סטטוס קוו שמשריש בנו כל כך חזק ועמוק את הקשר בין תחבורה ציבורית לצביון יהודי. זוהי תודעה כוזבת. אם מקומות בילוי נפתחים בשבת אין סיבה שצורך בסיסי יותר לא יתקיים בשבת. אם מוניות שירות פועלות בשבת (ועובדות קשה) אז מה ההיגיון לא להפעיל אוטובוסים ורכבות בשבת ??<br /></div><div align="justify">הנושא של התחבורה הציבורית בשבת מסמל באופן חזק, לטענתי, את המלכודת שישראל נמצאת בה כבר מיום הקמתה : <strong>הזהות שלה</strong>. אנחנו (הציבור) אדישים לכך שנפגעת לנו זכות בסיסית של ניידות כי אנחנו חוששים שבכך ננתק את ישראל מהיהדות. כי הצביון שלנו תלוי בזה. לדעתי הצביון היהודי שלנו תלוי הרבה יותר בנושאים כמו שחיתות, אלימות, חינוך – והרבה הרבה פחות בקיום תחבורה ציבורית בשבת. אפילו היהדות הרפורמית בישראל אינה מתנגדת לתחבורה ציבורית בשבת, מתוך הבנה שזהו שירות חיוני ובסיסי המגיע ליהודים. הציבור החילוני (חלקו לפחות) יושב במסעדות לא כשרות, נוסע בשבת ברכב או במונית, רואה טלוויזיה בשבת אבל התחבורה הציבורית היא טאבו ???<br /></div><div align="justify">וגם אם לא שכנעתי בטיעונים של צביון יהודי וזיהום אוויר, יש עוד טיעון אחד – שהוא לדעתי החשוב ביותר: גם אם נגיד והתחבורה הציבורית כן תזהם יותר וכן תפגע בצביון היהודי – הנושא הזה חייב להיכנס למשוואה: <strong>שוויון הזדמנויות, קיפוח חברתי</strong>. העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבת פוגעת באוכלוסיות חלשות שאינן יכולות להרשות לעצמן רכב פרטי. אם משפחה במעמד סוציו-אקונומי בגוש דן נמוך רוצה לנסוע בשבת לחיפה או לספארי ברמת גן – אין לה את האפשרות לעשות זאת. <strong>המציאות הזו – שבה תחבורה ציבורית אינה פועלת בשבת – פוגעת בעיקר באוכלוסיה החלשה מבחינה כלכלית</strong>.<br /></div><div align="justify">לצורך כתיבת הפוסט בדקתי קצת באינטרנט האם יש התארגנויות סביב נושא זה. להפתעתי הטובה מצאתי כמה אתרים, וביניהם שתי התארגנויות (נפרדות). הראשונה – <a href="http://www.hofesh.org.il/secular_power/acting/acting.html">אתר "חופש"</a> – שעוסק במגוון נושאים הקשורים ביהדות ובכפיה דתית. השנייה – <a href="http://www.pts.org.il/mitos.asp">התארגנות שקמה במיוחד לצורך התחבורה הציבורית בשבת</a>. יש שם רשימה מכובדת יותר של נימוקים למה צריך תחבורה ציבורית בשבת. <span style="font-size:85%;">למשל – הם הדגימו שלשם הסעת 400 אנשים ברכבת מחיפה לתל אביב בשעה דרושה רכבת אחת שעבורה יועסקו כ-3-5 אנשים. לשם הסעתם במוניות שירות הפועלות כיום יש צורך ב-40 נהגים. זו דוגמא לכך שתחת האמתלה של אי העסקת יהודים בשבת אנחנו למעשה מעסיקים יותר יהודים בשבת. </span>אני ממליץ בחום להיכנס לאתר שלהם, ולהתרשם מהנימוקים המשכנעים ולהצטרף דרכם למאבק. אני הצטרפתי. כל תמיכה מוסיפה עוד קול לאלפי התומכים במאבק.<br /></div><div align="justify">בנוסף מצאתי <a href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3600884,00.html">כתבה מעניינת שבה מסביר יהודה אלבז, האיש שאחראי לנושא התחבורה הציבורית במדינת ישראל, ש"הציבור הישראלי לא מעוניין בתחבורה ציבורית בשבת, במקומות בהם אין כיום אפשרות כזו - למשל בגוש דן</a>". גם שאול מופז אמר בריש גלי שהוא לא היה נותן יד לשינוי הסטטוס קוו בנושא התחבורה הציבורית – כיוון שהוא מאזן בין רצונות של אוכלוסיות שונות בישראל. ובכן, יהודה אלבז, שתמוה מאוד מאיפה השיג את מקורות המידע שלו, צריך לקנות דירה בקומה 6 בתל אביב ולהביט מלמעלה על העומס בכבישי גוש דן בערבי שישי ובשבת. ושאול מופז בעצמו נפל שולל בתוך התודעה הכוזבת. הסטטוס קוו אינו ממתן בין אוכלוסיות - אלא מקפח אוכלוסיות חלשות, ודואג לאינטרס של אוכלוסיה קטנה בישראל. באופן אירוני, גם התגובות של אותה כתבה אמרו את שלהן : 82% מבין הקוראים הצביעו בעד תחבורה ציבורית בשבת !! <strong>אז על מה התבסס האיש שאחראי על התחבורה הציבורית בשבת ? בטח לא על הציבור. </strong></div><div align="justify"></div><div align="justify"><span style="font-size:130%;">אי התחבורה הציבורית בשבת היא תודעה כוזבת שמושרשת בנו עמוק מדי, היא פוגעת בחלשים, היא מזיקה סביבתית, היא לא תורמת לצמצום תאונות הדרכים, היא גורמת ליותר עובדים להיות מועסקים בשבת !! במקום להילחם על הסטטוס קוו צריך לייעל כבר את רשת התחבורה הציבורית בערים, ובעיקר בגוש דן, כדי שהרשת תהיה פחות סבוכה ומפותלת ויותר יעילה. במידה ותהיה התייעלות - האוטובוסים יהוו פחות מטרד <u>גם בימי חול</u> ולא רק בשבת. הפתרון הראוי הוא תחבורה ציבורית ממותנת בשבת – הפעלת רכבות ואוטובוסים במתכונת של תדירות נמוכה יותר מימי חול. </span></div><div align="justify"></div><div align="justify"><span style="font-size:85%;">(קישור נוסף : </span><a href="http://www.blacklabor.org/?p=869"><span style="font-size:85%;">עבודה שחורה - פועלים למען מדינת רווחה</span></a><span style="font-size:85%;">)</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2337023175406363592?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-85514772928540470112010-01-21T11:10:00.001+02:002010-01-21T11:10:00.291+02:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/S1V3PxntDGI/AAAAAAAACm8/0XrjLsQ0x3w/s1600-h/mor.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 283px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5428376038766611554" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/S1V3PxntDGI/AAAAAAAACm8/0XrjLsQ0x3w/s400/mor.jpg" /></a><br /><div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8551477292854047011?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-14712236100902187382010-01-19T06:00:00.000+02:002010-01-19T06:00:01.359+02:00<div dir="rtl" align="justify">בפוסט זה אתייחס לנושא, שאולי ייתפס בקרב רבים כזניח, אך מבחינתי לשים אותו באור הזרקורים מדגיש את המורכבות של הנושאים השונים המרכיבים את המכלול של החיים העירוניים ולכן אלמנט אחד יכול להאיר היבטים אחרים. זו הטקטיקה של הפוסט הזה, בו אני מבקשת להתייחס לנושא המפוחים, שמהווים חלק מקונספציה שגויה, על פיה מתנהלת העירייה.<br />מי מאיתנו לא התעורר מרעם המפוח שאמור לנקות לנו את הרחובות? אחרים מתכוננים להתחיל את היום על רקע הרעש או מנסים לשתות קפה, לקרוא עיתון או רחמנא ליצלן – לעבוד מהבית. לא פעם עודני נמצאת בבית בעת שמיעת המפוח ומתמלאת עצבנות. המפוח מוצג, כביכול, ככלי נוסף במאמצים לשמירה על ניקיון העיר. אין לי דבר נגד ניקיון, אבל תלוי איך ובאיזה מחיר. מנקי המפוחים מסתובבים על בסיס יומי ברחבי העיר ומעיפים בעיקר עלים אל הכביש, אשר רכב איסוף מגיע ושואב. כחלק מהתהליך, מזרים המפוח כמויות אוויר, מעיף עלים אל כל עבר וגם אבק, המון אבק. התייחסויות רבות מגורמים שונים, גם בבלוג זה, הועלו בנוגע לבעיית הזיהום והרעש העיר. המפוח בא ותורם את חלקו להגברת שתי הבעיות הללו: הוא מזהם ומרעיש להחריד (וכך גם רכב האיסוף האיטי). מעבר לכך שלא הצלחתי להבין מדוע כמה עלים מהווים לכלוך כה חמור, שצריך במהרה להיפטר ממנו, הדבר, כאמור, מצביע על ליקוי מחשבתי בכל הנוגע למאמצים להפחית את הזיהום והרעש בעיר צפופה כמו תל אביב. על מנת שעיר תוכל להיות מוצלחת ולספק שביעות רצון לתושביה, היא צריכה לאפשר איכות חיים מסוימת. איכות החיים מורכבת מאלמנטים רבים, בין השאר פריסה מוצלחת של שטחים פתוחים וירוקים, שימושי קרקע מגוונים, תחבורה ציבורית יעילה ומתפקדת וגם יכולת לנשום ולהסתובב בהנאה מבלי לרצות למצוא מפלט במקומות סגורים, כי הרעש והזיהום כבר בלתי נסבלים.<br />במקום להפחית את נפח התנועה הנכנסת לעיר, לקדם מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומזהמת פחות (קווי BRT, רכבת קלה, ייעול רשת האוטובוסים, פיתוח שבילי אופניים) ולהוריד את הכדאיות בשימוש ברכב, יש כוונות להגדיל את מספר מקומות החנייה בחניונים ובקיצור, להספיג את ראותנו לדעת בזיהום. כל המדיניות הזו עולה לנו בבריאות. מחלות נשימה כרוניות לא נגרמות מכמה עלים על המדרכה.<br />טענה שעלתה לטובת השימוש במפוחים אומרת, כי בעזרתם ניתן להגיע למקומות חבויים כגון מתחת לרכבים ופינות. אין אלא לגחך לשמע הדברים: מרבית עבודת המפוחים נעשית במקומות גלויים. שנית, איך בדיוק בודקים אם יש לכלוך מתחת למכוניות? ואם לא בודקים ועושים שימוש במפוחים למרות זאת, כנראה שמזהמים לחינם. ושוב, כמה עלים "סוררים" זה לא לכלוך. ואם מדובר בלכלוך מסיבי יותר, בין כה וכה המפוח אינו אפקטיבי, כי הוא מיועד אך ורק ללכלוך קל.<br />לסיכום, אנא חסכו מאיתנו את עוגמת הנפש של הזיהום והרעש המיותרים. הם מהווים מטרד. השימוש במפוח הוא החלטה תמוהה ובעייתית במערך מדיניות תמוה בפני עצמו. ההחלטה מהווה זלזול בציבור, בבריאותו ובאיכות חייו. יש להקצות את הכספים שמושקעים במפוחים בקידום נושאים חשובים ובוערים יותר. התוצר הסופי הוא בזבוז כספי המיסים של התושבים. הרחבת כבישים ומדרכות, שיפור פני העיר לא שווים כלום אם בד בבד לא נלקחים צעדים שיאפשרו לחיות ולנשום.<br />אם יש לכלוך בלתי נסבל, אזי יש לטפל במקום באופן נקודתי. יש מספיק פקחים שמסתובבים ברחבי העיר לאורך שעות היום שיוכלו להתריע ומעבר לכך, זוהי גם הזדמנות נפלאה לרתום את ציבור התושבים להיות ערים לסביבתם ולדווח על מפגעים שונים. מעבר לכך, ממש לא חיוני להפריע את מנוחתנו על בסיס יומי עם המפוח.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1471223610090218738?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-51827594189040354742010-01-16T00:01:00.000+02:002010-01-16T00:01:00.221+02:00<div dir="rtl" align="right"><div style="TEXT-ALIGN: justify">מרכזי ערים ברחבי העולם עוברים במהלך העשורים האחרונים תהליך של הידרדרות. במסגרת תהליך זה התרחשה מעין השתלטות של כלי הרכב (בגיבוי מדיניות עירונית רשמית) על המרחב העירוני, דבר שכלל הפיכת מרחבים ציבוריים למגרשי חניה והזנחה של אזור המדרכות והכיכרות. ההישענות הרבה על מכוניות פרטיות גורמת לביזור מרחבי של האוכלוסייה, בעקבותיה נעים גם סקטורי המסחר והתעסוקה. הדבר גורם בהדרגה לפשיטת רגל של עסקים קטנים במרחב הציבורי הפתוח, שגורם בתורו לאיבוד האופי המיוחד של הרחובות השונים על ידי הגמוניה של מותגים מסוימים.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">המגמה של בניית מבני ענק גרנדיוזיים גרמה להריסת המרקם הבנוי בחלקים מסוימים בעיר ולדבר השלכות והשפעה על האווירה במרחב הציבורי, קרי של הולכי הרגל ורוכבי האופניים. ערים התאימו עצמן לתנועה ממונעת, דבר שבא על חשבון הרווחה וההנאה של ההליכה במרחב הפתוח, שהפך למזוהם, מאובק, מפויח ורועש.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הרחובות והכיכרות שהיו במשך שנים רבות מרכז פעילות ומפגש איבדו את אופיים זה וההוויה העירונית של חברותא הוחלפה לעיתים בניכור.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הקמתם של מרכזי קניות ממוזגים, מבודדים מן החוץ ומוארים באופן מלאכותי, כמו גם הגעה נוחה עם כלי הרכב למרכזים אלו מחלישים את מעמד הרחוב כמקום של קניות, מפגש והליכה לשם התנסות וחוויה אורבאנית.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">בעקבות ההבנה שמרכזי קניות גרמו להידרדרות הרחוב, נעשה ניסיון למקם אותם במרכזי הערים, על מנת לעודד פעילות והגעה. הבעיה היא הסביבה מחוץ לקניון: היא אינה מהווה סביבה מתאימה להולכי רגל ואינה מספקת עוד את האווירה האותנטית של טרם הגעת הקניון. הדבר נכון במיוחד למרכז העיר תל אביב, משמע דיזנגוף סנטר, לונדון מיניסטור וקניון גן העיר. דווקא מרכז העיר צריך להיות פתוח ולא מסוגר במרכזי קניות, שמהווים הלכה למעשה את המדרחוב שלא נבנה עד כה.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">יש להחזיר את הרחוב למצב בו הוא היה מקום התרחשות ולא ציר הגעה ממקום אחד למשנהו. הרחוב צריך להיות מרחב אינטראקציה בין ההולכים והשבים, בין ההולכים ויושבי בתי הקפה. במקום הרחוב, עלה קרנו של הקניון, מקום מבודד וסגור, סטרילי ונטול הפרעות. דווקא "הפרעות" אלו הן במידה רבה ליבה של הפעילות העירונית. מספר גורמים מצטברים פעלו במשולב וגרמו להידרדרות הרחוב: גידול באוכלוסייה, כך שקיבולת הרחוב קטנה מדי, גידול השימוש באופניים, כך שהרוכבים והולכי הרגל צריכים לחלוק את אותו מרחב וגידול בהישענות על הרכב הפרטי ויצירת צירי תנועה שבאו על חשבון מרחב ההליכה.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הרחובות בתל אביב סואנים מבוקר עד ליל, ממלאים את הסביבה ברעש וזיהום. בימי החורף והגשם מתגלים הליקויים החמורים במערכת הניקוז, רחובות מוצפים וכלי רכב מתיזים ללא הרף לעבר המדרכה.<br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הרחוב למעשה גוסס ותקופת הזוהר שלו חלפה. מה שמחליף רחובות אלו הם מרכזי הקניות. יש להבין ששיפור במעמדו של הרחוב צריך להילקח יד ביד עם מדיניות סביבתית משמעותית. כל עוד נפחי התנועה לא ישתנו, צירים יסגרו לתנועת רכב פרטי וחשמליות לא מזהמות יחליפו את האוטובוסים וענני הפיח, יהיה קשה להמשיך להסתובב ברחובות תל אביב ולקוות שתחלואת הזיהום תיעלם. </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-5182759418904035474?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-18750759306002366222010-01-13T07:00:00.001+02:002010-01-13T07:00:01.358+02:00<span style="color:#000099;">זה לא פוסט על הקריעה של תל אביב בהליכה ובאופניים בגלל כל המכשולים, וגם לא על הקריעה במחירים. זה פוסט שממשיך כתבה ישנה שלנו על עיר קריאה, ומסביר כמה תל אביב היא לא. אבל זו לא רק ביקורת – אלא גם קצת דוגמאות שימחישו שעם קצת דמיון והשקעות יכלה תל אביב להיות קריאה במקום קריעה.<br /></span><div><div><div><br /><div dir="rtl" align="justify">על הקריאות של עיר, והחשיבות של הקריאות – אין צורך להרחיב שוב, <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/07/3.html">אפשר לקרוא כאן</a>. תל אביב יכולה הייתה להיות עיר מצוינת להתמצאות. בנתונים הטבעיים ובאלו הותיקים שלה, יש לה הכל. הבעיה היא בנתונים החדשים שלה, ברוח האדריכלות והאמנות של היום. במסגרת קורס "היבטים פסיכולוגיים של התכנון" לפני כשנה עשיתי תרגיל קטן עם כמה מחבריי – תל אביביים ושאינם – ובחנתי עד כמה תל אביב קריאה להם, לפי 5 האלמנטים בתיאוריה של לינץ'...: </div><div dir="rtl" align="justify"><br />1. <strong><span style="color:#000099;">קצה</span></strong> (סוף של העיר) – יש לה, הים (ועוד הים התיכון!). אין קצה יותר סוף מזה. והים הכי עוזר למוח שלנו לקבל אוריינטציה במרחב. יותר מאוטוסטראדה כמו איילון, שבכלל משבשבת לנו את הכיוון בגלל הסטייה שלה, וממילא יש לה המשך בנוי. הים של תל אביב הוא גם הזהות שלה, וגם הזיכרון הנעים של המבקרים בה, כך שנוצרת מוטיבציה לזכור את הכיוון לפי הים בזמן שמשוטטים בעיר. </div><div dir="rtl" align="justify"><br />2. <strong><span style="color:#000099;">דרכים ברורות</span></strong> – יש לתל אביב מערכת הירארכית של דרכים – שבזכותה אנחנו יכולים יחסית בקלות לצייר על דף את נמיר, אבן גבירול והירקון כצירים האורכיים. אנחנו גם נזכור שביניהם יש רחובות צרים יותר. אבל מה עם צירי רוחב? <strong>אם נקים תל אביבי באמצע הלילה ונשאל אותו אילו צירי אורך יש בתל אביב הוא ישלוף מיד. אם נשאל על צירי רוחב הוא כבר יהיה חייב קפה וסיגריה</strong>. נכון, יש את גורדון, ארלוזורוב וכיוצ"ב, אבל אין צירים דומיננטיים כמו נמיר או צירים משמעותיים כמו אבן גבירול. וצירי הרוחב גם פחות יעילים בתחבורה ציבורית. למשל - אין מתחנת השלום עדיין אוטובוס שפשוט עובר בקפלן לרחוב דיזנגוף. ומתחילת רחוב ארלוזורוב (הירקון) ועד סופו (רכבת מרכז) אפשר לקרוא את כל "ישראל היום", למרות שזו אמורה להיות נסיעה של 7 דקות. ודיזנגוף הוא פתאום לאורך ופתאום לרוחב, ואלנבי לא ברור. ובכלל, <strong>מה עוזר לנו שאלנבי משנה 3 שמות לאורכו (העלייה ושוקן)</strong>? קל יותר לזכור שם אחד של רחוב משלושה. אם היה שם אחד לכל הציר אז למוח הייתה סכמה אחת של כל רחוב אלנבי ואנו היינו זוכרים טוב יותר שהוא מתחיל בכנסיה היפהפייה בדרום העיר, עובר בדרום העיר וממשיך בליבה של העיר, עד הים. בקרוב, אם וכאשר אכן ימשיכו את שדרת רוטשילד עד הים תיווצר טבעת מקסימה שמתחילה בים, בכיכר אתרים, עוברת בכיכר רבין, חולפת במתחם התרבות של הבימה, עוברת ברוטשילד ומסיימת שוב בים. ציר זה יתרום גם לקריאות של העיר. בינתיים, העיר יותר ברורה מבחינת הדרכים לנהגים מאשר הולכי רגל. אז <u>לסיכום</u>, לא. הדרכים של תל אביב הם לא מנהטן, אבל גם לא איסטנבול או ירושלים. שם בכלל, שלא נדע, לא ברור צפון דרום. </div><div dir="rtl" align="justify"><br />3. <strong><span style="color:#000099;">צמתים - </span></strong>יש בתל אביב הרבה צמתים, ואת זה יצרה לרוב מערכת תכנון שהיא כבר היסטוריה. אבל העשורים האחרונים שיבשו את המשמעות של "צומת" ממפגש רחובות למפגש כבישים. <strong>היום "כל הארץ מחלפים מחלפים" ותל אביב אלופה בזה. עוד מנהרה, עוד גשר, עוד שיפוץ של כביש</strong>. בשנים האחרונות, יש לומר, חל דווקא מפנה בהתייחסות לשבילי אופניים ולצירי הליכה. זה לא מובן מאליו שאנחנו הולכים בניחותה על שדרת בן גוריון ועל רוטשילד או על הטיילת. אבל עדיין ההעדפה של שיפוץ כבישים על פני שיפור תנאי ההליכה והרכיבה על אופניים יוצרת מציאות סואנת בעיר. לא באמת נעימה להליכה. הרעש איום. הצמתים מחניקים. כיכר רבין זו בדיחה עצובה. גם בכיכר דיזנגוף הכביש יותר דומיננטי, וכיכר המדינה תיכף תהיה מקום שאין לנו מה להגיע אליו (לראות שלושה מגדלים זה לא מעניין אחרי פעם אחת). הפתרון טמון באמנות ובתחבורה ציבורית יעילה בעיר. כך הצמתים יהפכו סואנים פחות, ידידותיים יותר, וגם תהיה לנו מוטיבציה לזכור אותה בגלל המראה. דמיינו את כיכר מגן דוד באלנבי-שינקין-קינג-ג'ורג'. אם המבנים שמעליו היו משופצים ואם היה שם קצת פיסול ואמנות, ואם הייתה רכבת קלה שעוברת דרכו באלנבי, ורוב המשתמשים במרחב הקטן הזה היו הולכי רגל (ורוכבי אופניים) – הצומת היה יותר ידידותי. במקום זאת בשיפוץ האחרון לפני מעט שנים יישרו לנו קצת את המדרכה, סגרו את המעבר התת קרקעי והתקינו כמה ספסלים.... אז לסיכום – <strong>יש צמתים אבל היה נחמד אם הם היו גם ידידותיים אלינו – ההולכים בתל אביב</strong>. </div><div dir="rtl" align="justify"><br />4. <strong><span style="color:#000099;">אזורים ברורים</span></strong> – יש לתל אביב אזורים ברורים, אבל לא ברור איפה הם. כולנו יודעים נווה צדק, פלורנטין, יד אליהו, מרכז העיר. אבל יהיה קשה לנו לצייר אותם אחד ליד השני, למקם אותם. במובן הזה רק עבר הירקון קל כי יש את הנחל. אבל בואו ננסה למקם את התחנה המרכזית... רוב אלו שציירו עבורי טעו במיקום. הבניה כיום אף היא משבשבת את הבהירות של אזורים בעיר. אזורים בעיר מאבדים אט אט את המרקם העירוני שלהם לטובת מגדלים – שנכנסים במרכז, בנווה צדק, ברוטשילד ועוד. כבר קשה לזהות את נווה צדק לפי הגגות האדומים, או את רוטשילד לפי הבניה הבינלאומית. <strong>אזורים רבים בעיר נשטפים בסגנון הבניה לגובה ואמבדים את ייחודיותם. </strong><strong></strong>הפתרון טמון בשני מעשים : האחד - הגדרת מרקמים ( מה שהתחילו כבר לעשות, אך בד בבד המשיכו לתת אישורי בניה לתכניות ישנות שהורסות את המרקמים באלנבי, נווה צדק ועוד) הפתרון השני טמון במפות. עבר הירקון צריך שיחולחל כ"צפון" ויעבדו על הקישור שלו למרכז, מרכז העיר תהיה כל מה שבין נמיר לים, ובין נחל הירקון עד דרך קיבוץ גלויות. הדרום יהיה מדרום לקיבוץ גלויות. </div><div dir="rtl" align="justify"><br />5.<strong><span style="color:#000099;"> ציוני דרך</span></strong> (יש אומרים "סימנוף") – לא. אין. גם כאן – תל אביב אימצה את הרעיון אך לא את המהות. <strong>ציוני הדרך של תל אביב אינם מיוחדים</strong> (אין שום מונומנט שנחרט בדימוי של תל אביב). מה יש? יש את רידינג שהוא מואר נחמד בלילה אבל בשורה התחתונה הוא ארובה. יש את השעון ביפו אבל עם כל הכבוד לשיפוץ עדיין יותר נעים לנסוע שם מאשר לשוטט. יש את כיכר רבין אבל הוא הפך להיות אי תנועה (אבוי לגלידה שנאכל שם, כמה פיח היא תספוג). כיכר מגן דוד יש בו סך הכל 5-6 ספסלים, הכביש כמעט על הספסלים, והלב כואב כשמסתכלים סביב (איזה זלזול במקום הכי יפה בתל אביב. המבנים צועקים הצילו. השוק צחנה. בנחלת בנימין צפוף {עאלק מדרחוב}. באלנבי עוד לא עוברת רכבת קלה ). <strong>אם יש היום ציוני דרך בתל אביב הרי שהם מגדלים שהם חסרי משמעות כציוני דרך</strong>. לסיכום – יש יאמרו שתל אביב זה לא אירופה, לכן אין סיבה שנמצא פתאום אייפל, או כנסיה או שער ניצחון. לעיתים אני אפילו נתקל בהרמת גבה כשאני טוען שצריך פה מונומנטים, ואז אני תוהה – מהיכן הציניות הזו? ממתי אמנות ואדריכלות צריכים לשרת פונקציות ולא יופי ונרטיבים? בעיניי אין סיבה שלא ניצור פה מונומנטים וציוני דרך ישראליים ותל אביביים בטוב טעם, עם מסרים של התקופה, עם אמנות. לציוני הדרך הללו יש גם יתרונות נוספים חוץ מיופי וקריאות – הם ממתגים את תל אביב, הם תורמים להתקשרות עם המקום, הם גם יכולים לספר את הסיפור של תל אביב היום, כי הבנו כבר את העיר הלבנה... הם גם יכולים להיעשות בכזו קלות, עם רק קצת מחשבה. למשל : דמיינו שאת הקיר האטום של המגדל שמול רכבת מרכז – נהפוך לשעון. במקום לראות שם דוגמנית מתחלפת נרוויח מונוטמט בגרוש – שעון, ובמקום הכי מתאים – רכבת מרכז. <u>לסיכום</u> – לקום מחר בבוקר עם מונומנט חדש בעיר. זו השקעה בטוחה לעיר, לתדמית שלה, לאטרקטיביות שלה ולרוח שלה. </div><div dir="rtl" align="justify"><br />כשנתתי ל 10 אנשים ( 5 תל אביביים ו 5 שאינם ) לצייר לי את תל אביב על דף מצאתי שלאף אחד אין הטמעה מלאה של האזורים בתל אביב (איפה נגמר איזור מסוים ומתחיל אחר ) וכמעט אף אחד לא נשען על ציוני דרך. לכולם, גם לתל אביביים, יש הבנה חלקית ביותר של הצירים (ובעיקר האורך, וטעויות עם צירי דיזנגוף ואלנבי), כמעט אף אחד לא ידע למקם נכון את התחנה המרכזית במקום, הצמתים עזרו יותר לתל אביביים, והקצה – נחלת כולם. <u>הנה 2 דוגמאות</u> : </div><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sc4vWplnRHI/AAAAAAAABO0/ulKhHt2lCeI/s1600-h/Presentation1.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 352px; FLOAT: right; HEIGHT: 376px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5318240276138378354" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sc4vWplnRHI/AAAAAAAABO0/ulKhHt2lCeI/s400/Presentation1.jpg" /></a><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><span style="font-size:85%;">לא תושבת תל אביב<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sc4vOU89r9I/AAAAAAAABOs/LXyZ81fPJI4/s1600-h/Presentation2.jpg"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 304px; FLOAT: left; HEIGHT: 385px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5318240133160218578" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sc4vOU89r9I/AAAAAAAABOs/LXyZ81fPJI4/s400/Presentation2.jpg" /></a><br /></span><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-size:130%;">על זה נאמר "לא נתנו אגוזים למי שיש שיניים". תל אביב יכולה להיות בקלות עיר קריאה – היא מישורית ויש לה ים, והתכנון ההיסטורי הכתיב אזורים יחסית ברורים. כל מה שצריך עכשיו זה רק לחשוב קריאות : </span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong>דרכים</strong> : צריך דחוף לבחור שם אחד לכל שרשרת רחובות מיותרת בעיר. צריך לדאוג שצירי הרוחב יהיו נגישים ודומיננטיים כמו צירי האורך, ויעזרו לנו להבין שאפשר ללכת ברגל מ"השלום" עד דיזנגוף ברבע שעה. <strong>אזורים</strong>: צריך להבטיח שהפרויקט של אפטר-שדה-דב ימשיך את רחוב אבן גבירול כמו שצריך, עם אותם שימושי רחוב ועמודים, אפילו אם יותר גבוה. העיקר שנמשיך ללכת מאבן גבירול ועד האוניברסיטה בשדרה אחת גדולה, ארוכה ומלאת חיים. לדעתי פה טמון גם פתרון בכלל לניתוק בין הצפון והדרום. הצפון הוא כיום "עבר הירקון". So what, אז יש לנו נחל קטנטן ועביר, אז מה שמצפון לו הוא "עבר..."? עבר הירקון לא אמור להיות רובע מבודד ומנותק מהעיר. הגיע הזמן גם להפוך את המפה של תל אביב ל - צפון, מרכז ודרום. האתרים הרשמיים מגדירים עדיין את מתחם נורדאו-ירמיהו וכו' – "צפון". מה זה עוזר לקריאות? מי שמתעניין בהיסטוריה של תל אביב ידע מאוד מהר שפעם זה היה צפון. <strong>צמתים </strong>: כפי שנאמר – ידידותיים יותר. מושכים יותר. מזמינים יותר. צומת הוא לא רק אלמנט טכני ופונקציונאלי , אלא יכול להיות גם אלמנט החרוט בדמיון המשתמשים ומעורר מוטיבציה להיפגש בו. <strong>ציוני דרך</strong> : להתעורר. תל אביב הופכת להיות מפלצת בטון בלי שום פנינות בדרך. <strong>קצה </strong>: למזלנו את זה בינתיים אי אפשר לקחת מתל אביב. </div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1875075930600236622?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-1449379958054896272010-01-11T19:00:00.000+02:002010-01-11T19:00:04.664+02:00<div dir="rtl" align="right">ביום שלישי הקרוב (מחר) יקיים הפורום הירוק כנס חירום ציבורי פתוח בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, והשפעתה על חיינו. הכנס יתקיים במרכז דניאל לחתירה שעל גדות הירקון (שדרות רוקח 2), ויחל בשעה 18:30.<br />תיאור הכנס וחשיבותו על פי הפורום הירוק: הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שהשפעותיה מרחיקות לכת, מקודמת כיום על ידי ממשלת ישראל ללא דיון ציבורי של ממש. כנס החירום מבקש להביא את המידע על הרפורמה והשפעותיה לציבור, ולעודד אותו לפעולה. חלק ניכר מן הכנס יוקדש לשאלה כיצד משפיעה עלינו הרפורמה, ומה אנחנו כציבור מעורב ופעיל יכולים לעשות בעניין.<br />עד הכנס, תוכלו לקרוא עוד על הרפורמה בחוק התכנון והבנייה <a href="http://www.teva-tlv.co.il/">בבלוג משמר המועצה</a>, ולהעלות שאלות שהייתם רוצים שמשתתפי הכנס ישיבו עליהן במסגרת הפאנל. את השאלות תוכלו לשלוח כתגובות בבלוג, או ישירות לתמר, רכזת משמר המועצה המטרופוליני לכתובת <a href="mailto:mishmarha@gmail.com">mishmarha@gmail.com</a> </div><br /><div dir="rtl" align="right"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S0skDJOLlII/AAAAAAAADUc/tMywybaz_pQ/s1600-h/reforma_12_1_10.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425469812531500162" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 582px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/S0skDJOLlII/AAAAAAAADUc/tMywybaz_pQ/s400/reforma_12_1_10.jpg" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-144937995805489627?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-64191698862889453002010-01-09T07:37:00.001+02:002010-01-05T19:59:22.991+02:00<div style="TEXT-ALIGN: justify" dir="rtl">בעידן הגלובליזציה, בו יש לכל אדם (מודרני, מערבי, בעל אמצעים) גישה לכל מקום בעולם על ידי לחיצת כפתור, בו קהילות אינן מחויבות להיות ממוקמות גיאוגרפית, אלא וירטואליות חוצות גבולות, עולות שאלות מעניינות לגבי הרלבנטיות של המרחב המקומי ונחיצות קהילות תלויות מקום ושכונות. בעידן הנוכחי אין מניעה להיות שייך לכמה קבוצות וקהילות במקביל, חלקן מקומיות ואחרות, כאמור, גלובאליות.<br />האם מדינת הלאום כיום עודנה אוסף של אנשים (קולקטיב) שחשים סולידריות, על אף חוסר הכרות אישי? האם עדיין מתגבשת זהות סביב טריטוריה?<br />לדידי למרחב הגיאוגרפי מקומי חשיבות מכרעת, גם כיום, בגיבוש תוצרים חברתיים-תרבותיים. בהקשר התל אביבי מסופרים עדיין שני נרטיבים מקבילים, אשר אינם חיים בהרמוניה. מחד, הנרטיב הציוני, המייצג למעשה את ההגמוניה הישראלית יהודית, אשר משתלטת, לעיתים, על המרחב הערבי. אומנם קיימת הנטייה לראות בתל אביב בועה ליברלית, פלורליסטית, אך בפועל, המציאות מראה קיטוב הולך וגובר, לא רק בין האוכלוסייה היהודית והערבית, אלא גם בין צפון-דרום, עניים-עשירים. הפלורליזם אולי אכן מודגש יותר בעיר הזו, אך ישנה תחושה שאינה מצליחה בהכרח לחצות גבולות חברתיים-תרבותיים-אתניים.<br />גם בתל אביב ישנה מגמה לחשוב שאם הנוף אינו בצורה "שלנו", אזי מדובר בשממה. יש אסתטיזציה שמדגישה את ההשקפה הלאומית. דוגמא להבהרת הנקודה הוא מחקר מעניין וחשוב של פרופ' יצחק שנל מאוניברסיטת תל אביב, אשר בדק את הקמת מוזיאון האצ"ל בבית ערבי בגן צ'רלס קלור, לשעבר מנשייה הערבית. מדובר באנדרטה/מוזיאון המדגיש את האתוס הציוני ומעביר נרטיב ברור של ניצחון היהודים על הערבים וכביכול שחרור יפו. גם הגן עצמו מבטא מתח בין שני המרחבים: החלק העליון משתלב בנוף מודרניסטי תל אביבי-מערבי בעוד החלק התחתון מתחבר יותר לנוף של יפו. גם במרחב הזה נעשים כיום שינויים, עם המשך הטיילת לאורך יפו, שמשדרת התעלמות מההיסטוריה של יפו הערבית כנמל, כמקור מחייה של הדייגים ומאביס עוד ועוד מקומות משתה ובילויים באזור שאופיו כל כך שונה.<br />גם בכיכר השעון יש ניסיון להציג את השילוב ההרמוני של ישן מול חדש: מגדל השעון היפהפה על רקע חנות מותג בגדים ידועה. עבור הטעם המערבי מדובר בשילוב מעניין ומוצלח, עבור האוכלוסייה הערבית הדבר מהווה תזכורת כואבת לאובדן המקום ויכול אף לעודד חיזוק לאומיות פלסטינית. גם שמות הרחובות ביפו, נושא שראוי להתייחסות בפוסט נפרד, אך יוזכר כאן בקצרה, מהווה ביטוי למחיקת היסטוריה ויצירתה מחדש על ידי מקבלי ההחלטות השייכים לקבוצת הרוב וכמובן הקמת קהילות מגודרות, מנוכרות למרקם הבנוי המקומי ולמרקם האנושי.<br />נוף אורבני אינו חייב להיות אחיד. עליו להתחשב באופי המקום ובהיסטוריה שלו. תל אביב-יפו כעיר הנחשבת מעורבת צריכה לזכור זאת ביתר שאת. פלורליזם משמעותו לא רק קבלת האחר במובן הפשוט והאנושי של המילה, אלא קבלת המערכת החברתית-תרבותית, אליה שייך האינדיבידואל. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-6419169886288945300?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-83654336033063553402010-01-06T12:39:00.002+02:002010-01-06T12:39:01.040+02:00<div style="TEXT-ALIGN: right" dir="rtl"><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצגת זו הוכנה לפני כשנה וחצי, מנקודת מבט ביקורתית על מצב הרחובות בתל אביב-יפו, אבל למען האמת, בהשוואה להרבה ערים אחרות בישראל, מצב הרחובות בתל אביב-יפו אפילו ראוי לדוגמא. הסיבה שבחרנו להתמקד בת"א קשורה בקהל היעד של המצגת, אבל יש בה כדי לבחון בכל זאת את האלמנטים הפיזיים המרכיבים את הרחוב - הכביש, המדרכה, התשתיות, התאורה וריהוט הרחוב והמרחבים הציבוריים שהרחובות משמשים. </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"> </div><div style="TEXT-ALIGN: justify">האלמנט האחרון - מרחבים ציבוריים - הוא הפחות פיזי מבין שאר מרכיבי הרחוב, מכיוון שהוא משקף את אופי הרחוב, החיות שלו והחיוניות שלו. לגבי אלמנט זה אפשר בהחלט לומר שמצב הערים האחרות בארץ הוא בכי רע. תל אביב שופעת ברחובות חיים, נגישים, קלים להשגה, מגוונים, בטוחים (מפני שיש בהם אנשים) ועירוניים. הם מכילים את תמצית ההוויה של חיים עירוניים אמיתיים. לעומת זאת, ערים רבות אחרות בארץ משמשות כמקלט עצום לרחובות דומים, חדגוניים, דלילים, ריקים, "ירוקים" (וזה במרכאות כי זה הכי לא ירוק לגור במקום שבו אתה תלוי ברכב אפילו כדי לקנות חלב), ובקיצור - מתים. בחיפה החיוניות הזו חסרה עד לא קיימת. בירושלים יש יותר רחובות כאלו, אך הם מפוזרים בשטח העצום של העיר ואינם מקושרים ביניהם. מדהים שעדיין אנחנו ממשיכים בישראל להיענות (בצורת ביקוש) לפרויקטים מסוג "נתניה מזרח" המשמים או מודיעין העיר המתה שבנויה רחובות מתים. מצד שני : הפתרון, הטבעי יש לומר, של הציבור הוא לברוח מתחלואות הרחובות בערים שלנו, ולהגשים את חלום הבית ברחוב הירוק והשקט. הפתרון של פתרון זה הוא שבעקבות הביקוש האנרגיות של תעשיית הנדל"ן וגופי התכנון מוסטות לבניה של עוד רחובות מתים, במקום לפתרון התחלואות של הרחוב ושיקום האלמנטים המרכיבים אותם. </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"> </div><div style="TEXT-ALIGN: justify">כיום רבים מאיתנו שבויים במחשבה שרחובות "ירוקים" ושקטים עם שפע חניה הם הרחובות הנכונים לגור בהם ולגדל בהם ילדים. פרסומי נדל"ן מחזקים בנו את האמונה כי הבתים המרוחקים זה מזה, המגודרים ונטולי המסחר (והעיקר "הירוק") הם צורת המגורים הראויה ביותר. מנגד - הרחובות החיים והתוססים, הצפופים והמגוונים נתפסים כמקום בלתי ראוי למגורים. הם רחובות רועשים, מלוכלכים ומסוכנים לגידול ילדים. מה שבאמת מסוכן לילדים זה כביש - ואת זה יש בשפע גדול יותר בפרברים. מה שמסוכן לילדים ונשים זה רחובות מתים שאין בהם השגחה טבעית של בעלי חנויות, תושבים והולכי רגל - ואת זה אין בפרברים ויש בערים. הרחובות החיוניים של תל אביב מכילים מגוון גדול של שימושים, ולכן מזמנים אליהם משתמשים שונים אשר שומרים - בעצם נוכחותם שם - על הביטחון והחיות של הרחוב. לכן - הפתרון של תחלואות הרחוב הוא לא הכחדה שלו או בריחה ממנו, אלא טיפול במרכיבים שלו על מנת שהרחוב לא יהיה "רועש, מלוכלך ומסוכן". </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"> </div><div style="TEXT-ALIGN: justify">לכן חשוב לבחון את המרכיבים של הרחוב העירוני - וללמוד מתוך בחינה של החלקים שלו - על השלם. חלקים אלו אמורים לסייע בהבנה מהו הרחוב הנכון יותר למטרות של בטיחות וחיים עירוניים איכותיים - כמו למשל מדרכות רחבות, ריסון (ולא ביטול מוחלט) של תנועת כלי רכב פרטיים, שימושי קרקע מגוונים הכוללים גם מסחר ומוסדות ציבור. מה שכבר גדול מהשלם - זה מידת ההצלחה של רחוב להיות רבגוני, בטוח ונוח גם לתושבים, גם להולכי הרגל וגם לשאר המשתמשים. </div></div><br /><div style="TEXT-ALIGN: left; WIDTH: 425px" id="__ss_822490"><a style="MARGIN: 12px 0pt 3px; DISPLAY: block; FONT: 14px Helvetica, Arial, Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline; font-size-adjust: none; font-stretch: normal" title="הרחוב התל-אביבי" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/ss-presentation-822490?type=powerpoint">הרחוב התל-אביבי</a><object style="MARGIN: 0px" width="425" height="355"><param name="movie" value="http://static.slideshare.net/swf/ssplayer2.swf?doc=tastreet2-1228495752528019-9&amp;stripped_title=ss-presentation-822490"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slideshare.net/swf/ssplayer2.swf?doc=tastreet2-1228495752528019-9&amp;stripped_title=ss-presentation-822490" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" height="355" width="425"></embed></object><div style="FONT-FAMILY: tahoma, arial; HEIGHT: 26px; FONT-SIZE: 11px; PADDING-TOP: 2px">View SlideShare <a style="TEXT-DECORATION: underline" title="View הרחוב התל-אביבי on SlideShare" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/ss-presentation-822490?type=powerpoint">presentation</a> or <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/upload?type=powerpoint">Upload</a> your own. (tags: <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://slideshare.net/tag/%D7%AA%D7%90-%D7%99%D7%A4%D7%95">תא-יפו</a> <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://slideshare.net/tag/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91">רחוב</a>)</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8365433603306355340?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-84882554498323701422010-01-02T17:47:00.002+02:002010-01-02T17:47:00.058+02:00<div align="justify">בזמן לימודיי בטכניון עברתי דרך תחנת רכבת מרכז בחיפה - עשרות אולי מאות פעמים. בכל פעם שדידיתי בין המכוניות לא יכולתי שלא לפנטז את התחנה וסביבתה - אחרת. </div><div align="justify">גם המרחב הזה, כמרחבים רבים אחרים בערי ישראל, צוחק לנו בפרצוף. כלי הרכב חשובים יותר מהולכי הרגל. כאן אפילו זהו צחוק מרושע. לא רק שכל המרחב שבקידמת תחנת הרכבת מוקדשת לחניה לכלי רכב - אלא שאין אפילו מדרכה לעבור בה מהרחוב הראשי אל שער התחנה. כדי להגיע אליה צריך לעבור בין כלי הרכב - ממש כך. </div><div align="justify"></div><div align="justify"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sw1va-zhStI/AAAAAAAACk8/2SrCHXfOMq8/s1600/IMG_2472.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408101236868205266" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sw1va-zhStI/AAAAAAAACk8/2SrCHXfOMq8/s400/IMG_2472.JPG" /></a><span style="color:#000099;"> זוהי תחנת הרכבת בחיפה. כך צריך להגיע אל שעריה מהרחוב הראשי - פשוט בין המכוניות.<br /></span><a href="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sw1vBwWgmmI/AAAAAAAACk0/uJ9OPRJdPmU/s1600/רחבת+תח×"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408100803491699298" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sw1vBwWgmmI/AAAAAAAACk0/uJ9OPRJdPmU/s400/%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%A3+%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C.jpg" /></a><span style="color:#000099;">כך יכלה להיות רחבת התחנה. נעימה, שניתן לעמוד בה, לעבור בה, לנשום בה, אולי אפילו לשבת בה לקפה... </span><br /><br />מקומם. הערים הישראליות כל כך דומות לערים האמריקאיות במתן הקדימות לכלי הרכב. לא למדנו כאן מטעויות של אחרים (ערים אמריקאיות רבות שמנסות כיום לתקן את העוול), ולא למדנו מהצלחות של אחרים (ערים שהוכיחו שמרחבים נעימים להולכי רגל עושים עיר מוצלחת וטובה יותר). המצב באזור תחנת רכבת "מרכז" בחיפה עוד אפילו מתגמד למצב באזור תחנת רכבת "מרכז" בתל אביב, שם עוברים כל יום הרבה יותר אנשים מאשר בתחנה בחיפה. יש להם 6 שניות לחצות כביש ראשי, ואז חוויה של שיטוט בין מסלולים של כלי רכב וחניה של כלי רכב.<br /><br />נושא התחבורה בישראל נמצא זה זמן רב (מדי) בסדר יום הציבורי. בינתיים התלות שלנו בכלי הרכב רק גדלה (עד כי אני בטוח שיש מי שמרים גבה לפנזטיה שלי למחוק את החניון מקידמת תחנת הרכבת), האלטרנטיבה שלנו (תחבורה ציבורית) רק מידרדרת, והזיהום מכלי הרכב ממשיך לסכן את חיינו. הערים שאנו חיים בהן ממשיכות להיות נוחות יותר לנסיעה מאשר להליכה או רכיבה על , ומכאן הדרך לגסיסה עירונית היא קצרה. עיר שלא הולכים בה אלא רק נוסעים בה היא עיר גוססת, או מתה, שאין בה חיים ותסיסה - אלא תחושת חוסר ביטחון לצאת לרחובותיה. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8488255449832370142?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-64465911530515127832009-12-30T15:30:00.002+02:002009-12-30T16:40:42.876+02:00<div dir="rtl" align="right">סרטון בנושא מגדלים בתל אביב שהכין ניצן רוזנברג, במסגרת לימודי תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT, תהנו... </div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><br /><object width="600" height="480"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><param name="movie" value="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=7880306&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=00adef&amp;fullscreen=1"><embed src="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=7880306&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=00adef&amp;fullscreen=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" allowscriptaccess="always" width="400" height="360"></embed></object><p><a href="http://vimeo.com/7880306">cranes remix</a> from <a href="http://vimeo.com/nitsanroz">Nitsan Rozenberg</a> on <a href="http://vimeo.com/">Vimeo</a>.</p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-6446591153051512783?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-82418687416756263922009-12-29T10:36:00.000+02:002009-12-29T10:15:12.601+02:00<strong><span style="font-size:130%;">דרוש/ה סטודנט/ית לאדריכלות, בשנה שניה ומעלה, לפעילות מרתקת בעמותה. </span></strong><br /><div><strong><span style="font-size:130%;">תחילת העבודה - מיידית. היקף העבודה - 10 שעות שבועיות. </span></strong></div><div><strong><span style="font-size:130%;">הפעילות הינה בתמורה למלגת אברט (כמפורט:)</span></strong> </div><div>לפרטים נא ליצור קשר עם שרון במייל <a href="mailto:sharon@urbanica.org.il">sharon@urbanica.org.il</a> ( עד ה 30 לדצמבר ) </div><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 267px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5418381266726259602" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SzH1DeTZi5I/AAAAAAAACmI/knBhS1fRciQ/s400/poster_2009_3e2.jpg" /><br /><div></div><div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8241868741675626392?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-15957878681365717612009-12-27T17:27:00.003+02:002009-12-30T16:43:20.266+02:00והפעם, מצגת של העבודות שהוצגו בתערוכה - מומלץ לצפות במסך מלא:<br /><br /><br /><div align="right"><div style="TEXT-ALIGN: left; WIDTH: 425px" id="__ss_2584098"><a style="MARGIN: 12px 0px 3px; DISPLAY: block; FONT: 14px Helvetica, Arial, Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline" title="פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה - תערוכה" href="http://www.slideshare.net/jonathan.heyman/ss-2584098">פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה - תערוכה</a> <div align="left"><embed height="355" type="application/x-shockwave-flash" width="325" src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" stripped_title="ss-2584098"></embed></div></div></div><br /><br />לתיאור נוסף של התערוכה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/05/blog-post_15.html">כנסו לכאן</a><br />לסקירת ההיסטוריה התכנונית של מרחב כיכר המדינה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/11/blog-post.html">כנסו לכאן</a><br />לסיכום הערכת משתתפי התערוכה את הפרויקטים <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/09/blog-post_09.html">כנסו לכאן</a><br />לסקירת פאנל הדיון <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/05/blog-post_18.html">כנסו לכאן</a><br />לסרטון מלהיב שהוצג בתערוכה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/05/blog-post_12.html">כנסו לכאן</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1595787868136571761?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-1783996187315257602009-12-25T13:09:00.002+02:002009-12-25T13:09:00.203+02:00<div align="justify">המייצב "שם זמני" הינו תווי ל "שטחים המתים", Urban voids, Terrain vague, Sloap (space left (over after planning שהתפשטו על פני העיר במאה העשרים, ועוסק בשיח האדריכלי והאמנותי שנוצר סביב שטחים מיתיים אלו.<br /><br />המייצב בנוי מצילומים של "שטחים מתים" שצולמו בעשור האחרון בערים באירופה, אמריקה ואסיה. למרות לכאורה שוליות שטחים אלו בגיאוגרפיה הכלכלית והתרבותית של ערים אלו, הם היוו הן כר נרחב לאוטופיות תכנוניות / יזמיות והן הטרוטופיות לקבוצות שהודרו משטחי הציבור הפורמאליים.<a href="http://1.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SzNM4hxdj2I/AAAAAAAACmY/oN7Eg9xXPU0/s1600-h/Doronexhibition2.jpg"></div><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 155px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5418759310679052130" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SzNM4hxdj2I/AAAAAAAACmY/oN7Eg9xXPU0/s400/Doronexhibition2.jpg" /></a><br /><div align="justify"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SzNMhr_ge9I/AAAAAAAACmQ/Fif2f3WMQaU/s1600-h/doronexhibition1.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 156px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5418758918285327314" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SzNMhr_ge9I/AAAAAAAACmQ/Fif2f3WMQaU/s400/doronexhibition1.jpg" /></a> פרויקט הצילום שבבסיס המייצב החל בשנת 1996 בתיעוד ההיסטוריה והווה של איזור שפך הירקון בתל אביב שנחשב על ידי מערכת התכנון העירונית כ "שטח מת" חסר פעילות או תועלת וכטבולה- ראסה לתכנון מחדש.<br />כמו אזור שפך הירקון ונמל תל אביב, אזורי השוליים שצולמו בפרויקט שינוי את פניהם ללא הכר בעקבות גל ההתחדשות העירונית שהתרחש בעשור שקדם למשבר הכלכלי האחרון. הפיתוח התעלם מהערך הנופי, החברתי והתרבותי של "השטח המת".<br /><br />תיעוד שטחים וקבוצות אלו ממשיך את מסורת צילום שחלוצה היה הצלם הצרפתי הנודע מהמאה ה 19 אז'ן אטז'ה ( (Eugéne Atget, וכן משחזר את הנוף שמאפיין את סרטיהם של פייר פאולו פאזוליני (Mama Roma) ואנדריי טרקובסקי (Stalker ). המחקר של שטחים אלו, וארכיון הצילומים שליווה אותו, מתכתב עם פרויקט הארקאדות של ולטר בנימין.<br /><br />בשיח הגלריה ביום שישי ה 08.01 בינואר, בשעה 12:00 יסקור דורון את ההיסטוריה של המונח "שטח מת", את הסיבות להיווצרות שטחים אלו , תרומתן לעיר, ויספר את הסיפורים מאוחרי השטחים בהם ביקר.<br />התערוכה התאפשרה הודות לעזרתה הנדיבה של המחלקה לאמנויות, עיריית תל אביב-יפו.<br /></div><div align="justify"><u><strong>פרטים :</strong> </u></div><div align="justify"><strong>מכון אבני, מתחם התחנה, מאחורי שטח הכורכר ברחוב אילת 23. טל': 03-6817080<br />פתיחה: יום חמישי, 24 בדצמבר, שעה: 20:00,<br />שיח גלריה, ונעילת התערוכה: צהריי יום שישי, 8 בינואר 2010, שעה: 12:00.<br />לפרטים נוספים: גיל מועלם דורון, מייל: gil@gmdoron.com אתר בית: www.gmdoron.com </strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-178399618731525760?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-11082902350145169502009-12-23T10:41:00.001+02:002009-12-23T10:41:00.223+02:00<div dir="rtl" align="center"><br /><br />בא לשכונה דייר עשיר חדש - חיובי או הרסני?</div><br /><div dir="rtl" align="center"></div><br /><div dir="rtl" align="right">דיון בחסרונותיה ויתרונותיה של הג'נטריפיקציה בארץ ובעולם יתקיים ביום שישי, ה-25.12.09, בשעות 13:00-11:00, במכללה החברתית-כלכלית. </div><br /><div dir="rtl" align="right">בשקט, עם תעריפי השכירות הגואים, הם אורזים ונודדים לאן שנושא אותם שער ה-$. ת"א הפכה לעיר הכי פחות מושגת בישראל: 84% מתושביה טוענים כי מחירי הדיור גבוהים מדי עבורם; מספר הצעירים שעברו לגור בה ירד ב-16% ויותר, ושיעור בני ה-64-30 שעזבו אותה גדל ב-10% מאות מתושבי יפו וכפר שלם מתפנים מבתיהם לטובת תושבים מבוססים, ודָרֵי דרום ומזרח תל אביב יודעים שהם הבאים בתור; הסביבה העירונית-חברתית הופקעה מידינו, ותאגידי הנדל"ן עושים בה ג'נטריפיקציה בחסות נציגי הציבור שהיו אמורים לפקח עליה. </div><br /><div dir="rtl" align="right">מהי ג'נטריפיקציה? ספקולנטים ותושבים אמידים "מגלים" שכונה שולית, ישנה ומוחלשת וקונים בה נכסים. ערך הנדל"ן עולה. התושבים הוותיקים מוכרים את בתיהם ועוזבים. שוכרי הדירות אינם מצליחים לשלם את שכר הדירה הנוסק ונדחקים החוצה. בסוף התהליך מגלים הוותיקים שהתמורה שקיבלו עבור נכסיהם הייתה קטנה מדי, ומי שהרוויחו מהמהפך הם ספסרי הנדל"ן שחוללו אותו. האם ניתן לעצור את התהליך? מתי גוברת תועלתו על הנזק שהוא גורם? מה אפשר לעשות כדי למנוע דחיקת תושבים? </div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"><strong>הפאנל בהשתתפות: </strong></div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right">מנחה: ד"ר אמילי סילברמן, חוקרת מדיניות דיור, הטכניון</div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right">סבסטיאן ולרשטיין, חוקר תכנון עם הקהילה, הטכניון</div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right">מיטל להבי, סגנית ראש העיר וסגנית יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה</div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right">יואב גולדרינג, דובר ''רנט קונטרול'' ויו"ר ועדת הביקורת </div><br /><div dir="rtl" align="right"><br />ארנון גלעדי, יו"ר הוועדה לדיור בר השגה, עיריית ת"א</div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right">יעל בן-יפת, חברת מועצת העיר ת"א</div><br /><div dir="rtl" align="right"><br />פאדי שביטה, מנכ"ל ''סדאקה-רעות'' ופעיל במאבק הדיור של יפו </div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"><strong>הרשמה:</strong> אתי דיאמנט, 0547-832542, </span><a href="mailto:ettydiamant@gmail.com"><span style="font-size:130%;">ettydiamant@gmail.com</span></a><span style="font-size:130%;"> </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">המכללה החברתית, בניין מכללת ת"א, רח' יגאל אלון 30, חנייה חופשית, קווים 7,32,59,16 </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1108290235014516950?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-86298345146532383152009-12-21T10:00:00.000+02:002009-12-21T10:00:06.380+02:00<div dir="rtl" align="right">מפגש שיתוף זה, שהתקיים ב-13.12.09, כמו מספר המפגשים האחרים בהם לקחתי חלק, התחיל בתחושת היסוס קלה של המשתתפים ובכיבוד נעים (תודה על הסופגניות). העירוב של אנשי מקצוע ותושבים, הרצון להשפיע, חוסר הוודאות לגבי היכולת של תושב שאינו בעל מקצוע לספק תשובות תורמות לתהליך וציפייה מהעומד להתרחש, גורמים לאווירה משתקת מה, שמתפוגגת במהרה ומוחלפת על ידי הסברים, שאלות ודיונים סוערים יותר או פחות.<br />המפגש החל עם הסבר של אנשי המקצוע המובילים את תהליך השיתוף בעירייה ובחברת "מודוס" הפרטית על המרכיבים הקבועים בתוכנית ועל האזורים הספציפיים לגביהם מוצעות החלופות. כבר <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/search?q=%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A3+%D7%91%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91+%D7%99%D7%A4%D7%95">פרסמנו בעבר את מחשבותינו לגבי תהליך השיתוף, יתרונותיו, חסרונותיו וספקטרום השיתוף</a> ועל כן לא אכביר על כך במילים כרגע, אלא אתמקד במפגש עצמו.<br />כאמור, תחילת המפגש כללה הסברים כלליים על תהליך השיתוף, על שתי החלופות המוצעות ועל האזורים העיקריים עליהם יתמקד המפגש, כאשר כל חלופה הדגישה כיוון התפתחות אחר: אחת מגורים והאחרת תעסוקה. למעשה משחק בין מינונים שונים של שימושי קרקע.<br />לאחר מכן התחלקנו לשתי קבוצות עבודה. מיד חולקו לנו שאלונים, בהם המשתתפים היו צריכים לדרג חשיבות של קריטריונים בתהליך תכנון (1-5) ולאחר מכן לבחור את החלופה הטובה יותר עבור כל אזור. בקבוצה בה אני השתתפתי נוצר לאחר מספר דקות תסכול גדול. המשתתפים הרגישו שהם נשענים על ידע מוגבל ולכן שיקול דעתם אינו מעמיק מספיק על מנת לספק תשובות שמשקפות נכונה את דעתם. עלה צורך בדיון מילולי להבנה טובה יותר של התוכניות המוצעות, על מנת להעריכן כיאות. חלוקת השאלונים הייתה צריכה להיות,לדעתי, אם בכלל, בשלב מאוחר יותר, לאחר דיון ממצה בקבוצה. לכן, השאלונים, המחולקים לצרכים סטטיסטיים, לא משקפים באופן מדויק את הלך הרוח ולעיתים אף יכולים לכלול הטיות משמעותיות בשל מילוי לא נכון, אי הבנת הקריטריונים, הערכה חלקית שמובילה לתשובות לא מבוססות וכדומה. יש לנצל את העובדה שניתן לקיים דוח-שיח ישיר עם תושבים ולא להפנות אותם לדפים. החשיבות והיתרון הגדול ביותר של מפגשים כאלו הם בשמיעה בלתי אמצעית של הציבור ולא לצמצם את כל האמוציות שלהם לכדי סטטיסטיקה. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8629834514653238315?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-45867332697550774232009-12-18T21:38:00.001+02:002009-12-18T21:38:00.171+02:00<div style="TEXT-ALIGN: justify">כזכור, לאחרונה השתתפתי ב<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/11/blog-post_12.html">מפגש הערכת חלופות התכנון לאזור עבר הירקון</a> של העיר במסגרת <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">תהליך שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו, תכנית תא/5000</a>.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">המפגש נערך במרכז הפיס בשכונת רמת-אביב ג'. נכחו להערכתי כ- 25-30 משתתפים ובנוסף להם בעלי תפקיד שונים מהעירייה ומצוות התכנון. אני חושב שטוב שבעלי התפקיד משתתפים כי זה נותן להם להרגיש מיד ראשונה את "השטח", כלומר אותנו, בעלי הדעות השונים. בנוסף, זה מאפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות אמיתיות, וגם לפעמים לתהות ביחד אחד עם השני.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">לעניין התהליך. בתחילה באמת קיבלנו כמובטח סקירה קצרה של החלופות העירוניות השונות (חלופת מרכז העיר הראשי - חלופת המע"ר בשפת המתכננים ו"חלופת הרשת") והוסבר באופן כללי על ההבדלים העיקריים ביניהן. עם זאת, המפגש נערך בעיקר בקרב משתתפים שכבר לקחו חלק בתהליך ולכן שלב זה היה קצר כראוי.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">לאחר מכן הוצגה מטרת המפגש שהיתה הערכה של חלופות התכנון והתחלקנו ל- 2 קבוצות שוות פחות או יותר. בכל קבוצה הציג בעל תפקיד מאגף תב"ע (תכנון בניין עיר) בעירייה מצוות צפון העיר את החלופות התכנוניות שהן עבדו עליהן.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">כאן התחילה ההרגשה שלי של פספוס.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify">ראשית, לדעתי היתה בעיה באופן ההצגה של תכני התכנית - המשתתפים קיבלו סקירה מפורטת מדי, בצורה לא מאורגנת ועל תרשים (מפה) של ייעודי קרקע? צפיפויות? רגע... בעצם אף אחד לא הסביר על מה מסתכלים ומה פשר הצבעים... היינו צריכים ללמוד את החלופות במקום ומהר ולזכור מה נאמר לנו כמה דקות קודם כשהיינו בחלופה השנייה. המפות הראו התייחסות ברמת המגרש הבודד כך שלדעתי ההתייחסות המפורטת פגמה בראייה הכוללת שאמורה הייתה כל חלופה לייצג.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">ראוי לציין כי המשלוח של תיאור החלופות אכן התבצע לפני ואיפשר למשתתפים (אם הם היו מקדישים את תשומת הלב הראויה) ללמוד את התכנית. עם זאת, המשלוח נעשה בסמוך מאוד למפגשים (3 ימים לפני כזכור לי למרות השאיפה שצויינה במסגרת ההזמנה להשתתפות לקבלת החומרים שבועיים מראש).</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הדבר הבולט ביותר היה אי תיאור, או תיאור לוקה של "עקרונות החלופה". מה מציעה כל חלופה? מה ההבדלים בין החלופות? מה היתרונות של כל חלופה ומה החסרונות שלה? בנוסף, היתה חסרה התייחסות משווה בין ייעודי הקרקע השונים ועוצמות הבנייה הצפויות בין החלופות השונות - מסחר, מרחב ציבורי, מגורים, תעסוקה. הוסבר, אבל קצת ולא בצורה ממוקדת. התיאור התמקד בתיאור פרויקטים שונים צפויים כגון - גשר מקשר בין צפון מזרח העיר, מעל למרכז הירידים ואל צפון מערב העיר - אל תדאגו... להולכי רגל ואופניים, שימושי מסחריים בעיקר במוקד הזה וכדומה. כמו-כן, היתה חסרה נקודת המבט הכללית שתאפשר להבין האם ואיזו מן החלופות קשורות לחלופת המע"ר (סליחה על השימוש בקיצור - ראו לעיל) ואיזו לחלופת הרשת. כמו-כן, חסר היה תיאור הקשר בין החלופה לבין מה שקורה בשאר חלקי העיר וכיצד המרחב המצומצם מתייחס לשאר הפיתוח המוצע בעיר.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">ביקורת נוספת נוגעת לתהליך ההערכה. חלק מהקריטיונים (כמו קידום דרום העיר) לא רלוונטיים בעבור ההערכה לאזור הספציפי. יותר נכון, הם רלוונטיים מאוד אך באופן סמוי. התבלבלתם? גם אני. אתייחס - אם הפיתוח שמוצע בצפון העיר הוא מצומצם יחסית לזה המוצע בדרום העיר אזי הדרום מתחזק. הסברתי את עצמי? אבל איך אני יודע מה מוצע בדרום ומתי?</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">בנוסף, לדעתי קיימת בעיה להתייחס להיבטים של מדיניות, אכיפה ותקינה שעשויים להתבטא רק בפרוגרמה (פירוט והרכב של ייעודי הקרקע השונים) ובהוראות התכנית שאין להן ביטוי במסגרת התשריט. כלומר הראו לנו את ייעודי הקרקע אבל לא מה שעומד מאחוריהם - כמה אחוזי בנייה? מהן ההתליות בשלבי הביצוע? מהי התקינה בנושאים שונים כמו בניה ירוקה לדוגמא? וכדומה. אילו היבטים קריטיים לצורך הערכה! </div><div style="TEXT-ALIGN: justify">אתן דוגמא להשפעה של התזמון בלבד של הפיתוח המוצע בין חלקים שונים בעיר - אם מפתחים במשך זמן רב את דרום העיר ובתכנית נקבע כי רק אחרי פיתוח של 3/4 מהמוצע ניתן יהיה לפתח את המוצע בצפון - חיזקנו את הדרום באמצעות יצירת "וודאות תכנונית" בקרב היזמים שיודעים שכרגע מושקעת בו האנרגיה והכוונה היא להרים אותו.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">התבקשנו "לבחור חלופה" על הטוב ועל הרע בה והקשרים בין מרכיבים שונים בתכנית הם לאו דווקא "בלתי-נתיקים". אולי אפשר היה להציג חלופות מבחינת מסחר, חלופות מבחינת מגורים, חלופות מבחינת תעסוקה וכו'.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">לבסוף, הועלתה במהלך המפגש ביקורת על כך שהתבקשנו להעניק משקל לקריטריונים השונים של בין 1-5. הביקורת התייחסה לכך כי שיטה זו לא מאפשרת tradeoff, כלומר דירוג בין חשיבות הקריטריונים השונים. במקרה כזה אפשר לדרג הכל בחשיבות (משקל) דומה ואזי המשמעות היא שאין טעם לדירוג.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">ייתכן ופשוט היה מפגש ספציפי ומאכזב מבחינתי. אני מכיר את המובילים את התהליך ובטוח בעניין הרב שיש להם בביצוע שיתוף אמיתי וטוב. הם באמת רוצים להבין מה עובר לתושבים בראש, מה הם רוצים, מה יעזור להם הכי הרבה. הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה כך שאני בטוח שיש גם תשובה מקצועית לביקורת שהעליתי בעניין קביעת המשקולות (אשמח להשכיל). מהמפגש למדתי עד כמה עשוי להיות מסובך להציג בצורה טובה חלופות תכנון שאכן יאפשרו בחירה על-בסיס ערכי וקריטריונים מוגדרים.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify">התהליך לדעתי של השיתוף שמתבצע בהכנת תכנית המתאר הוא מ-ד-ה-י-ם בסה"כ ואני רוצה לברך את המובילים אותו. אני רוצה לתמוך בצוותי התכנון העירוניים שקיבלו משימה ענקית ולא פשוטה על עצמם והם עומדים בה בכבוד. תכנית מתאר עירונית חדשה לעיר שתתייחס לנושאים שונים ורבים כמו הבניה לגובה, כמו תקינה סביבתית עדכנית, עם גמישות בתכנון ועם דגש על איכות חיים עירונית - היא בדיוק מה שנחוץ וטוב שאתם עובדים עליה! תודה ועל תתייאשו מהביקורת - יהונתן.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4586733269755077423?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-52579020604137031452009-12-16T14:05:00.006+02:002009-12-16T14:18:39.620+02:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SyjNUqZsNsI/AAAAAAAACmA/dA63fOolkRE/s1600-h/urbanica2+copy.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415804306776143554" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SyjNUqZsNsI/AAAAAAAACmA/dA63fOolkRE/s400/urbanica2+copy.jpg" /></a><br /><div><strong><span style="font-size:130%;">לכל מי שטרם ירד לעומק חזוננו : אורבניקה שמחה להזמינכם לגלריית <a href="http://www.mouse.co.il/CM.movies_item_place,418,201,4284,.aspx">"החללית" בירקון 70</a>, ביום שני , 21.12.09 בשעה 20:00. בפגישה יספרו הגר ספירו ושרון בן דליה, ממייסדי העמותה, על החזון של העמותה ועל פעילותה. </span></strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-5257902060413703145?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-81645263383679291092009-12-15T10:15:00.000+02:002009-12-15T10:15:00.224+02:00כדור כביסה אקולוגי מהפכני, חסכוני וידידותי לסביבה, מנקה, מחטא, ומרכך.<br />הכדור מנקה ביעילות רבה את הבגדים ומתאים לכל סוגי הבדים.<br />מקטין את בלאי הבגדים ומגן על צבע הבד מפני דהייה.<br />מקטין אלרגיות ורגישויות הנובעות מחומרים כימיים ודטרגנטים הנמצאים בנוזלי הכביסה.<br />מתאים לכל סוגי מכונות הכביסה, התכניות והטמפרטורות.<br />אקולוגי, מגן על הסביבה, אינו מייצר כל זיהום.<br />מגן על המכונה מהצטברות אבנית.<br /><strong>הכדור נוח לשימוש וחוסך בכסף ! </strong><br />הכדור עשוי מחומר ממוחזר ורך המגן על המכונה.<br />מומלץ ועדיף לכביסה של תינוקות.<br /><strong>ניתן להשתמש במים של הכביסה להשקיית גינות ! </strong><br />אחריות מלאה על המוצר לשלוש שנים. <strong> </strong><br /><strong>לפרטים ניתן לפנות להגר בטלפון 0507604737 , 10% הנחה למי שפונה דרך אורבניקה !! </strong><br /><strong></strong><br /><strong><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413149383644265522" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sx9erzA9vDI/AAAAAAAAClw/AIffgG3r2mE/s400/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%2520%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94%2520%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%5B1%5D.jpg" /></strong><br /><br /><br /><strong></strong><br /><u>הוראות שימוש : </u><br />להפריד בגדים צבעוניים ולבנים. להכניס את הכדור למכונה יחד עם הבגדים. להפעיל את המכונה על פי התכנית הרצויה ללא שום מגבלות. בסיום הכביסה יש לאוורר את הכדור. מעל 5 ק"ג כביסה - רצוי להכניס עוד כדור. לכתמים קשים ניתן להוסיף מסיר כתמים לפני השימוש.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8164526338367929109?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-28822585860515545202009-12-12T20:22:00.001+02:002009-12-12T20:22:00.104+02:00<div align="justify"><span style="font-size:130%;">אורבניקה מצטרפת למאבק של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף". לא זו בלבד שהנמכת הכיכר מתבקשת ונדרשת, ועדיין זה לא קרה, אלא שעכשיו פיתוי חדש עומד על סף דלתה של עיריית תל אביב-יפו : לא היא תשקיע בהנמכת הכיכר, אלא יזם פרטי. המחיר - חניון תת קרקעי מתחת לכיכר דיזנגוף. </span><br /></div><div align="justify">מיותר לציין שמכל בחינה החניון התת קרקעי הוא לעג לרש, והוא פתרון גרוע מבחינה סביבתית, חברתית ועיצובית. בימים שבהם נציגי עיריית תל אביב-יפו מספרים באופן מפורש שכל אלטרנטיבה שתיבחר לתכנית המתאר של תל אביב תהיה מוטת תחבורה ציבורית - העירייה מקדמת עוד כלי רכב פרטיים ברחוב שסובל קשות מבעיית התחבורה. <strong>זו סתירה בין הצהרת הכוונות של העירייה לבין המתרחש בפועל, וזה לא יכול לעבור על סדר היום. </strong></div><p align="justify"></p><div align="justify"><br /></div><p align="justify"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412563594320454946" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 272px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sx1J6XuupSI/AAAAAAAAClE/RJ7o6vTSiRg/s400/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%A2.jpg" border="0" /><br />באחד הפוסטים הקודמים סיפרנו שבמסגרת תהליך שיתוף הציבור הבטיחו המנחים, בשם עיריית תל אביב, כי <strong>כל תכנית אב שתיבחר לתל אביב תהיה מוטת תחבורה ציבורית והולכי רגל</strong>.<strong> כיכר דיזנגוף הופכת, אם כך, לאנטי-תיזה להצהרות של העירייה, ומעמידה את האמון שהציבור נותן בה בסימן שאלה.</strong> </p><p align="justify"><strong><span style="font-size:130%;"><u>להלן נוסח העצומה של החזית להורדת כיכר דיזנגוף: </u></span></strong></p><p align="justify"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412568196285498002" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 269px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sx1OGPYsgpI/AAAAAAAAClU/KvNcUxT9xPk/s400/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg+%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3.jpg" border="0" /></p><p align="justify">אתם יכולים לראות בה שיש את כל הסיבות מדוע צריך להוריד את הכיכר, ואת כל הסיבות מדוע לא לעשות זאת במחיר של חניון תת קרקעי. <strong>אסור לתת לעיריית תל אביב-יפו להתפתות בפתרון הזול - כי את המחיר נשלם אנחנו.</strong> כיום כבר ידוע ומוסכם שהגבהה של מרחב ציבורי היא טעות תכנונית שנידונה לכישלון (כיכר אתרים, גן העיר), אבל מסתבר שעדיין לא הופנם שחניון תת קרקעי מתחת למרחב ציבורי הוא טעות הרסנית לא פחות : זה פתרון של זיהום, של העדפה לכלי רכב פרטיים, ושל מניעת אינטראקציות בין אנשים ומגע בין האנשים לבין העיר.<strong> אסור לתת יד לדבר הזה, ואדישות פירושה לתת יד לדבר הזה. אם התכנית ההרסנית הזו תצא לפועל, יהיה מאוחר מדי להגיד "כמה חבל".</strong><br /><br /><span style="font-size:130%;">אנו (גם) קוראים לציבור לקחת חלק במאבק של <strong>"החזית להורדת כיכר דיזנגוף"</strong>. אסור שייבנה חניון תת קרקעי מתחת לכיכר, הכיכר צריכה לחזור לימי הזוהר שלה. את הטעות של ההגבהה ניתן לתקן, את הטעות של חניון תת קרקעי כבר לא ניתן יהיה לתקן. לכן כל קול חשוב במאבק הזה. </span></p><div align="justify"><span style="font-size:130%;">אנא הקדישו כמה דקות לחתום על העצומה </span><a href="http://www.atzuma.co.il/kikardizengof/1000/"><span style="font-size:130%;">כאן</span></a><span style="font-size:130%;"> </span><br /><span style="font-size:130%;">אפשר גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק </span><a href="http://www.facebook.com/search/?q=%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93+%D7%90%D7%AA+%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%9C%D7%A2%D7%9D&amp;init=quick#/group.php?gid=78448218727&amp;ref=search&amp;sid=740704400.2772355679..1"><span style="font-size:130%;">כאן</span></a><span style="font-size:130%;"> </span><br />ואפשר גם להתרשם מהכתבות האחרונות לגבי כיכר דיזנגוף <a href="http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/891/095.html?hp=54&amp;loc=4&amp;tmp=7679">כאן</a> ו<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&amp;itemNo=893264&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=1&amp;sbSubContrassID=0">כאן</a> ו<a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/958/008.html">כאן</a> </div><div align="justify"> </div><div align="justify"><strong>וגם ... ביום שישי הקרוב בשעות הצהריים - הפנינג בכיכר דיזנגוף !! בואו לתמוך !!<br /></strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2882258586051554520?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-67408793588194198222009-12-11T10:40:00.000+02:002009-12-11T10:40:00.240+02:00<u>הודעה מאת שמואל גילור : </u><br /><br />לאחר יותר מארבע עשרה שנות מאבק, טלטלות ותהפוכות, האור נראה בצה המנהרה.<br />החלטות הועדה המקומית והמחוזית שהתקבלו לאחרונה, והזמנתו של הועד למען הפארק בקרית ספר לפגישה עם אדריכל העיר - מעודדות. תקוותינו כי הן מסמנות את תחילת סוף המאבק הממושך, ותחילתו של שיתוף פעולה להקמתו של פארק ירוק ופתוח לרווחת התושבים והעיר - על השטח כולו.<br /><br /><strong>ביום שלישי, ה 15.12.09 החל מהשעה 17:00 נקיים פיקניק מואר במיוחד לחג החנוכה. </strong><br /><strong>האירוע יתקיים כרגיל בשטח פארק קריית ספר בלב העיר (רחוב עמרם גאון פינת רחוב קריית ספר) </strong><br /><br />בתכנון : הדלקת נרות, סופגניות, מוזיקה וסרטים אל תוך הערב.<br />כולכם מוזמנים והכניסה חופשית<br /><br />פרטים נוספים - שמואל גילור, 8340032 050<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-6740879358819419822?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-29672594954754447652009-12-10T18:28:00.000+02:002009-12-10T18:28:00.839+02:00<span style="font-size:130%;">ביום שלישי, ה 29 לדצמבר, מוזמנים חברי העמותה לסיור </span><a href="http://www.sisim.co.il/schiffhouse.html"><span style="font-size:130%;">בבית שיף </span></a><span style="font-size:130%;">במרכז תל אביב, פינת הרחובות הרצל ולילינבלום. </span><br /><span style="font-size:130%;">מדובר באחד מנכסי התרבות החשובים של תל אביב, ובמבנה שעבר שימור קפדני. </span><br /><span style="font-size:130%;">הסיור ימחיש את עבודות השימור של המבנה וציורי הקיר שלו. </span><br /><span style="font-size:130%;">למי שמעוניין להצטרף לסיור, יש להירשם מראש </span><br /><span style="font-size:130%;">נא לפנות למייל </span><a href="mailto:sharon@urbanica.org.il"><span style="font-size:130%;">sharon@urbanica.org.il</span></a><span style="font-size:130%;"> עד ה 20 לדצמבר. </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2967259495475444765?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אורבניקה - התעוררות עירוניתhttp://www.blogger.com/profile/17988677681185878841noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-16207456234428107632009-12-08T09:40:00.007+02:002009-12-08T09:54:21.293+02:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4E0AGCScI/AAAAAAAADQI/WIaXBoKDhyQ/s1600-h/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412769093570939330" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 221px; CURSOR: hand; HEIGHT: 166px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4E0AGCScI/AAAAAAAADQI/WIaXBoKDhyQ/s400/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" border="0" /></a><br /><div><div><div><div><br /><div dir="rtl" align="right">ביום שלישי ה- 1.12.09 החליטה אורבניקה לצאת אל המרחב הציבורי ובדרכי נועם וחיוכים לפנות אל ציבור התושבים והנהגים ולהסביר את החשיבות בשמירה על החוק. כיצורים עירוניים החלטנו לעשות מעשה כנגד הצפירות הבלתי נסבלות של כלי הרכב השונים ולצאת לצמתים בעייתיים. הפעילות הראשונה הוגדרה במסגרת פיילוט והייתה מוצלחת ביותר ועל כן צפו לפעילויות נוספות בצמתים שונים ברחבי העיר.<br /></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">לאחר התעמקות קצרה בלשון החוק וידע כללי שלנו בנוגע לנושא גילינו<a href="http://4.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4EK7Pg_3I/AAAAAAAADPw/JH-q-oU5nIM/s1600-h/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412768387893886834" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 124px; CURSOR: hand; HEIGHT: 166px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4EK7Pg_3I/AAAAAAAADPw/JH-q-oU5nIM/s400/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D2.jpg" border="0" /></a> שצפ<a href="http://2.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4ES78uI9I/AAAAAAAADP4/JW7oq64IS9I/s1600-h/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412768525522445266" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 221px; CURSOR: hand; HEIGHT: 166px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4ES78uI9I/AAAAAAAADP4/JW7oq64IS9I/s400/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D3.jpg" border="0" /></a>ירות שהן לא למטרת אזהרה או מקרה חירום פשוט אסורות. </div><div dir="rtl" align="right">לעומת זאת, המציאות הישראלית מלאה בצפירות מיותרות, שלרוב נובעות מעצבים ומחוסר סבלנות ומייצרות מעגל עצבים נוסף ולחץ של נהגים אחרים. תגובות שרשרת כאלו גורמות לנהיגה פחות בטוחה, ללחץ על הכביש ובעיקר להרבה הרבה רעש, הן לעוברי האורח והן לתושבי האזור, הגרים בסמוך לצמתים כאלו.<br /></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">אנו יוצאים בקריאה לגלות יותר התחשבות, יותר סבלנות ולשפר את תרבות הנהיגה בישראל. <a href="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4EW28rCnI/AAAAAAAADQA/PrMpNgj2bWM/s1600-h/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D4.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412768592899541618" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 260px; CURSOR: hand; HEIGHT: 166px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4EW28rCnI/AAAAAAAADQA/PrMpNgj2bWM/s400/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D4.jpg" border="0" /></a><br /></div><div dir="rtl" align="right"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Mcqz73dNXME/Sx4EW28rCnI/AAAAAAAADQA/PrMpNgj2bWM/s1600-h/%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D4.jpg"></a> </div><div dir="rtl" align="right">במסגרת הפעילות הנוכחית בחרנו את צומת הרחובות רידינג וברודצקי</div><div dir="rtl" align="right"> וזו בהחלט הייתה עשייה ששילבה הן תרומה והן הנאה. </div><div dir="rtl" align="right">קיבלנו פידבקים חיוביים מנהגים רבים, גרמנו להם לחייך ולהמשיך את הנהיגה עם יותר מצב רוח ופחות עצבים. כמו כן, נשאנו שלטים וחילקנו פלייר ואנו נרגשים לחלוק את תוכנו עמכם:</div><div dir="rtl" align="center"> </div><div dir="rtl" align="center"> </div><div dir="rtl" align="center"> </div><div dir="rtl" align="center">תושבים ונהגים שימו לב – דרוש שיתוף הפעולה שלכם!!!<br />שינוי קטן יכול לגרום למהפך גדול<br />כמה פעמים סיננתם מבין שיניכם שצריך לשנות את תרבות הנהיגה בארץ? שיש יותר מדי רעש ועצבים מיותרים? שצריך לשנות הרגלים, אבל לאף אחד לא אכפת ולכן לא נלקחת היוזמה להתחיל שינוי התנהגות, כך שלכולנו תהיה איכות חיים עירונית טובה יותר.<br />בואו נתחיל להתחשב, לגלות סבלנות ובכך להפחית את הלחץ והמתח. בואו ננסה לשנות את תרבות הנהיגה. להרוויח כמה שניות נוספות על הכביש תוך כדי צפירה, פשוט לא שווה את התוצאה –<br />צפירה שלא לצורך אסורה על פי החוק ורק מפחידה ומפריעה – לנו, לעוברי האורח, לתושבים הגרים בסמוך לצומת וליתר הנהגים.<br />לשון החוק לידיעתכם: אנא עיינו ועזרו להפיץ את הבשורה<br /></div><div dir="rtl" align="center">תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992<br /><br />רעש מרכב, צופר ומשתיק קול<br />2. (א) לא יגרום אדם לרעש חזק מרכב מנועי אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה של הרכב.<br />(ב) בדרך עירונית, כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה), לא יפעיל אדם ברכב צופר, פעמון, אות או אמצעי אזהרה כיוצא בזה, אלא אם כן –<br />(1) הדבר דרוש לשם אזהרה מפני סכנה קרובה שאין למנוע אותה אחרת;<br />(2) הפעלת הצופר, הפעמון או אמצעי האזהרה האמורים אינה נמשכת וחוזרת יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.<br />(ג) הוראות תקנת משנה (ב) יחולו, בהתאמות המתחייבות, גם לענין רכב חירום שחלות עליו הוראות תקנה 62(א) ו-(ב)(1) ו-(2) לתקנות התעבורה.<br />(ד) לא ינהג אדם ברכב מנועי או בסירת מנוע זולת אם הותקן במפלט הרכב או הסירה משתיק קול או מיתקן אחר, המונע ביעילות רעש נפץ הבוקע מן המפלט.<br /><br />תקנות התעבורה, תשכ"א-1961<br />3. (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.<br />(ב) (בוטלה).<br />תק87 (ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.<br /><br /><br />ולסיום, נשמח לקבל רעיונות לצמתים הדורשים תשומת לב וטיפול ונשתדל להגיע בחפץ לב. אנו קוראים לכולם להצטרף ולהירתם, כך שלפחות בינתיים, כשאין עוד תחבורה ציבורית יעילה והמכוניות הפרטיות ממלאות את רחובות העיר – שיהיה נעים יותר ופחות רועש.</div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1620745623442810763?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-25393728254229614682009-12-05T21:22:00.000+02:002009-12-05T21:22:00.104+02:00<img style="TEXT-ALIGN: justify; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 215px; FLOAT: left; HEIGHT: 201px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/7/7f/Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg/215px-Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg" /> <div style="TEXT-ALIGN: justify">ביום א' הקרוב (6.21.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור יפו. ביום א' הקודם נערכה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/11/blog-post_25.html">סדנה בעבור אזור מרכז העיר</a>.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><ul><li>הגר - דרום העיר</li></ul></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים</a>. </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:</div><div><ul><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.box.net/shared/juq53l9qp9">לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות</a>.</li><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.box.net/shared/sqih6rb3he">תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור יפו</a>.</li></ul></div><div><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:</div><div><ul><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">אתר תכנית המתאר</a></li><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Influence.asp">תוצרי תהליך השיתוף</a></li></ul></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2539372825422961468?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-9756659926906841302009-12-03T21:43:00.000+02:002009-12-03T21:43:00.246+02:00<div align="justify"><strong>כפי שדיווחנו לכם קודם, חברי אורבניקה לקחו ולוקחים חלק בתהליך שיתוף הציבור לתכנית המתאר בתל אביב, כמשתתפים</strong>. ב- 29/11 התקיים מפגש הערכת חלופות שהתמקד במרכז העיר. המפגש התחיל בהצגת החלופות. כיווני הפיתוח שהוצגו התבססו על <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Strategic/WorkPlan/Vision.asp">מסמך "חזון העיר" של עיריית תל אביב</a>, שהוכן בשלבים מוקדמים של תהליך שיתוף הציבור, ובו נקבעו החזון והמטרות של הפיתוח של תל אביב. </div><div align="justify"> </div><div align="justify">כיווני הפיתוח שהוצגו המחישו (באופן ויזואלי ונגיש לציבור, יש לומר) את המרכיבים הקבועים של התכנית. מרכיבים אלו הם בבחינת "אין ויכוח" מסיבות שונות (תכניות שכבר אושרו, אלמנטים שנשקלו ונמצאו מתאימים וכו'). שמחתי מאוד לשמוע (ואני מקווה שאשמח גם לראות יישום) שהמרכיבים הקבועים כוללים תכניות שהן מוטות סביבה ותחבורה ציבורית. כלומר - כל חלופה שתיבחר תכלול אלמנטים אלו. הקהל לא ממש אהב לשמוע על מרכיב נוסף שהוא קבוע ובבחינת "אל ויכוח": המגדלים. אכן, נקודה רגישה אצל התושבים, שכמוני - כבר עשור וקצת רואים יותר מנופים משמיים, ועייפים מהמגדלים שצצים במקומות הלא נכונים, ובמקום לתת לנו נוף אמיתי של מע"ר מסתירים לנו את הנוף כבר בכל פינה. אבל בסופו של דבר הקהל קיבל את הדין - אי אפשר לבטל מגדלים שאושרו. </div><div align="justify"> </div><div align="justify">בשלב השני, התחלקו המשתתפים לשתי קבוצות לשם הערכת החלופות. יש לציין שאני התרשמתי מאוד מהשיטה בה בחרו המשתפים. הרעיון היה לא "הצבעה" לחלופה הטובה יותר, אלא הערכה של כל חלופה על מנת לאמוד את החולשות והחוזקות של כל אחת, ואולי - בתקווה - לייצר חלופה המשלבת את החוזקות של שתי החלופות. בכל אופן - ההערכה התבססה על המטרות שהוגדרו בתכנית. כלומר - כל אחד מהמשתתפים היה צריך לדרג עבור כל חלופה, האם היא משרתת לדעתו את המטרות. </div><div align="justify">האכזבה הגדולה, שלי ושל אנשים נוספים בקהל, היא שהדיון שוב צומצם לנושאים נקודתיים. אנשים שהגיעו כי היה איכפת להם מכל מרכז העיר ועתידו - הופתעו לגלות שהדיון הוא בעיקרו על רובע 4 (אבן גבירול מזרחה - אזור כיכר המדינה). הרובע שעל כתפיו יתרחש ציפוף של האוכלוסיה במרכז העיר (ובצדק, אם יורשה לי להביע כאן את דעתי). מכיוון שהדיון נסב סביב רובע 4 הוא היה די עקר, מסיבה פשוטה : 2 החלופות שהוצגו היו "מרכז עיר ראשי" (כל המגדלים ירוכזו במע"ר הראשי של תל אביב) או "רשת עירונית" (המע"ר ישאר חזק אך יתווספו לו שלוחות בצפון העיר ובדרומה). שתי החלופות הנ"ל אינן רלבנטיות כשמדברים רק על מרכז העיר, ולא על העיר כמכלול, ובטח לא כשמדברים רק על רובע 4. </div><div align="justify"> </div><div align="justify"><strong>בכל אופן, כמו בפעם הקודמת, מצאתי גם הפעם את אותו הכשל בתהליך שיתוף ציבור, הקשור לא למשתפים, אלא שוב למשתתפים. </strong>שוב אינטרסים צרים של אנשים עיכבו את זמננו היקר במפגש וצרמו (או שיעממו) את אזני שאר המשתתפים. שוב היה צורך של תושבים, הפעם שני "כוכבים" תושבי רובע 4, לפרוק את כל זעמם וחוסר אמונם בעירייה - דווקא במפגש שאמור להיות בונה אמון... <strong>משהו בשיטה הזו לא נכון. </strong>מבחינה זו אין לי ביקורת או האשמה כלפי המשתפים - שכן הן השקיעו ויישמו את אחד המודלים היותר דמוקרטיים של תהליך שיתוף ציבור. גם לא כלפי המשתתפים שצרמו ושיעממו, כי הם פשוט "שיחקו" בתוך שיטה כלשהי. הביקורת היא כלפי השיטה שמאפשרת את הכשל הזה. <strong>כמו כל ארגון בריא, צריך גם בתהליך של שיתוף ציבור כללי משחק ברורים, בהם התושבים לא מנצלים לרעה את הכוח שניתן להם.</strong> </div><div align="justify"> </div><div align="justify">"ההמצאה" הזו - שיתוף ציבור - היא יחסית חדשה בחברה המערבית ולכן היא עדיין נמצאת בשלב שבו היא יכולה להשתדרג, ללמוד לקחים ולהתקרב למודל שהוא כמה שיותר דמוקרטי, אך כמה שיותר הגון ומכובד. אחרת, נראה גם בעתיד תגובות של חוסר שביעות רצון מהתהליך - גם על ידי המשתפים וגם על ידי המשתתפים. בתהליכי שיתוף הציבור שלקחתי בהם חלק בעבר או חקרתי, מצאתי תמיד שהיה חסר את ההסברה הרצינית והעמוקה לתושבים על מידת האחריות שלהם כמשתתפים, ועל הצורך בעזרה שלהם <strong>כתושבי העיר ולא כתושבי שכונה</strong> כלשהי שרק האינטרסים שלה מעניינים. אחרת - כל המהות של תהליך שיתוף ציבור הולך לאיבוד, ואולי כבר באמת עדיף שישבו מהנדסים, אדריכלים ומתכננים - ויתכננו את העיר. כנ"ל לגבי תהליך של שיתוף ציבור בשכונה כלשהי, כאשר האינטרסים הם ברמת הרחוב או הבית של המשתתף. </div><div align="justify"> </div><div align="justify"><strong>בתהליך שיתוף ציבור טמונה גם הסכנה בהדגשת אינטרסים אישיים על חשבון אינטרסים אחרים חשובים, ואסור בתכלית האיסור שהמפגש יתנהל בצורה כזו שמי שצועק יותר חזק שומעים את דבריו.</strong> את הקושי של המנחים לבלום את התופעה הזו ראיתי בעיניים שלהם, בחוסר האונים מולם. לכן אני סבור שהמניעה בעתיד אינה תלויה באופי המשתפים (שכן הם היו שונים באופיים וברמת הכריזמה שלהם), אלא בשיטה: בכללי המשחק שמוגדרים מראש + הקדמה לתהליך שמדגישה את האחריות החברתית של התושבים המשתתפים. אסור שתהליך כל כך חשוב ודמוקרטי של שיתוף ציבור יהפוך להיות כלי לקידום אינטרסים אישיים או פורקנים חסרי תכלית. </div><div align="justify"> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-975665992690684130?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-44324949122839142632009-12-01T21:01:00.003+02:002009-12-01T22:49:17.905+02:00<div style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SxWAbVZhmsI/AAAAAAAADeA/unZQwBJWuv8/s1600/%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94.JPG"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 235px; FLOAT: left; HEIGHT: 446px; CURSOR: hand" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SxWAbVZhmsI/AAAAAAAADeA/unZQwBJWuv8/s1600/%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94.JPG" /></a>בימים האחרונים פורסם העקרונות וההמלצות לתכנון בנייה גבוהה ומגדלים בת"א-יפו.</div><br /><div style="TEXT-ALIGN: justify">על המסמך המפורט עמלו החברה להגנת הטבע בת"א-יפו והסביבה, הפורום הירוק בת"א-יפו, אדם טבע ודין, <b><span class="Apple-style-span" style="color:#ff6600;">אורבניקה - התעוררות עירונית</span></b> (זה אנחנו!) ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית. </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"></div><br /><div style="TEXT-ALIGN: justify">המסמך כולל סקירה של נושא הבנייה לגובה, התייחסות לנושא ההגדרה של בנייה גבוהה, ניתוח של "המצב הקיים" מבחינה תכנונית ובשטח עצמו, בחינה של החלופות המוצעות בתכנית המתאר לנושא וכן הצגה של עקרונות מנחים והמלצות לתכנון של בנייה גבוהה ומגדלים באופן כללי ובהתייחס לאזורי העיר השונים.<br /></div><br /><div style="TEXT-ALIGN: justify; DIRECTION: rtl">אתם בטח כבר מתים לקרוא... אז יאללה! הנה <a href="http://www.box.net/shared/vrpj14llov">המסמך</a>.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4432494912283914263?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-28626688045787392362009-11-29T20:00:00.000+02:002009-11-29T20:00:00.195+02:00<div align="justify">בעקבות ההשתתפות בכנס גינות הקהילה בירושלים בדוד ילין, שנערך ב- 24.11.09, התקבל מידע רב על גינות שונות ברחבי הארץ. המידע מהווה עדכון למידע הקיים במספגת <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/11/blog-post_6001.html">פרויקט המיפוי של גינות הקהילה בישראל</a> מטעם "<a href="http://www.israel-gardens.blogspot.com/"><strong>התארגנות פעילי גינות קהילה בישראל</strong></a>".</div><div align="justify">למידע נוסף בנושא גינות הקהילה בקרו בבלוג החדש <a href="http://www.israel-gardens.blogspot.com/">www.israel-gardens.blogspot.com</a> </div><div align="justify">המידע יועלה בשלבים לפרויקט המיפוי. בהקשר זה, כל המעוניין לסייע בעדכון המפה מוזמן לפנות אלינו אל <a href="mailto:gardens@urbanica.org.il">gardens@urbanica.org.il</a> </div><div align="right"><div style="TEXT-ALIGN: left; WIDTH: 425px" id="__ss_2583656"><a style="MARGIN: 12px 0px 3px; DISPLAY: block; FONT: 14px Helvetica,Arial,Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline" title="מצגת - מיפוי גינות קהילה בישראל" href="http://www.slideshare.net/jonathan.heyman/ss-2583656">מצגת - מיפוי גינות קהילה בישראל</a> <div align="left"><object style="MARGIN: 0px" width="425" height="355"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091125104941-phpapp01&amp;stripped_title=ss-2583656"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091125104941-phpapp01&stripped_title=ss-2583656" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object></div></div></div><div align="justify"></div><div align="justify">לא מצאתם את עצמכם <a href="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=iw&amp;msa=0&amp;msid=114616051255350132067.000456b0bf1fe59903b2f&amp;ll=31.921068,35.02995&amp;spn=2.049025,0.693856&amp;source=embed">במפה</a>? הפרטים דרושים לעדכון? הורידו את <a href="http://www.box.net/shared/d0j6n2zvk5">דף איסוף המידע</a> ושילחו אלינו אל - <a href="mailto:gardens@urbanica.org.il">gardens@urbanica.org.il</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2862668804578739236?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-57150112513301434002009-11-25T18:09:00.005+02:002009-12-01T21:24:41.497+02:00<img style="TEXT-ALIGN: justify; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 215px; FLOAT: left; HEIGHT: 201px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/7/7f/Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg/215px-Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg" /> <div style="TEXT-ALIGN: justify">ביום א' הקרוב (29.11.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור מרכז העיר. ביום א' הקודם נערכה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/11/blog-post_19.html">סדנה בעבור אזור מזרח העיר</a>.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><ul><li>מרדכי - יפו</li><li>שרון - מרכז העיר</li></ul></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים</a>. </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:</div><div><ul><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.box.net/shared/lbx9ekoagl">לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות</a>.</li><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.box.net/shared/a1j2zcyocn">תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור מרכז העיר</a>.</li></ul></div><div><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:</div><div><ul><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">אתר תכנית המתאר</a></li><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Influence.asp">תוצרי תהליך השיתוף</a></li></ul></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-5715011251330143400?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-69544220864497122832009-11-19T19:25:00.005+02:002009-11-25T18:11:10.158+02:00<img style="TEXT-ALIGN: justify; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 215px; FLOAT: left; HEIGHT: 201px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/7/7f/Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg/215px-Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg" /> <div style="TEXT-ALIGN: justify">ביום א' הקרוב (22.11.09) תתקיים סדנת שיתוף הציבור בעבור חלקה המזרחי של העיר. ביום א' הקודם נערכה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/11/blog-post_12.html">סדנה בעבור אזור צפון</a> בה השתתפתי - פרטים בהמשך...</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">בסדנאות ההמשך מתוכננים להשתתף חברי אורבניקה:</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><ul><li>מרדכי - יפו</li><li>שרון - מרכז העיר</li><li>הגר - דרום העיר</li></ul></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">למי שמעוניין אודות תהליך שיתוף הציבור,נזכיר כי <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים</a>. </div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">הסדנאות כוללות הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.</div><div style="TEXT-ALIGN: justify"><br /></div><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:</div><div><ul><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.box.net/shared/3z9nrj348a">לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות</a>.</li><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.box.net/shared/v70mpfgqaq">תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור מזרח</a>.</li></ul></div><div><div style="TEXT-ALIGN: justify">מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו-כן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:</div><div><ul><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">אתר תכנית המתאר</a></li><li style="TEXT-ALIGN: justify"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Influence.asp">תוצרי תהליך השיתוף</a></li></ul><div style="TEXT-ALIGN: justify"><b><span class="Apple-style-span" style="color:#ff6600;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;"><span style="COLOR: rgb(0,0,0); FONT-WEIGHT: normal" class="Apple-style-span">היות והשתתפתי בסדנה הקודמת, </span><span class="Apple-style-span" style="color:#ff0000;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;">אני רוצה להזמין את חברי אורבניקה או מתעניינים אחרים להגיע במקומי למפגש של מזרח העיר</span></span><span style="COLOR: rgb(0,0,0); FONT-WEIGHT: normal" class="Apple-style-span">. </span>להזכירכם, הוקצה לנו מקום אחד לכל סדנה.</span></span></b> לפרטים צרו קשר עם <a href="mailto:jonathan@urbanica.org.il">יהונתן</a>.</div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-6954422086449712283?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-81048982971232190652009-11-14T12:06:00.006+02:002009-11-14T12:06:00.550+02:00<div align="justify">ב 11/11/09 התכנסו שוב חברי אורבניקה למטרת הצלת כיכר המדינה מהרס. במסגרת הפעילות הקיפו חברי העמותה את המעגל הפנימי של הכיכר בנרות (ויש לומר שאלו הוסיפו חן זמני לכיכר) והציבו דוכן החתמה על העצומה נגד בניית מגדלי מגורים בכיכר. כפי שצפינו, ההיענות הייתה עצומה. <strong>רוב מוחלט של האנשים שעצרו בדוכן מתוך סקרנות חתמו על העמותה, אך הביעו בפנינו את ייאושם ואת חוסר התקווה שאכן נצליח לחולל שינוי.<br /></strong><br /><br /><table style="WIDTH: auto"><tbody><tr><td><a href="http://picasaweb.google.com/lh/photo/Wduk9ZXv7LivQvn2y53lkQ?feat=embedwebsite"><img src="http://lh3.ggpht.com/_zTHfKLmA5Fk/Svwtq4bzP8I/AAAAAAAAB0o/zND9ncruDeA/s144/IMG_2586.JPG" /></a></td></tr><tr><td style="TEXT-ALIGN: right; FONT-FAMILY: arial, sans-serif; FONT-SIZE: 11px">From <a href="http://picasaweb.google.com/urbanica.org.il/BQcGuH?feat=embedwebsite">אורבניקה שוב בכיכר המדינה</a></td></tr></tbody></table><br /><br /><table style="WIDTH: auto"><tbody><tr><td><a href="http://picasaweb.google.com/lh/photo/I_1mdUdXyqr0JqzOpzUxkA?feat=embedwebsite"><img src="http://lh6.ggpht.com/_zTHfKLmA5Fk/Svwt2s0j7JI/AAAAAAAAB04/i6UonZea9v0/s144/IMG_2594.JPG" /></a></td></tr><tr><td style="TEXT-ALIGN: right; FONT-FAMILY: arial, sans-serif; FONT-SIZE: 11px">From <a href="http://picasaweb.google.com/urbanica.org.il/BQcGuH?feat=embedwebsite">אורבניקה שוב בכיכר המדינה</a></td></tr></tbody></table><br /><br /><table style="WIDTH: auto"><tbody><tr><td><a href="http://picasaweb.google.com/lh/photo/9kiOXoFmoR4NvuB-EdngJA?feat=embedwebsite"><img src="http://lh6.ggpht.com/_zTHfKLmA5Fk/Svwt6PpZg2I/AAAAAAAAB08/uGp0JmQn4Gw/s144/IMG_2595.JPG" /></a></td></tr><tr><td style="TEXT-ALIGN: right; FONT-FAMILY: arial, sans-serif; FONT-SIZE: 11px">From <a href="http://picasaweb.google.com/urbanica.org.il/BQcGuH?feat=embedwebsite">אורבניקה שוב בכיכר המדינה</a></td></tr></tbody></table><br /><br /><table style="WIDTH: auto"><tbody><tr><td><a href="http://picasaweb.google.com/lh/photo/5XriFEEXvvLO9HpDnqL3Yg?feat=embedwebsite"><img src="http://lh5.ggpht.com/_zTHfKLmA5Fk/Svwt9rXiZLI/AAAAAAAAB1A/mGeqP7ohqws/s144/IMG_2596.JPG" /></a></td></tr><tr><td style="TEXT-ALIGN: right; FONT-FAMILY: arial, sans-serif; FONT-SIZE: 11px">From <a href="http://picasaweb.google.com/urbanica.org.il/BQcGuH?feat=embedwebsite">אורבניקה שוב בכיכר המדינה</a></td></tr></tbody></table><br /><br /><span style="font-size:85%;">(עוד תמונות ניתן לראות בלחיצה על הכותרת) </span><br /><br />נכון. הסיכוי למנוע מגדלים מהכיכר הוא נמוך. אפילו אפסי. אבל חייבים לנסות.<strong> חייבים למנוע מכיכר המדינה להפוך לעוד עמוד בספר ההיסטוריה של האדריכלות בישראל - כסמל לטעות תכנונית ולהפקרת הציבור.</strong> <strong><span style="font-size:130%;">הציבור צריך כיכר!</span></strong> העובדה שפארק הירקון נמצא לא רחוק מכיכר המדינה לא פוסלת את נחיצותה. מרחבים ציבוריים הם לא רק גינות ופארקים - הם גם פנינות ארכיטקטוניות אליהן מגיעים אנשים שרוצים לחוות את העיר, את הוויתה, את התרבות והאומנות. כיכר המדינה מסמלת את כל אלו.<br /><br />לא מאוחר מדי לשכנע את מקבלי ההחלטות כי מדובר בטעות תכנונית של ממש, שהתכנית מתייחסת לצרכים ולאילוצים בנקודת הזמן הנוכחית, בלי הסתכלות לעתיד.<br />נניח שגם בנקודת הזמן בהווה אין בכיכר שימוש (על אף שטענה זו אינה נכונה כלל וכלל), ונניח שהדלילות היחסית בכיכר משקפת כישלון של פרופרציה (וגם טענה זו אינה בהכרח נכונה, הדלילות נובעת מההזנחה של כיכר ה<a href="http://picasaweb.google.com/urbanica.org.il/BQcGuH?feat=embedwebsite"></a>מדינה לאורך כל שנות קיומה) - <strong>איפה המחשבה על מגמות עתידיות ?</strong><br /></div><div align="justify">תל אביב יפו, ובעיקר האזור של כיכר המדינה, עוברת תהליך עצום של ציפוף. סביב הכיכר נבנים מגדלי מגורים, לרבות הפרויקט באזור רכבת מרכז. לאור מגמה זו חשוב לשמור על שטח ציבורי שיהווה מקום מפגש לתושבים. <strong>שטחים ירוקים הם לא תחליף לשטחים ציבוריים מבונים!!</strong> שטחים ציבוריים מהווים אף הם מקום מפגש !!<br /></div><div align="justify">ואם נחזור לעתיד של תל אביב, הרי שמגמות התיירות מצביעות על עלייה מתונה במספר התיירים בתל אביב. לו יהי שלום מתישהו (עוד נושא שמשקף ייאוש) סביר להניח שמספר התיירים לא רק יעלה אלא יזנק. האם קיומה של כיכר המדינה לא נחוץ גם אז - כמרחב ציבורי שמהווה מקום ראווה של העיר, כפי שקורה בערים רבות אחרות (וממש לא רק באירופה)?<br /><br />אנחנו מקווים שכאשר דור העתיד יעשה חיפוש של כיכר המדינה בגוגל עוד 20 שנה - הוא לא ימצא תמונה היסטורית של כיכר שאבדה, כפי שאנחנו היום מוצאים <a href="http://tel-aviv.millenium.org.il/מקומות+שהיו+ואינם/">באתר עיריית תל אביב</a> פנינות שאיבדנו (כמו קולנוע מוגרבי, קזינו גלי אביב, בית הגימנסיה ועוד ... וממש ממש מומלץ להיכנס לקישור ). בינינו, בואו נודה, זה לא שבתל אביב-יפו יש עודף של אתרים יפים. תל אביב צריכה גם את כיכר המדינה. ובהקשר זה, יש לציין, כי <strong>הטענה כי המחיר של השארת הכיכר הוא גבוה, אינה נכונה בעינינו.</strong> ערך אומנותי, חזותי, ארכיטקטוני ותרבותי הוא לא ערך שקל לכמת, ובטח לא כשמשאירים את הכיכר זנוחה. מספיק לתת דוגמא אחת של עיר שכוחה שאף אחד לא שמע פעם את שמה - בילבאו שבספרד - ולהיווכח בתועלת הכלכלית העצומה של אתר או מרחב ציבורי מרשים. ועוד לא הרחבנו על התועלת הפסיכולוגית והחברתית שיש למרחבים ציבוריים איכותיים על האדם והחברה.<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;">ואם כן דור העתיד ימצא את כיכר המדינה בארכיון של "מקומות שהיו ואינם" באתר העירייה, לימים ייזכר כי בתקופה שבה ערים גדולות רבות בעולם שיקמו ושידרגו כיכרות (בוסטון, ברצלונה, והרשימה באמת ארוכה) תל אביב-יפו הרסה את הכיכר הכי מיוחדת שלה.<br /></span></strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8104898297123219065?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אורבניקה - התעוררות עירוניתhttp://www.blogger.com/profile/17988677681185878841noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-1928679450224916172009-11-12T19:23:00.005+02:002009-11-19T19:30:41.837+02:00<img src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/7/7f/Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg/215px-Logo_of_Tel-Aviv-Jaffa.jpg" style="text-align: justify;float: left; margin-top: 0px; margin-right: 10px; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; cursor: pointer; width: 215px; height: 201px; " border="0" alt="" /><div style="text-align: justify;">הגענו לשלב נוסף בשיתוף הציבור במסגרת תכנית המתאר לתל אביב-יפו. אורבניקה מברכת!</div><div style="text-align: justify;">להזכירכם, <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">בסבב הקודם התקיימו סדנאות בנושאים עירוניים שונים</a>. הפעם יתקיימו סדנאות אזוריות ליפו, מזרח, דרום, מרכז וצפון העיר - אחת כל שבוע.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הסדנאות מהוות חלק מתהליך הערכת החלופות שפותחו. הסדנאות יכללו הצגה של תפיסת התכנון העירונית, הצגת החלופות השונות, הערכת החלופות השונות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי צוות התכנון.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הסדנה הקרובה תתקיים ב- 15/11 ותתייחס לאזור צפון העיר. מצורפים 2 מסמכים שהועברו על-ידי צוות השיתוף:</div><div><ul><li style="text-align: justify;"><a href="http://www.box.net/shared/ib3g9qle5t">לוח זמנים, מבנה הסדנה והקריטריונים להערכת החלופות</a>.</li><li style="text-align: justify;"><a href="http://www.box.net/shared/1bb9shb62r">תיאור מילולי של החלופות המוצעות לאזור צפון</a>.</li></ul></div><div><div style="text-align: justify;">מצורפים גם קישורים שימושיים להבין את ההקשר הרחב של תהליך הכנת תכנית המתאר העירונית ותהליך השיתוף בה. כמו- גן ניתן לצפות בתוצרי תהליך שיתוף הציבור אשר משמשים את צוותי התכנון במסגרת עבודתם:</div><div><ul><li style="text-align: justify;"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">אתר תכנית המתאר</a></li><li style="text-align: justify;"><a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Influence.asp">תוצרי תהליך השיתוף</a></li></ul><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="color:#FF6600;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;">להזכירכם, ניתן עדיין להצטרף לחלק מהסדנאות העתידיות היות והוקצה לנו מקום לכל סדנה.</span></span></b> לפרטים צרו קשר עם <a href="mailto:jonathan@urbanica.org.il">יהונתן</a>.</div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-192867945022491617?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-14285941719247199222009-11-10T10:25:00.009+02:002009-11-12T23:02:56.050+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">מצורפת בזאת הזמנה וסדר יום ליום דיון העוסק בהטמעת שיקולים חברתיים בתכנון המרחבי בישראל.<br />יום הדיון מיועד לאנשי רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, יועצים חברתיים, מתכננים ואדריכלים, עובדים קהילתיים, פעילי ארגונים חברתיים וסביבתיים ואנשי אקדמיה. (הקליקו בכדי להגדיל את התמונות)<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvaE2oNJyJI/AAAAAAAADDY/8RmO7L80YLA/s1600-h/1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 160px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvaE2oNJyJI/AAAAAAAADDY/8RmO7L80YLA/s320/1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5401650877117876370" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvaD4s_GvZI/AAAAAAAADDQ/vaeITaVuOAc/s1600-h/2.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 160px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvaD4s_GvZI/AAAAAAAADDQ/vaeITaVuOAc/s320/2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5401649813249244562" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvaDlJGRNDI/AAAAAAAADDI/xOrA77MLcy4/s1600-h/3.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 160px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvaDlJGRNDI/AAAAAAAADDI/xOrA77MLcy4/s320/3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5401649477198099506" border="0" /></a>חשוב להרשם מראש במייל - <a href="mailto:lironfarchi@gmail.com" target="_blank">lironfarchi@gmail.com</a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1428594171924719922?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-47967422597400330262009-11-08T22:38:00.002+02:002009-11-08T22:41:39.681+02:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;">היכל העשור מת, לא ניתן לשנות זאת. לא יבואו פועלים לשקמו, תושבים לנחמו או ראשי עיר לרוממו.<br />הוא קיים אך ורק בפילם. נשמתו מועלית באמצעות פעימות המקרנה והוא קורם שוב עור וגידים דרך סיבים כימיים.<br />אהבתי אותו, ואיבדתיו. כעת, לא ניתן לשנות את שנעשה. : היכל העשור 1965-2009. בן 44 היה במותו.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvcsjNwSWfI/AAAAAAAADD8/Fkh0EWphMoQ/s1600-h/decade-pavilion.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 256px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SvcsjNwSWfI/AAAAAAAADD8/Fkh0EWphMoQ/s320/decade-pavilion.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5401835261553433074" border="0" /></a><br />בתערוכה מוצגות פיסות בלתי גמורות מתוך סרט דיוקן של היכל העשור, בית הקולנוע האגדי בקרית גת, לצד ממצאים מקוריים שנמצאו במקום טרם ואחרי ההריסה.<br />תערוכה זו מוצגת כחלק מחגיגות ה-20 לבית הספר סם שפיגל. באותו חלל מוצגים תצלומיו של רם ברכה, צלם ומורה בבית הספר.<br />כמו כן, בשאר חלקי בית הספר מוצגים תצלומי פולארואיד של דוד פרלוב ורישומים של מיכאל לב טוב. כדאי לבוא!<br /><br />פתיחה: יום א 8.11.2009 10:00 בבוקר<br />נעילה: יום ג 17.11.2009<br />בית הספר סם שפיגל<br />יד חרוצים 4 ירושלים<br />02-6741950</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4796742259740033026?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-57777094102397979302009-11-05T17:04:00.001+02:002009-11-05T21:27:34.999+02:00<div style="text-align: right;" dir="rtl">פרויקט <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/search/label/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94%20%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA">"פנטזיה אורבנית"</a> מציע רעיונות לעיצוב מחדש של כגון רחובות, כיכרות ואזורים שונים בערים, מתוך אמונה כי שיתוף הציבור בעיצוב ותכנון מקום מגוריו וסביבתו הינם מרכיב חשוב בגיבוש מדיניות העיצוב והתכנון העירוני. התערוכה חושפת דרכים שונות לעיצוב המרחב הציבורי הפתוח, ומהווה הזדמנות לבחינה ביקורתית של המצב הנוכחי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בשנה החולפת, "<a href="http://www.blogger.com/%E2%80%AAhttp://%E2%80%ACwww.urbanica.org.il">אורבניקה – התעוררות עירונית</a>" (ע"ר) יזמה את תערוכת "<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/05/blog-post_12.html">פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה</a>", הכוללת את הצגת ההיסטוריה התכנונית של כיכר המדינה וכן הצעות, יוזמות, התייחסויות ורעיונות לפיתוח הכיכר של הציבור הרחב, סטודנטים, אנשי מקצוע ומשרדי אדריכלים שונים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בשבועות הקרובים, בעקבות <b><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;"><span class="Apple-style-span" style="color:#FF6600;">התנעת פרויקט "פנטזיה אורבנית 2010"</span></span></b>, אנו נציג את התכנים שהועלו במסגרת התערוכה הקודמת לשימושכם <b><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;"><span class="Apple-style-span" style="color:#FF0000;">וקוראים לכם להצטרף לפנטזיה הבאה! </span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; font-size:medium;">לפרטים נא לפנות אל - <a href="mailto:info@urbanica.org.il">info@urbanica.org.il</a>.</span></span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b>והפעם, הסקירה ההיסטורית - מומלץ לצפות במסך מלא:</b></div><div style="width:425px;text-align:left" id="__ss_2431433"><a style="text-align: right;font: normal normal normal 14px/normal Helvetica, Arial, sans-serif; display: block; margin-top: 12px; margin-right: 0px; margin-bottom: 3px; margin-left: 0px; text-decoration: underline; " href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/ss-2431433" title="פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה סקירה היסטורית">פנטזיה אורבנית – כיכר המדינה סקירה היסטורית</a><object style="margin:0px" width="425" height="355"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091105120146-phpapp02&amp;stripped_title=ss-2431433"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091105120146-phpapp02&amp;stripped_title=ss-2431433" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object><div style="text-align: right;font-size: 11px; font-family: tahoma, arial; height: 26px; padding-top: 2px; ">צפו בעוד <a style="text-decoration:underline;" href="http://www.slideshare.net/">מצגות</a> של <a style="text-decoration:underline;" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il">אורבניקה - התעוררות עירונית</a>.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-5777709410239797930?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-33980391216666266262009-10-30T11:01:00.001+02:002009-11-05T17:05:07.309+02:00<div align="justify">"יום ללא מכוניות", אירוע שנהוג בערים רבות בשנים האחרונות, תמיד גרם לי להגיע למסקנה ההפוכה - עד כמה התלות שלנו במכונית היא בגבול ה"לא נורמלית". הרי גם באירוע הזה אנחנו זוכים לטעימה כל כך קטנה של "עיר בלי מכוניות". <a href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1132529,00.html">האירוע מוגבל לרחובות מסוימים, למתחם מאוד מצוממם בעיר, ולמספר שעות מאוד מצומצם</a>. </div><div align="justify">עד כמה שידוע לי - יש רק יום אחד בשנה שבו רק במדינה אחת בעולם יש באמת "יום ללא מכוניות", וזה יום כיפור. הנסיבות שונות כמובן, והמטרות אינן סביבתיות, אך בכל יום כיפור קשה לי להתעלם מה"פיצוי" שאנחנו מעניקים לסביבה על ל"ג בעומר. בכל יום כיפור אני נהנה מחוויות השיטוט ברחובות העיר, ומפנטז על עיר שבה כל השנה "יום כיפור", רק בלי הצום... ועם רכבת קלה....<br /></div><div align="justify"><div id="__ss_2335966" style="WIDTH: 425px; TEXT-ALIGN: left"><a title="Tel Aviv without motor vehicle" style="DISPLAY: block; MARGIN: 12px 0px 3px; FONT: 14px Helvetica,Arial,Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/tel-aviv-without-motor-vehicle">Tel Aviv without motor vehicle</a><object style="MARGIN: 0px" height="355" width="425"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=tlvwithoutcars-091024102143-phpapp01&amp;stripped_title=tel-aviv-without-motor-vehicle"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=tlvwithoutcars-091024102143-phpapp01&amp;stripped_title=tel-aviv-without-motor-vehicle" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object><div style="FONT-SIZE: 11px; PADDING-TOP: 2px; FONT-FAMILY: tahoma,arial; HEIGHT: 26px">View more <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/">presentations</a> from <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il">אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening</a>.</div></div>התמונות במצגת משקפות פנטזיה אורבנית של עיר ללא כלי רכב בכלל, אבל למען האמת הפנטזיה האמיתית היא עיר בלי כלי רכב פרטיים. אולי בעתיד הרחוק מאוד, אולי אם ייגמר הנפט (בעוד כ 80-100 שנה) והחלופות לא תהיינה בהישג יד של ההמון, אולי אז הפנטזיה האורבנית (שלי, בכל אופן...) תהיה מושלמת : הכבישים יוחלפו לנתיבי תחבורה ציבורית ונתיבי אופניים. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-3398039121666626626?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-16595669073045409762009-10-29T10:25:00.000+02:002009-12-29T10:16:28.983+02:00<div style="TEXT-ALIGN: left; WIDTH: 425px" id="__ss_2584713"><a style="MARGIN: 12px 0px 3px; DISPLAY: block; FONT: 14px Helvetica, Arial, Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline" title="כיכר אתרים פנטזיה אורבנית" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/ss-2584713">כיכר אתרים פנטזיה אורבנית</a><embed height="355" type="application/x-shockwave-flash" width="425" src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=" stripped_title="ss-2584713" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true"></embed> <div style="FONT-FAMILY: tahoma, arial; HEIGHT: 26px; FONT-SIZE: 11px; PADDING-TOP: 2px">View more <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/">presentations</a> from <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il">אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening</a>.</div></div><p>עקב תקלה טכנית, ניתן ללחוץ על הקישור שמעל המצגת ולצפות בה משם. </p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1659566907304540976?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-40190916053596138382009-10-28T10:49:00.005+02:002009-10-28T19:06:24.166+02:00<div align="justify"><span style="color:#000000;"><a href="http://www.citytree.net/">עץ בעיר</a>, בשיתוף פעולה עם משק תפוחי, פותח קורס גינון אקולוגי עירוני ראשון מסוגו. הקורס צמח כמענה לדרישת תושבים בעיר לגינות נטולות רעלים שיניבו צמחי תועלת בטוחים למאכל ולנוי. הקורס ילווה גננים, שוחרי גינון ובעלי גינות בתהליך של שינוי דפוסי עבודה ומעבר לגינון אקולוגי. בשמונה מפגשים, המשתתפים ילמדו איך לטפח גינה בריאה או מה לבקש ממי שאמון על המלאכה. בקורס נלמד איך חוסכים במים ואיך משתמשים במים אפורים, איך בונים אדמה ואיך עושים קומפוסט, איך עובדים עם אנרגיות הבר ויוצרים אקלים, מה קונים לטיפוח הגינה ומה משאירים בחנות, איך מטפלים בעצים, גיזום והרכבות, הקשר בין הגינה למטבח, ועוד. מתוך מסיימי הקורס ייבחרו מספר גננים שימשיכו לשלב התלמדות עם יהונתן תפוחי. המתלמדים יחברו ליהונתן בפרויקטים בשטח ויעברו הכשרה מעשית עד שיוכלו לקחת על עצמם פרויקטים בגינון אקולוגי.מנחים: יהונתן תפוחי ומרצים מומחים. </span></div><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5397698128439761314" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/Suh52X5xWaI/AAAAAAAADB0/mE8yTotKn4E/s320/urbangardening.jpg" /> <div align="justify"><span style="color:#000000;"><strong>מתי</strong>: ימי שני, מ-18:00 עד-14:00</span></div><div align="justify"><span style="color:#000000;">תא<strong>ריך פתיחה</strong>: 02/11/09</span></div><div align="justify"><span style="color:#000000;"><strong>איפה</strong>: עץבעיר, רחוב ביאליק 23, כיכר ביאליק, תל אביב</span></div><div align="justify"><span style="color:#000000;"><strong>לפרטים נוספים</strong>: לילך, 03-525-4196, <a href="mailto:lilach@citytree.net">lilach@citytree.net</a></span></div><div align="justify"><span style="color:#000000;">עוד מילים וגם תמונות: <a href="http://www.citytree.net/urbanGardening">www.citytree.net/urbanGardening</a> </span></div><div align="justify"><span style="color:#000000;"><strong>קהל יעד</strong>: הקורס מתאים במיוחד לגננים, בעלי גינות או ועדי בתים שמעוניינים להעלות את גינתם ואת אמנותם על פסים אקולוגיים, אך פתוח גם לגננים מתחילים.מה יהיה: נשמע הרצאות ונעשה הרבה עבודה מעשית בגינה, יהיה גם סיור בגינה אקולוגית</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4019091605359613838?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-21576183649606830912009-10-26T12:18:00.000+02:002009-10-26T12:23:08.094+02:00<div align="justify"><span style="color:#3333ff;"><strong>מי אמר מגדלים ולא קיבל?</strong></span> </div><div align="justify">הבניה לגובה בתל אביב מעוררות בשנים האחרונות מחלוקות רבות - בין המצדדים לבין המתנגדים. נדמה כי בנושא זה יש שתי מחנות: העירייה - בעד, התושבים - נגד. העירייה מקדמת אינספור תכניות לבניה לגובה, ואילו התושבים מגישים אינספור התנגדויות. הפוזיציה הזו של בעד ונגד לא עושה ממש טוב - כי מצד אחד יש צורך בהסדרה "אחת ולתמיד" של מדיניות בניה לגובה , ומצד שני מתקבל כבר הרושם שלא ממש משנה איפה תרצה העירייה לקדם תכנית בניה לגובה - תושבים יתנגדו. </div><div align="justify">הבעיה מבחינת התושבים היא שאף אחד לא רוצה מגדל ליד הבית שלו, וקשה לרתום את התושבים לנקודת מבט של העיר (ולא השכונה). והבעיה מן הצד של העירייה היא חוסר האמון שהיא מייצרת אצל התושבים, כאשר היא ממשיכה לקדם תכניות בניה לגובה במרכז העיר ולאורך חוף הים. </div><div align="justify">נותר לקוות שמדיניות הבניה לגובה - שעיריית תל אביב מגבשת על בסיס תהליך ציבור - תשכיל להתחשב במרקמים המיוחדים של העיר. במקום לעייף את התושבים במאבקים על מקומות במרכז העיר, יש עדיין מגרשים שלדעתי תושבים רבים דווקא ישמחו לראות בהם מגדלים. ההתנגדות למגדלים היא לא גורפת. </div><div align="justify">הנה למשל פנטזיה אורבנית בדרך השלום. מגדלי התאומים עומדים כיום בדד במגרש, שלמיטב ידיעתי טרם בונים בו כי הקרקע מזוהמת, וצריך להמתין כמה שנים. הפנטזיה האורבנית שלי : קחו את מגדלי התאומים, הכפילו, שלשלו ורבעו . זה אזור שנכון לעבות אותו במגורים, ונכון לבנות לגובה. </div><div align="justify"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SuAxurjyOaI/AAAAAAAACdY/RGhUjF7s9iE/s1600-h/Slide3.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5395367031626414498" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SuAxurjyOaI/AAAAAAAACdY/RGhUjF7s9iE/s400/Slide3.JPG" /></a><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5395367245099543410" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SuAx7Gzvq3I/AAAAAAAACdg/J0AbfjXZGco/s400/azrieli+area.jpg" /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2157618364960683091?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-38217085729793783272009-10-23T16:37:00.001+02:002009-10-25T10:21:35.679+02:00<div align="justify"><strong>פגישת אורבניקה 20/10/09 : </strong></div><div align="justify">אחרי הרמת כוסית (ועוגה) לשנת פעילות חדשה של העמותה, וליומולדת של הגר (מזל טוב) – ערכנו דיון של משוב על פעילות אורבניקה בשנה האחרונה. המשוב היה מאוד חשוב כדי ללמוד כיצד אנו יכולים להתייעל בשנה הקרובה.<br />הנושא המרכזי שעלה בדיון, וזכה להסכמה כמעט פה אחד, הוא נושא החזון "הרחב מדי" של העמותה. הגענו למסקנה שמוטב לעמותה לעסוק רק בנושא המרחב הציבורי, מאשר בעירוניות באופן כללי. בהקשר זה גם הביעו חברי העמותה את עמדתם שרצוי שהעמותה תתמקד בהיבט החברתי-סביבתי-פסיכולוגי.<br />בנוסף, הדיון על המשוב הוביל למסקנה נוספת וחשובה, שעלינו להתרכז יותר בפעילויות במרחבים הציבוריים ועל ידי גם לצקת תוכן רב יותר במפגשים וגם ליצור בכך פוטנציאל למשיכת יותר מתנדבים ופעילים.<br />במסגרת הפגישה החלטנו שהמפגש הראשון שיתחיל מסורת של מפגשים במרחבים חיצוניים יתקיים בכיכר המדינה. הסיבה היא כי התכנית החדשה לכיכר המדינה בוטלה אף היא, וכנראה זה זמן טוב לעורר שוב את מודעות הציבור.<br />נשמח מאוד לעוד רעיונות כיצד להעשיר את אותו מפגש, וגם לכל עזרה של חברי העמותה. מי שמעוניין לסייע מוזמן לפנות לשרון במייל (<a href="mailto:sharon@urbanica.org.il">sharon@urbanica.org.il</a>) .<br />לבסוף, במסגרת הפגישה התקיימה אסיפה כללית ובה עברנו על התיקונים המעטים בתקנון העמותה, ונבחרו בעלי התפקידים הבאים:<br /><strong>ועד מנהל</strong> : מרדכי, יהונתן, הגר ושרון.<br /><strong>ועד ביקורת</strong> : אדר, עינת.<br />שתהיה שנת פעילות פוריה כמו (ואף יותר מ) השנה שחלפה. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-3821708572979378327?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-36474823053539911282009-10-21T12:58:00.000+02:002009-10-21T12:58:00.099+02:00<div align="justify">ציפוף עירוני הוא הסלוגן העיקרי של המדיניות הארצית. למרות זאת, אנו עדים חדשות לבקרים לניסיונות פוליטיים במהותם המנסים לנגח את המדיניות הארצית - מדיניות פיתוח ארוכת טווח שאושרה על-ידי מדינת ישראל. דוגמאות לכך כוללות את קידום התכנון ואישורם של הישובים הקטנים יחסית <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=734517&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=21&amp;sbSubContrassID=0">ניצנית</a>, <a href="http://tbk.mako.co.il/article/82248">מרשם</a>, <a href="http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/696/024.html">חזן</a> , <a href="http://www.teva.org.il/?CategoryID=231&amp;ArticleID=240">הרי עדן</a>, <a href="http://www.teva-tlv.org/site/docs/9_1.pdf">מיכל</a>, <a href="http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=240~270~~62218900~Card7~&amp;ru=&amp;SiteName=parks&amp;Clt=&amp;Bur=76672943">חרוב ויששכר</a> ואף ערים שלמות כגון <a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=1145276">כסיף</a> ו<a href="http://www.geocities.com/dar_elhanoun/Harish-17.6.08.html">חריש</a>.</div><div align="justify"><br /><a href="http://www.teva.org.il/?CategoryID=231&amp;ArticleID=240">עמדת פורום ה- 15</a> של הערים הגדולות בישראל היא כי כל הקמה של יישוב חדש - איננה יכולה להיות אקולוגית. ארגוני הסביבה מתנגדים ליישובים אלו בשל הפגיעה בשטחים הפתוחים ובשל הדרישה להשקעה תקציבית גדולה בפיתוח התשתיות של יישובים אלו במקום להשקיע את התקציבים בציפוף וחיזוק הערים הקיימות. כולנו תומכים בתכנון וחשיבה ארוכת טווח ומקטרים על הניהול קצר הרואי המתקיים במחוזותינו (הפוליטיים) - פה הנזק הוא לדיראון עולם.<br /></div><div align="justify">מצורפת מצגת הממחישה היטב את נושא הציפוף העירוני וההשלכות שנובעות מפיתוח הרחבת יישובים - במקרה זה מדובר במאבק שניהלו ארגוני הסביבה ונוספים תחת "הקואליציה לשימור הרי ירושלים" - כנגד תכנית הרחבת העיר מערבה - "תכנית ספדי".<br /></div><div align="justify"><div id="__ss_2192978" style="WIDTH: 425px; TEXT-ALIGN: left"><a title="מצגת ציפוף עירוני בירושלים הקואלציה לשימור הרי ירושלים" style="DISPLAY: block; MARGIN: 12px 0px 3px; FONT: 14px Helvetica,Arial,Sans-serif; TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/ss-2192978">מצגת ציפוף עירוני בירושלים הקואלציה לשימור הרי ירושלים</a><object style="MARGIN: 0px" height="355" width="425"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091011132319-phpapp01&amp;stripped_title=ss-2192978"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091011132319-phpapp01&stripped_title=ss-2192978" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object><div style="FONT-SIZE: 11px; PADDING-TOP: 2px; FONT-FAMILY: tahoma,arial; HEIGHT: 26px">View more <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/">documents</a> from <a style="TEXT-DECORATION: underline" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il">אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening</a>.</div></div></div><div align="justify">המצגת שונתה במקצת בכדי להתאימה להצגתה פה. את המצגת המקורית ניתן למצוא ב<a href="tp://www.sustainable-jerusalem.org/">אתר ירושלים בת-קיימא</a>.</div><div align="justify">רק בכדי להזכיר - <a href="http://www.green.org.il/beta/index.php?option=com_content&amp;task=view&amp;id=390&amp;Itemid=563">תכנית ספדי נדחתה</a> על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה. עם זאת, הרוח הגבית להקמתם של יישובים חדשים נוספים עדיין נושבת בחוזקה.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-3647482305353991128?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-15049265446305268022009-10-19T07:00:00.000+02:002009-10-19T07:00:00.909+02:00<div dir="rtl" align="right">נראה כי כיכר המדינה ממשיכה להיות תפוח אדמה חם ומסרבת לרדת מסדר היום הנדלנ"י בתל אביב. כבר כמעט ונואשנו מהמאבק לשימור הכיכר כשטח ציבורי פתוח או ככזה שישמור על האופי הציבורי שלו ולא ינוכס על ידי בניה מנוכרת לגובה והנה, באופן מפליא (או שלא) אנו מתבשרים על התפתחות חדשה שמתווספת לרזומה ההיסטורי המרשים של שלל התפתחויות סבוכות ומפותלות שמשאירות את גורל הכיכר בערפל: <a href="http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091018_1121705">ביטול התוכנית האחרונה שאושרה וחזרה לתוכנית הקודמת.</a><br />אולי עכשיו כדאי לשוב ולהיזכר בתערוכה שארגנה "אורבניקה-התעוררות עירונית" בחודש יוני האחרון במגדל שלום בנושא כיכר המדינה, שכללה 13 מיצגים שונים לפיתוח הכיכר. נראה שעכשיו רלבנטי מתמיד לנקות את האבק ולרענן את הזיכרון. לא אדבר בשם המציגים האחרים בתערוכה, המוזמנים להגיב ולשלוח אלינו תגובות לפרסום, אך רצוי בהחלט להתייחס לשלוש ההצעות הקונספטואליות שהציעה אורבניקה: הכיכר המבונה, הכיכר הירוקה והכיכר התיירותית. כל אחת משתלמת במידה אחרת מבחינת כדאיות כלכלית, אך כולן מדגישות את העובדה שלא חשוב באיזה אופן תפותח הכיכר, יש לשמור על צביון ציבורי מובהק מתוך הנחה שאי אפשר להתעלם מאינטרס של ציבור עירוני גדול ומתוך התחשבות בצרכי העיר הנוכחיים. יש לבחון את צרכי הציבור בכל פעם מחדש מתוך ציפייה שהציבור ייקח חלק בתהליך התכנון עוד משלביו הראשון ומתוך תקווה שנציגי ציבור אכן ידאגו לאינטרס הציבור.<br />ובכן, תיאור קצר של הצעותינו:<br />הכיכר המבונה – אופציה זו מציעה למעשה פשרה בין הציבור לבעלי הקרקע. התוכנית מתחשבת בסגנון הבינוי הקיים ומציעה הוספת מעגל מבנים פנימי על עמודים, שיאפשר מעבר קל ונגיש לשטח הירוק במרכז הכיכר. כמו כן, סגירתו של חצי העיגול הדרומי לשימוש כלי רכב והפיכת הצפוני לדו-סטרי, משמע יצירת מדרחוב רחב ידיים ושוקק. בנוסף, מיקום פונקציות ציבוריות בקומת הקרקע.<br />הכיכר התיירותית – מזכירה כיכרות שונות ברחבי העולם בערים המתהדרות בחלל עירוני ייחודי המהווה לנדמרק חשוב ומקור משיכה למקומיים ותיירים. הכיכר תכיל פריסה של אלמנטים עיצוביים, תציע מגוון פעילויות ותכלול מבני ציבור ואף מוזיאון אינטראקטיבי של ההיסטוריה של הכיכר. הכוונה ליצור פינות אינטימיות בתוך חלל עירוני גדול.<br />הכיכר הירוקה – מציעה אזור ירוק של מעין טבע פראי (ג'ונגל אורבני) שיכלול צמחיה טבעית שתעמוד בניגוד למרקם העירוני הצפוף.<br /><br />נראה שיש חלון הזדמנויות נוסף לצאת בקריאה לקבלת החלטות שקולה שלא מונעת ממניעים כלכליים גרידא, אלא מתחשבת באינטרס של כלל ציבור התושבים, המשתמשים הפוטנציאליים באזורים פתוחים. ציפוף הוא חשוב ובלתי נמנע, אך אין הדבר עומד בסתירה לפיתוח עירוני המתחשב במרקם הבנוי הקיים ובאופי העיר הנוכחי. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1504926544630526802?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>הגר ספירוhttp://www.blogger.com/profile/15587768020828321894noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-75989870503930558102009-10-15T03:52:00.001+02:002009-10-15T03:52:00.675+02:00<div style="text-align: right;">כולנו יודעים שעידוד התחבורה הציבורית הוא צעד חשוב ובסיסי לקידום איכות החיים העירונית. כבר <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/09/blog-post.html">נכתב פה בבלוג</a> גם על הגורמים שמביאים אנשים להשתמש בה - "<span style="color:#ff0000;"><strong>יעילות</strong></span>, <strong><span style="color:#ff6600;">נוחות</span></strong>, <span style="color:#33cc00;"><strong>בטיחות</strong></span> ו<strong><span style="color:#33cc00;">בזול</span></strong>". אפילו נכתב פה טור דיעה על החשיבות בהפעלתה <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/08/blog-post_25.html">גם בשבת</a>.</div><div align="justify"><br /></div><div align="justify"><b>ולהלן קישורים והזמנות לאירועי יום תחבורה ציבורית 2009:</b></div><div align="justify">ארגוני הסביבה וראשי הערים בלב גוש דן מזמינ</div><div align="justify">ים אתכם למפגש מיוחד להצלת "הקו האדום" ב- 18/10 תחת הסיסמא: "תנו אור ירוק לקו האדום". לפרטים נוספים נא לעיין וגם ליצור קשר עם החברה להגנת הטבע לפי הטלפונים המופיעים בהזמנה:</div><div align="justify"><br /><img src="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/StYdBzIkyWI/AAAAAAAADBo/8CF8n_b2-bc/s320/kav_adom.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 315px; height: 320px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392529520565995874" /></div><img src="http://www.green.org.il/beta/images/stories/logo.jpg" style="float:left; margin:0 10px 10px 0;cursor:pointer; cursor:hand;width: 100px; height: 95px;" border="0" alt="" /><div align="justify">ארגון מגמה ירוקה מזמין לכמה פעולות מחאה בפייסבוק:</div><div align="justify"><ul><li>ת"א-יפו - <a href="http://www.facebook.com/n/?event.php&amp;eid=193502430808&amp;mid=13fa9f7G1ee36d9dG38f894dG7">מיצג המחאה "חולדאי וכץ - פנו את הנתיב"</a> - במחאה על חוסר אכיפת בלעדיות נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים). יתקיים ב- 19/10 בין 8:30-10:30 ברחבת סינימטק ת"א</li><li>ירושלים - <a href="http://www.facebook.com/n/?event.php&amp;eid=151958214718&amp;mid=13fabbcG1ee36d9dG38f8c36G7">מיצג ביקורת פעיל "מחכים לקו 9"</a> - המתייחס לתדירות הנמוכה של קווי האוטובוס לקמפוס גבעת רם. יתקיים ב- 19/10 בין 10:30-13:30 בקמפוס גבעת רם מול בניין שפרינצק.</li><li><b><span class="Apple-style-span" style="color:#FF6600;">נדרשים פעילים לפעולות המגניבות!</span></b> את הפעילות הרבה של הארגון בנושא התחבורה הציבורית ניתן <a href="http://www.green.org.il/beta/index.php?option=com_content&amp;task=blogcategory&amp;id=256&amp;Itemid=671">לסקור כאן</a> - אורבניקה תומכת!</li></ul></div><div align="justify"><a href="http://s-t.org.il/">ארגון תחבורה היום ומחר</a> מבקש לעדכן אתכם בתכנית הכנס שייערך ב- 19/10 בסינימטק ת"א- ההרשמה מה<a href="https://www.litrom.com/?Artst_ID=1242&amp;camp=435">קישור</a>. אפשר להקליק על התמונה ולעיין בסדר היום:</div><div align="justify"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 226px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5392145701250247218" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/StS_8kwrqjI/AAAAAAAADBc/aBnYiE5jWqw/s320/trans_day_tochnit2009.jpg" /></div><p align="justify">אז כולם מוזמנים להרשם ולהגיע. המחיר קצת יקר (150 ש"ח לכרטיס, 40 ש"ח לסטודנטים). מה שבטוח, יהיה מעניין!</p><p align="justify"><br /></p><p align="justify">ל<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/09/blog-post_16.html">סדר היום של הכנס הקודם - יום תחבורה ציבורית 2008</a>.</p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-7598987050393055810?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-34040635929223178922009-10-12T20:08:00.004+02:002009-10-12T20:08:00.402+02:00<div align="center"><span style="font-size:130%;color:#ff6600;">פגישת אורבניקה הבאה תתקיים בתאריך 20/10/09, יום שלישי, </span></div><div align="center"><span style="font-size:130%;color:#ff6600;">בשעה 18:30 במרכז השל, נחלת בינימין 85.</span> </div><div align="center">במסגרת הפגישה תתקיים אסיפה כללית ובה ייבחרו חברי הועד המנהל וועדת הביקורת, בעלי תפקידים בעמותה, ותכנית עבודה כללית לשנה החדשה. </div><div align="center"></div><div align="center"><span style="color:#ff0000;"><strong>בהזדמנות זו אנו רוצים שוב לקרוא לחברים להציע עצמם לכהן בועד המנהל או בועדת הביקורת </strong></span>של אורבניקה. מי שמעוניין נא לפנות במייל לשרון <a href="mailto:sharon@urbanica.org.il" target="_blank">sharon@urbanica.org.il</a> </div><div align="center"><strong></strong></div><div align="center"><strong>לו"ז הפגישה הבאה:</strong> </div><div align="center">- הרמת כוסית לשנה אורבנית חדשה</div><div align="center">- משוב על פעילות אורבניקה </div><div align="center">- אסיפה כללית : בחירת ועד מנהל ובעלי תפקידים בעמותה. </div><div align="center">- תכנית עבודה כללית לשנה הקרובה </div><div align="center">- עידכונים</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-3404063592922317892?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אורבניקה - התעוררות עירוניתhttp://www.blogger.com/profile/17988677681185878841noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-24950221851277691842009-10-11T02:00:00.001+02:002009-10-11T18:01:25.174+02:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/StEnVl-4VdI/AAAAAAAADBI/K5QTflZE3Bc/s1600-h/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+106.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 240px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/StEnVl-4VdI/AAAAAAAADBI/K5QTflZE3Bc/s320/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+106.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5391133480865781202" border="0" /></a>היום בלילה פורסמו ברחבי העיר כרזות שאולי כבר ראיתם בעיתונים. פוסטרים שבהם ילדים ממוצא "אחר", ילדים של מהגרי עבודה בתמונות פספורט שעליהם החותמת "Deported" (מגורש). הכרזות הן ככל הנראה חלק ממאבק על זכויות האזרח של מהגרי העבודה הללו - "העובדים הזרים".<br /><br />בזמנו, במסגרת קורס מבוא בלימודים שלי שעסק בחברה בישראל, הזדמן לי לקרוא לסכם ולהציג את מאמרם של יצחק שנל ואלכסנדר מיכאל. מצורפת המצגת שהכנתי לצורך ההצגה לעיונכם:<br /><div style="width: 425px;" id="__ss_2184804"><a style="margin: 12px 0pt 3px; font-family: Helvetica,Arial,Sans-serif; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 14px; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal; display: block; text-decoration: underline;" href="http://www.slideshare.net/jonathan.heyman/ss-2184804" title="מדיניות עירונית ומהגרי עבודה">מדיניות עירונית ומהגרי עבודה</a><object style="margin: 0px;" height="355" width="425"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091010154230-phpapp02&amp;stripped_title=ss-2184804"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=random-091010154230-phpapp02&amp;stripped_title=ss-2184804" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" height="355" width="425"></embed></object><div style="font-size: 11px; font-family: tahoma,arial; height: 26px; padding-top: 2px;">View more <a style="text-decoration: underline;" href="http://www.slideshare.net/">documents</a> from <a style="text-decoration: underline;" href="http://www.slideshare.net/jonathan.heyman">Jonathan Heyman</a>.</div></div><br />בקצרה,<br /><ul><li>המאמר מציג את הסיבות להגירת העבודה בעולם החדש ואת הביטוי לתופעה מבחינת הערים בדגש על ישראל ותל-אביב. </li><li>המחקר גם בדק את המדיניות בנושא הגירת עבודה במספר ערים אירופאיות בהן יש ריכוז גבוה של אוכלוסיות מהגרים ו/או מיעוטים אתניים וכן ניסה לסקור ולאפיין את המדיניות של עיריית ת"א-יפו בנושא. </li><li>המחקר מסווג את המדיניות העירונית בנושא הגירת עבודה ל- 5 קבוצות עיקריות:<br /></li></ul><ol><li><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/StEoaLYcwkI/AAAAAAAADBQ/bhNXCs-2iek/s1600-h/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+102.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 240px; height: 320px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/StEoaLYcwkI/AAAAAAAADBQ/bhNXCs-2iek/s320/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+102.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5391134659136242242" border="0" /></a>היעדר מדיניות</li><li>מדיניות של "עובדים זרים" - בהם מתעלמים מהם כמרכיב קבוע בנוף האנושי העירוני ומצפים מהם לעזוב לאחר זמן מה</li><li>מדיניות הטמעה - שבה מצופה מהעובדים הזרים להשתלב בתרבות הדומיננטית והיא פועלת להטמעת תרבות זו בקרבם<br /></li><li>מדיניות פלורליסטית - שבה המדיניות העירונית מכוונת לאפשר מגוון של ביטויי תרבות, קבלת ולפעמים עידוד הבלטת השוני והייחודיות</li><li>מדיניות בין-תרבותית - שבה המדיניות העירונית מכוונת ליצור מכנה משותף תוך כיבוד השונות, יצירת גאווה עירונית ולכידות חברתית ובאמצעות בחינה מחודשת של הזהות העצמית של הקהילה המקומית ושל מהגרי העבודה כאחד.<br /></li></ol><ul><li>המאמר גם מתייחס ל- 4 תחומי מדיניות שמפורטים במצגת - התחום המינהלי-פוליטי, התחום הכלכלי-חברתי, התחום התרבותי-דתי והתחום המרחבי.</li></ul>לפי המאמר מסתמן כי בישראל עד כאמצע שנות ה- 90 ניתן לסווג את הגישה של המדיניות העירונית בת"א-יפו כ"היעדר מדיניות" שלאחריה בסוף שנות ה-90 אומצה מדיניות של "עובדים זרים" וכאשר רק בסמוך לעת כתיבת המאמר (2002) ישנם ניצנים של הכרה בתופעה כתופעה קבועה הדורשת הגדרת מדיניות ברורה ומכוונת ובהתייחסות אל קהילת מהגרי העבודה כמנוף ופוטנציאל לשיקום עירוני וחברתי.<br /><br />תופעת המחאה כנגד גירוש העובדים הזרים היא כתוצאה לדעתי ממדיניות הממשלה בנושא אשר מאפשרת את כניסתם ואשר איננה מתמודדת עם תופעת הגירת העבודה ברמה הלאומית כאפשרות למציאות קיימת. המדיניות הממשלתית אכן מעמידה את המדיניות העירונית בקונפליקט - מצד אחד המדינה לא מכירה בנוכחות קבועה, אך מצד שני הנוכחות היא כזו ויש להתייחס אליה בניהול העירוני היום-יומי ובהשלכות של המצאותן של תרבויות נוספות בעיר.<br /><br />היום אנו עדים למצב הקשה של מהגרי העבודה, ילדיהם, את האזרחים שקשרו את עתידם עם עתיד המהגרים ואת המהגרים שקשרו את עתידם עם המדינה הזו כהחלטה. אני מאחל עתיד טוב לכולנו.<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2495022185127769184?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-89714669210015999112009-10-05T19:53:00.003+02:002009-10-05T20:05:55.551+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">שי פרקש מעדכן אותנו באמצעות מצגת ששלח על סדנת ציורי קיר מעולם השימור.<br /><div style="width: 425px; text-align: left;" id="__ss_2132017"><div style="text-align: right;"><a style="margin: 12px 0pt 3px; font-family: Helvetica,Arial,Sans-serif; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 14px; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal; display: block; text-decoration: underline;" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/09-2132017" title="סדנה ציורי קיר מקוה ישראל אוגוסט 09">סדנה ציורי קיר מקוה ישראל אוגוסט 09</a><object style="margin: 0px;" height="355" width="425"><param name="movie" value="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=09-091005125854-phpapp02&amp;stripped_title=09-2132017"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slidesharecdn.com/swf/ssplayer2.swf?doc=09-091005125854-phpapp02&amp;stripped_title=09-2132017" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" height="355" width="425"></embed></object></div><div style="font-size: 11px; font-family: tahoma,arial; height: 26px; padding-top: 2px; text-align: right;">צפו בעוד<a style="text-decoration: underline;" href="http://www.slideshare.net/">מצגות</a> מאת <a style="text-decoration: underline;" href="http://www.slideshare.net/urbanica.org.il">אורבניקה - התעוררות עירונית</a>.</div></div>להזכירכם, שי פרקש העביר לנו הרצאה בנושא וניתן לצפות במספר מצגות בנושא שימור וציורי קיר דרך הבלוג שלנו <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/04/blog-post_18.html">כאן (על מה שנמצא מתחת לשכבות)</a>, <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/05/blog-post_26.html">כאן (על פרויקט שימור ציורי קיר בשרונה)</a> ו<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/06/blog-post.html">כאן (סיפור על גדר בשרונה)</a>.<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8971466921001599911?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-24387164599055717192009-10-02T08:04:00.004+02:002009-10-02T08:04:00.239+02:00<div align="justify">אלנבי 58 הוא מיתולוגיה תל אביבית. במקום בו שכן קולנוע אלנבי בשנות התשעים, מיתולוגיה רחוקה עוד יותר, פעל במקום מאז שנות התשעים אחד המועדונים המוצלחים בתולדות העיר.<br />המועדון הוקם על ידי מלך חיי הלילה של תל אביב - אורי שטרק, ב- 1994. במקום התקיימו מסיבות טראנס והאוס מדי סוף שבוע, והמועדון לא רק שהוביל את חיי הלילה בתל אביב ואת סצנת המועדונים, אלא אף משך אליו תקליטנים ידועים מכל העולם. כשתיירים חזרו הביתה לספר על חיי הלילה של תל אביב, הם וודאי התכוונו לאלנבי 58.<br /></div><div align="justify"></div><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 245px; HEIGHT: 185px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P070606/g.0.0706.10.1.9.jpg" border="0" /><em><span style="font-size:85%;">קולנוע אלנבי : המבנה בימי הזוהר שלו (מתוך אתר"</span><a href="http://images.google.co.il/imgres?imgurl=http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P070606/g.0.0706.10.1.9.jpg&amp;imgrefurl=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml%3FitemNo%3D723228%26objNo%3D59651%26returnParam%3DY&amp;usg=__lGltcSNTSUc-CZb-_c771Kd9SD4=&amp;h=185&amp;w=245&amp;sz=12&amp;hl=iw&amp;start=1&amp;sig2=vO6vWCa1ZjubOLu7wkwCjA&amp;um=1&amp;tbnid=bpbPV2JM34wdAM:&amp;tbnh=83&amp;tbnw=110&amp;prev=/images%3Fq%3D%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A2%2B%25D7%2590%25D7%259C%25D7%25A0%25D7%2591%25D7%2599%26hl%3Diw%26sa%3DN%26um%3D1&amp;ei=6Lm3Sv7WNZCI_AbP4rDkCQ"><span style="font-size:85%;">הארץ</span></a><span style="font-size:85%;">")<br /></span></em><br /><div align="justify">בשנת 2000 נסגר המועדון, בעיקר בגלל בגלל מדיניות העירייה לדחיקת אזורי הבילוי ממרכז העיר. בזמן זה סצינת המועדונים בעיר כבר הרקיעה שחקים, ואלנבי 58 אמנם היה עדיין מותג, אך מוקף בעשרות, אם לא מאות מועדונים קטנים נוספים. תמו ימי התום. "בית המקדש התל אביבי" התחרה כבר עם מאות "בתי כנסת קטנים" למוזיקה. </div><strong><span style="font-size:130%;"></span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;">ועכשיו מה ? </span></strong><br /><br /><div align="justify">מאז שנות התשעים, ועד היום, המבנה הזה בולט בכיעורו ברחוב שאמור להיות "רחוב המראה" של תל אביב. העורק של לב העיר. הסיפור העצוב שלו שלוב בסיפור העצוב של רחוב אלנבי כולו. במקום להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לרחוב את תהילתו, רחוב אלנבי נאנס על ידי יזמים. מגורים חדשים צצים ברחוב בלי שום התייחסות לארכיטקורה המאפיינת את הרחוב. סגנון הבנייה ברחוב אלנבי הוא נכס היסטורי, תרבותי, אומנותי ואסטתי. אין בארץ עוד רחובות שנבנו בסגנון האקלקטי המאפיין את רחוב אלנבי וסביבתו. בזמן שדעת הקהל התל אביבית מוסחת לכיוון "העיר הלבנה" - אנו שוכחים שיש לנו פנינה ארכיטקטונית מיוחדת במינה. </div><div align="justify"><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5383971600570596706" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/Sre1pSzNPWI/AAAAAAAACUw/KFq-IaK2VKQ/s400/12.09+005.jpg" border="0" /></div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5386625350881121666" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SsEjN5FiFYI/AAAAAAAACU4/PSXwyQWhRk4/s400/12.09+005.jpg" border="0" /> <div align="justify"><span style="font-size:85%;">כך בערך היה נראה המבנה ללא כל השקעה רצינית, למעט "ניקוי" המטרדים השונים (הכבלים והצינורות, המזגנים, הפיח, הגרפיטי ושאר המטרדים)</span> </div><div align="justify"></div><div align="justify"> </div><div align="justify">כששאלתי אדריכלים שעובדים בעירייה על עתיד הרחוב, התשובה שקיבלתי היא - "אלנבי הוא הבא בתור, חייבים קודם לעשות משהו עם התחבורה הציבורית שעוברת בו". אבל הבעיה היא שלא באמת מחכים. מבנים יפהפיים בינתיים נהרסים לטובת מבני מגורים מודרניסטיים שאינם משתלבים כלל במרקם הבנוי של הרחוב. <strong>אנחנו מאבדים את רחוב אלנבי בלי לשים לב.</strong><br /></div><div align="justify">ולראייה, באתר גלובס מצוין <a href="http://www.takdin.co.il/searchgl/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%99%2058%20%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9B%D7%A8%20%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_h_hd_2L34nE38vDrmnC30mCZGnD3WnBcXqRMm0.html">שהמבנה יימכר למשקיעים פרטיים תמורת 18 מיליון ש"ח</a>. מה עומדים להקים שם? מבנה מגורים בן 5-7 קומות (לפי מה שצוין באתר). לא בית קולנוע, לא מועדון ולא מיתולוגיה. פשוט מבנה מגורים שימחק את ההדר, שלא יתרום מאומה לפונקציה המסחרית של הרחוב ושלא יוסיף שום ייחוד או "אטרקציה" לעיר. שוב, <strong>אותה שגגה תכנונית, שבמקום לחזק את מרכז העיר כמרחב שוטטות בין מבני ומקומות בילוי - מצעידה את תל אביב לכיוון עיר מגורים</strong>.<br /></div><div align="justify">אז הנה פנטזיה אורבנית אחרת. <strong>קונספטואלית כמובן</strong> (כלומר - לא להיתפס לי על הורוד או על השעון, זה לא הפוינט). במקום לחכות לשנת 2400 (אם בכלל), כשתהיה בעיר סוף סוף מערכת תחבורה ציבורית הולמת, אפשר בינתיים באמצעים דלים לשפר את החזות של המבנה ולהחזיר לו את ייעודו (בית קולנוע או מועדון). אין מקום מתאים יותר לתפקד כפונקציה של מקום בילוי מאשר אלנבי 58.<br /></div><div dir="rtl" align="right"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5383968438061727138" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SreyxNiVfaI/AAAAAAAACUo/pKC0ptDJL8g/s400/alenby+58+jpg.jpg" border="0" /></div><p><em><span style="font-size:85%;">(הלוגו התלאביבי לקוח מהבלוג </span></em><a href="http://images.google.co.il/imgres?imgurl=http://shmookty.files.wordpress.com/2009/03/i-luv.jpg&amp;imgrefurl=http://shmookty.wordpress.com/2009/04/&amp;usg=__zbj2kahuqnTRT77i1LHwSaNtXDk=&amp;h=350&amp;w=400&amp;sz=15&amp;hl=iw&amp;start=1&amp;sig2=l_XC0PflcgaF1a2O3o1i7A&amp;um=1&amp;tbnid=yOMarIKpqdv4PM:&amp;tbnh=109&amp;tbnw=124&amp;prev=/images%3Fq%3Di%2Blove%2Btlv%26hl%3Diw%26um%3D1&amp;ei=x7q3SvjsD5qO_Aa1hYTHDQ"><em><span style="font-size:85%;">half &amp; half </span></em></a><em><span style="font-size:85%;">)</span></em></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2438716459905571719?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-77854532933409465692009-09-30T19:57:00.006+02:002009-09-30T19:57:00.253+02:00<div align="justify">פוסט זה נכתב כתגובה ל<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/09/danezeq_28.html">פוסט של דניאל danezeq - "תל-אביב עיר לשימור"</a>:</div><div align="justify"></div><div align="justify"></div><br /><div align="justify">רציתי להתייחס להיבט אחר של פיתוח - "המחיר של פיתוח אגרסיבי, בפתאומיות ובקנה מידה בלתי אנושי". אין ספק שתכנון איכותי עשוי לשפר את איכות החיים במקום כלשהו. בחלק גדול מהפיתוח ה"מתווסף", ה"טלאי על טלאי" הוא עושה סדר, מאפשר לסדר תשתיות, מקטין את "זמן השדרוג" שכולל לרוב עבודות שמשמעותן רעש, עומסי תחבורה, ואבק הנגרמים מסגירת חלקים מהרחוב לצורך החלפת התשתיות (לרוב התת-קרקעיות) וכן מאפשר את שיפור המרחב הציבורי שהוא המשמעותי בעבור משתמשי הערים.</div><div align="justify"></div><br /><div align="justify">אבל, פיתוח בהיקפים גדולים מביא לשינויים גדולים ופתאומיים. הטבע האנושי בחלק מהמקרים הוא לשנוא שינוי ולפחד ממנו. כמובן שמדובר בתרבות ויש שינויים ממקום למקום, מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. מחיקת מרקמים (פיזיים וחברתיים כאחד - ואפשר גם כלכליים וסביבתיים מסויימים) והחלפתם במרקמים אחרים עשויה להיות קשה (כדאי לקרוא גם לגבי ההשלכות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Urban_renewal#Long-term_implications">התחדשות עירונית בוויקיפדיה</a> - זה ממצה! וגם <a href="http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,30449,.aspx">כתבתה של אסתי זנדברג בנושא</a> מעניינת מאוד). תושב "כרם התימנים/שכונת שפירא/וכו'" עשוי להתנגד מסיבות שונות - ובעיקר - כי לא מספיק רע לו. אבל, הוא גם עשוי לרצות את השינוי בדיוק כפי שאתה מציע.<br /></div><br /><div align="justify"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 304px; DISPLAY: block; HEIGHT: 243px; CURSOR: hand" border="0" alt="" src="http://www.greenberg-art.com/.Toons/.Toons,%20Calif/qqxsgCalif.%20urban%20renewal.gif" />השינויים העירוניים כרוכים לרוב בהגדלת זכויות בנייה ובמתן "סוכריית תמריצים" לבעלי הקרקעות. אז, אם מדובר בבעל נכס - הוא עשוי להיות מאוד מעוניין בתוספת הערך לנכס שלו. לעומת זאת, אם מדובר בדייר בשכירות או בבעל נכס שאין לו משאבים שיאפשרו את הפיתוח - הם עשויים לרצות בשינוי קצת פחות. אם הם רוצים להשאר בשכונה, וקשורים אליה גם ברמה הריגשית, אז הם עשויים אפילו להרגיש "נדחקים החוצה". העלאת ערך הנכסים "על הנייר" לפעמים גורמת לזה בעיקר במקומות מבוקשים כמו האזורים במרכז הארץ. לפעמים גם היא לא מצליחה להביא לשינוי המבוקש. (<a href="http://www.notes.co.il/erantamir/38046.asp">פוסט מעניין של ערן</a> - בנוגע להטיות של תהליכי <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99">פינוי בינוי</a> והפגיעה דווקא בשכבות הנמוכות ובפריפריה)<br /></div><br /><div align="justify"></div><br /><div align="justify">והנה דוגמא לאיך שמוכרים לנו התחדשות עירונית - הפעם בבת-ים:<br /></div><p align="center"><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/4zCMRG3PHlw&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><br /><embed src="http://www.youtube.com/v/4zCMRG3PHlw&hl=en&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object></p><div align="justify">בכל אופן, הדבר שאהבתי ביותר בפוסט שלך הוא ההצעה לבחון דברים מנקודת המבט ההפוכה - "אילו מרחבים לדעתכם אפשר לשנות או שצריכים התערבות משמעותית?". בראייה עלל עירונית זו השאלה שצריך לשאול. ברמה המקומית - צריך לבדוק אם התנאים בשלים לכך - אחד התנאים הוא מוכנות התושבים עצמם. לפעמים - הם פשוט לא מוכנים לשינוי.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-7785453293340946569?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-82524641256173654452009-09-28T15:48:00.003+02:002009-09-28T15:48:00.881+02:00<div style="text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_HEQGsnUh1jI/SrDgVI2oSvI/AAAAAAAAAy0/QikNrYsls3Q/s1600-h/Untitled-1.jpg"><img style="margin: 0px 10px 10px 0px; width: 301px; float: left; height: 340px;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382048208466234098" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_HEQGsnUh1jI/SrDgVI2oSvI/AAAAAAAAAy0/QikNrYsls3Q/s400/Untitled-1.jpg" border="0" /></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-weight: bold;">רשומה זו היא חלק מהבלוג של danezeq. </span>היא מופיעה בבלוג של אורבניקה </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=danezeq"><span style="font-family:arial;">ובבלוג של danezeq</span></a><span style="font-family:arial;">.</span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-weight: bold;"><br />הקדמה לרשומה:</span><br />אני אוהב לשמר. הכל. אני אוהב דברים שמתפקדים בהווה כפי שתוכננו בעבר. דברים שממלאים את אותה פונקציה, עם כמה שפחות שינויים.<br />לא אגזים אם אגיד שאני קצת כפייתי עם השימור.<br />אבל לדעתי, חובב שימור אמיתי הוא גם חובב פיתוח.<br />- -<br /><br />שמתם לב לזה שרוב שטחיה של תל אביב מוגדרים כמרקמים לשימור?<br />לא באופן רשמי, אבל זה מספיק כדי להגן עליהם מפני תכנון מחדש ("פינוי-בינוי").<br />מדובר באיזורים שאם במקרה יצוץ מישהו ויעיז לפלוט את המשפט "בואו נהרוס הכל ונבנה מחדש" - יזרקו עליו עגבניות.<br /><br />תפתחו מפה של תל אביב. נוה צדק -לשימור, כרם התימנים - לשימור, שכונת התקוה-לשימור, הצפון ה"ישן", הצפון ה"חדש" וכל המבנים הקטנים הסמוכים לירקון לרבות בבלי - לשימור, שכונת שפירא, נוה שאנן, פלורנטין, רמת ישראל, שבזי, איזור דרך יפו (רח` אילת) שכונת מונטיפיורי..<br /><br />אולי עדיף הפוך: יש מרקמים בעיר עליהם יש הסכמה שכדאי וצריך להרוס עד היסוד ולהקים איזור עירוני מחדש?<br />הנה מה שאני מצאתי: השטח ממגדלי עזריאלי בדרום עד לפארק צמרת בצפון, השיכונים הרחבים לאורך דרך נמיר בין רח` ארלוזרוב עד לשאול המלך ("מתחם דפנה"), השיכונים הרחבים לאורך אבן גבירול מגשר בר יהודה בצפון ועד כמעט לבניין של "וואלה", המתחם שסביב רכבת מרכז ("מתחם 2000") הרצועה הכלואה בין רח` החרש לכביש איילון (קרוב לתחנה המרכזית) ועוד כמה פיסות קרקע באיזור התחנה, איזור שכונת הרכבת (חסן ערפה), מתחם השוק הסיטונאי לשעבר ומתחם סומייל (השטח סביב מגדל המאה באיבן גבירול)<br />וזהו.<br /><br />יהיה מעניין לעשות מפה של תל אביב ולצבוע בצבע אחד את כל האיזורים שמיועדים לשימור מרקמי, ובצבע אחר את כל האיזורים שמיועדים להתחלה חדשה.<br /><br />למרות שאני איש-שימור, אני מוחה על כך שתל אביב כובלת את עצמה ולא מאפשרת לעצמה לפתח מרקמים עירוניים אמיתיים.<br /><br />נניח (מצב היפותטי לחלוטין) ותל אביב הייתה נהרסת היום ברובה. איזו תל אביב חדשה היינו מתחילים לבנות?<br />לי אין ספק שתל אביב החדשה הזו הייתה עיר מסודרת של של רחובות ושדרות פחות או יותר שתי-וערב, מתוכם מתנשאים מבנים גבוהים מאוד אשר שומרים על רצף של מסחר בינהם במפלס הרחוב.<br />לא היה בינהם רווח איפה שלא צריך (כמו בתכנית גדס המהוללת)<br />אבל איפה שכן צריך היו כיכרות, גינות, סימטאות, והרבה ירק.<br /><br />אם תשאלו את דעתו של תושב כרם התימנים/שכונת שפירא/וכ` מה דעתו על פינוי השכונה ויצירת "המשך לתל אביב" במקומה, הוא ישלול בתקיפות את הצעתכם, בטענות כמו "זו שכונה נחמדה", "כולם מכירים את כולם", "במקום השקט והפסטורליה יסללו אוטוסטראדות" ועוד מיני טענות ינ"עיות אחרות. (ראו רשומה "יפי נפש עירוניים")<br /><br />מדוע תל אביב נעשתה עיר שמרנית כ"כ בשנים האחרונות?<br /><br />ברור לכולם שצריך לאזן בין פיתוח לשימור. המשפט הזה הפך להיות קונצנזוס, ובכל זאת אנשים חושבים שאיזון בין פיתוח לשימור פירוש הדבר שמירה על כל תל אביב כפי שהיא מלבד הותרת בניית כמה מגדלים ליד האיילון.<br />לאותם אנשים אני רוצה לומר: תל אביב נבנתה באימפולסיביות, בספונטניות וללא תכנית מסודרת וכוללת ברוב המקרים.<br />כל הערים הטובות בעולם היו פעם במצבה של תל אביב עד שמישהו החליט לעשות ספונג`ה, למחוק את העיר ולסדר הכל מחדש. כך מנהטן נראתה פעם כמו נוה צדק עד שהוחלט במאה ה-19 לבנות את העיר מחדש לפי חלוקת הגריד המפורסמת.<br />אני לא אומר שצריך למחוק את תל אביב ולסדר הכל מחדש. אבל בהחלט יש יותר מידיי חורים במרקם העירוני של תל אביב שלפחות על חלקם כדאי לוותר - לטובת תל אביב.</span><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_HEQGsnUh1jI/SrDf3IwbO7I/AAAAAAAAAys/kkEnbGfqU90/s1600-h/MAP.jpg"><img style="width: 587px; height: 391px;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382047693044136882" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_HEQGsnUh1jI/SrDf3IwbO7I/AAAAAAAAAys/kkEnbGfqU90/s400/MAP.jpg" border="0" /></a><br /><br /><span style="font-family:arial;">לסיכום:<br /></span><strong><span style="font-family:arial;">המחיר של הרבה שימור - הוא הרבה פיתוח.<br />המחיר של שימור בנייה נמוכה מאוד - הוא בנייה גבוהה מאוד.</span></strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8252464125617365445?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>danezeqnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-71958512220900807362009-09-24T15:30:00.004+03:002009-09-24T15:30:01.322+03:00<div style="text-align: justify;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_HEQGsnUh1jI/SrDhso9BpSI/AAAAAAAAAy8/wPSks7r4kbs/s1600-h/fdsfsdfsdfds.JPG"><img style="margin: 0px 10px 10px 0px; width: 400px; float: left; height: 287px;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382049711731615010" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_HEQGsnUh1jI/SrDhso9BpSI/AAAAAAAAAy8/wPSks7r4kbs/s400/fdsfsdfsdfds.JPG" border="0" /></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-weight: bold;">רשומה זו היא חלק מהבלוג של danezeq. </span>היא מופיעה בבלוג של אורבניקה <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=danezeq">ובבלוג של danezeq</a>.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אחד החניונים שמוציאים אותי מדעתי בתל אביב כבר שנים רבות, הוא "חניון בית הדר א`" או "חניון נתיבי איילון" שעתיד להיהרס עקב עבודות החפירה של הרכבת התחתית שתעבור בתוואי החניון. בתור אחד שחושב שתל אביב זקוקה לתוספת מכובדת של כיכרות, איני מפסיק להוקיר את הכיכרות שמוספות לעיר ובראשן את כיכר התזמורת ואיני מפסיק לחלום על כיכרות נוספות.<br /><br />כיכר גדולה במקום חניון בית הדר א` היא כמעט חלום ילדות שלי. אני מקווה שבעירייה מייעדים את השטח הזה לכיכר או שטח ציבורי בדמות אחרת כמו גן, רחבה, פארק, או איך שלא יקראו לזה.<br /><br />הנה הציטוט מהכתבה (ידיעות תל אביב) - "<span style="font-style: italic;">במסגרת העבודות יהרסו מספר חניונים, בהם חניון בית הדר שבפינת רחובות דרך בגין והרכבת (632 מקומות חניה), חניון המסילה שבפינת הרחובות יהודה הלוי ונחלת בינימיןן (100 מקומות), חניוני סוזאן דלאל (185 מקומות), חניוני גלי גיל והלולאה שבסמוך לבורסה באחד העם (612 מקומות) וחניון מנשיה מול הדולפינריום (490 מקומות חניה)</span>"<br /><br /><span style="font-weight: bold;">נוסף לרשומה מאוחר יותר: </span><br /></span><ul><li><span style="font-family:arial;">גיליתי שבמקום מתוכננים להבנות יחידות דיור.</span></li><li><span style="font-family:arial;">אני עדיין לא יודע כמה ואיך ואמשיך לעקוב.</span></li><li><span style="font-family:arial;">אני מקווה שמה שלא יבנו שם יבנו בחוכמה, עם חזית טובה לרח` הרכבת וכיכר ציבורית גדולה.</span></li></ul></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-7195851222090080736?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>danezeqnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-88714782525711412012009-09-22T09:12:00.000+03:002009-09-22T09:12:00.395+03:00<strong>קשה, קשה לי - כמו לרבים - עם מגדל נחושתן.</strong><br /><br /><div align="justify"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382130896772684562" style="margin: 0px auto 10px; display: block; width: 300px; height: 400px; text-align: center;" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SrEriOzKWxI/AAAAAAAACUA/Y_mB937TaYc/s400/IMG_4195.JPG" border="0" />אז פינטזתי....<br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382131384409156306" style="margin: 0px auto 10px; display: block; width: 300px; height: 400px; text-align: center;" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SrEr-nYwatI/AAAAAAAACUI/DNSdfdUjqC8/s400/urban+fantasy.jpg" border="0" /><br /><div align="justify">כמובן שהיופי הוא בעיני המתבונן. הרעיון הוא קונספטואלי, אבל אני מניח שלא היה מזיק לנו קצת צבע במקום הבטון האפור המדכא, אם כבר המגדל הוא עובדה מוגמרת. חוץ מהמרקם של השכונה וההערך ההיסטורי שלה - הייחוד של נווה צדק, בעיניי, הוא גם בצבעי הפסטל הבולטים בה, אז אולי אם גם מגדל נחושתן היה כזה - הוא היה יכול קצת יותר להתמזג ולהתיידד עם הסביבה - אם כבר המגדל הוא עובדה מוגמרת... (וגם עם זה קשה לי להשלים...) </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-8871478252571141201?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-36692852103842423452009-09-20T14:00:00.002+03:002009-09-21T02:40:22.553+03:00<p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;"><span style="FONT-WEIGHT: bold">רשומה זו היא חלק מהבלוג של danezeq.</span> היא מופיעה בבלוג של אורבניקה <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=danezeq">ובבלוג של danezeq</a>.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">יש הרבה חסמים שמונעים, או מעכבים את תל אביב מלהיות עיר לתפארת</span><a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_19.html"><span style="font-family:arial;"> דגם העיר הטובה</span></a><span style="font-family:arial;">.<br />סמכויות שחסרות לשלטון המקומי, חברי מועצה שלא מבינים עניין, מחסור בממון, תכנון לקוי וכמו שתיארתי ברשומות הקודמות – גם אופנה חולפת יכולה להזיק לעיר (אך גם ל</span><span style="font-family:arial;">הטיב עימה).</span><br /><span style="font-family:arial;">לאחרונה ישנו איום </span><span style="font-family:arial;">חדש על תל אביב – הטיפוסים אותם אני מכנה <span style="FONT-WEIGHT: bold">"יפי הנפש העירוניים"</span>.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><span style="FONT-WEIGHT: bold">הבהרת המושג:</span><br />נתחיל בדבר החיובי אצל יפי הנפש העירוניים: יש להם כוונות טובות. הם לרוב אנשים אכפתיים.<br />עד כאן הטוב. עכשיו הרע.<br />יפי הנפש העירוניים הם אנשים שמתנגדים לפיתוח (רובם לא יסכימו איתי על קביעה זו).<br />יפי הנפש העירוניים יעדיפו תמיד שימור על פני שינוי (הריסה / בנייה מחדש / הרחבה)<br />(בשלב הזה אפסיק לכתוב "יפי נפש עירוניים" בכל פעם. להלן "ינ"עים". <strong>י</strong>פי <strong>נ</strong>פש <strong>ע</strong>ירוניים)</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">הינ"עים הם תוצאה של היסטורית הפיתוח הבעייתית של תל אביב. "תל אביב היא עיר שלא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש" נוהגים לומר, ובצדק.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">הינ"עים פחדנים, ואפשר להבין למה. הם מפחדים שמחר בבוקר ירימו להם כיכר למפלס גבוה, יקימו להם מגדל שיהווה אנטיתזה לרחוב או למרקם העירוני הסמוך, ימח</span><span style="font-family:arial;">קו חורשה </span><span style="font-family:arial;">למטרת סלילת חניון או אפילו יבנו מגה-מבנה בלב תל אביב שידכא את כל הסביבה שלו.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">הינ"עים גילו משהו מעניין ביותר: כשלא </span><span style="font-family:arial;">"נוגעים" בכיכר - היא מתפקדת טוב ומתפתחת יפה בעצמה. כשלא מקימים מגדלים בלב העיר ההיסטורי, הפסטורליה חוגגת ות"א הקטנה עושה רנסנס. אפילו כשמקימים רכבת קלה בעיר, אפשר להימנע מכריית מנהרות ענק ותחנות עמוקות מתחת לקרקע.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">הינ"עים כבר התרגלו לזה. "כמה שנוגעים פחות – יותר טוב". לכל שני מרצפות רחוב שהעירייה עוקרת במהלך עבודות תשתית, הינ"עים קוראים "תעלת ב</span><span style="font-family:arial;">לאומיך". הם יזעקו תמיד בגנות ה"בטון" ובעד ה"ירוק".<br />הינ"עים רוצים שפשוט יעזבו את העיר שלהם בשקט ויתנו להם להנות ממנה. בנוסף או אולי לחילופין: אם כבר משקיעים בלשנות, הינ"עים ילחמו שזה יעשה בדרך הקונפורמיסטית, האופנתית והעכשווית ביותר.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">הינ"עים הם אוטומטיים. את ה"אחד ועוד אחד" שלהם הם כבר עשו. מסקנתם: שינויי תשתית ובנייה גדולת מימדים הסבו רק נזקים לת"א ואסור "לחזור על הטעויות".<br />בלי לשים לב, הינ"עים אימצו הסתכלות של זקנים (מפחדים מכל שינוי).</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;"><span style="FONT-WEIGHT: bold">מה חסר לינ"עים?</span><br /><span style="COLOR: rgb(255,0,0)">שיקול דעת.</span> <span style="COLOR: rgb(0,0,153)">התעמקות</span>. <span style="COLOR: rgb(255,102,0)">ראייה תכנונית</span>. <span style="COLOR: rgb(0,102,0)">ראיית </span></span><span style="font-family:arial;"><span style="COLOR: rgb(0,102,0)">הכלל</span>. <span style="COLOR: rgb(204,51,204)">אמונה</span>.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://mad.walla.co.il/archive/570583-5.jpg"><img style="MARGIN: 0pt 10px 10px 0pt; WIDTH: 313px; FLOAT: left; HEIGHT: 208px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://mad.walla.co.il/archive/570583-5.jpg" /></a><span style="font-family:arial;">בתקופה בה נחנכה <a href="http://tlvblog.co.il/gordon_pool">בריכת גורדון המחודשת</a> (התמונה </span><span style="font-family:arial;">באדיבות וואלה!תל אביב), קלטה אוזני את המשפט "חולדאי הרס את בריכת גורדון". כלומר אין יותר בריכת גורדון. אני מניח שאם היי</span><span style="font-family:arial;">תי ממשיך להקשיב הייתי שומע משהו נוסח "עכשיו חולדאי יקים שם מגדל/חניון גורדון".<br />זוהי הדוגמא האולטימטיבית לטענה טיפוסית של יפה-נפש עירוני.<br />הוא ידע כמובן שבעת שפלט משפט זה הולכות ונשלמות העבודות האחרונות לקראת חניכתה של הבריכה המחודשת, אך זה לא שינה לו. ינ"עים ביקורתיים מאוד כלפי ראש העיר שלהם ובביקורתם הם הרבה יותר מסתם "שטחיים"; ביקורתם היא כמו שכבת קרום בעובי מילימטר מעל מים עמוקים. ביקורתו פוסחת על הפיכתו של כל מתחם הבריכה לציבורי ופתוח, ללא חומות ול</span><span style="font-family:arial;">לא חסמים. על הפ</span><span style="font-family:arial;">יכתו של החניון המדכא מאחורי הבריכה להמשך רציף של טיילת החוף, ולמרחב ציבורי מטופל ואיכותי מרוצף, מגונן, מואר הכולל שביל אופניים ותכנון אדריכלי מחוכם ומתחשב, על שימור חורשת הדקלים, על החיבור עם המעגנה הסמוכה, ומעל הכל על כך שבריכת גורדון – עודנה קיימת! ההתעלמות האדישה הזו בביקורת נגד "הריסת בריכת גורדון" חסרה <span style="COLOR: rgb(0,0,153)">התעמקות</span>. איני מתכוון לביקורת שהושמעה לפני המהלך, אלא לביקורת שהושמעה כאשר הבריכה כמעט נחנכה.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">הביקורת שהושמעה <strong>לפני</strong> ה</span><span style="font-family:arial;">מהלך, נגד כל שינוי במתחם בריכת גורדון היא ביקורת חסרת <span style="COLOR: rgb(255,0,0)">שיקול דעת</span> ואם היא לא חסרת שיקול דעת – אז היא אנוכית (קרי, חסרת <span style="COLOR: rgb(0,102,0)">ראיית הכלל</span>) מתחם בריכת גורדון כפי שהיה לפני השינוי היה ל"עצם בגרון" של טיילת החוף. במקום טיילת, השתרע בצמוד לבריכה חניון צר מוקף חומות. הינ"עים לא הבינו איך תיראה ותתפקד טיילת צרה מוקפת חומות במקום החניון או אולי גרוע מכך, לא הבינו מדוע נחוץ להקים במקום טיילת. אלה חסרי שיקול הדעת. לעומתם, אלה שכן הבינו ובתוך כך התנגדו למהלך פשוט רצו שהבריכה שלהם תמשיך להיות "אי" של פסטורליה שקוטעת את הטיילת. אלה האנוכיים.<br />ינ"עים רבים דחו על הסף את כוונת עיריית ת"א להקים את בריכת גורדון מחדש באופן שתשתלב בטיילת ו"תיבלע" על ידה. הם טענו שלא ניתן לתכנן בריכה בתוך טיילת ציבו</span><span style="font-family:arial;">רית מבלי שזו תועד לכישלון. מסתבר שלא רק שזה אפשרי, זה אפילו יוצר בריכה מיוחדת יותר, ושטח ציבורי מע</span><span style="font-family:arial;">ניין יותר. אנשים אילו חסרו <span style="COLOR: rgb(255,102,0)">ראייה תכנונית</span>. אלה אותם אנשים שלא מזהים את הפוטנציאל של כיכר אתרים הסמוכה.<br />אגב, ראייה תכנונית זה לא משהו שיש רק לבעלי תארים. מספיק להרים את הראש כשמטיילים בעיר ולאחר מכן גם קצת להפעיל אותו.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">מוטב כי אותם חסרי ראייה תכנונית היו לפחות נותנים הזדמנות לאלה שכן ניחנים בה, אך חסך ב<span style="COLOR: rgb(153,51,153)">אמונה</span> גרם להם להאמין שכל תכנון מחדש של מתחם הבריכה יוליד כישלון. הם לא האמינו שניתן באמת למקם בריכה במתחם שקוף בתוככי הטיילת. באופן זהה אותם אנשים יגידו שכל כיכר שנבנית מעל חניון תת קרקעי תיהיה בלתי מוצלחת. אמונה.<br /><br /><span style="FONT-WEIGHT: bold">מי הם יפי הנפש העירוניים?</span><br />א</span><span style="font-family:arial;">ם את/ה מזהה אחד או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש:<br />א. </span><span style="font-family:arial;">כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך.<br />ב. מגמתיות בשיפוט.<br />ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם</span><span style="font-family:arial;"> חדש.<br />ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם.<br />ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי.<br />ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם.<br />ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.<br /><br />חשוב מאוד להעביר את המסר: עיר מקיימת אבולוציה. כדי להגיע לסביבה אנושית מעולה, צריך לדעת מה לשמר ומה להרוס. בלי אחד מהשניים, הערים הטובות ביותר בעולם כיום לא היו מה שהן.<br /><br /><span style="FONT-WEIGHT: bold">קלישאות השגורות בפי יפי הנפש העירוניים:</span><br /><em>תגובות לקלישאות – ראה/י למטה.</em></span><span style="font-family:arial;"><em></em><br />1</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://lh5.ggpht.com/_4vDqhvQXlf8/SQNKgLBx-NI/AAAAAAAABBo/bB0x2vPRREk/s512/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%20078.jpg"><img style="MARGIN: 0pt 10px 10px 0pt; WIDTH: 252px; FLOAT: left; HEIGHT: 336px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://lh5.ggpht.com/_4vDqhvQXlf8/SQNKgLBx-NI/AAAAAAAABBo/bB0x2vPRREk/s512/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%20078.jpg" /></a><span style="font-family:arial;">. די למגדלים<br />2. ת"א היא לא מנהטן<br />3. די לאוטוסטראדות בלב העיר<br />4. ת"א היא עיר לעשירים בלבד<br />5. המגדלים חוסמים את הבריזה</span><br /><span style="font-family:arial;">6. המגדלים עושים צל<br />7. המגדלים מנוכרים<br />8. המגדלים אילו מפלצות בטון<br />9. חולדאי מתעסק בשינויים קוסמטיים בלבד<br />10. צריך להרוס את התחנה המרכזית (ה"חדשה")<br />11. חולדאי הרס את אולם אוסישקין<br />12. הקמת חנ</span><span style="font-family:arial;">יונים תת קרקעיים מכניסה עוד רכבים לעיר<br />13. במקום לדאוג לתחת שלהם ולשפץ את בניין העירייה, שישפצו את דרום העיר.<br />14. השיפוץ באיבן גבירול הוא סיוט מתמשך שכל תכליתו עקירת עצים ושינוי סוג מדרכה.<br />15. יש להוציא את האוטובוסים המפרקיים והרועשים מרחובות העיר הצרים.<br />16. צריך להרוס את מגדל שלום כי הוא מכוער וגימנסיה הרצליה הייתה מבנה "מיוחד".<br />17. המבנה הזה ענק ומסובך ולכן הוא מגלומני<br />18. במקום לקשקש על רכבת תחתית שלא תיהיה פה לעולם – צריך ליישם פיתרון מהיר.<br />19. יש להתחשב בציבור הדתי ולא להפעיל תחבורה ציבורית בשבת.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;"><span style="FONT-WEIGHT: bold">תגובות לקלישאות:</span><br />1</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://toomas-marit.hinnosaar.net/en/places/usa/chicago/suvi2007/Sailboat_and_the_Chicago_Skyscrapers.jpg"><img style="MARGIN: 0pt 10px 10px 0pt; WIDTH: 294px; FLOAT: left; HEIGHT: 220px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://toomas-marit.hinnosaar.net/en/places/usa/chicago/suvi2007/Sailboat_and_the_Chicago_Skyscrapers.jpg" /></a><span style="font-family:arial;">. הלאה עם המגדלים. מדינת ישראל היא המדינה המערבית הצפופה ביותר בעולם, וקצב ההתרבות ש</span><span style="font-family:arial;">לה אדיר. מילא עכשיו, בעוד כמה שנים כל מרכז ישראל יהיה רצף בנייה ועל טבע בתולי נוכל רק לחלום. כבר היום קשה מאוד למצוא טבע לא מיושב. ישראל היא אחת ממספר מדינות מצומצם ביותר שיש לבנות בה רק ארוך מאוד לגובה ולעומק גם אם זה לא הנוף הפסטורלי שזכור מהקיבוץ של סבא. יש מקומות מסויימים בהם אסור לבנות לגובה – מרקמים נמוכים שרצוי לשמור.<br />2. נכון, וחבל מאוד שלא. מנהטן היא דוגמא מעולה למרקם עירוני מוצלח ביותר. יש ללמוד ממנו וליישם אותו איפה שאפשר (רובעים חדשים, איזורים המיועדים לפינוי וכ`).<br />3. לעולם לא תקום אוטוסטראדה בתוך תל אביב. לעומת זאת צירי תנועה תת קרקעיים נחוצים עבור תל אביב ויאפשרו להמיר הרבה שטח א</span><span style="font-family:arial;">ספלט למרחבים ציבוריים נעימים. אלה לא אוטוסטראדות. (הרמז: ציר המסילה העות`מנית) ובכל מקרה – כל תשתית תנועתית שתקום בתל אביב צריכה להיות מיועדת לתחבורה ציבורית בלבד.<br />4. אני רוצה לראות כמה עשירים יהיו אם נסדר את תושבי מרכז תל אביב במסדר. רובם יהיו במעמד הבינוני ומטה. הכנסת עשירים לעיר תורמת לעיר ועושה נפלאות. מקדו את המאבק שלכם בהוספת דיור בר השגה למעמד בינוני, ועזבו את העשירים שתרומתם לת"א מובטחת.<br />5. ברוב המקרים וברוב הבחינות המגדלים מגבירים רוחות. מבנים שחוסמים בריזה אילו מבנים רחבים. כן כן – הגובה לא קובע.<br />6. צל בישראל זה דבר מבורך. בתל אביב חסר צל. אם דאגתכם היא לצל שיוטל על קולטי דוד השמש שלכם, דאגו שיזם המגדל יספק לכם פיתרון לכך (יש לכך כבר תקדים).<br />7. מה זה מנוכר? לא מזמין? מרתיע? כשמגדל מפנה לרחוב קיר גבוה או מבואה גדולה ומפוארת – חזיתו מנוכרת כיוון שלכם אין מה לחפש שם. כאשר חזית המגדל כוללת חנויות, בתי קפה ומסעדות לכלל הציבור, חזיתו מזמינה ואתם מוזמנים לנצל אותה ולהינות ממנה. דירשו מהעירייה ומהיזם שהמגדל יציג חזית מסחרית ו/או כיכר לכיוון הרחוב.<br />8</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://www.garenewing.co.uk/imagebox/DFCCreatorsBlog/CityMonster.jpg"><img style="MARGIN: 0pt 10px 10px 0pt; WIDTH: 227px; FLOAT: left; HEIGHT: 200px; CURSOR: pointer" border="0" alt="" src="http://www.garenewing.co.uk/imagebox/DFCCreatorsBlog/CityMonster.jpg" /></a><span style="font-family:arial;">. מפלצות אלה יצורים מפחידים שאולי יורקות אש, ובטון זה חומר גאוני ששינה את העולם כשהומצא ובזכותו יש לכם קורת גג. בטון קל לתחזוקה ואם משתמשים בו נכון הוא גם אסטטי ביותר ובכל מקרה אפשר לחפות אותו.<br />9. "שינויים קוסמטיים" כפי שאתם מכנים אותם כוללים הרבה מעבר לקוסמטיקה. החלפת תשתיות (כדי שצינור הביוב לא יתפוצץ ואז תאשימו את חולדאי שאתם חיים בביוב ועוד) מה גם שקוסמטיקה = אסטטיקה = חזות הרחוב = ערך הרחוב = רחוב מוצלח לעומת רחוב כושל = מרחב ציבורי מהנה ובטוח לעומת איזור מוכה פשע ועזובה.<br />10. חס וחלילה. צעד כזה יגרום לכך שלא תיהיה תחנה מרכזית בתל אביב ואז נצטרך לנסוע רחוק מאוד (עד לצומת חולון) כדי לתפוס אוטובוס בינעירוני וכל זה ייעשה במסוף פתוח ובלתי עירוני שיושחת במהלך הלילות כאשר לא תיהיה בו פעילות אנושית. התחנה המרכזית של תל אביב צריכה פשוט להשתלב עם העיר טוב יותר ולעבור טיפול מקיף.<br />11. על אף שאני מתנגד להריסת האולם, חולדאי לא בדיוק "הרס" אותו. "הפועל" הרסה אותו. למעשה "הפועל" הקימה אולם זמני שהיה אמור לעבור משם עוד בשנות ה-80. הנהלת "הפועל" לא רצתה כנראה בהיכל לקבוצה, אז היא עשתה כל דבר אפשרי על מנת להרוס את האולם. היא השתמשה בו כמתלה פרסומות, הזניחה אותו עד לכדי כך שלא עמד בתקנים ולבסוף (סוג של) ביקשה מעיריית תל אביב להרוס אותו.<br />12. נגד כל חוקי הלוגיקה. הקמת חניונים תת קרקעיים מעבירה את החניה מהקרקע לתת הקרקע ומשחררת מרחב ציבורי. חוסר הקיום של תחבורה ציבורית איכותית ואי הפעלתה ביום שבת – אלה הגורמים להכנסת יותר ויותר כלי רכב למרכז העיר. דע מי הוא אויבך.<br />13. בניין העירייה זה לא התחת של עובדי העיריה – זה בניין ציבורי. זה נכס של העיר, זו נקודת ציון של העיר והוא שייך לציבור בדיוק כמו שדרום תל אביב שייכת לציבור.<br />14. השיפוץ באיבן גבירול, גם אם היה יכול להיות מוצלח יותר (תמיד אפשר טוב יותר) הרים את הרחוב מהקרשים אל מקום טוב הרבה יותר.<br />15. לא. יש לשנות את מסלולם כך שלא יעברו ברחובות צרים. אוטובוסים מפרקיים הם יעילים ביותר. הרבה יותר נוסעים בלא תוספת נהג.<br />16. חבל שהרסו את "גימנסיה הרצליה" אבל זה לא מתיר לעשות שוב את אותה טעות, ומה שנתפס אצלכם היום כ"רומנטי" ו"מיוחד" – מבנה הגימנסיה, סביר שיוחלף ע"י מגדל שלום – שייתפס ע"י דור ההמשך כנכס "מיוחד" ואולי אף "רומנטי" בעצמו.<br />17. ככה לא מאבחנים מגלומניות. מבנה ענק ומסובך בנוי כך בשל הפרוגרמה (תכנית הזמנתו) ה"ענקית והמסובכת" שלו. מגלומניות מאובחנת בכך שמבנה תוכנן ועוצב במטרה בלעדית לספק פנטזיה של האדריכל ללא התחשבות והתאמה לסביבה ולמוסכמות העיר בה הוקם. אגב, בקרוב יבנה מגדל מגלומני בתל אביב והוא יהווה שיעור טוב במגלומניה.<br />18. המשפט נכון, אך המילה "במקום" עושה עוול נורא. למה במקום? בנוסף!<br />19. אוטובוסים צריכים לפעול בשבת לפי הצורך – והציבור הדתי לא ישתמש בהם.</span></p><p style="TEXT-ALIGN: justify"><span style="font-family:arial;">מקבץ קישורים לכתבות ינ"ע ניתן למצוא ב<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1540622">רשומה בבלוג של danezeq</a></span><br /><span style="font-family:arial;"></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-3669285210384242345?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>danezeqnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-51013044770673035232009-09-18T10:00:00.000+03:002009-09-18T10:00:01.339+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/xKj-HG29Ijc&amp;color1=0xb1b1b1&amp;color2=0xcfcfcf&amp;hl=en&amp;fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><embed src="http://www.youtube.com/v/xKj-HG29Ijc&amp;color1=0xb1b1b1&amp;color2=0xcfcfcf&amp;hl=en&amp;fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" height="344" width="425"></embed></object><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-5101304477067303523?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-47835323679521993982009-09-17T11:49:00.006+03:002009-09-17T12:42:41.582+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span style="font-weight: bold;">מצורפת הזמנה לסדנה (ניתן להקליק ולהגדיל):</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SrH4hntnvvI/AAAAAAAAC88/YhOKctp95uc/s1600-h/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90.PNG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 297px; height: 320px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SrH4hntnvvI/AAAAAAAAC88/YhOKctp95uc/s320/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90.PNG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382356286164156146" border="0" /></a>סדנאות מסוג זה הינן הזדמנויות ממש חד-פעמיות (לצערנו) להשפיע על המדיניות העירונית. השתתפות הציבור במסגרת הכנת תכניות מתאר עירוניות היא אחת הדרכים בהן המתכננים יכולים להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעמדות והגישות וכן מהצרכים השונים שקיימים בקרב הציבור. במקרה הזה מדובר במסמך של קבוצה בעלת מכנה משותף והוא ההיבטים הסביבתיים.<br /></div><span style="font-weight: bold; color: rgb(255, 102, 0);">אורבניקה מברכת על התהליך ומחזקת את ידיו של הפורום הירוק!</span><br /><ul><li>עוד על <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Influence.asp">תהליך שיתוף הציבור</a> ב<a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/InfraStructures/OutlinePlan/Index.asp">תכנית המתאר</a> שנערך מטעם עיריית ת"א-יפו.</li></ul></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-4783532367952199398?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-11395394566347132802009-09-09T13:35:00.000+03:002009-09-09T13:35:00.499+03:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SqabjjzHReI/AAAAAAAAC5c/I2nOreKB6SY/s1600-h/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%A6%D7%93+1.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 141px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SqabjjzHReI/AAAAAAAAC5c/I2nOreKB6SY/s320/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%A6%D7%93+1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5379157840147989986" border="0" /></a>ס<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/Sqaby8j_PRI/AAAAAAAAC5k/paz7_m9PuoI/s1600-h/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%A6%D7%93+2.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 142px; height: 320px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/Sqaby8j_PRI/AAAAAAAAC5k/paz7_m9PuoI/s320/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%A6%D7%93+2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5379158104493473042" border="0" /></a>גירת קצוות קטנה ל<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/search/label/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94%20%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA">תערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר </a><a href="http://urbanica-il.blogspot.com/search/label/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94%20%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA">המדינה"</a>.<br /><br />בתערוכה הוצגה ההיסטוריה התכנונית של הכיכר (קישורים <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_02.html">1</a>, <a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_03.html">2</a>) וכן הוצבה "תיבת הצבעה" אליה התבקשו לשלשל המבקרים את התייחסותם לפנטזיות ולפרויקטים המוצגים בה. מצורף בהמשך "טופס ההצבעה".<br /><br />את ההתייחסויות סיכמנו ומנינו. <span style="color: rgb(255, 0, 0);">סה"כ השתתפו והגיבו 85 אנשים. מרביתם הצביעו שמית</span> אך כ- 23 מהם הצביעו באופן אנונימי.<br /><br /><span style="font-weight: bold; color: rgb(255, 0, 0);">על הדירוג</span> - במידה והיה מסומן בטופס פרויקט אחד - הוא קיבל נקודה. במידה והיו מסומנים מספר פרויקטים ללא דירוג - כל פרויקט קיבל חלק שווה מהנקודה. במידה ודורגו פרויקטים לפי סדר עדיפויות - הנקודה התחלקה בין ההצבעות כך שכל פרויקט קיבל חלק יחסית לדירוגו - נניח דורגו 3 מקומות, אזי הפרויקט עם הדירוג הגבוה קיבל 3/6, הפרויקט השני 2/6 והפרויקט השלישי 1/6.<br /><br /><span style="font-weight: bold; color: rgb(255, 0, 0);">ולהלן התוצאות המספריות</span> -<br /><ul><li><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://lh3.ggpht.com/adarop/SLBD4bcBUVI/AAAAAAAAA_Q/QSchLe9Rq9k/04_fix.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 250px; height: 149px;" src="http://lh3.ggpht.com/adarop/SLBD4bcBUVI/AAAAAAAAA_Q/QSchLe9Rq9k/04_fix.jpg" alt="" border="0" /></a>הפרויקט שזכה במספר הנקודות הרב ביותר היה פרויקט "<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_24.html">הכיכר הירוקה</a>" מאת אורבניקה - התעוררות עירונית. להזכירכם, הפרויקטים שהוצעו על-ידי העמותה הינם פרויקטים קונספטואליים ולא הצעה למימוש בפועל.</li><li>הפרויקט שזכה ב"מקום השני" היה פרויקט "תל, אביב" מאת אדר' אריאל נוימן. קונספט אדיר הנשען על השימוש בשם העיר ואשר הציע להקים תל במרכז כיכר המדינה, שישמש כאתר טבע, תצפית ונוף ואשר ישבור את המישור בו שוכנת העיר.</li><li>הפרויקט שזכה ב"מקום השלישי" היה פרויקט "<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_17.html">הכיכר התיירותית</a>" אף הוא מאת העמותה.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SqacEuWcbFI/AAAAAAAAC5s/rwHXKFC8sNg/s1600-h/%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%A1+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%94.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 214px; height: 320px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SqacEuWcbFI/AAAAAAAAC5s/rwHXKFC8sNg/s320/%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%A1+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%94.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5379158409916214354" border="0" /></a></li><li>לאחר מכן בסדר יורד - "הגן האורבני" מאת אדר' רוני זייברט ואדר' מרסל קלוגמן "<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_10.html">הכיכר המבונה</a>" של אורבניקה "כיכר העיר הומה" מאת אדר' נועם שוקד, "כיכר המדינה" מאת משה צור אדריכלים, "כיכר המדינה" מאת רוטמן רז אדריכלים ובמקביל לו פרויקט "כיכר המדינה" מאת אדר' שלום דוידוביץ' פרויקט "כיכר המדינה" מאת I. M. Pei ולבסוף פרויקט "Green Water Life Cycle" מאת Federica Di Lorio, Federico Rizzo ו- Chiara Tournour . בתערוכה השתתפו שני פרויקטים נוספים - "GO2" מאת Sophie Brunet ו- Anna Rocki ו"<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2009/06/blog-post_10.html">פרוייקט מ'</a>" מאת אדר' איליה יהודובסקי.</li></ul>בין ההתייחסויות המעניינות היו:<ol><li>"התכנון יוצר שילוב מעניין בין בנייה פרטית לבין היכולת לניצול השטח הפתוח לשימושים ציבוריים" - שהתייחסה לפרויקט של אדר' שלום דוידוביץ.</li><li>"אדריכלות מסוג אחר. חסר לנו בארץ אייקונים אדריכליים שיהוו מוקד משיכה חברתי. בעזרת פרויקט זה הכיכר נשארת כיכר פתוחה שאינה חונקת את העיר" וכן "ניצול השטח לבניה תוך מחשבה על אזורים ציבוריים שמתאימים לאוכלוסיה מקומית ותיירותית. דרוש פתרון חנייה למבקרים" - פרויקט "<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_17.html">הכיכר התיירותית</a>"</li><li>"הרעיון של הכנסת פיסת טבע אמיתית לתוך מרחב עירוני קנה אותי" ו"בניה לא חסרה בתל-אביב. כיכר המדינה התגבשה כמקום פתוח במרכזו והעלאת תל מוריק תתרום רבות לסביבה ולעיר" וגם "Project which takes the idea of urban open space to an edge. Marvellous work of earth art and deconstructive thinking" - הפרויקט של אדר' אריאל נוימן</li><li>"חלוקה לחללים פנימיים עם הרבה פיתוח סביב החללים הללו. עבודה מושקעת עם דגש ניכר על המרחב הציבורי" ו"יצירתית, מסתורית ומבודחת ביחד. שואבת השראה מהעבר. הייתי רוצה לטייל ולבקר בתוך הכיכר הזו" - הפרויקט של אדר' נועם שוקד.</li><li>"תכנית ריאלית שבה המסחר מכוסה בגינה ציבורית וחלקים גדולים כוללים גינה ציבורית במפלס הרחוב" - הפרויקט של משה צור אדריכלים.</li><li>"גם שימושי וגם ירוק יכול להפוך למרכז החיים של התושבים וגם יחזיר את ההשקעה" - הפרויקט "<a href="http://urbanica-il.blogspot.com/2008/08/blog-post_10.html">הכיכר המבונה</a>".</li></ol>מעניין שדווקא "הכיכר הירוקה", הפרויקט הזוכה, לא קיבל התייחסויות מעניינות כלשהן. אולי אלו רחשי לב?<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SfccYqRHnMI/AAAAAAAABdM/_Z3jHbKbxyU/s320/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94.bmp"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 210px; height: 229px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_yTeWckYQ3W0/SfccYqRHnMI/AAAAAAAABdM/_Z3jHbKbxyU/s320/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94.bmp" alt="" border="0" /></a>במפגש אורבניקה האחרון דננו בתערוכת "פנטזיה אורבנית - כיכר המדינה" שנערכה. עשינו הפקת לקחים והעלינו רעיונות לפנטזיה הבאה.<br /><br />בין הלקחים היו -<br /><ol><li>הנושא התקציבי, כיצד מממנים את הפרויקט מבלי "ליפול על פעילים".</li><li>חשוב שיהיה אדם אחד אחראי על הפרויקט - סטודנט מטעם אברט, במידה והוא מוצא עניין, עשוי להיות אפשרות נהדרת.</li><li>שיתוף הפעולה עם בתים מבפנים היה מוצלח ביותר וכדאי להמשיכו במידת האפשר.</li><li>סיורים יזומים הם רעיון טוב וכדאי לשלבם מראש בתכנית העבודה.</li><li>יש לכלול גם היבטים של תקשורת ושיווק במסגרת תכנית העבודה.</li><li>מומלץ לחשוב כיצד מציגים מבחינה אוצרותית - מהן מדיות ההצגה - חשוב לגוון!</li><li>חשוב להכין מראש תכנית עבודה ונקודות ציון חשובות בה - לדוג': פרסום אחרי שיודעים תאריך, נושא, דד-ליין, פורמטים וכו'.</li></ol>מחכים ל... פנטזיה הבאה!<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-1139539456634713280?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-21652583194480488652009-09-05T16:59:00.002+03:002009-09-05T16:59:00.328+03:00<div align="justify">קורס חדש, מומלץ מאוד, שיתחיל ב 30 לאוקטובר הוא הזדמנות להכיר את הצד הפחות זוהר של תל אביב: יפו ודרום העיר. </div><div align="justify"><strong></strong></div><div align="justify"><strong>מטרת הקורס היא להציג את הפנים הלא מוכרות של דרום תל אביב, שכונת שפירא, נווה שאנן ושכנתן יפו</strong> - עם הבעיות החברתיות הקשות הקיימות בהן: ריבוי הקהילות, הדעות והמתחים בין עניים ועשירים, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, עובדים זרים ומשת"פים. ומצד שני - הפוטנציאל לשינוי והכוחות היוצרים הגלומים בהן. </div><div align="justify"></div><div align="justify">במסגרת הקורס ייערכו סיורים בשכונות, מפגשים עם תושבים, סופרים ומשוררים יפואים יהודים וערבים. המשתתפים ישמעו על הסחר בנשים ועל קשייהם של מהגרי העבודה, על סכנת הג'נטריפיקציה, ועוד. הקורס יסתיים בפנאל בהשתתפות נציגי העירייה וועדי הפעולה של השכונות. </div><div align="justify"></div><div align="justify"><u></u> </div><div align="justify"><u>בין המרצים בקורס </u>: האנתרופולוג העירוני ד"ר דניאל מונטרסרו (מומחה לג'נטריפיקציה בערים מעורבות), האדריכל שרון רוטברד (מחבר "עיר לבנה עיר שחורה"), הסופר יוסוף עספור (מחבר "פניך-ולא הירח, יפו"), ד"ר אלה קרן (מתמחה בסחר עבדים ופעילה במוקד הסיוע לעובדים זרים) ועוד. רוב המרצים חיים בשכונות ופעילים בהן. </div><div align="justify"><u></u> </div><div align="justify"><u>פרטים על הקורס :</u> </div><div align="justify"><strong>המועד</strong>: מדי יום ו' בשעה 11:00 השיעור הראשון: יום שישי, ה-30 באוקטובר 2009.<br /><strong>המיקום</strong>: המכללה החברתית כלכלית, רח' יגאל אלון 30 ת"א. חנייה חופשית (הכניסה משדרות החייל) </div><div align="justify"><strong>קווים:</strong> 7,32,59, עשר דקות הליכה מתחנת הרכבת ההגנה<br /><strong>עלות הקורס: </strong>250 ₪</div><div align="justify"><strong>פרטים נוספים והרשמה</strong>: אתי דיאמנט: 054-7832542, <a href="mailto:ettydiamant@gmail.com">ettydiamant@gmail.com</a><br /> עפרה סבלדי: 054-7932518, peter@gezer.org.il </div><div align="justify"></div><div align="justify"> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-2165258319448048865?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>אמת אחת - חברה ישראלית חדשהnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-70039399478204994782009-09-03T21:50:00.000+03:002009-09-03T21:50:00.340+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">סרטון קצר ומשעשע של אלה עבודי! מגניב!<br /><object height="320" width="400"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><param name="movie" value="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=5781143&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=&amp;fullscreen=1"><embed src="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=5781143&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=&amp;fullscreen=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" allowscriptaccess="always" height="320" width="400"></embed></object><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7054973169944058382-7003939947820499478?l=urbanica-il.blogspot.com' alt='' /></div>יהונתן הימןhttp://www.blogger.com/profile/08904101644016305701noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7054973169944058382.post-58406754240707875272009-09-01T14:40:00.000+03:002009-09-01T14:40:00.928+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;font-family:verdana;"><div class="Section1" dir="RTL"><span style="font-size:100%;">מצורף קטע מתוך פרוטוקול הועדה המקומית לתו"ב מה- 9.8.09 לעיונכם. לדעתי מדובר במתחם חשוב בכניסה מרכזית לעיר ולכן העניין שמצאתי בו ובדיון בו. <br /></span><span style="color: rgb(204, 0, 0);font-size:100%;" >ההערות והסברים שלי באדום</span><span style="font-size:100%;">. כמו-כן, הטקסט נערך בכדי להקל על הקריאה וההבנה ובכדי להמנע מחזרות מיותרות בעיניי. </span><span style="font-size:100%;">אשמח להארות והערות כמובן.</span> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מטרת הדיון:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> אישור עקרונות תכנית התחדשות עירונית למתחם דפנה - ארלוזורוב<o:p></o:p></span><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE"><br /></span></u></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מסלול התב"ע:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> <span style=""> </span>תכנית בסמכות ועדה מחוזית <span style="color: rgb(204, 0, 0);">(כלומר לא דנים באישור של התכנית עדיין כי זה לא בסמכות הועדה אך כן מקבלים החלטות מסויימות)</span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מיקום:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> רח' ארלוזרוב, רח' דפנה, דרך נמיר. <span style="color: rgb(204, 0, 0);">(הקו הכחול הוא גבול שטח התכנית)</span> </span><span style="font-size:100%;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SppRe52pnOI/AAAAAAAAC40/3EOlNOKcM4Y/s1600-h/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9D+%D7%93%D7%A4%D7%A0%D7%94.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 282px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_4vDqhvQXlf8/SppRe52pnOI/AAAAAAAAC40/3EOlNOKcM4Y/s320/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9D+%D7%93%D7%A4%D7%A0%D7%94.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5375698696588074210" border="0" /></a></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">כתובת:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> ארלוזרוב 190-200, דפנה 12-40, דרך נמיר 1-31<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">גוש/חלקה:<o:p></o:p></span></u></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span dir="LTR" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <div dir="rtl" align="right"> <table class="MsoNormalTable" dir="rtl" style="border: medium none ; margin-left: 45.05pt; border-collapse: collapse;" border="1" cellpadding="0" cellspacing="0"> <tbody><tr style="page-break-inside: avoid;"> <td style="border: 1pt solid windowtext; padding: 0cm 5.4pt; width: 77.95pt;" valign="top" width="104"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;" align="center"><span style="font-size:100%;"><a name="טבלת_גושים1"></a><b><span lang="HE">גוש<o:p></o:p></span></b></span></p> </td> <td style="border-style: solid none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 35.4pt;" valign="top" width="47"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;" align="center"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">גוש חלקי<o:p></o:p></span></b></span></p> </td> <td style="border-style: solid none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 77.95pt;" valign="top" width="104"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;" align="center"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">חלקה<o:p></o:p></span></b></span></p> </td> <td style="border-style: solid none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 42.55pt;" valign="top" width="57"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;" align="center"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">חלקי חלקה<o:p></o:p></span></b></span></p> </td> </tr> <tr style="page-break-inside: avoid;"> <td style="border-style: none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 77.95pt;" valign="top" width="104"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">6110<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 35.4pt;" valign="top" width="47"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <span style="font-size:100%;"><br /></span></td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 77.95pt;" valign="top" width="104"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">219-239<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 42.55pt;" valign="top" width="57"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <span style="font-size:100%;"><br /></span></td> </tr> </tbody></table> </div> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 36pt; text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">שטח קרקע:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> כ-80 דונם. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מתכנן:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> י.א. ישר אדריכלים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">יזם:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> עירית תל אביב<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">בעלות:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> מדינה<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מצב השטח בפועל:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> <o:p></o:p></span> <span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="font-weight: normal;" lang="HE"><span style="color: rgb(204, 0, 0);">מה קיים היום בשטח</span></span><o:p></o:p></span> </p><h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.5pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.5pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.5pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">במתחם קיימות 460 יח"ד ב-21 מבנים שבנויים בתצורה טורית (רכבת) והינם בני שלוש קומות מעל קומת קרקע חלקית.</span></h2><h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.5pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">המבנים ניבנו בשנות ה-50 כאשר מיעוטם שופץ באופן בסיסי ומרביתם במצב כללי ירוד. מצב התשתיות בכי רע וכן לא קיים פתרון מיגון הולם וגם לא פתרונות לנגישות וחניה ההולמים את תנאי החיים היום. השיפוצים שבוצעו בחלק מהדירות נראים על פני חזיתות המבנים, צנרת גלויה, בליטות וכו'. </span><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p></o:p></span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מצב תכנוני קיים:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"> <o:p></o:p></span> <span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="font-weight: normal;" lang="HE"><span style="color: rgb(204, 0, 0);">מה מותר לעשות</span></span></span></p><h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.5pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.45pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">יעוד קיים</span><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">:<o:p></o:p> בהתאם לתוכניות החלות על המתחם, (</span><span dir="LTR" style="font-size:100%;">G</span><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">, 626, 1015, 2604, 648, 1369, מ', ע'1, ג) יעוד הקרקע הינו </span><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">למגורים, דרכים, שצ"פ <span style="color: rgb(204, 0, 0);">(שטח ציבורי פתוח) </span>ושב"צ</span><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE"> <span style="color: rgb(204, 0, 0);">(שטח בנוי ציבורי)</span> (ראה טבלת יעודי קרקע להלן).<o:p></o:p></span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <div dir="rtl" align="right"> <table class="MsoNormalTable" dir="rtl" style="border: medium none ; width: 255.3pt; margin-left: 24.45pt; border-collapse: collapse;" border="1" cellpadding="0" cellspacing="0" width="340"> <tbody><tr style="page-break-inside: avoid;"> <td rowspan="2" style="border-style: solid; padding: 0cm 5.4pt; background: rgb(230, 230, 230) none repeat scroll 0% 0%; width: 110.85pt; -moz-background-clip: border; -moz-background-origin: padding; -moz-background-inline-policy: continuous;color:windowtext;" valign="top" width="148"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; line-height: 150%;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">יעוד בתוכנית <o:p></o:p></span></b></span></p> </td> <td colspan="2" style="border-style: solid none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; background: rgb(230, 230, 230) none repeat scroll 0% 0%; width: 144.45pt; -moz-background-clip: border; -moz-background-origin: padding; -moz-background-inline-policy: continuous;" valign="top" width="193"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></b></span></p> <span style="font-size:100%;"><br /></span></td> </tr> <tr style="page-break-inside: avoid;"> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; background: rgb(230, 230, 230) none repeat scroll 0% 0%; width: 72.2pt; -moz-background-clip: border; -moz-background-origin: padding; -moz-background-inline-policy: continuous;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">דונם<o:p></o:p></span></b></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; background: rgb(230, 230, 230) none repeat scroll 0% 0%; width: 72.25pt; -moz-background-clip: border; -moz-background-origin: padding; -moz-background-inline-policy: continuous;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">%<o:p></o:p></span></b></span></p> </td> </tr> <tr style=""> <td style="border-style: none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 110.85pt;" valign="top" width="148"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; line-height: 150%;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">מגורים<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.2pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">45.7<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.25pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">57.03<o:p></o:p></span></p> </td> </tr> <tr style=""> <td style="border-style: none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 110.85pt;" valign="top" width="148"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; line-height: 150%;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">מבני ציבור<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.2pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">6.2<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.25pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">7.73<o:p></o:p></span></p> </td> </tr> <tr style=""> <td style="border-style: none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 110.85pt;" valign="top" width="148"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; line-height: 150%;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">שטח ציבורי פתוח<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.2pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">8.32<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.25pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">24.83<o:p></o:p></span></p> </td> </tr> <tr style=""> <td style="border-style: none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 110.85pt;" valign="top" width="148"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; line-height: 150%;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">דרכים<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.2pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">19.9<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.25pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">10.38<o:p></o:p></span></p> </td> </tr> <tr style=""> <td style="border-style: none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 110.85pt;" valign="top" width="148"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; line-height: 150%;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">סה"כ<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.2pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">80.12<o:p></o:p></span></p> </td> <td style="border-style: none none solid solid; padding: 0cm 5.4pt; width: 72.25pt;" valign="top" width="96"> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: -0.5pt; text-align: center; line-height: 150%;" align="center"><span lang="HE" style="font-size:100%;">100<o:p></o:p></span></p> </td> </tr> </tbody></table> </div> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 25.45pt;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">זכויות הבניה לפי תוכניות הנ"ל ( תכנית </span><span dir="LTR" style="font-size:100%;">G</span><span lang="HE" style="font-size:100%;">, מ' ג' ) הינן 32% לקומה, בשלש קומות מעל קומת קרקע חלקית, ותוספת של 23 מ"ר לחדרי יציאה לגג. סה"כ 46,768 מ"ר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 25.45pt;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">זכויות בניה לבניני ציבור לפי תוכנית מפורטת 2604<span style=""> </span>- "בניני ציבור בתחומי תוכנית </span><span dir="LTR" style="font-size:100%;">G</span><span lang="HE" style="font-size:100%;">" - סה"כ 11,308 מ"ר.<span style=""> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE"><o:p><span style="text-decoration: none;"> </span></o:p></span></u></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-size:100%;"><b><u><span lang="HE">מצב תכנוני מוצע:</span></u></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="font-weight: normal;" lang="HE"> <span style="color: rgb(204, 0, 0);">מה מתכוונים לעשות</span></span><o:p></o:p></span></p> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm 25.5pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE"><o:p> </o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm -3.2pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">מוצע פיתוח והתחדשות מתחם דפנה – ארלזורוב –נמיר ותוספת יחידות דיור חדשות, שטחי ציבור ודרכים, כל זאת באמצעות התחדשות עירונית במתכונת של "פינוי ובינוי",<span style=""> </span>תוך ראיה תכנונית כוללת, מותאמת ומתחשבת בסביבה הקיימת והעתידית תוך שיתוף הציבור התושבים בעלי הנכסים במתחם הפועלים לקידום היוזמה.<o:p></o:p></span></h2> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: -3.2pt; text-indent: 54.25pt;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: -3.2pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">1. חלופות בינוי </span></b><span lang="HE"><span style="color: rgb(204, 0, 0);">קצת מבלבל אבל מדובר על שני אזורים שונים בשטח התכנית, שטח הפונה בחזית לארלוזורוב ושטח הפונה בחזית לנמיר</span></span><b><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE"><br /></span></p><p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: -3.2pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">הבינוי הפונה לרח' ארלוזורוב מציג 2 חלופות<span style=""> </span>עקרוניות :<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 63.35pt; text-indent: -18pt;"><!--[if !supportLists]--><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="">א.<span style=""> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL" style="font-size:100%;"><span lang="HE">בינוי מלווה רחוב <span style="color: rgb(204, 0, 0);">(המושג בינוי מלווה רחוב איננו ברור דיו לטעמי) </span>בגובה של 5-6 קומות המשלב שטח פתוח ומבנה גבוה ויחודי בצומת ארלוזרוב נמיר. <span style="color: rgb(204, 0, 0);">בינוי מוגבה במקצת מזה הקיים כיום אך דומה זה לזה.</span><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 63.35pt; text-indent: -18pt;"><!--[if !supportLists]--><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="">ב.<span style=""> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL" style="font-size:100%;"><span lang="HE">בינוי מלווה רחוב יחד עם בינוי לגובה המשלבים שטח פתוח ומבנה גבוה ויחודי בצומת ארלוזרוב נמיר. <span style="color: rgb(204, 0, 0);">מגדל בצומת</span></span></span></p><p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 45.35pt; text-indent: 0cm;"><span dir="LTR" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;">הבינוי לאורך דרך נמיר מציג שתי חלופות בינוי עקרוניות:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 42.5pt; text-indent: 0cm;"><!--[if !supportLists]--><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="">א.<span style=""> </span></span></span><!--[endif]--><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="">בינוי המשלב בניה לגובה עם בניה נמוכה יחסית 3-4 קומות היוצרת דופן לרחוב</span> דפנה תוך כדי הרחבת וטיפול בשטח הפתוח לאורך רחוב דפנה. </span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 60.9pt; text-indent: -18.4pt;"><!--[if !supportLists]--><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style="">ב.<span style=""> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL" style="font-size:100%;"><span lang="HE">בינוי הכולל בניה לגובה בקצב המלווה <span style="color: rgb(204, 0, 0);">(המונח קצב מלווה איננו ברור דיו) </span>את דרך נמיר כדוגמת הקצב הקיים ללא בניה נמוכה. יצירת רצף של שטחים פתוחים מפינת הנרייטה סולד לאורך רחב דפנה ועד רחוב ארלוזורוב.<span style="color: rgb(204, 0, 0);"> פיתוח שטחים פתוחים<br /></span></span></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 42.5pt; text-indent: 0cm;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoList2" dir="RTL" style="margin-right: 42.5pt; text-indent: 0cm;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm -3.2pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">הבינוי ישלב בניה נמוכה יחסית בשני מרקמים האחד לאורך רח' דפנה של 3-4 קומות ולאורך רח' ארלוזרוב<span style=""> </span>5-10 קומות ומגדלי דירות בני 30-45 קומות. <o:p></o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm -3.2pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">בכלל המתחם תהיה הבניה המגדלית בגובה של עד כ- 30 קומות ובצמתים המרכזיים ישולב בינוי מגדלי יחודי המאפשר שימושים כגון: משרדים, מסחר, מלונאות ומגורים. הפרוט יקבע בהמשך.<o:p></o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm -3.2pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">תמהיל המבנים יאפשר מגוון של דירות בגדלים שונים הפונות לקהלי יעד מגוונים. <o:p></o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm -3.2pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">תשמר ואף תורחב השדרה הירוקה המלווה את רח' דפנה ובמקביל יחוזק מערך שטחי הצבור הקיימים, הפתוחים והבנויים ויתווספו שטחים נוספים. <o:p></o:p></span></h2> <h2 dir="RTL" style="margin: 0cm -3.2pt 0.0001pt 63.35pt; text-indent: 0cm;"><span style="font-weight: normal;font-size:100%;" lang="HE">התכנון נשען על הסמיכות הקרובה לתחנות הרכבת הקלה ורכבת ישראל (תכנון מוטה תחבורה ציבורית) ומערכת הדרכים<span style=""> </span>הראשיות הקימות תוך שינויים והרחבות נקודתיות כמתבקש מתוספת נפחי הבניה. <span style="color: rgb(204, 0, 0);">הפסקה הזו מסבירה הרבה אך אינה ברורה לאור החלופות שהוצגו </span></span><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p></o:p></span><span style="font-size:100%;"><br /></span></h2> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 19.5pt; text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: 19.5pt; text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">2. התאמה למדיניות עירונית </span></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;">(שימושים, אחוזים, צפיפות, נפחים, השתלבות בסביבה)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><span style=""> </span>האזור סמוך לתחום המע"ר המטרופוליני ונתמך במדיניות ציפוף והתחדשות מרקמים קיימים כחלק ממדיניות התכנון הארצית, המחוזית והמקומית. הפרוייקט שבנדון תואם לרוח מדיניות התכנון הקיימת בסביבה המשלבת בניה מגדלית לצד בניה מרקמית תוך פיתוח שטחי ציבור וזאת במקביל ובסמיכות לפרוייקטים עתירי זכויות בזרוע הצפונית של המע"ר, מתחם 2000 , קרן הקריה וכו'. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">מדיניות תכנון זאת באה לידי ביטוי בתכנית האסטרטגית של העיר בפרק הדן במערך המרחבי – כאשר האזור מאופיין כ"אזור לפיתוח בהתאמה לסביבה". יחודיות מיקומו של הפרוייקט מהווה פוטנציאל תכנוני להתחדשות האזור תוך התאמתו למתחמים הסובבים.<b><o:p></o:p></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span dir="LTR" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">3. תחבורה, תנועה, תשתיות<o:p></o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">נערכה בדיקה מקדמית עם אגף התנועה במסגרתה הועלו הדרישות והצרכים להסדרי תנועה העשויים לנבוע מהפרוייקט בניהם הרחבת רח' ארלוזרוב, הרחבת דרך נמיר בחלקה והסדרת צומת הנרייטה סולד. כמוכן נושאים של הסדרת חניות, כניסות לפרוייקט וכו'. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">השינויים הנדרשים במערך התנועה יבואו לידי ביטוי במסגרת התכנון הכולל המתחשב גם בבינוי, בשימושי הקרקע ובצורך בהפרשות קרקע לצרכי ציבור נוספים. תכנון התנועה והיקפי הפרוייקט יתחשבו במיקומו של המתחם ובהתחשב בסמיכותו למרכז תחבורתי מרכזי. </span><span style="font-size:100%;"><b><span dir="LTR" lang="HE"><span style=""> </span></span></b><b><span lang="HE"><o:p></o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">עם התקדמות תהליך התכנון יבחנו ההתאמות הנדרשות באופן מפורט. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span dir="LTR" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">4. התייחסות לסביבה</span></b></span><span lang="HE" style="font-size:100%;">:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">המתחם מצוי בלב איזור המקודם תכנונית ברמות שונות. תוכנית תל אביב 2000, דרך פתח תקווה, הזרוע צפונית של המע"ר, קרן הקרייה, המרכז הרפואי איכילוב ועוד, ולפיכך יותאם קו הרקיע לאזור הקיים והפיתוח המתהווה. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">תחום הפרוייקט נקבע בהתייחס לכלל החלקות והמבנים במתחם הכוללים 21 מבנים, על מנת לאפשר ראיה כוללת ורחבה של הצרכים השונים ולאפשר את הפרשת שטחי הצבור הנדרשים הנובעים מהפרוייקט תוך התמקדות בחטיבת קרקע הומוגנית מבחינת בינוי, רמת תשתיות ואופי הבעלויות.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">5. איכות סביבה: מטרדים, סקר אקלימי וכו'<o:p></o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">הנושאים הסביבתיים יקבלו ביטוי בהמשך תהליך התכנון ובהתאם לצרכים שיתפתחו.<b><o:p></o:p></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span dir="LTR"><o:p> </o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-size:100%;"><b><span lang="HE">7. משימות פיתוח בסביבת הפרויקט<o:p></o:p></span></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-size:100%;">במסגרת הפרוייקט ידרש שיפור מערך הדרכים הסמוכות, הקמה ופיתוח שטחי הציבור הקיימים והחדשים – הפתוחים והבנויים<b> </b>. יבחן במפורט עם התקדמות התהליך. <b><o:p></o:p></b></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><o:p&g